עבודת סיוע בעזה בין מיקוד, טעויות ועיוות

מאז ה-7 באוקטובר פעילות צדקה פעילה בכל קבוצות המוסדות, ההתנדבות, החברתיים והנוער שלה. כדי להגיב לסבלם של העקורים והמושפעים בכל האמצעים הזמינים, ולמרות סגירת המעברים וחסימת הכבישים, הצליחו הצווארים ההומניטריים להקים מחנות מקלט ומתקני השירות שלהם, לשפץ כמה בתי חולים, לתמוך באנשי הבריאות שלהם. , תומכים בעיריות ומספקים סיוע מציל חיים לאנשים מתוך השוק המקומי "למרות המחסור בו או באמצעות שיירות סיוע המגיעות דרך מצרים וירדן".

המומנטום של עבודת הצדקה ותפקידה בתמיכה בעקורים הפכו אותה למוקד התמקדות ישראלית, ובהתאם, עד היום, עשרות קדרים עשו קדושים קדושים תוך מילוי חובתם ההומניטרית כלפי העם הפלסטיני בעזה.

הוסיפו לכך את כל הניסיונות למצור על מקורות מימון חיצוניים, והצמידו כתבי טרור לכל מי שמעניק תמיכה וסיוע לעזה. העניין הגיע לכדי סגירת עמותות ומוסדות, הקפאת חשבונות, פשיטה על בתים וביצוע מעצרים בעזה. אירופה, שלא לדבר על ביקורי המעבורת של פקידי ה-FBI ומשרד האוצר האמריקני בכמה מדינות אסלאמיות להאיץ בהן ולבקש מהן להחמיר... הגבלות על מוסדות הפועלים למען עזה, שיבוש העברות בנקאיות שלהם, ובדיקת כל העברה כספית הקשורה לעבודות סיוע בתוך הרצועה.

הישראלים כיום מבינים את גודלה וחשיבותה של עבודת צדקה ושמים את המיקוד בה בראש סדר העדיפויות שלהם, בעוד העובדים שואפים - למרות כל הסיכונים - להעניק סיוע ולהתגבר על קשיים, לרבות מחסור בחומרים, מחסור במזומן במדינה. רצועת עזה, והסיכון הגבוה בביצוע עבודת שטח.

המאמץ הרב שהופעל מקביל לצורך גדול, מצור וסגירה של מעברים, ואתגרים רבים שמובילים לכישלון להגיע לכל קבוצות היעד. לכן, אנשים עשויים לעורר חשדות לחלוקה לא הוגנת, מכסות והעדפות, אבל הרוב המכריע כן מצליחים, מספקים את מה שהם יכולים, ויש להם מערכות פיננסיות וחשבונאיות למעקב וצנזורה.

מכיוון שעבודת צדקה מבוצעת על ידי בני אדם, היא נתונה למאמצים ולניצול על ידי נשמות חלשות, אבל החברות האסלאמיות שלנו נפגעו במחלת הרכילות, תוך התעלמות מהמעשים הטובים והדגשת הרעים, ולכן עלינו לעצור ב לעקוב אחר תחנות כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה, הרחק ממתח והגנה מוחלטת או התקפה כללית על כולם.

ראשית: פעילים וגיוס כספים 
טבעו של כל קונפליקט גורם לאנשים מסוימים לסמלים, לגיבורים ולאובייקטים בעלי עניין ואמון בציבור, המדיה החברתית משחקת תפקיד מרכזי בהושטת יד, בהגברת הפופוליזם ובהשפעה על הדמויות הללו שסומלו העבודה שיצרה את התהילה הדיגיטלית שלהם, והעברה לתחומים אחרים, ומבצעת הצהרות מציבה אותם בקטגוריה של הנהנים ומנצלים את הכוכבים שהם השיגו. להטיל ספק בעבודתם של מוסדות ומסגרות רשמיים, ולקרוא לתרומות באמצעותם שכן הם היחידים האמינים והזהירים.

חלקם עוסקים בעבודות סיוע הומניטריות כאילו השדה שלפניהם ריק, והם אלו שמילאו את החסר הגדול, ואז מיישמים פרויקטים באופן אקראי ללא תיאום וללא התייחסות, מה שכולא את רובם במעגל הרכילות, ואת המצב הזה נושאת בעיקר התורם, במיוחד המוסדות הגדולים התומכים ביחידים על חשבון המוסדות. בתקווה לגישה, קהל וסיקור תקשורתי.

יש הסבורים בהטעיה שאם זה יעבור דרך יחידים זה יפטור אותם מניכויים מנהליים ומעמלות העברה! כאן, איני יודע כיצד צעיר שחדש בעבודות הסעד, ונוכחותו זכתה לתהילה תקשורתית, יכול לכסות הוצאות הנהלה והעברת עמלות מכיסו, בעוד מוסדות גדולים אינם מסוגלים לעשות זאת להציע מחירים תחרותיים, כמו הצעת מחיר של קורבן טלה ב-$600, כשהיה המחיר הנמוך ביותר של כבש הוא 1,200$?! הדבר מצריך הפסקה וביקורת מצד התורם, המשפיע והרשויות לעבודה הומניטרית ברצועת עזה.

שנית: מוסדות צדקה 
מוסדות צדקה שואפים לאסוף תרומות וסובלים מקשיים בביצוע פרויקטים, ורובם עדיין מצליחים להעניק סיוע, שכן הם מתנהלים על ידי מערכת פנימית, תקנות, חוקים ודרך פעולה. אם הדרך הזו מופרעת, היא כופה את עצמה מחדש ומחזקת את השליטה הקולקטיבית, ואינה כפופה לרצונו של אדם אישי או אינדיבידואלי. עם זאת, יש מוסדות ששוכחים את תפקידם החיוני והבסיסי הקשור במתן סיוע, ומעדיפים לא מקצועי תַחֲרוּת. בתקווה לקבל מימון נוסף.

עסקים רבים נפגעו מתחרות שאינה הולמת את המסר הנעלה שמציעה עבודת הצדקה התחרות האינטנסיבית השפיעה לרעה על המוטבים, ולכן המירוץ לתדמית הפך חשוב יותר ממתן סיוע, והמחירים הנמוכים ביותר הגיעו לפני האיכות. הראשון פגע בכבודו של עם שמתנגד, והשני הציע את מה שלא מתאים לעם שנתן דם וממשיך לתת אותו.

הבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני המוסדות היא היעדר תיאום בשטח, כאשר כל אחד מהם פועל במנותק מהאחר, ומנסה להתרחק מכל מחלקה או יוזמה הפועלת לתיאום ולאיחוד מאמצים, וחלוקת מרכז הכובד המוסדי. באופן שמשיג חלוקה הוגנת אני לא מוצא לזה הצדקה למעט שני דברים: או שההתערבויות או שהיא גרועה ולא עומדת ברמה שהוכרזה על ידי חלק מהמוסדות, או שיש פגם שחוששים להיחשף. אם מתבצעים תיאום והתאמה בשני המקרים, יש לתת דין וחשבון באחריות.

שלישית: מסעות של ספק והכחשה 
למסעות הספק וההכחשה יש כמה סיבות וסיבות. כתוצאה מהליקוי בצדק ההפצה, כולם הפכו למאשימים, במיוחד אלה שאחראים על קבלת סיוע וחלוקתו , את המעט שזמין חייב להיות מופץ בצורה הוגנת ושוויונית כפי שעובדים בשביל זה יכולים.

בין הסיבות לספקנות ניתן למצוא ליקויים מסוימים בקרב יוזמים וחלק מהמוסדות בביצוע פרויקטים, גיוס כספים וגבייתם מבלי שהביצוע יהיה ריאלי בשטח או תואם לגודל פעולות הגבייה, בנוסף. להוצאות הנסיעה הגבוהות של חלקם. לצורך גיוס תמיכה, ותשלום סכומי תיאום ושיווק מתרומות.

עימות בין מוסדות ומשפיעים 
למעשה, אני מאמין שמשפיעים ומתנדבים צריכים להתנהל במסגרת מוסדית המקדמת שקיפות ואחריות, ואין להשאיר זאת לגחמות ולאינדיבידואליות אישית בהכוונת תרומות וסדרי עדיפויות. כמו כן, יש צורך בכל המוסדות הפועלים ברצועת עזה לעסוק בתיאום רציני ומאוחד. כדי להבטיח חלוקה הוגנת, אי כפילויות, אחידות מחירים ואי ספקולציות, העבודה ההומניטרית בסופו של דבר היא מתן שירות לנזקקים, ללא קשר לספק, ולא תחום מסחרי ומכרזים המציעים את המחיר הנמוך ביותר. ולשאוף לשביעות רצון הלקוח.

זבובים אלקטרוניים ומיקוד ממוקד 
זבובים אלקטרוניים נחשבים לסוג המסוכן ביותר של קמפיינים לספקנות, והמעורבים בהם מייצגים את האחוז הגדול ביותר קמפיינים של ספקנות מכוונת נחשבים למסוכנים ביותר, שכן הם לא באים בהקשר של דאגה לכסף הציבור, או מתוך דאגה. עבור הנהנים, אלא הם באים מתוך יריבות פוליטית ומניסיון ליישר קו מול עזה.

מפלגות פלסטיניות מילאו תפקיד מרכזי בהסתה של עמותות הפועלות למען פלסטין, בעוד שחלקן היו פעילות והכוונו להטיל ספק בכל עבודת סיוע בתוך הרצועה והיתכנות שלה.

לסיכום; לעבודת צדקה הומניטארית יש תפקיד מרכזי בתמיכה והעצמת אנשים ברצועת עזה, והתפקיד המוסדי חייב להיות משולב במאמצים התנדבותיים ואינדיבידואליים. כדי להגביר את הנגישות לכולם, חייב להיות תיאום בין המוסדות, ומי שלא בא מרצונו צריך להיכנס לכפייה המציאות שאחרי ה-7 באוקטובר אינה זהה לבעבר, ואין לקבל את הטענה של חלק מהמוסדות. הם סיפקו ועבדו עם מיליוני דולרים ברצועת עזה, בעוד שלא אנו רואים השפעה אמיתית של עבודתה בשטח, ויש לעצור את מצב הקונפליקט במחירי הפרויקטים, ולעמוד בסדרי עדיפויות המשרתים את צרכי העם. הוצגו, לא המינהלות והתקציבים של המוסדות.