אירוע מעבר רפיח...ההשלכות המשפטיות וההשלכות הפוליטיות שלו

אירוע מות הקדושים של לפחות חייל מצרי אחד ופציעת אחרים מידי חיילי צבא הכיבוש הישראלי במעבר רפיח ב-27.5.2024 הטילה צל כבד על עתיד היחסים בין מצרים לישראל. , שיש להם הסכם שלום מאז 1979. הוא גם העלה את שאלת השליטה של צבא הכיבוש בצד הפלסטיני ממעבר רפיח, ומעל שטח רחב של ציר פילדלפיה מוקדם יותר החודש, בניגוד לתנאים. של הסכם קמפ דיוויד, יש שאלות גדולות לגבי עתידו של ההסכם הזה.

במאמר זה אנו מתייחסים לממדים המשפטיים ולהשלכות הפוליטיות האפשריות של תקרית הירי שהתרחשה בין חיילים מצרים וישראלים.

בניסיון לספוג את זעמה של קהיר, אמר דוברו של ראש ממשלת ישראל אופיר גנדלמן: "המבצע הצבאי שפתחו כוחות ישראליים במעבר רפיח אינו משפיע על הסכם השלום עם מצרים".

כיבוש ציר פילדלפיה מפר את הסכם השלום

נשיא מצרים ז"ל אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין חתמו על הסכם שלום ב-26 במרץ 1979, בחסות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, בפסגה היסטורית שהתקיימה בקמפ דיוויד ליד וושינגטון.

בפסקה השנייה שלו ארגן ההסכם - בתוך מה שנקרא גבולות סופיים - פעילות צבאית בסיני ורפיח, כפי שחולקה על פי המפה בנספח השני ל-4 אזורים: א - ב - ג - ד.

הסכם שלום זה קובע את מחויבותה של ישראל לנסיגה של כוחות ישראלים ומתנחלים לגבולות שלפני יוני 1967, הוא אוסר על ישראל להציב טנקים או ציוד כבד כלשהם ברצועת הגבול עם מצרים ברוחב שלושה קילומטרים.

שליטתה של ישראל בצד הפלסטיני של מעבר היבשתי ברפיח ב-7 במאי מהווה הפרה בוטה של הסכמי קמפ דיוויד, שכן הפלישה למעבר מהווה הפרה של סעיף שני להסכם השלום והנספחים הביטחוניים, המחייבים את שני הצדדים. לא לנקוט באיומים או להשתמש בכוח נגד שלמות טריטוריאלית או עצמאות פוליטית של שני הצדדים.

התנהגות ישראלית נחשבת גם להפרה של סעיף רביעי וכן את האמור בנספח I להסכם קמפ דייוויד, שקבע אזורים מפורזים משני צדי הגבול בין מצרים לישראל, שכן כוחות הכיבוש הפרו הסכם זה בפלישה ו הכנסת ציוד כבד לאזורים אלו.

כמו כן, בהסתערות על מעבר רפיח, הפר הכיבוש את הסכם פילדלפיה שנחתם בין ישראל למצרים ב-2005, שהוא ההסכם שנתן לשלטונות מצרים ולרשות הפלסטינית, יחד עם האיחוד האירופי, את תפקיד ארגון התנועה במעבר. עד שהחמאס השתלט על המעבר ב-2007, וישראל הטילה מצור כלכלי ומדיני על המעבר.

"ציר פילדלפיה", המכונה גם ציר צלאח א-דין, משתרע בתוך רצועת עזה מהים התיכון בצפון ועד למעבר כרם שלום בדרום לאורך גבול מצרים, שאורכו כ-14 קילומטרים.

אזור ציר פילדלפיה אינו נטול עוד תושבים פלסטינים, כפי שהיה בתקופת הנוכחות הישראלית. כלומר, לפני הנסיגה מרצועת עזה ב-2005, בתים פלסטינים התקרבו מאוד לגדר הגבול, ובנקודות מסוימות הוצמדו אליה, למעט האזורים המזרחיים של מעבר רפיח, והאזור הסמוך לחוף הים.

בסוף 2013 הידקה מצרים את אחיזתה באזור הגבול ובנתה חומת פלדה שנועדה לדבריה למנוע חדירת חמושים וקיצוניים לשטחה. בהמשך נחפרה תעלה רוחבית מחוף הים בצפון ועד למעבר רפיח בדרום. להקים אזור חיץ גבול, המשתרע על פני כ-5 קילומטרים; במטרה לחסל את מנהרות ציר פילדלפיה.

לפי מספר מקורות ישראלים, חוסר האמון של ישראל במצרים הוא מה שהניע אותה לשלוט במעבר היבשתי ברפיח. לשים קץ ליכולת הסמכותית של חמאס מחד, וגם למנוע כניסת נשק לרצועת עזה, למרות שכל משאית תובלה שעוברת במעבר רפיח נתונה לביקורת של הצבא הישראלי לפני כניסתה לרצועה.

למרות ההפרה הבוטה של הסכם זה, נמנעה מצרים עד כה מלנקוט עמדה נחרצת ופומבית בנוגע להפרה זו. כי צעד כזה עשוי להשפיע על תפקידה של מצרים כמתווך שיכול לדבר עם שני הצדדים.

משרד החוץ המצרי גינה וראה שהסלמה מסוכנת זו מאיימת על חייהם של יותר ממיליון פלסטינים התלויים בעיקר במעבר הזה.

משרד החוץ המצרי קרא לישראל לנהוג באיפוק מירבי ולהימנע ממדיניות של ברינקמן שיש לה השפעה ארוכת טווח.

שליטה במעבר רפיח פירושה יותר חילופי אש:

בשעות הצהריים של העשרים ושבעה לחודש התרחשו חילופי אש בין הצבא המצרי לצבא הכיבוש הישראלי בגבול המפריד ביניהם באזור מעבר רפיח, שהובילו למותו של חייל מצרי אחד לפחות. פציעתם של אחרים, בעוד שאף חייל ישראלי לא נפגע, לפי מקורות ישראלים רשמיים. האירוע הזה היה צפוי; בגלל שליטת צבא הכיבוש הישראלי בחלק גדול מציר פילדלפיה, כולל מעבר רפיח.

דובר הצבא המצרי מסר בהצהרה: "הכוחות המזוינים מנהלים חקירות על ידי הרשויות המוסמכות על אירוע הירי באזור גבול רפיח, שהוביל למותו של אחד מאנשי הצוות האחראי על הביטוח".

השלכות פוליטיות אפשריות

באופן רשמי, צבא מצרים וישראל אישרו כי הם מנהלים חקירות של האירוע, וכי יש תקשורת בין שני הצדדים בעניין זה. נכון שזה לא אירוע ראשון מסוגו, אבל הוא החמור ביותר. מכיוון שישראל השתלטה על מעבר רפיח, קראה תיגר על קהיר בכוונה והפרה בבוטות את הסכם השלום בין שני הצדדים. מה שאומר שאפשר לחזור על אירועים כאלה.

הצד המצרי נמצא במצב רגיש מבחינה פוליטית ועממית. כי ישראל הפרה את הסכמי קמפ דיוויד, למרות אזהרות מצרים רבות בנושא, וכיום היא הורגת חייל מצרי ופוצעת אחרים. מבחינה מדינית, השליטה במעבר רפיח נחשבת מסוכנת יותר לביטחון הלאומי של מצרים מאשר אירוע מות הקדושים של החייל המצרי, שישראל יכולה להצדיק כהתנהגות אינדיבידואלית, תגובה רגשית וכדומה.

לא יתכן שישראל תשלוט במעבר רפיח ללא אור ירוק אמריקאי, מה שאומר שתגובתה של קהיר תהיה מנוהלת על ידי אינטראקציות בינלאומיות שיקראו לרגיעה, התגברות על התקרית ופתיחת ערוצי תקשורת יעילים יותר בין שני הצדדים. בהתאם לכך, התגובה של קהיר לא צפויה להיות דרמטית, כלומר השעיית האמנה, הסגת שגרירים או נקיטת אמצעים צבאיים דומים. אם כוחות הכיבוש יישארו בשליטה על מעבר רפיח ועל ציר פילדלפיה, צפוי שיתרחשו עימותים מזוינים בין שני הצדדים. קהיר תשמור על מאמצים דיפלומטיים להתמודד עם הפרות של הסכמי קמפ דיוויד, או לטפל בחיכוכים מזוינים.