אסטרטגיית יציאה ממלחמה

המלחמה בעזה נכנסת לחודש התשיעי לאור חוסר יכולתה הברור של ישראל להשיג את מטרותיה האסטרטגיות על רקע קרע בזירה הפוליטית בחברה הישראלית הדורשת את הפלת ממשלת נתניהו, והפסקת הפוגה עם חמאס לשחרור קרוביהם השבויים. ימין קיצוני ישראלי שלא דואג לבני הערובה ומפעיל לחץ להמשיך במלחמה ולחסל את התנועה. באשר לארה"ב, היא נמשכת באותה כיכר המוטה כלפי ישראל, בין אם מבחינת תמיכה חומרית וצבאית או תמיכה ותמיכה אפילו לשנות ולבטל תקנות וחוקים בינלאומיים, שהאחרון שבהם היה הקונגרס האמריקני". אישור הצעת חוק המטילה סנקציות על שופטים פליליים בינלאומיים ועל התובע הציבורי במקרה שיוצאו צווי מעצר נגד נתניהו או כל אדם אחר מהמלחמה הזו. תיאוריית "אסטרטגיית היציאה" הושקה על ידי הגנרל לשעבר קולין פאוול, שר החוץ האפרו-אמריקאי הראשון. תיאוריה צבאית זו מבוססת על הצורך בפיתוח תכנית ניתנת ליישום כיצד לסיים מלחמות, או יותר נכון, תכנית ברורה לעתיד, כך שתיאוריה זו תופעל כדי לצמצם אבדות צבאיות ולהציל פנים כי היא קשורה קשר הדוק להישגים. היעדים שנקבעו מראש, המהווים סיבה ישירה להחלטה להיכנס למלחמה.

חוויות בפועל של מלחמות אמריקאיות, כולל בעיראק ובאפגניסטן, הוכיחו את היעדר אסטרטגיית יציאה ממלחמות במדיניות האמריקאית אמריקה טובה בניהול מלחמות אך לא יוצאת מהן, ונראה שישראל משתמשת באותו הכלי נובעת מקיומה של סתירה אינטלקטואלית אסטרטגית בין המטרות המוצהרות של המלחמות לאלו העומדות מאחורי הקלעים ומיועדות לתוצאות שונות, ומכאן נעצרים ביוזמת הנשיא ביידן לסיים את המלחמה בעזה, ומה. הם היעדים מאחורי יוזמה זו, שבעקבותיה החלטת הקונגרס להטיל סנקציות על שופטים פליליים בינלאומיים.

ההצעה של ביידן מבוססת במידה רבה על ההצעה הישראלית, שאושרה פה אחד על ידי מועצת המלחמה והוצגה למתווכים כדי לנהל משא ומתן עם חמאס, אבל איך נסביר את הצעד חסר התקדים הזה שנקט הנשיא האמריקני ב-31 במאי 2024, בהכרזה על הצעה לסיים את המלחמה בעזה, ובדרך של לחץ עז על הצדדים והמתווכים לקבל את ההצעה, להוציא הצהרה משבע המדינות המתועשות הגדולות לקבל את ההצעה, ולהגיש הצעת החלטה למועצת הביטחון? לקבל את ההצעה?
כדי לענות על שאלה זו, יש צורך להסתכל על סדרי העדיפויות של נשיא ארה"ב ביידן כדי לדעת את המניעים מאחורי היוזמה הזו ובזמן זה יש סדרי עדיפויות ברמת מדיניות הפנים והחוץ האמריקאית: במונחים של מדיניות פנים, ביידן מכוון לשפר את התדמית האלקטורלית שלו, במיוחד לאור הירידה בקולות האלקטורליים שלו ב-6 מדינות בעלות חשיבות רבה הן מישיגן, שבה יש את הקהילה הערבית המוסלמית הגדולה ביותר, פנסילבניה, ג'ורג'יה, נבאדה, ויסקונסין ואריזונה. פעילים פלסטינים הכריזו גם על הצלחתו של קמפיין הקורא לבוחרים שלא להצביע לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בגלל עמדתו במלחמה בעזה, כפי שציין העיתון "טיימס אוף ישראל" שהבחירות המקדימות הדמוקרטיות בניו יורק היו ריקות פתקים עם 39,000 קולות, או 12% מסך הקולות, הקמפיין הזה תיאר את התוצאות כהיסטוריות, ולכן היעדר שינוי בעמדות של הממשל האמריקני ישפיע על הבחירות במדינות מסוימות שהקולות שלהן יוכרעו לטובתו.

באשר למדיניות החוץ האמריקנית, בזמן הקצר שנותר עד למועד הבחירות, נשיא ארה"ב ביידן רוצה להגיע להישג ריאלי ומוחשי בשטח שניתן לזקוף לזכותו, במיוחד לאור כישלונו המובהק בסין, האיראנית, ותיקים רוסיים, ובאפגניסטן על ידי סיום המלחמה בעזה והשגת... נורמליזציה עם סעודיה וישראל, במיוחד שממלכת סעודיה מציבה תנאים לנורמליזציה, שאחד מהם הוא סיום המלחמה בעזה והקמת פלסטיני המדינה השאלה שמתעוררת כאן היא: מה היתרונות שארצות הברית קוטפת מהנורמליזציה הזו?

מדיניות החוץ של מדינות מבוססת על מספר כלים, כשהחשובים שבהם הם בריתות, שהיא מדיניות המפגישה שתי מדינות או יותר כדי להתעמת עם מעצמה אחרת במטרה להשיג איזון, להגן על ביטחונה הלאומי והאינטרסים הלאומיים שלהן, ולהגביר האסטרטגיה הגדולה שלהם, מנקודת המבט של היחסים הבינלאומיים, הסכם הנורמליזציה ישפר את האינטרסים האמריקאיים וישנה את מאזן הכוחות לטובת ארצות הברית, הברית המשולשת בין ארה"ב, ישראל וסעודיה מהווים מכה חזקה לאיראן, המאמצת את "ציר ההתנגדות" ותומכת במיליציות חמושות באזור המזרח התיכון. יוזמה זו עומדת בפני מכשולים רבים לאור הימין הקיצוני הישראלי שמסרב לסיים את המלחמה בעזה אלא בהשגת מטרותיו הבלתי מוצהרות, שלעולם לא יושגו כל עוד לא תגובש אסטרטגיה ליציאה מהמלחמה ומדיניות של דחיינות ו דחיינות נמשכת ללא הרצון לפנות למשא ומתן.

........
התנסויות בפועל דרך מלחמות אמריקאיות, כולל בעיראק ובאפגניסטן, הוכיחו את היעדר אסטרטגיית יציאה למלחמות במדיניות האמריקאית אמריקה טובה בניהול מלחמות אך לא יוצאת מהן, ונראה שישראל משתמשת באותו כלי.