בית המשפט החוקתי העליון

בית הדין לחוקה בולט בביצוע משימות קדושות ורגישות מול המדינה והאזרח, הוא מוסמך בלעדית בפיקוח חוקתי על חוקים ותקנות על ידי בחינת המידה שבה החקיקה תואמת את החקיקה הגבוהה ביותר, שהיא חוק יסוד, פרשנות נוסחיו, פסיקת ניגודי סמכויות בין רשויות ופסיקה בסכסוכים המתעוררים. לעניין יישום שתי פסקי דין סופיים סותרים והכרעה בערעור על אובדן כשירותו המשפטית של נשיא המדינה בהתאם לחוק יסוד. הוראות סעיף (1/ג) לסעיף (37) לחוק היסוד המתוקן משנת 2003 לספירה. תנאי ההתייחסות של בית המשפט לחוקה חשובים ביותר לבניית אומה דמוקרטית המבוססת על זכויות וחירויות הציבור ואומה המבוססת על יושרה ושקיפות. תנאי ההתייחסות הגיעו במפורש וברור בפרק הראשון של הפרק השני של החוק.

אנו רואים בהקמת בית המשפט העליון החוקתי החדש גורם חשוב לקידום הבחירות להפעלת המועצה המחוקקת מחדש, במיוחד מאחר שלבית המשפט סמכות השיפוט הקבועה בסעיף (24), לרבות הפעלת כל הסמכויות לביקורת ולפסיקה בעניין אי חוקתיות של כל חקיקה או מעשה הנוגדים את החוקה (כולה או חלקה).וראוי לציין שכאשר קובעים כי כל חוק, גזרה, תקנה, תקנה או החלטה אינם חוקתיים בחלקו או כולם, החוק קובע. כי "הרשות המחוקקת" או הרשות המוסמכת היא הרשות המופקדת על תיקון אותו חוק, צו, תקנה, תקנה או החלטה בהתאם להוראות החוק היסוד והחוק. הנה מסר ברור ובלתי מפורש בדבר ההכרח בהפעלת הסמכות המחוקקת וכיבוד עקרון הפרדת הרשויות לפי סעיף (2) לחוק היסוד הפלסטיני, אשר אישר כי העם הוא מקור הסמכויות והפעלתן באמצעות הרשויות המחוקקות, המבצעות והמשפטיות.

בית המשפט לחוקה הוקם על בסיס חוק היסוד המתוקן משנת 2003. חוק בית המשפט לחוקה אושר ואושר בשנת 2006. הוא נושא את שמו של חוק בית המשפט העליון לחוקה מס' (3) משנת 2006 ופורסם ברשמית עיתון מס' (62). חוק בית המשפט לחוקה תוקן פעמיים: הראשונה בצו-חוק מס' (19) משנת 2017, והשנייה בצו-חוק מס' (7) משנת 2019.

חוק בית המשפט החוקתי העליון קובע את מינוי הנשיא וחברי בית המשפט לתקופה בלתי ניתנת לחידוש של שש שנים, תוך התחשבות בדברים הבאים: א. בית המשפט מורכב מנשיא, סגן ולא פחות מ-7 שופטים, שלושה חברים מתמנים לבית המשפט מדי שנתיים מיום כינונו הראשון של בית המשפט, והחלטותיו מתקבלות ברוב. סעיף (5) לחוק קובע כי מי שמתמנה כחבר בבית המשפט חייב לעמוד בתנאים הכלליים הדרושים לקבלת הרשות השופטת בהתאם להוראות חוק הרשות השופטת ובלבד שגילו לא יפחת מ-( 40) שנים, והוא נמנה עם הקטגוריות הבאות: 1. חברי בית המשפט העליון בהווה ובעבר מי שבילו לפחות 3 שנים רצופות בעבודתם. 2. שופטי ערעורים נוכחיים ששהו 7 שנים רצופות בתפקידיהם. 3. פרופסורים למשפטים בהווה או לשעבר באוניברסיטאות פלסטיניות או באוניברסיטאות מוכרות בפלסטין ששהו לפחות 3 שנים רצופות כפרופסור, או פרופסור חבר ששהה לפחות 6 שנים רצופות, או עוזר פרופסור שהשקיע לפחות 9 שנים. שנים רצופות. 4. עורכי דין העוסקים במקצוע עריכת הדין לפחות עשרים שנה רצופות. 5. חברי הפרקליטות ששהו לפחות חמש עשרה שנים רצופות בתפקיד התובע הראשי ומעלה.

לאור רגישות הסמכות, הקמת בית המשפט לחוקה חייבת להיות מורכבת מאלה הנהנים מסמכות ויושרה שיפוטית וזכויות אדם, על מנת להבטיח חוסר משוא פנים וחוסר משוא פנים, על אף חומרת תוצאות המינויים שעלולות להפיל את המרבית עקרונות משפטיים ופילוסופיים מקודשים - עקרון הדמוקרטיה - אך נציין הפעם כי הקמת בית המשפט אינה חורגת מהוראות הדין בדבר מינויים בהתאם להוראות סעיף (5) לחוק בית המשפט החוקתי העליון, אך רוח החוק הופרה בכמה מינויים; קשה להעלות על הדעת חוקים מאתגרים שנוסחו ועברו על ידי אחד החברים, עובדה זו תכביד על התמודדות הוגנת או בדיעבד עם החלטות וחוקים.

ברצוננו להסב את תשומת הלב לכך שההרכב החדש הדיר נשים במערכת המשפט, למרות סיפורי ההצלחה המכובדים בנפותיה השונים של המדינה. נשים פלסטיניות הוכיחו את עליונותן ויציבותן בהתמחות זו, ועד כמה היה מתאים לפלסטין אם הגיבוש היה הוגן כלפי מחצית מהחברה על פי יסודות הכשירות ולא מכסה או תארים ספציפיים שהפגישו את חברי הארגון. אנו מקווים שהערה זו תזכה לתשומת לב טובה של מקבל ההחלטות לגבי גיבושים אחרים ותיקונים עתידיים

נציין כי סעיף (21) לחוק בית המשפט לחוקה משנת 2006 קבע כי חברותם של שופטים מסתיימת בהגיעם לגיל 70, והדבר תוקן בסעיף (1) 10 משנת 2017 על ידי מחיקת סעיף גיל זה. אנו מציינים את חשיבות הניסיון והמומחיות שנבנתה על ידי השנים ומדגישים למרות חוסר ההגיון שבסיום החברות בשל הקשר המופשט עם הגיל, אך יחד עם זאת אנו מקווים להיות עדים לממשל אמיתי במונחים של מינויים ולהימנע מתפקידים מתחלפים עם התייחסות לאנשים בעלי ניסיון וניסיון רב בשירות המגזר הפורמלי ואשר עברו את גיל הפרישה הכללי.

"לקראת שלטון החוק ועליונות החוקה" היא אמירה שאומצה על ידי בית המשפט החוקתי העליון כחזון. אנו מקווים כי היא תנחה ותלך בעקבותיו להגיע למטרה הרצויה של התגלמות עקרון החוק לבניית המולדת. והאזרח שמגיעה לפלסטין.

ד"ר.. טוטה: עוזר פרופסור למשפטים, אוניברסיטת אלקודס.
ד"ר.. עריקאת: עוזר פרופסור לדיפלומטיה, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.