האם הסכם בייג'ין קרס או שהוא הוקפא עד לצורך?

שבוע חלף מאז הוצאה "הצהרת בייג'ינג", ובמבט ראשון נראה כאילו השיגה את מטרתה או יעדיה, והונחה על המדף לצד שאר הסכמי הפיוס. במקביל, הוא היה נתון למערכה עזה של מספר המזוהים עם פתח, יועצו של הנשיא ואחד ממקורביו, והם ראו בהודעה כאילו לא מדובר בקול חזק לחינם.

נראה שמטרת ההכרזה של בייג'ינג היא לנופף לאמריקה ולישראל, ולמי שמנגן את המנגינה שלהם, שיש אלטרנטיבה שאפשר לפנות אליה אם המצב יחמיר. כלומר, אם המדינה הכובשת תמשיך לדחות את החזרת הסמכות לרצועת עזה ולערער אותה בגדה, ואם יימשכו הניסיונות האזוריים לעקוף את האופציה הפלסטינית.

חלופה זו, אם תיושם, תאחד את הפלסטינים ותעניק לתנועת חמאס לגיטימציה, בשעה שבה מנסים לעשות דמוניזציה ולהוציאה מהמשחק, לחזק את תפקידה של סין ולחסום את הדרך ל"יום המחרת". תוכניות שעוקפות את הפלסטינים, על ידי ניסיון להקים ממשל מדינה פלסטינית, הנתמכת על ידי כוחות בינלאומיים רבים, משיגה את מה שמלחמת ההשמדה לא יכלה להשיג.

מנופפת בדידות

לכן, המטרה בשלב זה של ההכרזה של בייג'ין היא לאיים על האחדות, לא להשיגה כעת, ומה שמחזק זאת הוא שההצהרות שהוציאה המדינה המארחת, ומספר דוברי פתח רציניים, הצביעו על כך שגיבוש הביניים ממשלת הפיוס הלאומי, כמו גם הקמת והפעלת מסגרת ההנהגה הזמנית, יתבצעו לאחר הפסקת המלחמה, לא כעת. עמדה זו באה לידי ביטוי כאשר לא נקבע לוח זמנים ליישום ההסכם, ולא כפי שציינו חלק מהמשתתפים כי לא הספיק לפגישה, שכן קביעת לוח זמנים דורשת דקות ספורות בלבד.

אם נחזור למניעים ולסיבות שהזכרנו במאמר הקודם, ונסביר את החתימה על ההצהרה, נגלה שהחשוב מכולם הוא הסיכוי הגבוה של דונלד טראמפ לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב לפני שג'ו ביידן יפרוש. מהמרוץ האלקטורלי, ולאחר שהיה נתון לניסיון התנקשות. מכיוון שחזרתו של טראמפ לבית הלבן תהיה קבר האשליות של השקת אופק מדיני להשגת מה שמכונה "פתרון שתי המדינות", ותמיכה אמריקאית חזקה יותר בממשלת נתניהו, שתוביל לסיפוח שטח C. , או לגיטימציה של גושי ההתנחלויות, לפחות עם כיסוי אמריקאי, ועשויה להביא להמשך או למקלט לקיים בחירות מוקדמות שבהן הימין הקיצוני הדתי והלאומני השולט עלול לנצח שוב.

המומנטום של מערכת הבחירות חוזר לאחר פרישתו של ביידן 

בהקשר זה, פרישתו של ביידן, מועמדותו של קמאלה האריס למפלגה הדמוקרטית וחזרתה של תחרות אינטנסיבית בבחירות לנשיאות ארה"ב מחזקות את אי יישום הצהרת בייג'ינג, בהמתנה לתוצאות הבחירות בנובמבר הבא זוכה, תופעל הצהרת בייג'ינג כי העימות יהיה אדון המצב אם האריס ינצח, גורלו יהיה זהה להסכמים קודמים. כי האשליות וההימורים המפסידים לגבי מה שמכונה "פתרון שתי המדינות" ינצחו, וציינו שהבחירה בין האריס לטראמפ היא בין רע לרע, לא טוב ורע.

האמור לעיל מצביע על כך שחמאס זקוק לאחדות ולמטריית הלגיטימציה הפלסטינית יותר מאי פעם כדי לסכל את התוכנית למחוק אותה, וכי ההנהגה הפלסטינית הרשמית עשויה להזדקק לאחדות או לא, ולכן היא עוסקת באחדות לאומית - שהיא חוק הניצחון לכל תנועת שחרור לאומית - טקטית וכקלף לשימוש בעת הצורך, וכאשר יש הסכם עם חמאס המקנה לו יתרונות גדולים, כפי שקרה בהבנות איסטנבול, שאופיינו בהסכם לרוץ. בבחירות למחוקקים ברשימה אחת שכוללת את תנועות הפת"ח והחמאס ומי שרוצה מהסיעות האחרות, ולהתמודד בבחירות לנשיאות עם מועמד אני מסכים, וזה הנשיא מחמוד עבאס.

באותה תקופה, חמאס, או אלה שהתלהבו מההבנות באיסטנבול, נתנו עדיפות לכניסה למערכת הפוליטית הפלסטינית, במיוחד לאש"ף, ולקבלת לגיטימציה, גם במחיר של ויתור על השליטה החד-צדדית ברצועת עזה.

באשר לחמאס כעת, הוא מעוניין להצטרף לארגון כדי להתעמת עם גל הגאות שרוצה לחסל את התנועה או להחליש אותה באופן משמעותי, כדי שלא יהפוך לשחקן הפלסטיני המרכזי, ולא יישאר השחקן הפלסטיני המרכזי בעזה. לְהִתְפַּשֵׁט.

אחד הדברים שהכעיסו חלק מההודעה של בייג'ינג הוא שהיא נראתה מאוזנת כשדיברה על התנגדות במסגרת החוק הבינלאומי, לא רק על התנגדות בדרכי שלום, ועל הקמת ממשלת קונצנזוס שבה הפלגים לא משתתפות בתמורה להפעלת מסגרת ההנהגה הזמנית. , על פי האמור בהסכם קהיר מ-2011, שניתנו לו סמכויות מנהיגות רחבות. הצהרת בייג'ין גם לא כללה שום דיון בפירוק ההתנגדות מנשקה, או העמדתה בפיקודו של הנהגה או סמכות יחידה, למרות שכל הנושאים הללו פתוחים לדיאלוג אם האחדות מבוססת על בסיס לאומי, דמוקרטי, לוחמני. שותפות פוליטית אמיתית.

מה שמייחד את ההכרזה של בייג'ין הוא שהיא נתמכה על ידי סין, וזה מספק לה סיכוי גדול יותר להצליח, שכן היא המדינה העולה הגדולה שמתחרה עם ארצות הברית על ההנהגה העולמית. היא מנסה לצייר עולם חדש, פלורליסטי, וההכרזה מעניקה לה תפקיד גדול יותר באזור החשוב ביותר שחשוב לסין, שחייב להיות יציב כדי להגן על האינטרסים שלה, במיוחד מכיוון שהוא הסוחר הגדול בעולם היבואן הגדול ביותר של נפט ערבי.

עמדתה של סין לגבי ישראל ופלסטין 

מישהו יכול לומר, ויש לכך מידה מסוימת של הצדקה, מדוע סין אינה ממלאת תפקיד גדול יותר בכך שהיא עושה מאמצים גדולים יותר להפסיק את מלחמת ההשמדה, או להעניש את ישראל, איתה היא הבחינה ביחסים, כמו דרום אפריקה ומספר מדינות דרומיות. מדינות עשו? מדוע אינך נכנס בשער הטלת פתרון מתוך מועצת הביטחון והמוסדות הבינלאומיים ומחוצה לו? למה לא להשליך יותר משקל ולספק יותר סיוע? אני מאמין שזה יכול לקרות, אבל בהדרגה, ובתוך התיאוריה של עלייתה השלווה של סין.

אבל העיוור הוא זה שלא רואה שעמדתה של סין מתקדמת בהתמדה, והיא החלה, מכיוון שהיא תומכת בזכויות הפלסטינים, והיא אחת המדינות הראשונות שהכירו במדינה הפלסטינית ומגנות את המדיניות והנהלים הישראליים, וזה זה שהחל להציג את היוזמות והתנועות הסיניות הרבות והרצופות לפתרון הסכסוך באזור, באמצעות... ועידה בינלאומית מסיימת את המונופול האמריקאי על תהליך השלום ובאמצעות פיוס בין ריאד לטהראן.

ישנה התפתחות חדשה בעמדתה של סין, שהובעה על ידי שר החוץ שלה וואנג יי בהצהרותיו לאחר הצהרת בייג'ין, שבה הדגיש תמיכה בקיום ועידת שלום בינלאומית עם השתתפות רחבה יותר, אמינות רבה יותר ואפקטיביות רבה יותר, קביעת לוח זמנים ודרך. מפה על יישום "פתרון שתי המדינות", ודחיפה לחזרה של הנושא הפלסטיני לדרך הנכונה המיוצגת על ידי פתרון מדיני.

כן, העניין הפלסטיני עומד בפני אתגרים וסיכונים רציניים, וצריך לפעולה חזקה יותר כדי לתמוך בו, במיוחד לאור הפסקת מלחמת רצח העם. כי לא ניתן לסבול את המצב עם מעשי הטבח היומיומיים שמבצעים כוחות הכיבוש ללא דין וחשבון או פיקוח, תוך השתתפות אמריקנית ושותפות של מדינות רבות, בנוסף לאימפוטנציה של הקהילה הבינלאומית, שספגה קריסה מוסרית מהדהדת.

ההכרזה של בייג'ינג היא צעד קדימה 

הצהרת בייג'ין נותרה צעד חשוב קדימה, וצריך ליישם, ומי שמעוניין באחדות לאומית לא צריך להסתפק בהמתנה ליישומה, אלא לעשות כל מה שצריך ולהפעיל לחץ פוליטי וציבור מצטבר כדי להבטיח את מימושה, ראשית, והתפתחותו, שנית, אז אסור שגורל הנושא והעם יישארו בידי העם הפלגים שהאסטרטגיות שלהם הגיעו למבוי סתום, ולרובם אין עוד קיום יעיל והושמדו למשך תקופה. יש להרחיב את מעגל ההשתתפות והייצוג מבני נוער, נשים, תפוצות ותנועות בדיאלוגים ובמוסדות שונים, בעיקר במסגרת המנהיגות הזמנית, עד שיתקיימו בחירות והקמת מועצה לאומית חדשה שתבטא באמת. אנשים במקומות שונים.

הצהרת בייג'ין נותרה צעד חשוב קדימה, וצריך ליישם, ומי שמעוניין באחדות לאומית לא צריך להסתפק בהמתנה ליישומה, אלא לעשות כל מה שצריך ולהפעיל לחץ פוליטי וציבור מצטבר כדי להבטיח את מימושה, ראשית, ופיתוחו, שנית.