גבולות המדינה: שאלה לבית הדין הבינלאומי

לבקשת פלסטיני, עצרת האומות המאוחדות אימצה החלטה המבקשת חוות דעת מייעצת מהגוף השיפוטי הבינלאומי העליון (בית הדין הבינלאומי לצדק) על האופי המשפטי של הכיבוש.

בית המשפט בהולנד הוציא ב-8-2-2023 החלטה לפיה האומות המאוחדות והמדינות החברות יכולות לספק מידע על שאלות שהוגשו לבית המשפט בהתאם לסעיף 66 לתקנו, וקבע את 25-7-2023 כמגבלה להגשת הצהרות כתובות לגבי שאלות לבית המשפט, ו-10-25-2023 להגשת הערות בכתב או ארגונים אחרים למדינות אחרות שהוגשו להערות או ארגונים אחרים. ס.

השאלה שברצוני לכלול וללמוד, וחוזרת על עצמה בכל פגישה מדינית או דיפלומטית, 75 שנה לאחר ההכרה במדינת ישראל באו"ם, ולאחר חוסר התפשרות של מדינות חברות - שקוראות לפירוק שתי המעצמות כבר עשרות שנים - על הכרה במדינה הפלסטינית, ומכאן, אם יש הסכמה בינלאומית על השאלה, מדוע לא לשאול את השאלות:

מדוע האו"ם אינו דורש ממדינת ישראל להגדיר את גבולותיה הגיאוגרפיים, כפי שהיא עושה לשאר המדינות החברות, ובהתאם לעקרונות השיטה הבינלאומית? בהתבסס על תשובה מפורשת, המדינות החברות מחליטות אם להמשיך ולהציע את פתרון שתי המדינות או לוותר עליו מתוך כבוד למציאות שנכפתה בשטח.

האם אין זה חכם שהמערכת הבינלאומית תעסוק בכיבוש כסוגיה משפטית של האו"ם ולא כנושא למשא ומתן? האם לא הגיע הזמן להבין שמשא ומתן כשלעצמו הוא אמצעי, לא מטרה?

האם הכלי של "משא ומתן דו-צדדי" בין הפלסטינים לישראלים הוא באמת "כלי יחיד ומספיק" להשגת שלום ולהבטחת מדינה פלסטינית עצמאית מבחינה מדינית? האם לא הגיע הזמן להסב את תשומת ליבו של בית המשפט לשקול צעדים בדרכי שלום ואמצעים ליישוב סכסוכים מלבד "משא ומתן" להשגת אותה מטרה? האם אין זה חכם לפנות לגישור, פישור או בוררות, בין השיטות שבית המשפט עשוי לראות לנכון, תוך שמירה על המטרה הסופית של השגת שלום לשני העמים? הימנע מדחיינות נוספת והשג הגדרה עצמית לעם הפלסטיני, שכן זוהי זכות בל יתירה במערכת הבינלאומית.

הכרחי שהפלסטינים ילמדו מניסיונם בזירות אלו. בשנת 2004, כאשר ניתנה חוות דעת מייעצת על ידי בית הדין הבינלאומי על החומה, הוא אישר את החובה להקים מדינה פלסטינית בהקדם האפשרי, אישר את אי חוקיות החומה והטיל את האחריות על האו"ם. אולם חוות הדעת המייעצת והן לא נבנתה כהלכה!

הקהילה הבינלאומית מודעת לנחישותה של ממשלת ישראל הקיצונית להמשיך בכיבוש ולערער את זכות ההגדרה העצמית הפלסטינית. הפעם יציג בית המשפט חוות דעת מייעצת על הלגיטימיות של הכיבוש הישראלי ארוך הטווח. הכרחי שההצהרות והשאלות יתמקדו בחשיפת מטרת ההתנחלות האובססיבית של הארכת הכיבוש, המהווה הפרה מפורשת של אמות המידה המחייבות של המשפט הבינלאומי. לכן, אנו מקווים שהצוות המשפטי והדיפלומטי הפלסטיני יערוך שימוע ויזון את הציבור בהתפתחויות הישיבות. יש צורך להציג הצהרות כתובות, כדי להשיג את האינטרס הפלסטיני העליון. יש צורך להפעיל מחדש את הוועדות הארציות והמשפטיות כדי לגייס ולאחד מאמצים למעקב אחר התיק ולהימנע מבזבוז כל הזדמנות!

היציאה לבג"ד, בשיתוף עם ממשלת ישראל קיצונית מדממת, היא צעד דיפלומטי פלסטיני חיובי לבקשת חוות דעת מייעצת, המהווה יוזמה לפרוץ ממעגל הריקנות ולכוון את המשיכה לכיוון "הכיבוש" והצורך להתחיל לסיים אותו.

דלאל עריקאת: פרופסור לדיפלומטיה ותכנון אסטרטגי, הפקולטה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.