המחיר של ישראל לעולם הערבי

כשהתחלתי להשתתף כחבר במשלחת הירדנית למשא ומתן לשלום, פנה אלי לפני הסיבוב הראשון אדם בשם אלפרד לילינטל, הסופר היהודי האמריקאי הידוע בספרו "מה מחיר ישראל" ו"הצד השני של המטבע." הצד של המטבע). נזכרתי שכשהייתי תלמיד תיכון בבירה עמאן, קניתי עותק של הספר "מחיר ישראל" ממוכר עיתונים על מדרכה של רחוב ראשי. הספר, שמצא חן בעיני, עורר דיון עם כמה ממורי ותלמידי, שדעותיהם לגביו היו מגוונות, וניתוחי מטרותיו ויעדיו של הכותב היו מגוונים.

כמובן, מיהרתי להזמין אותו.

האיש הגיע עם מסמכים וספרים בידו. לאחר מפגש שנמשך יותר משעתיים. הבנתי שכוונתו העיקרית היא להזהיר אותי מלסמוך על ההבטחות שתיתן לנו משלחת המשא ומתן הישראלית, והדגיש שכולם בוגרי הפרוטוקולים הציוניים, ושאין בכוונתם לסכם שלום עם אף ערבי או פלסטיני. מפלגה, אלא תכננו להרחיב את ישראל ולהגשים את חלומם למדינה המשתרעת מהנילוס ועד הפרת.

למעשה, האיש היה אינטלקטואל, לא רק דמגוג, או חבר באגודת ההטעיה הערבית, הוא היה עורך דין, ובתחילת שלטונו הוא היה אנטי-קומוניסט ופעיל פוליטי. לאחר שירת בצבא ארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא ביקר בירושלים ונשלט על ידי מה שראה במגוון הדמוגרפי, סובלנות בטיפול ואינטראקציה בין אנשים. מכאן שראה בתנועה הציונית איום על הסטטוס קוו הפריבילגי הזה, והפך למבקר חריף שלו.

הנזקים שהביאו המהגרים היהודים

אולם אם נחזור לתועלת שגרמו העולים היהודים לציונים, נראה שהם הרבה פחות מהנזקים שבאו איתם. דולי רוטשילד, או דורותי דה רוטשילד, רעייתו של הנרי רוטשילד, ידידו של שר החוץ הבריטי ארתור בלפור, השתמשה בכספי המשפחה העשירה לרכישת קרקע בירושלים, ובהם שלושה מגרשים שעליהם בניין כנסת ישראל, בניין האוניברסיטה העברית, ו נבנו בית החולים הדסה. מבנים אלו אפשרו ליהודים שהיגרו לארץ ישראל ללמוד, בעיקר את השפה העברית, לקבל טיפול רפואי מצוין ולהתיישב במערב ירושלים, עד שאוכלוסייתה היהודית ב-1948 הגיעה לכ-65,000 עולים.

יהודים עשירים רבים אחרים קנו אדמות של איכרים כדי לבנות קיבוץ, התיישבות חקלאית או מושבה חקלאית. המושבה הראשונה מסוג זה הוקמה בשנת 1910 ונקראה דגניה. הרחבת בניית ההתנחלויות נמשכה, אך במספרים מועטים.

קונספירציה נגד התפוזים של פלסטין 

אנו זוכרים שתפוזים, יחד עם ענף הזית, מהווים סמלים פלסטינים אהובים, ושהפלסטינים שמגדלים תפוזי ולנסיה (ולנסיה) התקשו לייצא אותם כי אם הם היו מובלים באוניות לאירופה, הם היו רגישים יותר להתקלקל. .

לכן פיתחו סוג חדש של תפוז מעורב בין הוולנסיה והשאמוטי, כדי לשמר את מתיקות הטעם, ולהגן על התפוז מפני נזקים, על ידי הפיכת קליפתו לסמיכה ויכולת להגן על התפוז מפני שחיתות והידרדרות. אבל איגודי העובדים הישראליים (ההסתדרות), שתרמו לעידוד יהודים לגדל תפוזים, קשרו קשר עם כמה יבואנים אירופאים לשבש את ייצוא התפוזים מיפו (בית דג'ן, סרפנד, בקעת הירדן ועזה), ולכן המחיר של תפוזים נפלו בארץ ישראל עד שהשקית עם הפס האדום נמכרה (תכולה של מאה קילוגרמים) עבור כמה פיאסטרים.

החקלאים ספגו הפסדים עצומים, בזמן שהצרכנים אמרו, "ברוך אלוהים, זו מדינה טובה תראה כמה תפוזים זולים בגלל השפע שלהם".

..וקשר קשר נגד חברות פלסטיניות גדולות

כמו כן, הנציב העליון הבריטי קשר קשר נגד חברות פלסטיניות גדולות כדי שהן לא יהפכו לגדולות, יעילות ותחרותיות מול חברות יהודיות. זו קונספירציה שחוזרת אחורה עוד לפני תקופת המנדט. בהקשר זה מוזכר איש העסקים המכובד והחלוץ חוסיין עבד אל האדי, שחי במאה התשע עשרה והכניס לכלכלה הפלסטינית מושגי חקלאות מודרנית, קטרי קיטור והבנה לתקופה עם איברהים פאשה ממצרים נגד העות'מאנים. . אחר כך פנה לברית עם העות'מאנים, והוא נהרג כקורבן של עמדותיו. דיפלומט אנגלי-יהודי אמר עליו כשראה את ארמונו ואחוזתו ב-1855: "יש להרוס את הממסד הזה ואת הארמון הזה". דברים אלו קדמו להופעתה של התנועה הציונית, והופיעו יותר מחצי מאה לפני הצהרת בלפור.

הקונספירציה נגד פלסטין היא ישנה ומתמשכת, והתנועה הציונית עשתה כל מאמץ להרוס את כלכלת פלסטין ואדמת פלסטין, אשר חלה על שורת שירה של אחמד שוצ'י, במילותיה של מג'נון לילה: "החיים עשויה להפוך לאור אך לשעה... והארץ עשויה להפוך לאור אלא למקום." אבל מה המחיר שכל הערבים נושאים בתמורה להקמת ישראל?

ביזה של העושר של הפלסטינים 

העלות הראשונה היא אובדן הון ומקורות הכנסה שנצברו בערים הפלסטיניות שישראל כבשה. ההפסד השני הקשור לכך הוא כמות העושר שגזלה ישראל, אשר נתניהו אמר באחד מראיונותיו בטלוויזיה: "זו אדמה ליהודים והערבים שכרו אותה לאלפיים שנה". אשר לו ממוצא פולני, שאינו נושא גן אחד מבני ישראל או מבני יעקב, הארץ היא שלו, ובעליה האמיתיים היו תושבים וחוכרים, לא בעלים. אם נוסיף את שתי העלויות הללו לאורך זמן, המינימום שלהן במחירים של היום לא יפחת משלושה טריליון דולר.

למד את ערך הרכוש של יהודי איראן ומדינות ערב

מה שיותר יפה הוא שנתניהו הזמין במהלך התקופה 1949-1953 לחקור את שווי הרכוש היהודי באיראן ובשבע מדינות ערב: מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, מצרים, עיראק, תימן וסוריה, שהוערך בכ- 250 מיליארד דולר הוא מכנה את בעליהם פליטים, בתואנה שהלחצים שהופעלו על מיעוטים יהודים במדינות ערב הם שהניעו אותם להגר לישראל. אבל האמת היא ש"עקרון בן-גוריון", שהתבסס על עידוד עליית יהודים לישראל, והסתה של ארגונים יהודיים להפיץ מחלוקת בין מיעוטים יהודים לשכנים, היה הסיבה העיקרית. ארגונים ציוניים צררו על היהודים והסיתו אותם להגר בכל האמצעים. אם נפחית את מספר היוצאים עקב הסתה ציונית ממספר העולים, יצטמצם מספר העולים לישראל מרצון ללא יותר מעשרת אלפים. ייתכן שיש להם עמלות שלא יעלו על עשרה מיליארד דולר.

הפסדים אדירים של ערבים עקב ישראל 

באשר למגוון הגדול של האבדות, הן נשאו על כל מדינות ערב כתוצאה מהמלחמות שפתחה ישראל נגד העולם הערבי. אם נספור את העלויות לסוריה, לבנון, מצרים וירדן, הן היו מסתכמות בסכומי עתק, ואם נחזור גם למדינות המפיקות נפט, ונחשב את הפסדי השיבוש של מכליות ה"טאפליין" והנפט העיראקי. קו IPC, ששימשו לייצוא נפט מנמל חיפה והפסיקו לעבוד, והועברו לשטח לבנון ולאחר מכן נסגרו בגלל ההפסדים שהצטברו, חישבנו כמה נוכחות ישראל תרמה לדיכוי מחיר הנפט. שקפץ פעם אחת כשסעודיה השתמשה בו כנשק ב-1973, אז מחירו הוכפל תוך מספר ימים עד פי ארבעה מהמחיר המקורי שלו לפני המלחמה.

דוגמה לכך היא שיבוש הקשרים בין העולם הערבי, בעיקר הלבנט הערבי, כמו שיבוש מסילות ברזל וכבישים ישירים. יש לי מדריך קטן. המרחק בין העיר חברון לעיר קרק לפני הקמת ישראל היה לא יותר מ-45 קילומטרים, והמרחק בין חברון לתפילה היה קצת יותר מ-50 קילומטרים. אבל לאחר הכיבוש הפך המרחק בין חברון לכרכ לכ-250 קילומטרים ובין חברון לתפילה לכ-340 קילומטרים אם חישבנו מאז 1948 את גודל ההפרש בעלות הובלת הובלה והנוסעים, היו מדובר בסכומים מפתיעים.

מחירה של ישראל לעולם הערבי במונחים של עורר הבדלים בין מדינות ערב, עלויות ההפיכות הפוליטיות, אובדן האחדות הערבית ומלחמותיהן ביניהן, שישראל הייתה אחת הגורמים להן, מחיר זה נע בין 15 ו-20 טריליון דולר, אם ניקח רק את העלויות הישירות.

ואכן, איזה מחיר גזרו עלינו ישראל וקיומו? יש לערוך מחקר שממנו אנו מבינים שהסבל הפוליטי, החברתי והכלכלי של מדינות ערביות רבות נבע מקיומן.

איזה מחיר גזרו עלינו ישראל וקיום? יש לערוך מחקר שבאמצעותו אנו מבינים שהסבל הפוליטי, החברתי והכלכלי של מדינות ערביות רבות נבע מקיומן.