חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק חשובה בתוכן ובעיתוי... לקראת אסטרטגיה דיפלומטית וזכויות אדם חדשה

בצעד היסטורי וחשוב, בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא ביום שישי, 19/7/2024 את החלטתו המייעצת בנוגע להשלכות המשפטיות של הכיבוש הישראלי בשטח הפלסטיני. בקצרה, ההחלטה ראתה את המשך הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים בלתי חוקי, ודרשה את סיומו המוחלט וללא תנאי, פיצוי לפלסטינים על ביזת משאבים, סילוק התנחלויות והריסת חלקים מהחומה הממוקמת. בתוך השטחים שנכבשו ב-1967.

ההחלטה מקבלת חשיבות מיוחדת, לא רק מבחינת השלכותיה החשובות והברורות לגבי היבטים משפטיים שונים הקשורים לכיבוש הישראלי, אלא גם מבחינת העיתוי שלה. היא הגיעה בנסיבות קריטיות לאור ההתקפה ההולכת וגוברת של ההתנחלויות וממשלת הכיבוש במרוצת הזמן כדי לכפות עובדות נוספות בשטח, ורק יומיים לאחר שאישרה הכנסת הישראלית הצעת חוק המונעת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

אבל נשאלת השאלה: מה מגיע אחרי ההחלטה הזו? איך אפשר להשקיע כדי ליצור שינוי אמיתי בשטח? להחלטה זו קדמו החלטות נוספות שתוארו בזמנו כהיסטוריות, כמו חוות הדעת המייעצת שהוציא אותו בית משפט ב-2004 בעניין חומת האפרטהייד, והחלטת אותו בית משפט בדבר אמצעי זהירות להפסקת רצח העם ברצועת עזה. , אבל שום דבר לא השתנה לאחר ההחלטות הללו המצב החמיר בשטח.

כדי לענות על שאלה זו, עלינו להבין את אופיו של המשפט הבינלאומי, המבוסס על רעיון ריבונות המדינה, היעדר סמכות גבוהה יותר ממדינות, והיעדר מנגנוני אכיפה של המשפט הבינלאומי והחלטות הבינ"ל. בית משפט לצדק בלתי תלוי ברצון המדינות. המשפט הבינלאומי הוא חוק בהסכמה, המבוסס על הסכמת המדינות עצמן לאכוף אותו ולהיכנע להוראותיו. כמו כן, יש להבין את עמדתם של ארגונים רב-צדדיים בפוליטיקה הבינלאומית, שירדה משמעותית לאחר המלחמה הקרה, והיחסים הדו-צדדיים בין מדינות הפכו לגורם המכריע ביחסים בינלאומיים ובפוליטיקה, ולא מה שמחליטים ארגונים בינלאומיים.

עבודה על פני מסגרות מרובות וברמה הדו-צדדית

הדיפלומטיה הפלסטינית השיגה הישגים חשובים במסגרת ארגונים רב-צדדיים, במיוחד לאחר 2012, בין אם ברמת העצרת הכללית של האו"ם, מועצת זכויות האדם או אפילו מועצת הביטחון, בנוסף להשגת חברות מלאה בארגונים חשובים, כגון כמו אינטרפול, אונסק"ו ואחרים. פלסטין קיבלה החלטות חשובות ממוסדות משפטיים ומשפטיים בינלאומיים, כמו בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי, אך החלטות אלו לא תורגמו לשום דבר מוחשי בשטח, והחלטות אלו, על אף חשיבותן, לא היוו כל רציני לחץ על ישראל לשנות את התנהגותה ולהפסיק את פשעיה.

מנגד, ישראל, הסובלת מבידוד הולך וגובר בארגונים בינלאומיים, הצליחה במידה רבה בחיזוק היחסים הבילטרליים, לרבות עם מדינות המצביעות בעד פלסטין. ישראל השיגה פריצות דרך גדולות וחשובות בתקופה האחרונה, לרבות כינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות ערב, חיזוק יחסיה עם מדינות אפריקה ובניית ברית חזקה עם הודו, שעמדה היסטורית על זכויות הפלסטינים, בנוסף ליחסיה שנקבעו עם מדינות אירופה ואמריקה. יחסים אלה מבוססים בעיקר על אינטרסים, והם גם מגנים על ישראל מכל אחריות רצינית, סנקציות או לחץ.

מסגרות מרובות וארגונים בינלאומיים, לרבות גם ארגונים אזוריים כמו ליגת המדינות הערביות, נותנים למדינות מרחב נוח לתמוך בפלסטין ללא כל עלות או השלכות. מדינות רבות עומדות לצד פלסטין במסגרות רב-צדדיות, כמו העצרת הכללית של האומות המאוחדות, ומצביעות בעד החלטות התומכות בזכויות הפלסטינים, אך במקביל הן מקימות יחסים דו-צדדיים חזקים עם ישראל הכוללים מסחר וחילופי תרבות ולעתים ביטחון שיתוף פעולה צבאי. סתירה זו, או ליתר דיוק צביעות, בעמדות של מדינות מחייבת את הצד הפלסטיני לאמץ אסטרטגיה חדשה המתמקדת בהפיכת התמיכה שמפגינות מדינות בארגונים בינלאומיים לעמדות ביחסים הבילטרליים של מדינות אלו עם ישראל. מעבר מהתמקדות בארגונים בינלאומיים להתמקדות במדינות כדי לדחוף אותן לקראת קבלת החלטות ועמדות כלפי ישראל ביחסים הבילטרליים שלהן, ולא רק במסגרות המרובות.

מעבר לשלב חדש של עבודה דיפלומטית

מלחמת רצח העם ברצועת עזה יצרה מציאות חדשה שחשפה את הפנים הפליליות האמיתיות של הכיבוש הישראלי והסעירה את מצפונם של עמים במדינות שונות בעולם החלטת הצדק הבינלאומי בתיק שהגישה דרום אפריקה באה למקם את ישראל בין המדינות שביצעו את הפשע של רצח עם. המציאות הכואבת הזו, שבה הפלסטינים משלמים מחיר עצום בכספם ובנפשם, יוצרת הזדמנויות חשובות שיש לנצל כדי לפעול. ההחלטה המייעצת האחרונה של בית הדין הבינלאומי לצדק פותחת אופקים חדשים ורחבים בהקשר זה, במיוחד מה שנאמר בהחלטה לגבי חובותיהן של מדינות אחרות, שכן היא קבעה כי מציאות הכיבוש והפרקטיקות הגזעניות שלו בפלסטין יוצרת חובה חוקית לכל המדינות בנוגע למתרחש בפלסטין, לכן עליהן קודם כל אסור לה להכיר בעובדות שיצרה ישראל בשטחים שנכבשו ב-1967, ויש לה גם חובות לנקוט באמצעים כדי לאלץ את ישראל לכבד את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. בית המשפט ראה חובה זו מחייבת את כולם, גם את המדינות שאין להן כל קשר ישיר עם המתרחש בארץ ישראל.

יש הרבה שאפשר לעשות בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר, עלינו לנוע ולתקשר עם מדינות, כדי לדחוף אותן לפעול בהתאם להחלטות עליהן הצביעו במסגרות השונות. כך למשל, בישיבת הפסגה הערבית האחרונה בבחריין במאי האחרון אישרה הפסגה מספר החלטות וצעדים, לרבות כולל מוסדות התיישבות ואישים ישראלים ברשימות הטרור במדינות ערב, ונקיטת צעדים משפטיים נגד כמה אישים ישראלים המסיתים לרצח עם. בתי משפט לאומיים במדינות ערב. הפסגה אישרה גם חרם על חברות הפועלות בהתנחלויות ישראליות הנכללות ברשימה השחורה שהוציאה מועצת זכויות האדם, ונקיטת צעדים משפטיים נגדן. עם זאת, עד לרגע זה, אף מדינה ערבית לא יישמה את ההחלטות הללו במסגרת החוקים והצעדים הפנימיים שלה. כמו כן, המדינות שהצביעו במועצת זכויות האדם בעד יצירת רשימה שחורה של חברות העוסקות בהתנחלויות לא נקטו בעצמן (בעיקר) צעדים נגד חברות אלו.

בטווח הארוך יותר, יש לחזק בניית בריתות עם החברה האזרחית במדינות שבהן פועלות שגרירויות ונציגויות פלסטיניות, וליצור בריתות עם כוחות פעילים וארגוני זכויות אדם לעבודה מאורגנת כדי ללחוץ על ממשלותיהן לשנות את התנהגותן. כמו כן, ניתן לתמוך במאמצי ליטיגציה אסטרטגיים במדינות בהן קיימת חקיקה האוסרת על ייצוא נשק למדינות או גופים המפרים את החוק הבינלאומי. כאן ניתן להצביע על המקרה המוצלח בהולנד, שבו בית המשפט מנע מממשלתו לייצא חלקי חילוף וציוד לצבא הכיבוש הישראלי.

מוקד הדיפלומטיה הפלסטינית חייב לעבור גם מעבודה לשכנוע מדינות להכיר בפלסטין (עם החשיבות של המשך הדרך הזו) לשכנוען לנקוט בצעדים וצעדים נגד ישראל ופרויקט ההתנחלויות שלה, בהתאם להתחייבויותיה המשפטיות שאושרו על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק, אם בהחלטתו לגבי דרום אפריקה ואם בחוות הדעת המייעצת שלו.

צעד זה מצריך דיפלומטיה אפקטיבית ומכוונת, מאמצים מתמשכים, סקירה מקיפה של כלי הדיפלומטיה הפלסטינית, חיזוק צוותי השגרירות בעלי כישורים צעירים הקשורים לעולם ושולטים בשפות המדינות המארחות, וכן חיזוק של משרד החוץ הפלסטיני. מערכת יחסים עם מוסדות החברה האזרחית הפלסטינית הפועלים בתחום הסנגור הבינלאומי וליטיגציה אסטרטגית ברחבי העולם.

לסיכום, ההחלטה המייעצת שניתנה על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק מהווה צעד חשוב בקידום זכויות פלסטינים על הבמה הבינלאומית. עם זאת, כדי שתהיה לצעד זה השפעה ממשית, על פלסטין לפתח את האסטרטגיה הדיפלומטית שלה, לעבור מהרמה הרב-צדדית לרמה הדו-צדדית, ולפעול ברצינות להשקיע החלטות בינלאומיות ביחסים דו-צדדיים עם מדינות אחרות, כדי להבטיח את השגת יעדיה הלאומיים. והשבת זכויותיה הלגיטימיות.

המיקוד של הדיפלומטיה הפלסטינית חייב לעבור מעבודה לשכנוע מדינות להכיר בפלסטין (עם החשיבות של המשך הדרך הזו) לשכנוען לנקוט בצעדים ונהלים נגד ישראל ופרויקט ההתנחלויות שלה, בהתאם להתחייבויותיה המשפטיות שאושרו על ידי הבינלאומי בית משפט.