ההשלכות של הבחירות לתנועת הסטודנטים באוניברסיטאות אנ-נג'ה ובירצייט

לפני מספר ימים הסתיימו הבחירות למועצת הסטודנטים באוניברסיטה הלאומית אנ-נג'אח בשכם ובאוניברסיטת בירצייט ברמאללה בעליונות חמאס על הפתח בשתי האוניברסיטאות. הפתח גבר על חמאס בבחירות שהתקיימו לפני יותר מחודש באוניברסיטאות חברון ובית לחם.

מתוצאות הבחירות הללו עולה כי תנועות הפתח והחמאס חולקות את אחוזי התמיכה בדעת הקהל הפלסטינית, בעיקר בקרב תנועת הסטודנטים, הנחשבת לאחד המרכיבים החשובים ביותר של התנועה הלאומית הפלסטינית בשני חלקיה (הליברלית). הדמוקרטי והאסלאמי השמרני), ומתוכו נולדים מנהיגי העתיד של העם הפלסטיני, מה שמגיע כראיה לתוצאות סקר דעת קהל מס' (87) לרבעון הראשון של השנה 2023, אשר המרכז הפלסטיני למחקר מדיני וסקר ממשיך ליישם ולפרסם, שכן תוצאות סקר זה הראו שהקשר בין פתח לחמאס נותר ללא שינוי ללא שינוי משמעותי במהלך הרבעון הראשון של השנה.

קריאה טרומית של תוצאות הבחירות הללו מלמדת שהנטיות האלקטורליות של תנועת הסטודנטים שונות מאוניברסיטה אחת לשנייה, ונראה כאן שמגמות אלו בסבב בחירות זה היו שונות גם באוניברסיטאות בדרום הגדה. מאשר באוניברסיטאות בצפון, שכן פתח (ליברלי) זכה במועצות הסטודנטים. באוניברסיטאות חברון ובית לחם, בהן הראשונה נחשבת לשמרנית והשנייה ליברלית, זכה חמאס (שמרן) באוניברסיטה הלאומית אנ-נג'ה , שהיא מחשיבה כשמרנית, וביר זית, שנחשבת ליברלית.

ובעוד העם הפלסטיני כולו, לפחות בגדה המערבית, זכה לניצחון בקיום הבחירות הללו, מה שמראה את נחישותו לאמץ את הדמוקרטיה ואת הקלפי כאמצעי היחיד להעברת כוח ומנהיגות בין כותלי קמפוס האוניברסיטה, קריאה ההשלכות של תוצאות הבחירות הללו, במיוחד באוניברסיטאות אנ-נג'אח וביר זית, מלמדות כי גישתו של פתח להתמודדות עם הגורמים וההשלכות של ההפיכה של חמאס נגד המשטר הפלסטיני בקיץ 2007, והקמתו של דה פקטו. המשטר בעזה, היא גישה לא מוצלחת ונגד פרודוקטיבית, המשקפת את המשבר או המשברים של תנועת הפת"ח, אשר בתורה היו הסיבה העיקרית לחוסר יכולתם של הנוער לנצח. במעוזים שהיו עדים להקמת והולדת הנוער בסופו של דבר. של שנות השבעים של המאה הקודמת.

מנגד, נראה כי ניצחונו של חמאס בכל בחירות שיתקיימו בגדה המערבית ללא הצהרה כנה ומפורשת ממנה כי תכנית הלימודים הפנימית בחינוך בשורותיה, שאינה רואה באחר הפלסטיני שותף החברה, הייתה הסיבה העיקרית לשפיכות הדמים ברחובות עזה בשנת 2007, אשר היא הופכת את השגת פיוס, חיזוק החסינות הלאומית, ייצור אחדות לאומית וקהילתית, והקמת מערכת פוליטית יציבה למשימה בלתי אפשרית, במיוחד מאז התרבות של חינוך אלה. תוכניות הלימודים עדיין מכינות את הדורות הבאים.

באשר למשברים הכרוניים של תנועת הפת"ח, יצוין כאן כי דו"ח ועדת החקירה על כישלון הכוחות המזוינים הפלסטינים להתמודד עם ההפיכה של חמאס ב-2007, בעקבות ההפסד המהדהד לחמאס בבחירות הכלליות למחוקקים בשנת 2007. 2006, סיכם את האחריות בתחום הפוליטי בשתי נקודות, הראשונה היא החזון המטושטש השנייה היא היעדר מוסד מנהיגותי.
הדו"ח פירט כי הכוונה כאן למנהיגות היא הנהגת תנועת הפתח, החל מהוועד המרכזי, עובר דרך המועצה המהפכנית, וכלה בהנהגה המקומית של הארגון והנהגת הכיכרות {...} , והדו"ח הוסיף כי מבט חטוף בהיסטוריה האחרונה מגלה את חומרת המשברים העמוקים והמורכבים, המבניים והתפקודיים מהם סובלת התנועה. מתכתבים גם עם שחיקת איזון המאבק שלה, והתקדמותה בתנועה, השחיתות משתוללת. בחוגי ההנהגה שלה, בעיקר בקרב הגורמים שתפסו עמדות מתקדמות בשלטון {...}, ובאותו הקשר, הוסיף הדו"ח, וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לאובדן הפתח בבחירות המוניציפליות והמחוקקות. נגד חמאס, והדו"ח ממשיך. זה כמובן, יחד עם פיצול והיעדר אחדות העמדה, הוכיח כי ניסיונו של פתח בשלטון והובלת המערכת הפוליטית ללא הישגים מדיניים כתוצאה מחסימת סיכויים, ביצועים גרועים, קריסת אופציית השלום למשא ומתן "לא הייתה מודל מעודד המניע את גיוס דעת הקהל".

כאן ראוי לציין שהסיבות להפסד של פתח לחמאס בבחירות המוניציפליות ב-2005, בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 ולאחר מכן לאובדן עזה כולה ב-2007 עדיין קיימות ופעילות 16 שנים לאחר פרסום דו"ח החקירה, אשר עושה את האחוזים שהשיג הנוער מהצבעות התלמידים בהצלחה ובביר זית, ולאחר מכן ניצחונו בבחירות בבית לחם וחברון, הוא ניצחון גדול שיש לבנות עליו אם הפתח רוצה לפחות לשמור על טוהר השלטון. פרויקט לאומי שדור המייסדים שלו כותב שיקום לתחייה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת.

באשר לגישת תנועת הפתח להתמודדות עם השפעות ההפיכה, שהתבססה על בניית ממשלה אטרקטיבית בגדה המערבית (דמוקרטית, שקופה, נשפטת, נקייה משחיתות) המשיגה רווחה וחיים נוחים לאנשים, הוא אטרקטיבי לאזרחים, בעיקר בעזה, ומניע אותם להתקומם נגד המשטר דה-פקטו, שיכול להיות רק אפל ומדכא ולא מסוגל לקיים את הבטחותיו לאנשים שם (שחרור מכיבוש, מותרות חיים וחירות משחיתות), זה היה הפוך לחלוטין.

לגבי ניצחון חמאס במעוזי תנועת הפת"ח ההיסטוריים באוניברסיטאות בגדה המערבית מבלי להעז לשנות את האיומים על אחדות וחסינות החברה הפלסטינית המיוצגת בתכניות הלימודים החינוכיות שלה הרואות באחר הפלסטיני קשור לירי בגלל זה פועל מחוץ לתורתו של הטקסט הקדוש, העם הפלסטיני אינו בטוח שדמו אסור על אחיו העם הפלסטיני, במיוחד מאחר שחכמת חמאס לא גדלה כמו כוחו הצבאי, אשר סיפק מודלים של התנגדות איש בעל תובנה אינו יכול להכחיש, מה שחושף את העם הפלסטיני לאובדן פעמיים, הראשון בחוסר יכולתו של פתח להתמודד עם המשברים הבלתי פתירים שלו, והשני בכישלון חזון האחר הפלסטיני של חמאס.