בירושלים ובתוכניות ייהוד

בשנת 2015 העניקה ממשלת נתניהו ל"משרד ירושלים והמורשת" את הסמכויות לשלב את מימד המורשת בתוכניות ופעילויות לעיר ירושלים בפרט ובשטחים הפלסטיניים של הגדה המערבית, אותם היא מכנה "יהודה ו. שומרון". החל משנת 2018, למשרד תפקיד מרכזי בפיתוח טיוטת החלטה 3790, במסגרתה אישרה ממשלת ישראל את תוכנית הפיתוח של מזרח ירושלים בתקציב של 3.2 מיליארד שקל, שיוקדש לבנייה, ארגון, תחבורה, חינוך ומגזרי האינטגרציה, ועל שיפור הסביבה הטכנולוגית לעסקים.

במסגרת אותו תוכניות ייהוד אישרה ממשלת ישראל את "תכנית החירום לתקופה 2023-2027" שהציג משרד ירושלים ומורשת וכותרתה "הגנה על אתרי ארכיאולוגיה ומורשת, מניעת הרס וגניבתם ואפשרות את המורשת. תשתיות ב"יהודה ושומרון" ובבקעת הירדן.

תקציב יישום התוכנית הסתכם ב-150 מיליון שקלים, ועם אישורה מסר שר ירושלים ומורשת: "אתרי המורשת מייצגים נכסים היסטוריים תנ"כיים ויהודיים והם יזכו להגנה מלאה במסגרת תכנית זו". ההיערכות ליישום תוכנית זו ייצגה את העברת השיוך של "רשות העתיקות" מ"משרד התרבות" והספורט" ל"משרד ירושלים והמורשת", תוך מתן אות ל"רשות העתיקות" זרוע ייהדת באמצעות שיתוף הפעולה עם "הקרן הקיימת לישראל" לתפוס את אתרי הארכיאולוגיה והמורשת הפזורים על אדמות הגדה המערבית על מנת לחזק את מדיניות ההתנחלויות ולנסות לתת לגיטימציה להתנחלויות ולכל מאחזיהן ולספח את מה שנותר. מהשטחים הפלסטיניים.

במהלך התקופה האחרונה נקטה ממשלת ישראל בשורה של צעדים לייהוד אתר בשטח המסווג (B) בהר עיבל בגדה המערבית, שבו מפקחת הרשות הלאומית הפלסטינית על האתרים הארכיאולוגיים.

ארכיאולוגים ישראלים וארכיאולוגים אוונגליסטים אמריקאים תמכו בהם וטענו שהאתר המקראי נקרא המזבח של יהושע. בתגובה להצהרות המערב על כך שהצעד הישראלי סותר את הסכמי אוסלו, אמר שר ירושלים ומורשת ישראל, "השגיאה שנקראת הסכם אוסלו, שהובילה לנטישת אתרי מורשת רבים, תסתיים בקרוב, וכל אתר מורשת, ללא קשר למיקומו, יהיה מוגן".

ומאוחר יותר, בתקדים שהוא ראשון מסוגו, פקיד המשרד האמריקני לענייני פלסטינים, לפני מספר חודשים, העביר למשרד התיירות הפלסטיני חפץ מתקופת הציוויליזציה האשורית, שאבטחת שדות התעופה ב- America confiscated and returned to Palestine. מאוחר יותר התברר כי היצירה נגנבה מאתר ארכיאולוגי בשם ח'רבת אל-קום בנפת חברון. שר ירושלים ומורשת גינה את מה שעשה פקיד המשרד האמריקני לענייני פלסטינים והבטיח לבחון את "חוקיות" מסירת החפץ לרשות הלאומית הפלסטינית.

וכהמשך למדיניותה של גניבת המורשת הערבית הפלסטינית, ישראל טוענת ומשווקת שהמנות הלאומיות הפלסטיניות הפופולריות כמו שקשוקה, פלאפל, מקלובה וממתקי קונפה הם חלק מהמורשת הישראלית. היא גם טוענת שהשמלה הפלסטינית, הכאפייה והחגורה הרקומה הם "מרכיבים אותנטיים של מורשת יהודית גנובה".

הפולקלור הלאומי לא נחסך, לפני מספר שנים החלו להקות זמר ישראליות לחקות את ה"דהיה" הפלסטינית ולבצע אותה בקונצרטים כפולקלור שלהן.

לסיכום, "פלסטין תישאר, ומי שחצה אותה יעזוב אותה כפולש".