מה זה אומר שהוא יילחם בלי בקרות, חוקים או תקרה

בשנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בכל הקשור להשלכות של מלחמת ישראל ברצועת עזה, הנמשכת מאז 7 באוקטובר 2023, ואשר הפכה בהדרגה למלחמת התשה בכמה חזיתות. בעיקר החזית הצפונית עם חיזבאללה בלבנון.

יהיו ההתפתחויות הללו אשר יהיו, עלינו לעצור בדברים הבאים:

ראשית, תשומת הלב מופנית יותר ויותר להתפתחויות האחרונות באזור הגבול הצפוני עם לבנון, שם המצב הפך מורכב יותר. המתיחות בין חיזבאללה לישראל הגיעה לאחרונה לשיאה, לאחר תקיפה אווירית ישראלית שתקפו את טאליב עבדאללה, מנהיג חיזבאללה באזור מרכז רצועת הגבול הדרומית, ומפקדו הבולט שנהרג במלחמה הנוכחית. בשלושת השבועות האחרונים, מל"טים עמוסי פצצות ששיגרו חיזבאללה גרמו לשריפות ששטפו את צפון ישראל, שאוכלוסייתה פונתה ברובה מאז 7 באוקטובר.

לאחרונה נמסר מהמפלגה כי אחד ממל"טי הסיור שלה הצליח לצלם כמה אתרים אסטרטגיים בצפון הארץ, בהם נמל חיפה, סוללות כיפת ברזל ועוד. במקביל, הדגישו במפלגה כי אם ישראל תחליט להפוך את ההסלמה בחזית דרום לבנון למלחמה כוללת, היא תגיב על כך בלחימה ללא בקרות, כללים או תקרה. אישור זה הגיע בסרטון וידאו שפרסם "תקשורת המלחמה" של חיזבאללה בערב שבת האחרון, וכלל קטעים מנאום קודם בטלוויזיה של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, בו אמר כי אם תוטל מלחמה על לבנון, המפלגה תילחם. ללא הגבלות או הגבלות וללא תקרה. הסרטון כלל גם סצנות ניטור אווירי של אזורים וערים ישראליות, שלדברי חיזבאללה השיג במהלך מבצע סיור רחב שבוצע על ידי המל"טים שלו. תמונות הסיור שהופיעו בסרטון מציגות מטרות צבאיות ישראליות חיוניות, בהן הכור הגרעיני בדימונה, בתי זיקוק בעיר חיפה, נמל התעופה בן גוריון בתל אביב, נמל אשדוד ובסיסים צבאיים בגליל העליון.

על פי מה שמאשרים רוב האנליסטים הצבאיים הישראלים והמנהיגים לשעבר במערכת הביטחון, האיומים שהוחלפו בין ישראל לחיזבאללה בתקופה האחרונה מטרתם להעביר מסרים של הרתעה, המתוארים בחלק מהניתוחים הללו כבעלי אופי אסטרטגי. למרות זאת, עלינו לציין כי הצבא הישראלי, כפי שמאשר האנליסט הצבאי של עיתון ידיעות אחרונות ואתר האינטרנט שלו רון בן ישי, נכשל בחזית הצפון בהשגת כמעט כל יעד אסטרטגי חשוב, שלא לדבר על כישלונו בהשגתו. מטרה שתגרום לחיזבאללה לבקש הפסקת ירי. בניגוד לציפיות הצבא, סימני ההרס וההרס ברצועת עזה אינם מצליחים להרתיע את הארגון הלבנוני הזה או את נותני החסות האיראניים שלו. ההוכחה לכך היא שהמפלגה מסלימה את תגובתה הלוהטת בתגובה לכל תקיפה כואבת שמנחה אותה. ישראל, אבל גם ששליטי טהראן, שתמיד מתאפיינים בזהירות, מתוך זהירות, הם לא נרתעו מלשגור מתקפת טילים ומזל"טים מסיבית וישירה נגד ישראל, דבר שהם נמנעו מלעשות במשך יותר מעשור שהיה עדים לו. לחימה מסוג "קרב בין מלחמות".

בן ישי ואנליסטים צבאיים נוספים סבורים כי המשמעות האסטרטגית של מצב זה היא כדלקמן: אם ישראל לא תפתור את העימות בחזית הצפונית בצורה ברורה, ותחזיר את כוח ההרתעה שלה לא רק נגד חיזבאללה, אלא גם נגד איראן, אז בתוך כמה שנים ישראל תעמוד בפני התקפות חוזרות ונשנות שמטרתן להתיש אותה מבחינה צבאית ופסיכולוגית, ולדחוף אותה לקרוס מבפנים. מגמה זו תהפוך לחמורה וחמורה יותר כאשר לאיראן תהיה נשק גרעיני או יכולת לייצר נשק כזה תוך מספר שבועות, לפי הערכות ישראליות.

בן ישי מסכם כי חזית הצפון הפכה להיות החשובה ביותר ברגע זה, ו"לא יספיק להחזיר את המצב לקדמותו שם, ולהתפלל שהטילים והמל"טים של חיזבאללה יחלידו עם הזמן"!! ("ידיעות אחרונות", 18.6.2024).

באותו הקשר ציטט ערוץ 12 את ראש המועצה האזורית מטה אשר (הנמצאת באזור הגבול הצפוני), משה דוידוביץ', שאמר: "אם חיזבאללה לא היה מסתפק בירי רקטות ומבצע פלישה (דומה). למבצע שיטפון אל-אקצא), סביר להניח שלא הייתי יושב מולך היום".

בערוץ אישרו כי תרחיש פלישה זה הוביל למתן החלטה לפנות את תושבי הצפון המתגוררים בסמוך לגבול לבנון, אמר דוידוביץ' בהקשר זה: "בגזרה זו של קו החזית, המשתרעת על פני 9 ק"מ לאורך אזור הגבול. , חיים כרבע מיליון אנשים, והאנשים האלה לא יודעים". /2024).

שנית, בהתייחס להתפתחויות האחרונות במלחמה הישראלית ברצועת עזה, הניתוחים הישראליים מסכימים כי לא חל שינוי של ממש בחזית זו. כפי שמאשר הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, הממשלה והצבא לא הצליחו להיחלץ ממה שהוא מתאר כמבוי סתום אסטרטגי עמוק שעמם הם מתמודדים מאז 7 באוקטובר. אין תאריך באופק לא להחזרת החטופים הישראלים שנעצרו ברצועת עזה, ולא להתמוטטות חמאס (הוא מדגיש שהשגת מטרה זו היא כמעט בלתי אפשרית), ולא לחזרתם של תושבי גבול הצפון. האזור לבתיהם ("הארץ", 21/6/2024).

לדעת אותו מנתח, הצבא הישראלי רוצה לסיים את הלחימה ברצועת עזה, אך מה שמונע זאת הוא השיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה נתניהו.

לפי העיתון "ישראל היום", העימות בין הדרג המדיני והצבאי בישראל הגיע לשיאו בשבוע שעבר, בנוסף לתחושה כללית של הסלמה של המלחמה בעזה. עניין זה התגלם בהודאותיו של דובר צבא ישראל, דניאל הגרי, כי לא ניתן להשיג את יעדי המלחמה שהציב הדרג המדיני באוקטובר והצבא נשלח ליישם אותם, על כך נמסר ממשרד ראש הממשלה ע"י. אומרים שהדרג המדיני עדיין דבק ביעדים, ובצורך בחיסול חמאס.

אותו עיתון מאשר כי יותר מ-8 חודשים לאחר המלחמה, ולאחר דיווחים על התאוששות מתמשכת של גדודי חמאס, ומאות מתגייסים חדשים לשורותיו, על הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי להיפגש ולקיים דיון אסטרטגי בנוגע למה שהגרי. אמר: "האם אפשר לחסל את חמאס?", לאחר שהצבא אמר בקול רם שהוא לא מסוגל לעשות זאת ("ישראל היום", 23/6/2024).

בתוך כך, מתגברים הקולות הישראלים המאשרים כי על ראש המטה הכללי של צבא ישראל, אלוף הרצי הלוי, להתעמת פומבית עם הדרג המדיני ולהסביר לו האם ניתן להשיג את היעדים שהציבה הממשלה בישיבתה באוקטובר. 10, 2023. לא, כדי שיכלול חזיתות אחרות, תוך התחשבות בכל השיקולים והיכולות הישראליות, ולא באופן עיוור. אם הצבא ושר הביטחון יחליטו כי מול אתגרים בלבנון ובאיראן יש לסגור את חזית עזה, עליהם לומר זאת.

שלישית, המכון הישראלי לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת תל אביב אישר כי ישראל עומדת בפני סיכון של בידוד בינלאומי חסר תקדים. ראש המכון, האלוף במילואים תמיר היימן, אמר לערוץ הטלוויזיה הישראלי 12: "שעון החול של הלגיטימציה הישראלית התרוקן כמעט לחלוטין כיום, ישראל נמצאת בנקודה הקרובה ביותר בהיסטוריה שלה לבידוד בינלאומי, והסיכויים לכך יקבלו תמיכה פוליטית שתעזור לה לנהל מלחמה בקנה מידה גדול מאוד".

על רקע מציאות זו, פרסם המכון אתמול (23/6/2024) אזהרה אסטרטגית בכותרת הבאה: "ישראל בדרך לבידוד מדיני - אזהרה אסטרטגית", בה הדגיש כי בידוד מדיני כזה יביא יש השלכות גדולות הקשורות לכלכלה ולביטחון הלאומי.

רביעית, אין ספק שנושא הכלכלה מצריך הפוגה מיוחדת ונרחבת יותר. אולם, דיווחים תכופים, שבנוסף לאשר שישראל, ומערכת הביטחון בפרט, עומדת בצומת דרכים מורכבת, מבליטים את מה. גורם לטמיון על הכלכלה והחברה.

במרבית הדיווחים הללו מצוין כי לאחר התמרון הקרקעי שנמשך כ-8 חודשים בעזה וכיבוש רוב שטח הרצועה, נראה כי ההתבטאויות על הכפפת חמאס התרוקנו. יותר מזה, המלחמה שישראל כינתה "חרבות ברזל" נראית כמלחמה עם ריבוי חזיתות מדרום ומצפון, והיא מתישה אותה יותר מאשר מקרבת אותה לפתרון.

עוד יצוין כי התיאור המתאים ביותר לתוצאות המלחמה ברצועת עזה הוא בוץ, המוביל למעידה, אשר לא רק פוגעת בצבא הישראלי, אלא גם מדלדלת את החברה והכלכלה, ונמשכות שאלות בנוגע ליכולות השוק. לתמוך במלחמה המתמשכת.

לפי דיווח שהופיע בעיתון הכלכלי הישראלי "גלובס", הגירעון הישראלי המצטבר ב-12 החודשים עד מאי האחרון הגיע ל-137.7 מיליארד שקל, וגדל ב-0.3% ביחס לגירעון בסוף החודש הקודם (אפריל) , ולכן הגיע ל-7.2% מהתמ"ג, בעוד שהיעד שנקבע בחוק לסוף 2024 היה גירעון של 6.6%. מתחילת השנה הנוכחית נרשם גירעון מצטבר של כ-47.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של 13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, ההוצאה הממשלתית מתחילת השנה הגיעה ל-249.3 מיליארד שקל, עלייה של 35% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ("גלובס", 16.6.2024). הגיוס המאסיבי של גיוס מילואים לצבא מכביד גם על המשק הישראלי.

חמישית, בשבוע שעבר היו עדים להפגנות ברחבי ישראל שתוארו כגדולות ביותר מאז תחילת המלחמה נגד רצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023. המפגינים דרשו בעיקר לסיים עסקת חילופי שבויים עם חמאס, אך במקביל הועלו סיסמאות הועלה בדרישה להתפטרות ממשלתו של בנימין נתניהו. בהפגנות אלו טען ראש שירות הביטחון הכללי הישראלי ("השב"כ") לשעבר, יובל דיסקין, כי נתניהו הוא "ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות ישראל" וכי הקואליציה הממשלתית שלו מטופשת. בהתאם לכל אלה, החלה לעלות שאלה בתקשורת הישראלית האם ניהול המלחמה הזו הופקד בידי אנשים ראויים ומתאימים באמת, בהתחשב בכך שהאחראי העיקרי על ניהול המלחמה הוא נתניהו, והוא עצמו. הוא האחראי העיקרי לכישלון ה-7 באוקטובר, והוא זה שהמציא את המושג. לדבריו, יש לחזק את סמכות תנועת החמאס ברצועת עזה כדי לקדם פילוג ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית. בנוסף להובלת המלחמה לאור ניגוד אינטרסים מובהק, ניסיון להעביר אחריות על אחרים ולהתחמק מכל אחריות לאירוע הנורא ולהשלכותיו.