אף אחד לא נאיבי לחשוב שיש תקשורת בלי פשרות, חישובים או אג'נדות לכל תקשורת יש אבא, לכל תקשורת יש מטרות, אינטרסים ומטרות התקשורת היא לא שופר לאמת שכן הוא שופר לאינטרסים וגחמות.
אנו אומרים את המילים הללו לאחר הנפילה הנוראה של כל תיאוריות התקשורת המערביות, כפי שלמדנו אותן וכמו שלימדנו אותן לתלמידים שלנו, התקשורת הזו חשפה את הניבים שלה, כפי שעשתה במלחמה בעיראק, באפגניסטן ובתקשורת זו הפכה לתקשורת מוטה ועיוורת, נוטפת גזענות, חוסר צדק, ובגידה בכל אובייקטיביות, חוסר משוא פנים ושוויון בין... בני האדם וחופש הביטוי המובטח אמונה באנשים ובאנושות אולי זו הייתה הטעות שלנו כשביקשנו מהאויבים שלנו להתייחס אלינו בצדק והגינות, ואולי זו הייתה טעות שלנו מלכתחילה להאמין לטענות המערב הקולוניאלי.
עם זאת, זה לא הנושא המקורי שלנו הנושא של מאמר זה הוא התקשורת הערבית המופלאה והמוזרה שלנו, שהמוזרות והפלאים שלה גברו לאחר המלחמה בעם הפלסטיני מאז השביעי באוקטובר האחרון הדוגמאות הנפלאות והמחרידות ביותר גם לתקשורת מפתיעה, חסרת אחריות וחסרת היגיון התקשורת הערבית שלנו היא בעיקר תקשורת מגויסת בצורה פתוחה ופתטית, והיא לא מהססת לדלג על העובדות ולכופף אותן כדי לשרת כאן קליקה או. שם מבועת ומפחד.
לפי הסיווג שלי לתקשורת הזו, יש תקשורת דיסאינפורמציה אמיתית, ותקשורת כוזבת בוטה, שמציגה חצאי אמיתות או מציגה את הקריאה שלה של עובדות ועובדות, שהיא קריאה וולגרית ומגוחכת, שאינה מתאימה למציאות כלל. מדיה הדיסאינפורמציה מציגה סידור נוסף של אירועים, מחשיך ומתבהר היכן שיש לה אינטרס ומטרה משלה, ואינפורמציה שגויה כאן אינה משרתת את מטרתה, אלא לשרת את בעל ברית הקרוב או הרחוק, לשרת את מקבלי ההחלטות לשרת את אלה שאנחנו מכירים ואת אלה שאנחנו לא מכירים.
מידע מוטעה אינו נעצר בשירות החדשות, אלא מעבר לכך לשינוי סדרי עדיפויות, עיוות מגמות ושינוי רשימת החברים והאויבים.
באשר לתקשורת המתופפת, מדובר בתקשורת מצחיקה עד כדי כך שאתה מדמיין שאתה צופה בפארסה, והסרקזם מגיע לדרגה כזו בתקשורת הזו, שהוא משמיע אמירה מעורפלת של המנהיג או הפמליה שלו, כאילו הוא הזיז את כוכב הלכת מאדים ממסלולו. התקשורת המתופפת היא תקשורת שקרית ומזויפת, ובנוסף לכל זה יש ליצנות זולה.
לגבי אמצעי הגזמה, התקשורת היא שמגזימה פה ושם, בוחרת את הסיפור, בוחרת את הזווית ומחפשת את הצילום המתאים. או שהוא לא רוצה את זה בכלל.
תקשורת הגזמה היא התקשורת שמחפשת תפקיד פוליטי לפני חיפוש האמת התקשורתית. אמצעי ההפחדה נלהבים מהמילים, הדוברים והתדמית במידותיה, כך שהתפקידים יהיו שלמים והתדמית תהיה קוהרנטית ברגשות טבעיים וברגשות ראשוניים, ומכאן לתקשורת זו יש הצדקות בימי מלחמה, ובמקרים הערביים והפלסטינים שלנו, הכל מחושב ונחוש.
בניגוד לתקשורת ההפחדה, יש תקשורת של הונאה אמיתית, תקשורת שמחפשת פילוג ומחלוקת, ודגה במכוון במים צלולים ועכורים כאחד, ומביאה את מה שמחלוקת ושותקים לגביו ושאין צורך כעת. תקשורת שמתחפשת לאובייקטיביות כדי להגזים, להטעות ולהונות, ומחפשת מפלט באובייקטיביות כדי לעורר מחלוקת ולעורר מחלוקת על מה שאין בו תועלת.
האם זו חלוקה נכונה ומדויקת, יכול להיות שלא! יכול להיות שהייתי מקוצר או לא הוגן, ולכן אני חייב לומר שהתקשורת הערבית, שהתפתחה, התקדמה והשקיעה במשאבים אנושיים וטכניים, באמת הצליחה, לפחות בחלקה, להתעמת עם מבול עצום של תקשורת מערבית וישראלית, שעבדה קשה, ובמשך זמן רב, כדי לשטוף את המודעות ואת הלב.
התקשורת הערבית, למרות כל מגרעותיה, פונה לשפה תקשורתית מקצועית לאור תבוסה מוחצת בה ירד שיח האחדות על כל ביטוייו.
شارك برأيك
תקשורת שגויה, תקשורת מתופפת, תקשורת הפחדה ותקשורת הונאה