נתניהו: בידוד מקומי, אזורי ובינלאומי

ההפגנות המאורגנות והמגוייסות שערכה מפלגת הליכוד ב-27 באפריל מול הכנסת לא היו הפתעה, בנימין נתניהו אמנם לא השתתף בהפגנה הגדולה הזו, אך היא נערכה על מנת לתמוך בו ובמדיניותו בכל הקשור ל רפורמה חוקתית שהוא מתכוון ליישם בקרוב.

יריב לוין, שר המשפטים הקיצוני, ועמיתיו יצרו מתקפה גורפת וחשדנית בבית המשפט העליון, שם רמסו מפגינים קיצוניים ממחנה הימין תמונות של שופטי העליון, בראשות אסתר חיות, במטרה להביע את תמיכתם המוחלטת בנתניהו לבצע את השינויים החוקתיים הללו.

לציבור התברר כי נתניהו בדרך לבצע רפורמות שמטרתן לשלוט במערכת המשפט כך שתהפוך לכלי ממשי ואמיתי בידיו. המחאות השבועיות שמנהלות האופוזיציה והפוליטית, החברתית, הכלכלית, הביטחונית. וחוגים צבאיים נגדו. המחאות הללו מטרידות את נתניהו, והוא חש את חוסר היציבות הפוליטית בשלטונו. לכן, הפגנת הנגד הייתה על ידו כדי להגיב למחאות השבועיות הללו.

כל האנליסטים הפוליטיים מציינים כי נתניהו לא מתכוון למעשה למצוא הסדר חוקתי בינו לבין מתנגדיו המנוהל על ידי נשיא ישראל יצחק הרצוג, והוא מתחמק מהמשא ומתן הזה עד העשרים ותשעה במאי 2023 במטרה להשלים את המשא ומתן הזה. להצביע על התקציב הדו-צדדי לשנתיים, והוא יכול גם להשיג בו את הרפורמות השיפוטיות שהבטיח למנות שופטים.

כך הוא מבסס את שליטתו בסמכויות השיפוטיות, המבצעות והמחוקקות, ברור שחלקים גדולים מהאופוזיציה ייסוגו בקרוב מהדיאלוג עמו, המתווך ע"י הנשיא, ואשר יהוו אופוזיציה פנימית עזה כלפי את האופוזיציה הזו ייצגו חלקים נרחבים ממעמד הביניים, כוחות הביטחון והצבא ומסגרת רחבה של חברה אזרחית, שישראל תיכנס למערבולת ולמצב של חוסר יציבות שקשה לצאת ממנה. חוגים אישרו כי מדיניותו תוביל ליותר בידוד בינלאומי, קריסה כלכלית, דליפת מיליארדי דולרים מישראל ואי הכנסת השקעות חדשות אליה.

התקופה הקרובה בישראל תתאפיין בחוסר יציבות מדינית וביטחונית ובקיטוב פנימי נרחב. במישור היחסים עם ארה"ב יש קיפאון גדול ביחסים בין נתניהו לביידן וכל הצוות הפוליטי שלו, המיוצג ע"י חוץ השר אנתוני בלינקן, ג'ק סאליבן, ראש המועצה לביטחון לאומי, וויליאם בארנס, ראש ה-CIA, וכל אלה אחראים. על התיק הישראלי בממשל האמריקני, והם הזהירו את נתניהו מפני המדיניות הפנימית הזו במהלך שלהם. ביקור בישראל, והם הביעו את תרעומתם ודחייה נחרצת ממה שהוא מנסה לעשות במישור השיפוטי. קשה לחזות שנתניהו יגיע לביקור קרוב בוושינגטון, שיכול להרגיע את המחשבות על היחסים ביניהם, וגם לא אנו רואים גם כל ביקור של פקידים ישראלים זרים, כמו שר החוץ אלי כהן או ראש המועצה לביטחון לאומי, בוושינגטון, ויש וטו אמריקאי על מתן אשרות כניסה לשרים אחרים בישראל לביקור בארה"ב.

תחושת בידוד בינלאומי החלה לחלחל בממשלת נתניהו, שכן אין פקידים בינלאומיים מבקרים בישראל, במיוחד ממדינות אירופה, ולכן הוא וחברי ממשלתו אינם עורכים ביקורים הדדיים במדינות זרות, כמו הגדולים שלו. הרצון לבקר באבו דאבי ובחריין עדיין לא מומש, למרות שהוא מצהיר בגלוי שהוא זה שאחראי להסכמי אברהם.

יש קור ביחסים בין ישראל למדינות הנורמליזציה, ומקורות דיפלומטיים בינלאומיים בישראל אמרו לי ששגרירי האמירויות ובחריין לא משתתפים בטקסים הדיפלומטיים שנערכים בתל אביב, מה שמעיד על אדישות מסוימת. ביחסים ההדדיים ביניהם.

באשר לשר החוץ הישראלי אלי כהן, הוא מנסה ליצור את הרושם שהכל בסדר בתחום מדיניות החוץ הישראלית. הוא ביקר בטורקמניסטן ופתח שגרירות ישראל באשגבאט, לא הרחק מהגבול האיראני. הוא גם ביקר לאחרונה במדריד. בספרד ונפגש שם עם פקידים.

במישור האיראני, שר החוץ האיראני ביקר במארון אל-ראס בגבול לבנון-ישראל בליווי חיזבאללה ונטעה שם עץ, חמישה ק"מ מהגבול עם ישראל. נשיא איראן איברהים ראיסי יבקר בדמשק בתחילת זה. חודש, שיציב אתגר אסטרטגי לישראל ולממשלה.נתניהו.

לנוכח כל זה, אנליסטים ישראלים רבים מסכימים כי מה שעומד בפני ממשלת נתניהו בנסיבות אלה אסטרטגית הוא קרב עתידי רב-שכבות שבו ישראל תוכל להתעמת בו-זמנית עם חיזבאללה, החזית הסורית, חמאס בהפתעה ואינתיפאדה שלישית במערב. בנק, הכל עם תמיכה איראנית, על פי מומחים אלה.

ואם נדבר במקביל על העמדה האמריקנית נגד נתניהו, כדי שלא נדע איך בדיוק תתמודד ארה"ב עם משבר כזה שעלול להתעורר ואולי לא.

רונדי סנטוס, המועמד הרפובליקני, ביקר בירושלים כדי להשיג תמיכה בהצבעה היהודית, אך נתניהו לא העז לקבל אותו ולתמוך בו בפומבי, למרות התנגדותו לממשל ביידן הדמוקרטי.

התברר כי בדרך זו תלך ממשלת נתניהו הימנית והנתמכת בפונדמנטליסטים בשנתיים הקרובות, שכן היא תמשיך לזכות בתמיכה רחבה מבעלי בריתו בימין הקיצוני, המתנחל סמוטריץ', בן גביר. והפונדמנטליסטים הדתיים, ובמקביל יימשכו המחאות הענקיות והשבועיות נגדו.

כמו כן, צפוי שלא יהיה אכפת לו מהקריאות וההפגנות הללו, ולאחר הצבעה על התקציב יקשיב לבעלי בריתו ויאשר את הרפורמות שהבטיח להם, שיגבירו את בידודו הבינלאומי ואת הפוליטי הפנימי, האזורי והבינלאומי. חוסר יציבות.