מדוע ביידן מבקש לסיים את המלחמה בעזה ולהטיל "יוזמת שלום" על נתניהו?

בהקשר ההיסטורי והפוליטי, ומאז ההסלמה בפשעי הכיבוש הישראלי נגד עמנו הפלסטיני, טוען הממשל האמריקני כי הוא עושה מאמצים דיפלומטיים גדולים להפסיק את האלימות ולהשיג שלום. למעשה, התמיכה האמריקנית במדיניות ישראל, ואפילו התמיכה המדינית והצבאית, היוו חלק מהשותפות האסטרטגית הרחבה יותר, שמטרתה להשיג "יציבות" במזרח התיכון מנקודת מבט אמריקאית חדשה וישנה, המבוססת על עקרון הפצת דמוקרטיה ויציבות באמצעות מלחמות מחד ולחזק את הרעיון להציל את ישראל מעצמה, על פי גורמי היחסים האסטרטגיים הקיימים ביניהם - אליהם התייחסתי במאמרי הקודמים - מאידך. על מנת ליצור סביבה מתאימה ליישום פרויקט המזרח התיכון החדש, שהחל לדבר לפני כרבע מאה, וכן ולחזק את מדיניות האשליה וההונאה שלו באמתלה של "הברוקר הישר" ב"סכסוך" הישראלי-פלסטיני.

סיבות ומניעים

בהקשר זה, ממשל ביידן מבקש היום, באמצעות היוזמה התלת-שלבית המוצעת, לשפר את תדמיתו הבינלאומית, על ידי הפעלת לחץ לעצור את הפשיעה הישראלית בעזה ו"שיפור התנאים ההומניטריים", לאחר הבידוד הבינלאומי ולכידת הכלובים. פגע במשטרים הפוליטיים של ישראל וארצות הברית, מה שמשקף את גישתם, לאחר שדמותם נחשפה בכל הרמות הפנימיות והבינלאומיות, והמדינה הכובשת נחשפה להפסדים שונים שלא ציפתה להם, לפיצול החברה שלה. , והאיום על יציבותו.

יציבות אזורית

יציבות במזרח התיכון, המהווה אזור גיאופוליטי חשוב עבור ארה"ב משיקולים רבים, נחשבת לעדיפות אסטרטגית עבור ארה"ב במטרה ליישם את הפרויקטים והתכניות הפוליטיות והכלכליות שלה, במיוחד כיום לאחר יציאתה מסכסוכים שונים. אזורים עקב הנזקים שספגה וכדי לנסות להתעמת עם ההתפשטות הסינית והרוסית באזורנו וליישם פרויקטים לחיבור... אירופה נמצאת עם אסיה, מבחינת כבישים, ניווט וכלכלה, לפי ההמלצות של פסגת ה-G20 בהודו בחודש שעבר. זו הסיבה שהממשל האמריקני נמנע מהסלמה גדולה יותר שעלולה לאיים על האינטרסים שלו ועל האינטרסים של בעלי בריתו באזור. לכן, השגת שביתת נשק בת קיימא על פי מה שהציג ביידן בלשונו ובשיטתו, תוך ציטוט של הצעות ישראליות, יכולה לתרום להשגת יציבות יחסית באזור סוער זה מנקודת מבטם, ולהפחתת המתחים באזור שהוא בעצם מצית.

פוליטיקה פנימית ויחסיה הבינלאומיים

ביידן מתמודד עם לחץ פנימי מצד קבוצות לחץ וחברי המפלגה הדמוקרטית מהאגף הפרוגרסיבי, במיוחד אלו הקוראים לעמדה קשוחה כלפי מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים, במיוחד עם קריאתו של נתניהו לשאת נאום בפני הקונגרס האמריקני. עמידה בדרישות אלו מחזקת את התמיכה הפוליטית בביידן בארצות הברית. כמו כן, ישנו בסיס עממי הולך וגדל בתוך ארצות הברית, במיוחד באוניברסיטאות, הקורא לאימוץ מדיניות מאוזנת יותר כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואת ההכרח לעמוד בזכויות הפוליטיות של עמנו ולשקול מחדש את היחסים עם הכובש. מדינה.

מצד שני, שיפור היחסים עם מדינות ערב והאסלאמיות הוא אחד מהעדיפויות של ממשל ביידן. לחץ על ישראל להפסיק את הפשעים שבוצעו עשוי לתרום לשיפור היחסים הללו ולתמיכה בעמדתה של ארצות הברית בחיזוק הבריתות האסטרטגיות ותרומה. חיזוק השאיפות הביטחוניות הכלכליות והצבאיות של ארצות הברית באזור.

על ידי יישום כל אלה, נראה כי ממשל ביידן החל להדאיג את הדחת נתניהו מתפקידו והחלפת ממשלת הכיבוש על מנת להקל על העברת הפרויקטים שלה.

אתגרים ואפשרויות

למרות המאמצים הגדולים שבהם עוסקת וושינגטון, הצלחתו של ביידן לסיים את המלחמה בעזה, ובהשגת יוזמת רגיעה בת קיימא או עצירת המלחמה, נותרה בלתי ודאית בשל מספר גורמים מורכבים:

1. התגובה הישראלית:

מהצד הזה, על אף שהיוזמה מהווה בתוכנה את התגובות הישראליות עצמן, נתניהו שמר על עמדה נוקשה נגד כל יוזמה שאינה עומדת ביעדי ה"מלחמה" של ישראל, שאותם לא הצליחה להשיג מלבד רצח עם והרס. נתניהו הדגיש כי המטרה העיקרית היא פירוק מוחלט של חמאס. הוא גם מתח ביקורת על כל הצעות להפסקת אש שאינן מבטיחות מטרה זו, והדגיש כי "המלחמה" תימשך עד להשגת כל היעדים הביטחוניים של ישראל גם הביע את זהירותו מפני העברת השליטה בעזה לרשות הלאומית הפלסטינית, שאותה הוא שואף גם הוא. לחסום. הקבלה או הדחייה של יוזמות אמריקאיות על ידי נתניהו ומפלגות אחרות בממשלת ישראל משחקת תפקיד מכריע. אם לא תהיה נכונות ישראלית לוויתורים, המאמצים האמריקאים עלולים להיתקל בקשיים גדולים. מבחינה היסטורית, ניסיונות השלום היו עדים להצלחות וכישלונות התלויים במידה רבה ברצון המדיני של מנהיגי הכיבוש הישראלי, שעדיין מעוניינים ליישם במלואו את הפרויקט הציוני בכל פלסטין ההיסטורית, ודוחים את רעיון השלום בין שני עמים.

2. העמדה הפלסטינית:

קבלה או דחייה של פלגי התנגדות פלסטיניים, במיוחד חמאס, של יוזמות אמריקאיות היא גורם מכריע נוסף. ללא קונצנזוס פנים פלסטיני ותמיכה עממית, היוזמות עלולות להיות חסרות יעילות, שכן הפילוג הפלסטיני שהתרחש בין חמאס לפתח מאז ההפיכה בעזה מסבך את העניינים, שכן אסור לארצות הברית ולמעצמות האזוריות להתנגד היום לאיחוד השורות הפלסטיניות. להקל על כל משא ומתן עתידי עם הישראלים, וזה מה שדורש תחילה רצון של אסיפה לאומית פלסטינית. למרות שחמאס הפגין תגובה חיובית זהירה ליוזמתו של ביידן, במיוחד בנוגע להצעות להגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, הוא הביע הסתייגות נחרצת מכל תוכנית לאחר המלחמה שמוציאה אותם מהשלטון או מפחיתה את השפעתם בעזה. לדעתי, מדובר בעניין שאין לעסוק בו מנקודת מבטו החד-צדדית של חמאס באופן שאינו משרת את האינטרס שלו ואת האינטרס הלאומי, המחייב היום את הצטרפותו לארגון לשחרור פלסטין, שיש לו סמכות משפטית. מעמד נציג בינלאומי, עם הצורך לחדש את חיוניותו, להפעיל את תפקידו, ולהשיג את השתתפותם של כל הפלסטינים הלאומיים במסגרותיו, מה שהפך הכרחי. הזמנתי אותו לפגישה כדי שהארגון יוכל להתמודד עם זה מאתגרת ומטילה את תפקידה במשא ומתן הקרוב.

3. תמיכה בינלאומית:

למידת התמיכה שארצות הברית תקבל מבעלות בריתה האירופיות וממדינות ערב והאסלאמיות תהיה השפעה רבה על מהלך היוזמה הזו, שהושקה על ידי ביידן, שכן למאמצים האמריקאים יש סיכוי טוב יותר להצליח אם הם יצליחו. נתמך על ידי קואליציה בינלאומית רחבה. תמיכה של האיחוד האירופי, מדינות ערב והאסלאם, כמו גם מהאו"ם, עשויה להגביר את סיכויי הצלחת היוזמה האמריקנית, ולהגביר את הלחץ על הצדדים הנוגעים בדבר לדבוק בפתרונות המוצעים.

4. עובדות ומשתנים אזוריים:

המצב באזור בכלל, כולל היחסים עם איראן והשפעותיו על חמאס וכוחות התנגדות אחרים, והמצב בלבנון, סוריה, עיראק ותימן, כולם גורמים המשפיעים על האפשרות להשיג את מה שארצות הברית פועלת. עַל. מתחים אזוריים ותפקידם של שחקנים אחרים, כמו איראן וטורקיה, עשויים לסבך עוד יותר את המצב, ויקרא לאסטרטגיות מקיפות יותר להתמודד עם המציאות הללו ועם האינטרסים של תפקידים אלה.

5. פוליטיקה פנימית בארצות הברית:

המידה שבה הקונגרס והציבור האמריקאי תומכים במדיניותו של ביידן במזרח התיכון חשובה. ללא תמיכה חזקה מאמריקה, המאמצים של ביידן עשויים להיות מוגבלים, בנוסף לתמורות בסצנה הפוליטית האמריקנית, כגון ההפגנות המתמשכות, חילוקי הדעות בקונגרס והבחירות הקרובות, שעשויות להשפיע על יכולתו של ביידן ליישם את מדיניות החוץ שלו. העתיד הקרוב.

החזון האמריקאי הרחב יותר

היוזמה של ביידן להשיג שקט בעזה משקפת חלק מחזון אמריקאי רחב יותר למזרח התיכון הכולל:

1. איזון אזורי:

שמירה על מאזן הכוחות בין מדינות אזוריות גדולות כמו ערב הסעודית, איראן וטורקיה, כדי להבטיח שאף מפלגה לא תשלוט באזור באופן שמאיים על האינטרסים האמריקאיים, וחיזוק שותפויות אסטרטגיות עם מדינות המפרץ, מצרים וירדן נחשבת. חלק מהחזון הזה.

2. ביטחון לאומי אמריקאי:

הגנה על האינטרסים האמריקאיים באזור ושמירה על תפקידו הדומיננטי, כולל מניעת התפתחות האידיאולוגיה, התרבות וצורת ההתנגדות והבטחת זרימה יציבה של נפט וגז. יציבות במזרח התיכון נחשבת הכרחית להשגת יעדים אלו, וחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות האזור שבפיקוחו נחשב לאחד מסדר העדיפויות שלו.

3. נורמליזציה ערבית-ישראלית:

המשך וחיזוק תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב שהחל בהסכמי אברהם, כאשר הממשל האמריקני מבקש להרחיב הסכמים אלו למדינות ערביות ואיסלאמיות נוספות, מה שמגביר את הביטחון והיציבות האזורית מנקודת מבטו. שהיא רואה רק חלק מהאמיתות והחצאים ומהחשיבות של ישראל בהשתלבותה במזרח התיכון הזה ואפילו בהנהגתה, שבה כיום נושא הנורמליזציה הסעודית-ישראלית היא בראש סדר העדיפויות של ארצות הברית, הדוחקת. שני הכיוונים, מול דבקותה של סעודיה בהקמת מדינה פלסטינית לפני השלמת הנורמליזציה.

בסופו של דבר, הצלחתו של ביידן לסיים את מלחמת העם בעזה וכפיית "יוזמת רגיעה בת קיימא" תלויה ביכולתו של הממשל האמריקני לנווט את האתגרים המורכבים הללו, במיוחד בהתמודדות עם ממשלת נתניהו, אשר עדה לאיומים בהפלתה מהציונות הדתית, על מצד אחד, והאופוזיציה הציונית, מצד שני.

מה שארצות הברית חייבת להבין היום, אחרי כל מה שקרה ומתרחש במונחים של שינויים שאינם מקבלים את המשך המנטליות של קולוניאליזם מתנחלים, אפליה גזעית ומצור, הוא ההכרח בשינוי קיצוני בעמדות האמריקאיות, משהו זה עלול לקרות עם יותר מחאות עממיות וחשיפת אינטרסים אמריקאים לפגיעה, וזה משהו שצריך לעשות עמדה ערבית נראית בבירור בפניה. סיום הכיבוש בהתנחלויות תחילה על בסיס שלמותה הטריטוריאלית של המדינה הפלסטינית הוא תנאי בסיסי להשגת יציבות במזרח התיכון.

הדבר דורש אסטרטגיה בינלאומית מקיפה ותיאום עם כל הצדדים הנוגעים בדבר כדי להשיגה בהתאם להחלטות הבינלאומיות ולחוק הבינלאומי, ובראשן יישום הזכות להגדרה עצמית עבור עמנו והקמת מדינתו הריבונית והדמוקרטית. ויישום פתרון לסוגיית הפליטים בהתאם להחלטה 194. אחרת, האתגרים והגילויים של האכזריות הישראלית יישארו גדולים עמנו מקבל אותה ואינו מתקיים איתה, תוך שמירה על הזכות והלגיטימציה להתנגד לה, אבל התקווה לחופש ולשלום מתמשכים ראויה לשאיפה מתמשכת של כל העמים כדי להגיע אליה.

-------

בסופו של דבר, הצלחתו של ביידן לסיים את מלחמת רצח העם על עזה וכפיית "יוזמת רגיעה בת קיימא" תלויה ביכולתו של הממשל האמריקני לנווט אתגרים מורכבים, במיוחד בהתמודדות עם ממשלת נתניהו, אשר עדה לאיומים להפיל אותה מהציונות הדתית, על מצד אחד, ומהאופוזיציה הציונית, מצד שני.