כתיבה היא תענוג שרק מי שאוהב את ה"תחביב והתשוקה" הזה יכול להעריך. ההנאה גדולה יותר כאשר מי שאוהב לכתוב מוצא מישהו שפותח לו מקום לפרסם את מה שהוא כותב ושאנשים יראו זאת, אבל ההנאה הזו גדולה יותר ויותר כאשר הכותב מוצא כלי תקשורת מפורסם ובולט שפותח את המקום הזה בשבילו ונותן לו מקום לכך, אז מה קורה כשהמצע הזה הוא "ירושלים" עם הסמליות והמעמד שלו?
אין ספק שכתיבה היא בתחילה תחביב ואחר כך מתפתחת ומתגבשת עד שהכותב מביע את נקודת מבטו וחזונו בדברים בכתביו על מנת להגיע לאנשים ולפעול לשכנע אותם בהם. המסע שלי היה עם עיתון "אל-קודס" מאז שהייתי ילד, שכן אלוהים הכל יכול העניק לי אהבת קריאה ואהבה לכתיבה, וכך התחלתי לשאוף שכתבי יראו אור יום מוקדם, והלכתי לדפוק על הדלתות של "אל-קודס היקר שלנו", וזה נתן לי באדיבות את המרחב הזה במשך שנים רבות, והגעתי לגיל שלושים ושבע. "אל-קודס" כיבד אותי בפרסום הראשון ב-30 ביוני 1987, כאשר שלחתי לו תרומה והשתתפות בנושא שהצגתי בדף המדע והחברה, שהוכן על ידי מר זהיר אל-מוחתסיב, עם הכותרת "יחסים בין אבות... וילדים." אני לא מכחיש כמה שמחתי עם הפרסום הראשון.
מאז אותו תאריך, כלומר לפני שלושים ושבע שנים, "ירושלים" היקרה פתחה לי את דפיה להביע את נקודת מבטי ורעיונותיי. התחלתי בהתכתבות שלי איתה דרך תיבת הדואר, ואז העניין התפתח בשליחת מה שכתבתי דרך משרדה בעיר חברון, כך שנוצרה ידידות ואהבה ביני לבין כתביה בחברון, עבד אלרחמן ז"ל. שבנה, "אבו בדר", וחאג' סעיד אל-ג'עברי, "אבו אל-עז", עד שהגעתי לידידי היקר רמי שבנה, שאלוהים ישמור עליו. אחר כך העניין נמשך עד שעברנו את עידן המהירות המדומה, זמן הדואר האלקטרוני.
במהלך השנים הארוכות הללו, ההוצאה ממשיכה להתקיים, הודות לאל ולידם של בעלי העיתון "אל-קודס" לכן, הייתה לי חובתי להודות לכל האחים בעיתון "אל-קודס" היקר שפתחו את ליבם ואת דעתם. לי בכך שאפשרו לי את המרחב הזה לפרסם במצע שלהם, והייתה זו באמת חובתי לרחם על העיתונאי המוערך המנוח, המייסד והבעלים של עיתון אלקודס, מחמוד אבו אלזלוף ז"ל, "אבי מרואן, "וכן ירחם ה' על וליד אבו סרחאן ז"ל, ירחם ה' על כולם.
אז עברו שלושים ושבע שנים, תודה לאל הכל יכול, והן שנים ארוכות, ואני עדיין ממשיך להתכתב עם ירושלים, והיא פוגשת אותי בפתיחת דלתותיה, דפיה וזרועותיה, אז נאלצתי להודות. לכל יחיד בירושלים, ותודה ואהבה מיוחדת לכולם... מי שלא מודה לאנשים לא מודה לה'.
شارك برأيك
37 שנים ו"ירושלים" היא הדבק של הדוכן של אל-אבהא