מה אנחנו מציעים לבית הדין הבינלאומי לצדק ICJ לפני 25-7-2023

אני מוצא את עצמי נאלץ להתייחס לנושא זה פעם נוספת כדי להפנות את תשומת הלב של מקבל ההחלטות לחשיבות ההכנה המוקדמת. ביום 2-8-2023, פרסם בית המשפט בהולנד החלטה המסדירה את ההליכים המשפטיים ומגבלות הזמנים להצגת הצהרות, הערות ותגובות בכתב בעניין מתן חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע להשלכות המשפטיות הנובעות מההשלכות המשפטיות של ישראל. מדיניות ונהלים בשטח הפלסטיני הכבוש, כלומר על (מהו הכיבוש החוקי).

בית המשפט החליט שהאו"ם והמדינות החברות בו, כמו גם מדינת פלסטין המשקיפה, מסוגלים לספק מידע על השאלות שהוגשו לבית המשפט כדי לקבל חוות דעת מייעצת בהתאם לסעיף 66 לתקנון, וקבע 25- 7-2023 כמגבלת זמן להגשת הצהרות בכתב על שאלות לבית המשפט. והתאריך הוא 25-10-2023 כמגבלת זמן למדינות וארגונים לאחר הגשת הצהרות כתובות, הם רשאים להגיש הערות או השגות בכתב להצהרות הכתובות הוגש על ידי מדינות או ארגונים אחרים.

בית הדין הבינלאומי לצדק הוא האורגן השיפוטי העיקרי של האו"ם ומורכב מ-15 שופטים שנבחרו על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם לתקופה של תשע שנים. לבית המשפט יש תפקיד כפול:

ראשית: יישוב מחלוקות משפטיות שהגישו להן מדינות בהתאם לחוק הבינלאומי באמצעות הוראות בעלות תוקף מחייב ואינן נתונות לערעור עבור הצדדים הנוגעים בדבר (בוררות).

שנית: מתן חוות דעת מייעצות בנושאים משפטיים שהופנו אליו על ידי אורגנים וסוכנויות של האו"ם המוסמכים כדין (המקרה הפלסטיני).

לבקשת פלסטיני, הוועדה הרביעית של האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה את ההחלטה לבקש חוות דעת מייעצת מהגוף השיפוטי הבינלאומי העליון (בית הדין הבינלאומי לצדק) על אופי הכיבוש, דבר הכרחי מאוד עבור מקבל ההחלטות:

לא לזלזל בירידה בשיא ההצבעה בקרב מספר המדינות התומכות בהחלטות התומכות בימין הפלסטיני. יש צורך לעקוב ולעבוד קשה כדי לזכות במדינות הנמנעות הללו, או לכל הפחות, לא לאפשר את מספר המדינות התומכות לבטל.

לומדים ובונים מהניסיון של 2004, אז ניתנה חוות דעת מייעצת על ידי בית הדין הבינלאומי, המדגישה את החובה להקים מדינה פלסטינית בהקדם האפשרי. חוות הדעת של בית המשפט אישרה את אי חוקיות החומה והטילה אחריות על האו"ם. עם זאת, חוות הדעת המייעצת לא נבנתה כהלכה ובסופו של דבר אינה מחייבת.

כשהמערכת הבינלאומית מודעת לנחישותה של ממשלת ישראל להמשיך בכיבוש ולערער את זכות ההגדרה העצמית הפלסטינית, הפעם, לבית המשפט לתת חוות דעת מייעצת לגבי הלגיטימיות של הכיבוש הישראלי ארוך הטווח, יש צורך השאלות שיסתובבו סביב חשיפת מטרת ההתנחלות האובססיבית של הארכת הכיבוש, המהווה הפרה ברורה של נורמות מחייבות לפיכך, על מקבל ההחלטות הפלסטיני להכין צוות משפטי בינלאומי שיציג הצהרות, הערות ותגובות בכתב על מנת לגבש שאלות מתאימות. ושפה משפטית נכונה המשיגה את האינטרס הפלסטיני העליון.

לאור פרסום המועדים להליכי בית המשפט, על הפלסטינים להפעיל מחדש את הוועדות הלאומיות והמשפטיות כדי לגייס ולאחד מאמצים למעקב אחר התיק ולהימנע מבזבוז כל הזדמנות, שכן נותרו 45 ימים בלבד!!

ההערה שאני רוצה לקחת בחשבון היא שאין זה חכם שבית הדין הבינלאומי לצדק לחזור על כך שמשא ומתן דו-צדדי בין הפלסטינים לממשלת ישראל הוא "הכלי היחיד והמספק" להשגת שלום ולהבטחת פלסטיני עצמאי מבחינה מדינית. יש צורך מאוד להסב את תשומת ליבו של בית המשפט לשקול אמצעי שלום ואמצעים ליישוב סכסוכים מלבד "משא ומתן" להשגת אותה מטרה.

ניתן לפנות לגישור, פישור או בוררות מתוך השיטות שבית המשפט יראה עדיף, כשהמטרה הסופית תישאר בעינה, כדי למנוע עיכוב נוסף ולהשיג הגדרה עצמית פלסטינית, שהיא זכות בלתי מעורערת בעולם הבינלאומי. מערכת.

החשיבות של הגשת בקשת מקלט זו לבג"ץ עולה בקנה אחד עם ממשלת ישראל קיצונית עקובה מדם. הצעד הפלסטיני בבקשת חוות דעת מייעצת מהווה התקדמות חיובית עם יוזמה פלסטינית לצאת ממעגל האבודים בפרטים לכיוון הכובד סביב ה"כיבוש" והצורך להתחיל לסיים אותו.

אם בית המשפט יחליט לעסוק בכיבוש כסוגיה משפטית, אזי תהיה הזדמנות לפלסטינים להיפטר מההצדקה למשא ומתן ולשיחות שלום, כי נושא הכיבוש הופך, בהחלטה בינלאומית, למשפט של האו"ם. נושא ולא נושא למשא ומתן.

- דלאל עריקאת: פרופסור לדיפלומטיה ותכנון אסטרטגי, הפקולטה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.