כשהבחירות האמריקאיות מתקרבות: המציאות בזירה האמריקאית והתפקיד הפלסטיני, הערבי והאסלאמי הנדרש?

אנחנו לא מכחישים את כושר ההמצאה של איפא"ק ואחיותיה ואת יכולתן העצומה לאסוף ולהוציא כסף כדי לתמוך בישראל, אבל אנחנו מאמינים ש"לובי" התמנון הזה עובר "משבר זהות", ושחייו הפכו מסובכים, במיוחד אחרי כל התמורות המדהימות האלה שמתרחשות במערכת הפוליטית ובחברה האמריקאית, לאחר שקואליציה של קבוצות אינטרסים פרוגרסיביות השיקה יוזמה בשם "דחה את אייפאק".

על פי סקרים - ולמרות ההשפעה הגדולה יותר של "הלובי הציוני" בבחירות האמריקאיות - ישנם חישובים האומרים שלקולות הערבים האמריקאים הפעם - בנוסף למיעוטים אחרים, עשויה להיות השפעה ב"מדינות המתנדנדות". המתוארים כמדינות "שדה קרב".

כעת, הבה נשאל את עצמנו: מהן הסיבות שגורמות לאליטה הפוליטית האמריקאית להתעלם מהאינטרסים החיוניים שלה במזרח התיכון כדי לתמוך באופן מוחלט בישראל? אכן, תשובה זו אינה נעצרת בממדים הגלומים ביחסים הדתיים ההדוקים שהפגישו את התנועה הציונית הנוצרית (קראו: נוצרים ציונים) עם הציונות, אלא היא מאוחדת גם בהתכנסות של אינטרסים פוליטיים, אסטרטגיים, כלכליים והיסטוריים, שהם עניינים שאי אפשר להתעלם מהם.

מאחר שהשנים האחרונות עדות לירידה בפופולריות של ישראל, במיוחד מאז תחילת התוקפנות הישראלית על רצועת עזה באוקטובר 2023, הנושא הפלסטיני משך יותר אהדה בקרב מגזרים עולים במפלגה הדמוקרטית, כגון: נוער, כוחות פרוגרסיביים, מיעוטים אתניים, ואפילו בתוך המפלגה הרפובליקנית, ועלייה בתדירות ההולכת וגוברת של קולות הקוראים להתנתק מארצות הברית עם ישראל ומהסכסוך הערבי-ישראלי, לצמצום התפקיד האמריקאי במזרח התיכון ומתן עדיפות לנושאים פנימיים ו אינטרסים לאומיים, כאשר פלח חשוב של מצביעים עצמאיים כבר מעדיף מדיניות חוץ מבודדת ועמדה אמריקאית ניטרלית בסכסוך הערבי-ישראלי. האירועים הביאו לכינון ברית רחבה בין כוחות רבים הדוחים את התמיכה האמריקנית בתוקפנות הישראלית ברצועת עזה, ודורשים הפסקת אש מוחלטת, מציאת פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית והחרמת חברות המשתפות פעולה עם ישראל... וכו' בנוסף לכך, הצלחתה המיידית והיחסית של תנועת הסטודנטים באוניברסיטאות האמריקאיות (בעיקר באוניברסיטאות העילית השולטות ומסיימות את המעמד השליט בארה"ב והדור הבא של המנהיגים), שייצגה מהפכה חסרת תקדים בעולם של הסכסוך הפלסטיני/ישראלי, ויהיו לו השלכותיו, לאחר גילוי "הכיעור" של ישראל, ושלילת זכויות היסוד של העם הפלסטיני.

השינוי בדעת הקהל מכמותי לאיכותי הצריך בריח נפץ, שהגיע בדמות מלחמה והזוועות הישראליות המתמשכות ברצועת עזה בעיקר (וגם בגדה המערבית ובירושלים), כך שהנושא התפוצץ, שתרם לכך מביאה לשינוי איכותי בוויכוח הפוליטי והחברתי האמריקני בנושא הפלסטיני לראשונה, סוגיית התמיכה בישראל הפכה לנושא שנוי במחלוקת בקרב כוחות פוליטיים בחברה האמריקאית. ההתפתחויות הללו ישפיעו על מדיניות החוץ האמריקאית בטווח הבינוני והארוך, במיוחד עם יציאתם של הדורות המבוגרים הנאמנים ביותר לישראל מהשדה הפוליטי, ועלייתם של הדורות הצעירים לתפקידי מנהיגות.

מה שנדרש לאחר החשיפה העולמית הזו הוא להשקיע אותה באופן שמבטיח את המשכיותה ולהתבסס עליה מהרגע ועד למיסודה זו כמעט הדרך היחידה שתנציח, תחזק ותגבש את התדמית המכוערת של הישות הציונית. ובכך ניצחונו של האמת הפלסטינית על הנרטיב הישראלי, לאחר שאמת זו הפכה, לראשונה, מתחרה ומתפוררת לנרטיב הישראלי ששלט זמן רב בחברה האמריקאית מאז הקמת המדינה הציונית. תהליך ההשקעה בכל החשיפה הזו הוא בעצם אחריות פלסטינית, והוא אינו יוצא אל הפועל אלא בתמיכה הדרושה של המערכות הערביות והאסלאמיות וכל הכוחות הרשמיים והפופולריים העולמיים המעידים על החשיפה הזו. מובן מאליו ש"תהליך ההשקעה" הנ"ל מחייב בראש ובראשונה סיום מצב הפילוג הפלסטיני, תוך אחדות לאומית פלסטינית, המבוססת על מאבק מדיני ודיפלומטי "רך", במקביל לסוגים שונים של "רך". ” התנגדות (קרא: מאבק מזוין ) שתמיד שימשה תנועות שחרור לאומיות בקרבות שלהן נגד הכיבוש, הקולוניאליזם והדיכוי על כל צורותיו... ובוודאי בהתאם למה שאושר בחוקים ובתקנות הבינלאומיות.

כשם שהציונות הנוצרית ממלאת תפקיד חיוני בהכוונת המדיניות המערבית בכלל והמדיניות האמריקאית בפרט לתמיכה בלתי מוגבלת בישראל, בין אם תמיכתה אינה צודקת או בלתי צודקת; אין צורך ליצור ולחזק לובי פלסטיני/ערבי/אסלאמי (בשיתוף עם אמריקאים מכובדים) בארצות הברית של אמריקה כדי לבטל את ההשפעות השליליות שיצר השדולה הציונית האמריקאית - ויש הרבה כאלה - שלא לטובת הנושאים הערביים, ובעיקר הנושא הפלסטיני. (כמו כן, ראה מאמרי בשם "היעלמותה של הצבארה הציונית וחשיפת הצבארה הישראלית", שפורסם במספר אתרים החל מיום חמישי 4/7/2024).

השאלה הנצחית נותרת בעינה: מתי מקימים ומקים "ועדה" ערבית שמתעמתת עם "ועדת אייפא"ק" ואחיותיה, במיוחד לאחר שהנושא הפלסטיני זכה ליותר תמיכה בדעת הקהל האמריקאית, ואף הבינלאומית?