דעות

ה 29 אוג 2024 11:46 am - שעון ירושלים

הסבל הפסיכולוגי והחברתי של פליטים: כאב העקירה והמלצות להחלמה

בעולם שלנו כיום, יותר מ-100 מיליון בני אדם חיים כפליטים או כעקורים בכוח, על פי הערכות של הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR). הפליטים הפלסטינים מייצגים חלק גדול ממספר זה, שכן מספרם עולה על 5.9 מיליון פליטים הרשומים בסוכנות הסעד והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). פלסטינים אלו חיים בתנאים קשים במחנות בגדה המערבית וברצועת עזה, וכן במדינות שכנות כמו ירדן, לבנון וסוריה.


טרגדיית הפליטים הפלסטינים מתחילה בשנת 1948, כאשר יותר מ-700,000 פלסטינים נעקרו מאדמותיהם במהלך הנכבה. במהלך עשרות השנים, הסבל שלהם הוחמר על ידי סכסוכים מתמשכים והכיבוש הישראלי, מה שהוביל למצב של חוסר יציבות פסיכולוגית וחברתית הנמשכת על פני דורות. תוסיפו לזה את הטרגדיה האינסופית של העקורים בעזה ושל אלה ששרדו את עזה, המשוטטים בעולם הקר הזה שהתרחק מאיתנו במשך 10 חודשים.


מקלט הוא אחת החוויות האנושיות הקשות ביותר, שבה אדם נאלץ לעזוב את ביתו ואת אדמתו תחת עול מלחמה, רדיפה או אסון. סבלו של הפליט חורג מעצם אובדן הרכוש, ועד לאובדן תחושת הביטחון, השייכות והמעמד. פליטים חיים בתנאים קשים, לעתים רחוקים מכבוד האדם, שכן הם נאלצים להסתגל לחיים חדשים בסביבה לא מוכרת, ומתמודדים עם אתגרים פסיכולוגיים וחברתיים הנובעים מטראומה של אובדן ועקירה. נסיבות קשות אלו מכניסות אותם למצב של חרדה מתמדת וחוסר ודאות לגבי העתיד.


הסבל הפסיכולוגי של פליטים מעמיק כתוצאה ממחסור בתמיכה חברתית וברשתות משפחתיות שתרמו פעם ליציבות הפסיכולוגית שלהם. פליטים מתמודדים עם תחושות של בידוד וניכור, וחשופים לאפליה והדרה בקהילות המארחות, מה שמגביר את סבלם הפסיכולוגי ומחליש את יכולתם להסתגל למציאות החדשה שלהם. תפיסת הזהות של הפליט משתנה, כאשר השתייכותו למולדתו נשללת ממנו והוא הופך בעיני העולם ל"פליט" בלבד. זהות חדשה זו מעמידה את הפליט בפני אתגרים פסיכולוגיים גדולים, שכן הוא חש ניכור לעצמו ולעברו, וסובל מאובדן מעמד ותחושת נחיתות. אני זוכר שיום אחד אכלתי ארוחת ערב במסעדה באיסטנבול, ושוחחתי על עניינים רפואיים עם קבוצת עמיתים חייכתי אליו, עיניו התמלאו דמעות והוא אמר לי שהוא גם רופא, אבל עכשיו הוא פליט מסוריה.


המקלט אינו משפיע רק על ההיבטים הפסיכולוגיים של הפרט, אלא גם מרחיב את השפעתו ליחסים חברתיים ומשפחתיים. משפחות סובלות מהתפוררות ופרידה עקב לחצי חיים חדשים ותנאים כלכליים קשים, וילדים נאלצים לגדול בסביבות לא יציבות, מה שמשפיע על התפתחותם הפסיכולוגית והרגשית. סבלם של פליטים אינו רק מצב זמני שמסתיים ברגע שהם מגיעים למדינה בטוחה, אלא חוויה ארוכת טווח שמותירה חותם עמוק על נפשם וחייהם.


חווית הפליטים ראויה לתמיכה ותשומת לב לסבל שלהם יש להתייחס ברצינות ובכבוד, ולהעניק להם את התמיכה הדרושה לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם פסיכולוגית וחברתית, כדי שיוכלו לשקם את חייהם ולהחזיר את מעמדם ואת אנושיותם. .


כדי להקל על סבל זה, יש לספק תמיכה מקיפה ומשולבת העונה על הצרכים השונים של הפליטים להלן מספר המלצות:


1. מתן שירותי בריאות נפש מיוחדים במחנות ובקהילות מארחות. שירותי בריאות הנפש ניתנים באופן שוטף וזמינים לכל, תוך התחשבות בספציפיות התרבותית והחברתית של כל קבוצת פליטים.


2. הכשרת עובדים הומניטריים למתן תמיכה פסיכולוגית ראשונית לפליטים, להבין את צרכיהם הפסיכולוגיים ולהתמודד עם טראומה פסיכולוגית ביעילות ובחמלה.


3. השקת תכניות ייעוץ פסיכולוגי קבוצתי לבניית רשתות תמיכה חברתיות בקרב פליטים, המסייעות להם לבטא את רגשותיהם, לשתף בחוויותיהם ולהקל על תחושות הבידוד והניכור.


4. התמקדות במתן תמיכה פסיכולוגית לילדים ובני נוער פליטים, באמצעות תוכניות חינוכיות והבעה המתחשבות בצרכיהם הפסיכולוגיים ומסייעות להם להתמודד עם טראומה ולפתח את כישוריהם החברתיים.


5. קידום המודעות לבריאות הנפש בקרב פליטים, ומתן מידע כיצד לזהות סימפטומים של הפרעות נפשיות, וכיצד לקבל עזרה.6. מתן תוכניות התומכות בבניית זהות חיובית לפליטים, על ידי חיזוק תחושת השייכות והכבוד, ומתן הזדמנויות להשתתף בפעילויות קהילתיות ותרבותיות.


7. מתן תוכניות תמיכה פסיכולוגית המיועדות למשפחות בכללותן, כדי לסייע להן להסתגל לנסיבות חדשות ולשמור על לכידות משפחתית.


8. שיתוף פעולה עם קהילות מארחות כדי להגביר את ההבנה והאינטגרציה בין פליטים לקהילות מארחות. יש ליישם תוכניות משותפות המקדמות אינטראקציה חיובית ומפחיתות נידוי, הדרה ומתחים חברתיים.


9. יש צורך להעריך מעת לעת את השירותים הפסיכולוגיים הניתנים לפליטים כדי להבטיח את יעילותם והיענותם לצרכיהם המשתנים, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות על סמך משוב.


10. כמו כן יש לקחת בחשבון שהשפעות המקלט נמשכות לאורך זמן ולכן חשוב להעניק תמיכה פסיכולוגית ארוכת טווח המלווה את המסע של הפליטים לקראת החלמה ויציבות פסיכולוגית וחברתית.


מתן תמיכה מקיפה מסוג זה יכולה להקל על הטרגדיה שהתרחשה בחייהם של פליטים, ולעזור להם להחזיר לעצמם את יכולתם לבנות עתיד חדש בתקווה ובכבוד.


המקלט אינו משפיע רק על ההיבטים הפסיכולוגיים של הפרט, אלא גם מרחיב את השפעתו ליחסים חברתיים ומשפחתיים. משפחות סובלות מהתפוררות ופרידה עקב לחצים של חיים חדשים ותנאים כלכליים קשים.

תגים

شارك برأيك

הסבל הפסיכולוגי והחברתי של פליטים: כאב העקירה והמלצות להחלמה

المزيد في דעות

הודעת מתנחלים לצאצאי הפלסטינים

הודעת מתנחלים לצאצאי הפלסטינים

האשליה של הגעה לסוף המלחמה

חמאדה פרעה

צפון עזה...מאבק ההישרדות מול העקירה

פאדי אבו בכר

הטחנה!

איברהים מלחם

מה מגיע אחרי מות הקדושים של סינוואר?

האני אל מסרי

סינוואר, הנייה וצווי המעצר בבית הדין הפלילי הבינלאומי

ד. דלאל סאיב עריקאת

מאריך את מלחמת ההשמדה... זה מה שנתניהו מבקש

בהאא רחהל

הפצצה נושאת מסר פוליטי

חמאדה פרעה

אחדות לאומית היא הכרח דחוף

בהאא רחהל

מה האפשרויות של נתניהו ואבו מאזן??

ד. עלי אל-עוואר

מי האויב של הישראלי המדכא?

בכר אבו בכר

לא להרוג!

האב איברהים פלץ, סגן האפוטרופוס של ארץ הקודש

הם נהרגים תוך כדי משחק!

בשורשי הפלסטינים הפלסטינים

איאד ברגותי

משפחות הושמדו ודורות נמחקו!

צפון עזה: רעב, מעשי טבח ומצור

בהאא רחהל

שיטפון אל-אקצא בשביעי באוקטובר והשלכותיו לאחר מכן על האזור הערבי

כריסטין האנה נאסר

3 תרחישים עתידיים יקבעו את עתיד האזור

אחמד אל הילה

קרב ה-7 באוקטובר

חמאדה פרעה

7 באוקטובר.. שנה למלחמת ההשמדה

בהאא רחהל