מעבר הדרגתי לעולם חדש

ארצות הברית היא עדיין המעצמה הפוליטית, הצבאית, הכלכלית והביטחונית המשפיעה ביותר בעולם הערבי, בעיקר בזכות יחסיה האסטרטגיים עם המושבה הישראלית, שנית עם מדינות המפרץ הערביות, ושלישית עם עיראק, מצרים, מרוקו, ירדן. ואחרים.

אבל ארה"ב לא תישאר מחוץ להיסטוריה, מחוץ לחריג, והיא גם לא תישאר הקוטב היחיד המסוגל לסצנה הפוליטית ברמה הבינלאומית והאזורית באזור הערבי שלנו, וזה מה שמנהל ה-CIA וויליאם ברנס הביע באומרו: " ארה"ב תישאר על השולחן, אבל היא לא תישאר על השולחן". ראש השולחן כפי שהוא", וכפי שהיה מאז תום המלחמה הקרה ב-1990.
לא הייתה הפיכה פוליטית בעולם, או מלחמה עולמית שבה ובמהלכה הובסה ארצות הברית, אבל תפקידה והשפעתה באזורנו פוחתים משתי סיבות:

הראשון הוא החלטת ממשלו של הנשיא ביידן לשנות את סדרי העדיפויות שלו כלפי דרום מזרח אסיה ואחרות, מכיוון שהאינטרסים של ארצות הברית בעולם הערבי כבר אינם בראש סדר העדיפויות מכמה סיבות:

1- נפט אינו עוד הסחורה האסטרטגית החשובה ביותר עם חלופות: גז, פצלי נפט ואנרגיה סולארית.
2- המושבה כבר אינה מושא למטרות מסוכנות של אף מפלגה ערבית: הפילוג הפלסטיני, חולשתן של מדינות ערב המקיפות את פלסטין, במיוחד סוריה ועיראק, ומצב הנורמליזציה השורר, הפכו את תל אביב לזו שלקחה את יוזמה פוגענית נגד אחרים, והיא אינה מוטרדת מכל דאגה חיצונית, וזה לא הופך את הנוכחות של ארצות הברית חשובה באזורנו.

3- המשך הפתיחות של השוק הערבי לסחורות אמריקאיות, ולוושינגטון אין ממה לחשוש, אם כי שווקים אחרים חשובים וחיוניים יותר מהשוק הערבי למוצרים אמריקאים.

4- הדולר הוא עדיין המטבע הרווח בשימוש על ידי יצרני הנפט הראשונים, ובנקים אמריקאים הם עדיין אתר המשיכה לחסכונות המפרץ.

באשר לסיבה השנייה, שהנחותיה מצביעות על ירידה הדרגתית של ההשפעה האמריקאית, איטית ככל שתראה, בעולם הערבי היא מיוצגת על ידי קבוצת גורמים פוליטיים וכלכליים, שהתגלו כמזעזעים הצלחת התיווך הסיני בין ערב הסעודית לאיראן ושיקום היחסים ביניהן, שקדמו לסדרה של עסקאות כלכליות שהושגו בין כל אחת מקטאר, האמירויות וסין, זה מצביע על שינוי מהותי באפשרויות השיווק במפרץ לכיוון השוק הסיני והיבטים נוספים.

סעודיה דחתה את בקשת ארה"ב להגדיל את הפקת הנפט, אך במקום להיענות לבקשה האמריקנית היא עשתה את ההיפך, שכן החליטה לצמצם את הייצור בתיאום עם קבוצת "OPEC Plus".

איחוד האמירויות גם סיכמה עסקה לאספקת גז טבעי נוזלי עם סין, המחושבת לראשונה במטבע הסיני, "יואן" ולא בדולרים אמריקאים.

בדיוק כפי שקטאר הגיעה לעסקה למכירת גז טבעי נוזלי עם סין לפי שווי של 60 מיליארד דולר לתקופה של 27 שנים.

עובדות כלכליות בולטות וחשובות אלו גרמו לנשיא ארה"ב לחשוב שסין היא היריבה והאויבת הראשונה של האינטרסים האמריקאים בעולם, מה שמעיד על מצב של שינוי הדרגתי של לידתם של מספר קטבים השולטים בסצנה הפוליטית והכלכלית העולמית, וכן אובדן ארצות הברית של מדינת ההבחנה והבלעדיות בניהול הפוליטיקה הבינלאומית.