ישראל נמצאת במדד חופש העיתונות העולמי

מדד חופש העיתונות העולמי שפרסם כתבים ללא גבולות בשבוע שעבר הראה כי ישראל ירדה למקום ה-97 מתוך 180 מדינות שנכללו במדד, לאחר שדורגה במקום ה-88 בשנת 2022. בין היתר צוין כי מה שהיא מגדירה כבריאה סביבה חופש העיתונות הישראלית מתערער, לאחר שעלתה לשלטון ממשלה המאיימת על חופש העיתונות, בהתייחס לממשלתו השישית הנוכחית של בנימין נתניהו.

במעקב קפדני ניתן לומר שתוצאות המדד זכו להתעלמות כמעט מוחלטת על ידי התקשורת הישראלית עצמה מקצה לקצה, למעט חריגים בודדים, ובראשם האתר "העין השביעית" המתמחה בביקורת תקשורתית. שהעבירה את הערת התאחדות העיתונאים בישראל על המדד, היא הדגישה כי לאחר הפחתת האשראי העתידי למשק הישראלי, אנו עדים כעת להורדת דירוג ישראל בתחום חופש העיתונות, מה שמוכיח שיש הרבה דברים מטרידים. נערמים, ומציירים תמונה עגומה של סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה במדינה.

כדי להראות את חדות התוצאה הקשורה לישראל במדד, האתר עצמו מפנה את תשומת הלב לשני דברים בכוונה: ראשית, הדירוג של ישראל במדד השנה היה נמוך יותר ממדינות שאינן נחשבות לדמוקרטיות, כמו אלבניה, גבון. , מונגוליה, זמביה, גינאה-ביסאו, צפון קפריסין, טוגו, ליבריה, גאנה, בורקינה פאסו וסאהל, שנהב ועוד. השנייה היא שלישראל יש השפעה בדירוג מדינה אחרת, יוון, אשר ירדה למקום ה-107 עקב השימוש במערכת ריגול ישראלית נגד עיתונאים.

אינדקס חופש העיתונות העולמי הוא דירוג שנתי של מדינות שהוכן ופורסם על ידי כתבים ללא גבולות בהתבסס על הערכת הארגון לגבי שיא חופש העיתונות בכל מדינה. הוא אושר על בסיס שאלון שנשלח לארגונים המשתתפים בארגון הנ"ל, כולל 14 קבוצות חופש ביטוי בחמש יבשות ו-130 כתבים ברחבי העולם, בנוסף לעיתונאים, חוקרים, מומחים משפטיים ופעילי זכויות אדם. השאלון, כפי שהוא מופיע באתר הרשמי של הארגון, מציג שאלות על תקיפות נגד עיתונאים ועובדי תקשורת, בנוסף לעובדות המוכיחות לחצים על עיתונות חופשית.

בדיווחים קודמים של המדד נטען כי "העיתונות הישראלית נהנית מחופש אמיתי שאין שני לו באזור". למרות זאת, "עיתונאים מתמודדים עם רוב העוינות של שרי הממשלה, בנוסף לצנזורה צבאית והחלטות למניעת סיקור של כמה נושאים, כולל כאלה הקשורים לשחיתות, בנוסף לנהלים השתקת פיות שאומצו החוגים הפיננסיים והעסקים. הדיווחים תיארו כיצד מסעות פרסום רבים של השמצה נגד התקשורת על ידי כמה פוליטיקאים הנתמכים על ידי מפלגותיהם ותומכיהם הפכו תכופים, מכיוון שמספר עיתונאים היו נתונים להטרדות אנונימיות ואיומים, שאילצו חלק מהם לחפש הגנה אישית למען ביטחונם ."

צוין אז כי העיתונאים שביצעו חקירות חקירה הקשורות לחשדות לשחיתות שהפכו לכתבות בכתב האישום הרשמי שהוגש נגד ראש הממשלה נתניהו הם אלו שהיו אלו שהיו אלו. הנרדפים והמאוימים ביותר.

מטבע הדברים, בנוסף לסכנות שממשלת ישראל הנוכחית נושאת בקרביה לחופש העיתונות, המעידות על השינויים האחרונים בחברה הישראלית ובתחום הפוליטי שלה, מדד השנה הנוכחית, כמו מדדי השנים הקודמות, נעצר בסכנות. שהיא מתארת כמאימת מסורתית על חופש העיתונות וישראל נגועה בו. במשך שנים רבות, כמו הגבלות על עיתונאים פלסטינים, הגבלות קפדניות על צנזורה צבאית, ומגבלות של המגזר הפיננסי והעסקי.

אף אחד מהדיווחים הקודמים לא הצליח להבין את ההשפעות של סיכונים אלה, או ליצור תדרוך עליהם על סמך עובדות בלבד. בכל הנוגע לצנזורה צבאית בלבד, דו"ח עדכני של ארגון Freedom House האמריקאי קבע כי כל הכתבות המודפסות בנושאי ביטחון כפופים לצנזורה צבאית. כמו כן, לשכת העיתונות הממשלתית בישראל מונעת מעת לעת כרטיסי עיתונות מעיתונאים כדי למנוע מהם כניסה לישראל באמתלה של "שיקולי ביטחון". על "ערב 48"