הבחירות האמריקאיות ועצירת המלחמה בעזה

למטרות השוואה, ברצוני להזכיר לקוראים שהמגזין הבריטי "אקונומיסט" פרסם את הגיליון שלו לשבוע שבין 19-25 במאי 2018, והציב על השער תמונה של ילד פלסטיני מכוון את הקלע שלו לישראל ממקום סמוך לגבול עזה איתו. הכותרת של הכריכה שליוותה את התמונה הסמלית הנפלאה הייתה "עזה: יש אלטרנטיבה טובה יותר".

הכתבה המרכזית, שכותרתה "מנטליות מצור", נפתחת בסיפור על רופא פלסטיני בשם מאזן אלקסאס, שנפצע מכדור שחתך חלק מירכו, שנורה על ידי צלף ישראלי, ימים לפני שפגש את העיתונאי ב המגזין "אקונומיסט". דוקטור אלקסאס לא דיבר הרבה, אלא רק הראה לעיתונאי את מקום הפציעה ואמר לו: "אני חייב להפריע לראיון הזה כי המצב כפי שאתה רואה בבית החולים צפוף, ויש יותר מחמישים חולים. ופצועים מחכים לי."

מבוא זה למאמר ייצג את הזוועה של המצב הבריאותי הקטסטרופלי בעזה במהלך מלחמת 2018, לציון שבעים שנה לנכבה הפלסטינית ולהקמת הישות הישראלית על אדמת פלסטין. מלחמה זו נמשכה רק שבועות, והסתיימה בהרס גדול של בתים ותשתיות. אבל נראה שסיפורו של הרופא הגומל והסבל והסבלנות שלו עם פצעיו על מנת לטפל בפצועים ובחולים הם כעת חלק פשוט מהשגרה המתמשכת של זוועות, הריסה והרג נגד עזה, ויש הבדל בין 2018 והמלחמה שנמשכת כעת יותר משלוש מאות ימים ללא הפסקה או ירידה. חדשות שמסקרות את ההתפתחויות במלחמה בשטח ומבחינה פוליטית הפכו לעתקים פחמיים זה מזה, למעט המספרים, ולפעמים השמות.

התקבלו נתונים סטטיסטיים קשים רבים על היקף ההרג, הפצועים והנעדרים, על מקום הימצאו כאשר האנשים האמיצים הללו היו נתונים להתקפות בלתי צודקות, ועל מקצועותיהם, בין אם הם עבדו עבור אונר"א, או במגזר הבריאות. , או ילדים או נשים, שמענו פרטים דיגיטליים, שרובם תועדו בצורה מלאה ומשכנעת עבור הבתים והבניינים שנהרסו, בתי החולים שנהרסו, והאוניברסיטאות שנפגעו. יש לנו נתונים סטטיסטיים מדויקים על גודל התשתית, כמו צינורות מים ומיכלים, ומידע ספציפי על כמות הנפט, התרופות, המזון והכלים הרפואיים, שכמות קטנה מהם הורשה להיכנס לעזה. כל זה מתועד, או נגיד מספיק, כדי לצנן את עמוד השדרה.

מצד שני, יש שתי התפתחויות בולטות. הראשון הוא שאנשי עזה ואנשי הגדה המערבית, ורבים מבני העם הערבי, מוסדות אזרחיים וארגונים הומניטריים ולא-ממשלתיים בינלאומיים רבים, עדיין עומדים בעמדתם בתיאור המתרחש כדבר מתועב. פשעי מלחמה הומניטריים שבוצעו על ידי ישראל והצבא "המוסרי הגבוה" שלה!! לפי טענות נתניהו ורבים מעמיתיו החדשים. מצד שני, אנו רואים שרוב ממשלות העולם החלו למקד מחדש את תשומת הלב שלהן בנושאים אחרים.

אולי אחת מההתפתחויות החשובות ביותר היא שתחנות הטלוויזיה האמריקאיות (בין אם ליברליות או שמרניות) לא מזכירות כמעט דבר על המלחמה בתקשורת שלהן המופנית לארצות הברית. באשר לשידורים בינלאומיים, הם מזכירים זאת בביישנות ובמילים מועטות, כפי שקורה בתחנות טלוויזיה בלוויין ערביות ואיסלאמיות רבות.

השאלה היא: האם צפויה ירידת התגובות בתקשורת הערבית הרשמית והמשכה באמצעים לא רשמיים? או שמא המשך המלחמה גורם לכך שאנשים מתחברים יותר להתנגדות, ושגורמים ערבים ומוסלמים נבוכים מהמשך המלחמה כי היא חושפת בסופו של דבר את רצונם שהנושא הפלסטיני כולו יהיה מאחוריהם?

חלק מהמדינות, כמו ירדן, תומכות בתושבי עזה ומשתמשות בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לספק להם סיוע, ולעומת זאת הן מצליחות להפליא בעניין זה.

גורמים ירדנים, בעיקר שר החוץ איימן אל-ספדי, מביעים בשפה גלויה וחד משמעית עמדה ירדנית מתקדמת ומשפיעה, אך ירדן אומרת כי לא תאפשר לכוחותיה להשתתף בהסדרי שמירת שלום בעזה, ומדגישה כי כל ניסיון ישראלי גירוש הפלסטינים לירדן הוא קו אדום, והוא יתעמת איתם בכל האמצעים, ודוחה את הטענות של מקורבי נתניהו משרים קשוחים כי ירדן היא פלסטין, שאינה מקובלת במכתב, ברוח ובכיוון, וירדן. ישתמש בכל האמצעים הזמינים כדי למנוע זאת. אבל ירדן, למרות חשיבות מיקומה האסטרטגי, לא תאפשר לאיש לפגוע בריבונותה ובכבוד אדמותיה.

אין ירדני, ללא קשר למוצאו, מוצאו, דתו או אמונתו, שיקבל את הפיכתה של ירדן לפלסטין. המאמץ הירדני מאוחסן עד ליום שבו יש חשש שכל ישראל תהפוך למדינה קיצונית, וזה מה שקורה בפועל, אז ירדן תצטרך למנוע את המטרות של האנשים האלה.

מדינת קטאר מיוחסת באמירה שהתקשורת הרשמית והלא רשמית שלה תומכת באנשים בעזה וחושפת את שיטות העבודה של ישראל. קטאר ממלאת תפקיד תיווך מכובד לשים קץ למעשי הטבח האנושיים הללו ולמלחמת ההשמדה הברברית שישראל מנהלת נגד ילדי עזה, נשותיה ומתקניה.

העמדה החשובה השנייה היא העמדה האמריקאית, שהודגמה בקבלת ראש ממשלת ישראל. למרות שתקופת הבחירות והתזמון שלה גרמו לכסף יהודי ומרכזי לחץ יהודיים בארה"ב לאמריקה לנקוט עמדה "צבועה" כלפי נתניהו, ברור שלאמון במועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, לא צריך להיות מקום במדינה. דעתו של הפקיד הערבי, כי האיש למרות חוסר הסכמתו עם חתנו ג'ארד קושנר, הוא עדיין מתעקש על עמדותיו ומעשיו הקודמים, ומאמין שהוא מסוגל לכפות פתרון בעזה שמטרתו לשחרר את הישראלי אסירים ושחררו את ידו של נתניהו כדי לסיים את ההתנגדות.

נכון שנתניהו ביקש להיראות נוח בפגישתו עם הנשיא ג'ו ביידן, אך הוא פנה אליו באומרו: "כנוצרי, קתולי, אתה ציוני, וידידי, כיהודי, הוא ציוני". זוהי שפה שבה נתניהו פונה בפועל לתומכיו בישראל, ובה הוא פונה גם לתומכי ישראל הנוצרים-ציונים בארצות הברית, המהווים את הבסיס הפוליטי של טראמפ. אבל קמאלה האריס, שזוכה לביקורת קשה מצד תומכי ישראל בגלל שהזכירה לנתניהו כשפגשה אותו את ההכרח לסיים את המלחמה הלא צודקת בעזה, משקפת עמדה מתקדמת בהשוואה גם לביידן וגם לטראמפ.

אבל הכי חשוב, קמאלה האריס מאמינה שהמרכיב הדמוגרפי האמריקאי, כולל ערבים, מוסלמים, אפריקאים, קבוצות מסוימות ממוצא אמריקה הלטינית, ונוער ונשים לבנים, יהיה חשוב בקביעה מי ינצח במספר מדינות הפכפכות כמו מישיגן, מינסוטה , אוהיו, ג'ורג'יה, אריזונה ווויסקונסין, במיוחד מאז ביידן הדמוקרטי הוא ניצח בבחירות בנובמבר 2020 עם מספר קטן של קולות, שכולם יעברו למנצח.

אני מאמין שכל המנהיגים הערבים שרוצים לסיים את המלחמה הלא צודקת בעזה, ולהסיר את המבוכה שנגרמה להם מהמשכה, חייבת להיות בעלת עמדה אחת, והיא לתמוך במפלגה הדמוקרטית. נכון שחלק מהמשטרים הערביים, במיוחד באזור המפרץ, מאמינים שהדמוקרטים קשים להם יותר מהרפובליקנים, אבל התמיכה הכלכלית והכלכלית ברפובליקנים יעלה מאוד.

אין להבין מדברים אלו שהדמוקרטים ישמינו מדבש, אבל הסיכוי להשפיע עליהם גם עם השדולה היהודית הליברלית, שחוששים לישראל או לא מאמינים בקיומה, מועילים יותר בעשורים הקרובים. כי הקיצוניות הדתית בישראל תמצא ידיד קרוב יותר בקיצוניות הנוצרית בארצות הברית, ואפילו באירופה. אבל ההימורים על כך שהימין ינצח באירופה החלו לרדת לאחר הבחירות בבריטניה ובצרפת.
יש לפנות לתומכים כדי להסיר את העוול נגד עזה ולפתוח בתהליך מדיני לפתרון כל הנושא הפלסטיני בתוך ארצות הברית. החודשים הקרובים חשובים ביותר כי הם מכריעים.

..........
אין ירדני, ללא קשר למוצאו, מוצאו, דתו או אמונתו, שיקבל את הפיכתה של ירדן לפלסטין. המאמץ הירדני מאוחסן עד ליום שבו יש חשש שכל ישראל תהפוך למדינה קיצונית, וזה מה שקורה בפועל, אז ירדן תצטרך למנוע את המטרות של האנשים האלה.