הגדה המערבית נמצאת בין הפטיש של הצבא הישראלי לסדן המתנחלים

הגדה המערבית נמצאת בין הפטיש של הצבא הישראלי לסדן המתנחלים

ד. מוחו של סלאח*

במאמר זה, אנו יוצאים מהכלל ששלט בהיסטוריה של העם הפלסטיני, שכן כותרתו באה להדגיש את הסבל והטרגדיה המתמשכים של העם הפלסטיני עקב הנצחת הכיבוש, שחדר לדם הפלסטיני עד שהגיע למדינה. נקודת השמדה, ובחזרה לכלל הקובע שימוש בשנה במקום שנה בכל התאריכים שקרה מאז הכרזת הצהרת בלפור ב-1917, כי השנה משמשת למה שטוב (גשם, גשם, נינוחות ושגשוג), והשנה משמשת לרוע (מצוקה, עייפות וחוסר צדק). זה היה ברור בשימוש הקוראן, שבו הוזכרו שנים לרע, עקר ובצורת, ושנים לטובה, הדוגמאות כוללות את סורה יוסף: {תשתול שבע שנים של גידול רב שנתי}, {אז תבוא שנה. שבו ישבו העם}. על בסיס כלל זה, העם הפלסטיני חי במשך שנים כל חייו - דיכוי, אי צדק, מצור, מלחמה, עקירה, הרס, הרג, שריפה, הריסה, מעצר והשמדה - כל זה הוא תוצר של הצהרת בלפור שיטות אכזריות מתמשכות של הכיבוש, והעם הפלסטיני לא חי אפילו שנה אחת בחייו.

השנה שעברה הסתיימה, והותירה מאחור את הפשע הגדול בהיסטוריה נגד עזה, שכן מלחמה פלילית זו גבתה את חייהם של כ-10% מתושבי רצועת עזה, כולל קדושים, פצועים ונעדרים מתחת להריסות ובבתי הכלא בישראל, בין היתר. אסירי רצועת עזה שהוצאו להורג בעודם בחיים וכבולים, והמבנה הגיאוגרפי, האדריכלי והתשתיתי של רצועת עזה הושמד המלחמה העקובה מדם עוררה מספר שאלות הקשורות למלחמת ההשמדה, הרעב ו הכישלון בהטלת דין וחשבון של ישראל בתנועות ופעילויות משפטיות בינלאומיות לא סיפקו תשובות. הוא מקיף על השאלות הללו, על כל מה שעברה ועוברת על פלסטין במהלך 77 שנות כיבוש, על התפקיד העולמי בעצירת המלחמה ועל האופן שבו ניתן לשמור על זכויותיהם של עמים המבקשים שחרור מהכיבוש .

שאלות אלו ואחרות העומדות בראשו של כל פלסטיני הן שהניעו אותנו לסקור את ההיסטוריה של הכיבוש של פלסטין. במאמץ להבין לעומק את מהות הבמה והשאלות המורכבות הללו, גם אם לא החלטנו לחשוף עליהן תשובות, במהלך יותר מחמישה עשר חודשי מלחמה רצופה ברצועת עזה, והתנגדות שהתארכה. במשך יותר משבעה עשורים, הוא שיקף היבט של התרבות וההיסטוריה הפלסטינית הלאומית שהחלה בחוסר ציות במהלך המהפכה וההתקוממויות והגיעה למבול אל-אקצא.

שאילת השאלה עשויה להיות אחת הטכניקות הקוגניטיביות הבולטות ביותר שאליהן נוקטים אזרחים פלסטינים לעתים קרובות בהדגשת תפקידם של ממשלת ישראל והמתנחלים בהתמקדות בנוכחות הפלסטינית בגדה המערבית בפרט ובפלסטין בכלל, כאילו אחת מהן היבטי המטרות שעזה חווה הם מלחמת השמדה מתמשכת של העם הפלסטיני ומלחמה באזורים גיאוגרפיים בגדה המערבית למצור על הנוכחות הפלסטינית על מנת לסיים את הנוכחות הזו באזורים "B", שיש להם אזור של 20%, ואזור "C", ששטחו 60%, לפי הסיווגים של הסכם אוסלו בשנה 1993, ונוכחות זו הוגבלה לשטח "A", השווה ל-20% משטח הגדה המערבית, אשר יאוכלס בצפיפות רבה יותר, מה שיוביל להגבלות על הפלסטינים בו, שיגיעו לשלב ההגירה. בשל היעדר אפשרויות לפיתוח וחיים הוגנים נקודות המוצא, ההצהרות, התכניות והפרקטיקות של הצבא והמתנחלים מבטאים את המציאות הנוכחית בגדה המערבית עוד לפני שיטפון אל-אקצא, המלחמה בפלסטינים אזרח וגיאוגרפיה היו ועודם מעלים שאלה מהותית: "האם הגדה המערבית הפכה כפופה למדינת המתנחלים?"

כל זה מוביל אותנו להתייחס למיקוד הישראלי על פלסטין על ידי שני צדדים, שכל אחד מהם משלים את תפקידו של השני. את המפלגה הראשונה מגלם הפטיש של הצבא הישראלי, המצטיין בקבלת הרג, השמדה והחלטות שמטרתן סיפוח הגדה המערבית, והצד השני מיוצג על ידי סדן המתנחלים המבקשים להקים מדינת התיישבות משלהם. הגדה המערבית, שאינה עומדת בשום דבר מלבד חוק התורה, הקובע שהגדה המערבית היא חלק ממדינתם, וזה מוביל אותנו לשפוך אור על נוהלי הכיבוש המתמשכים הללו.

הפרקטיקות האכזריות של הכיבוש במשך יותר משבעה עשורים נגד העם הפלסטיני מבטאות את הטיפשות המשתוללת של הכיבוש, שעוסקת בתוצאה ולא בגורם הכיבוש רודף אחר ההתנגדות והעם הפלסטיני ומחפש פתרונות עקובים מדם כדי לא להכיר זכויות הפלסטינים אפילו ההסכמים שחתמה לא עמדו בהם למרות שהם אינם עומדים בדרישות המינימום לזכויות הלאומיות הפלסטיניות, וטיפולים אלו לאורך כל חיי הכיבוש לא הצליחו לשים קץ להתנגדות של העם הפלסטיני ולדרישותיו. חופש, עצמאות ושאיפה לבנות מדינה פלסטינית.

אפילו שרי ממשלת הימין הקיצוני הם חלק מהברית עם המתנחלים בתהליך הפגיעה הפלילית בעם הפלסטיני ב-6 בינואר 2025, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר המנהל האזרחי במשרד. מלחמה, דרש להפוך את הערים קלקיליה, שכם וג'נין לג'בליה, והוא דרש קודם לכן על ידי שריפת העיירה חווארה, וזה מה שקרה, בנוסף להמשך הפיראטיות והמעצר של הכנסות הפינוי, אשר בחודשים האחרונים הסתכם בכ-70% משווי הפינוי החודשי. את עיקר מאמציו הוא מקדיש לתמיכה במאחזים והתנחלויות ולחקיקתם, בעוד איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, פועל לביטול הנוכחות הפלסטינית בגדה המערבית, ולתת יד חופשית למתנחלים בתקיפת הפלסטינים. אנשים ומתן להם את הכוח והתמיכה להרוג פלסטינים ולשרוף את רכושם, על ידי חימוש יותר מ-200 אלף מתנחלים במיטב סוגי המקלעים, ומתן להם את החופש לתפוס את רכוש האזרח הפלסטיני באמצעות כוח והחלטות אחרות. לשמש להגנה על המתנחלים כדי לעקור את האנשים. הפלסטינים באמצעות שליטה בשלב הראשון של שטח C, עליו הוחלט, ולאחר מכן שטח B, שבו התקבלו החלטות להגביל את הנוכחות הפלסטינית ולמשוך ממנה את סמכויות הרשות הפלסטינית ולהפוך אותה לשטח C, וכל זה תורם לתוכנית לספח את הגדה המערבית. בסופו של דבר, כל החלטות הממשלה, החל מהחסמים והשערים בכניסות לערים וכפרים, פלישות, הרס תשתיות, הוצאות להורג בשטח, הגבלת תנועה וחופש תנועה, שלילת הזכות לדיור, עקירה בכפייה, הפרות. נגד מוסדות חינוך, תקשורת ובריאות, הכוונה למקומות דתיים וחופש הפולחן, והפרות נגד אסירים פלסטינים, שם... מאות מהם נהרגו מאז 1967, והתקבלו החלטות להחרים אדמות, בנייה של מתנחלים והריסה שיטתית , שהגיעו לפאתי הערים המיועדות. "א", כפי שקרה בהר הצפון, בשכם החדשה ובפרבר, והאזורים הללו נחשבים ללב העיר שכם, והמעצרים היומיומיים בגדה המערבית, נכנסים להבנה המקראית הקובעת שהמערב הבנק הוא חלק ממדינת ישראל השלמה.

באשר לפרקטיקות של המתנחלים, ניתן להם חופש מוחלט לתקוף באכזריות את העם הפלסטיני ואת הקרקעות המתנחלים יכולים לשלוט על שטח עצום של אדמה ואז להקים בו התנחלות. זה מסביר את הגידול במספר ההתנחלויות מאחזים לכ-180, כולל בשטח B. בנוסף לביטול ההתנתקות ב-2005, שקבעה את הנסיגה מארבע התנחלויות בצפון הגדה, וההתנחלות הראשונה, חומש, הוחזרה, כפי שדווח בערוץ 14. עַל. 9 בינואר 2025, כי הצעד הראשון לביטול חוק ההתנתקות הוא באמצעות מרכיבי האבטחה בהתנחלות חומש: התקנת מצלמות מעקב, עמודי תאורה ורכיבי אבטחה בחומש. הדיבור הוא על צעדים בעלי השפעה משמעותית במתן ביטחון והגנה על מתנחלים בהתנחלות ובבית הספר הדתי בצפון הגדה.

ישראל פועלת יום וליל על מנת לסיים את מצב ההתנגדות בצפון הגדה המערבית להחזרת ההתנחלויות הנותרות, שהן סנור, גנים וקדים של שטחי B ו-C, הכל בהגנה ובברכת הממשלה. בהקשר זה, אנו יכולים להדגיש את הצהרת ארגון אל-באידר כי הצבא הישראלי והמתנחלים ביצעו 2,977 התקפות על קהילות בדואים בגדה המערבית במהלך שנת 2024, והביאו לעקירה של 67 קהילות בדואיות ו-340 משפחות באותה צורה , משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) הודיע ב-4 בינואר 2025, כי שנת 2024 מייצגת את השנה הגרועה ביותר לאלימות מתנחלים בגדה המערבית, 1,400 אירועי אלימות של מתנחלים, ואת זה מאשרת הסיסמה "אין עתיד בפלסטין", שנכתבה על שלטים שהציבו מתנחלים בדרך שכם-רמאללה בהתנחלות שילה.

כל האמור לעיל, נוהגי הצבא והמתנחלים, באו לידי ביטוי ב-6 בינואר 2025, באמצעות החשבונות הרשמיים של המתנחלים באתרי הרשתות החברתיות באמצעות מפת "ממלכות יהודה וישראל", עוד מימי שנת 928 לפנה"ס, המראה שליטה דמיונית על אדמות פלסטיניות, ירדניות, לבנוניות וסוריות, כולן מבטאות את המנטליות הפלילית השולטת בישראל בכיסוי תנ"כי כוזב.

*סופר וחוקר פלסטיני המתמחה בתנועות אידיאולוגיות.