באופן חריג, משרד האוצר הודיע מחר, יום שלישי, על חלוקת חצי שכר לעובדי ציבור, לאחר שלא ניתן היה לחלק את התעריפים הרגילים בשל הלנת כספי הפינוי של ישראל, המהווים כ-60% מהתקציב הכללי, עם הפסקת התמיכה הערבית והבינלאומית, ומיעוט משאבים מקומיים, שיובילו לכך שהמשבר יעמיק בחודשים הקרובים, אם ארה"ב ומדינות אירופה לא יתערבו כדי לספק את התמיכה הנדרשת לרשות וללחץ ישראל תשחרר את כספי הפינוי.
סופרים ואנליטיקאים סבורים כי משבר זה נגרם בעיקר מהמשך מלחמתה של ישראל בעם הפלסטיני וכישלונה להכיר בזכויותיו הלגיטימיות, וכי המשבר עשוי להעמיק לאור המלחמה המתמשכת ברצועת עזה והיומיום. פלישות לגדה המערבית, והצביעו על כך שהפתרון למשבר הזה טמון בפתיחת אופק מדיני שמוביל לשלום ולהקמת המדינה.
הממשלה לא הצליחה לעמוד במלוא התחייבויותיה כלפי עובדיה, עקב פיראטיות סולקת הכספים של ממשלת הימין בישראל, לאור כוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להחרים שלושה מיליארד שקל מאותם כספים, תוך economic analysts confirmed in an interview with “ے” that the authority was dealing With alternatives that enable it to overcome its crisis, but now it has encountered a wall that prevents it from reaching those alternatives, in light of the large debt accumulated over the succession של ממשלות שהפכו מכבידות על התקציב הכללי.
פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אנ-נג'ה, ד"ר. נאאל מוסא: "חשבון השכר הגבוה של הרשות גרם לה להוציא 67% מהכנסותיה על משכורות לכ-170,000 עובדים אזרחיים וצבאיים בגדה המערבית וברצועת עזה, אך המשבר הנוכחי מציב את הרשות בפני שלב מסוכן וקשה, שלא יתגברו אלא אם יהיה רק אופק מדיני, ואני מאמין שהמשבר יעמיק, עקב שיטותיהם של בן גביר וסמוטריץ', המבקשים לפתוח חזית בגדה המערבית, תוך המשך העמקת המשבר הפיננסי של הרשות."
מוסא ממשיך: "ארצות הברית של אמריקה דואגת לישראל ולביטחונה, ועשויה למנוע את הצעד הזה על ידי מציאת חלופות דרך בעלות בריתה, על ידי תמיכה כלכלית ברשות, כדי למנוע את קריסתה".
מוסא מציין כי הרשות ניסתה בעבר ללוות מבנקים, אך כעת יש לה חוב גדול המוערך בכ-11 מיליארד דולר - וכעת הבחירה הפכה לקשה - או אולי לפנות להלוואות בינלאומיות - אבל הן יקרות - או לפנות צנע - שהוא חסר תועלת ולא מספיק כדי לפתור את המשבר הפתרון הוא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לשחרר את כספי הפינוי, שהם כספים פלסטיניים, וזה הדבר הכי טוב במקום לחפש חלופות.
מוסא מדגיש כי יכולת הסבול של העובדים בימינו חלשה יותר מיכולתם בעבר כשהמצב הכלכלי היה טוב יותר, אך אנו חיים כעת בשלב כלכלי קשה בנוסף למלחמה בעזה והשפעותיה משבר שכר, ישנו גם אובדן מקור הכנסה חשוב, שהוא העובדים הפנימיים שאינם חוזרים עוד למעשיהם, כל אלה השפיעו על הכלכלה הפלסטינית והעמיקו את המשבר, והשפיעו על החברה הפלסטינית כולה, והדגיש כי. "זה לא הוגן להשוות את השלב הקשה הנוכחי לשלב הקודם, מכיוון שאנו עומדים בפני קטסטרופה ומשבר אמיתיים אם לא יופעל לחץ על המדינה הכובשת".
פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בירזייט, יוסף דאוד, אומר: "המשבר הפיננסי הנוכחי עלול להעמיק, שכן הוא מתווסף לתפיסת כספי סליקה ואובדן מקור הכנסה חשוב, שהוא העבודה הביתית, שמשפיע על גלגל הכלכלה ניסינו גם פתרונות קודמים אבל עכשיו זה כבר לא מועיל וקשה, כי הבנקים לא יכולים לפתור את הבעיה בגלל החובות הגדולים של הרשות, מה שגורם להם להסס".
דאוד ממשיך: "לגבי הפנייה למענקים חיצוניים הם חשובים ואפשריים, אבל לגיוס חיצוני יש השלכות ויתרונות שעשויים להשפיע על תקציב הרשות ולהגביר את המשבר בעתיד מה שקורה מאשר שלעובדים אין ברירה אלא לסבול לאור אופק סגירת הפתרונות, והמתרחש מגביר את הלחץ על החברה הפלסטינית.
האנליסט הכלכלי ג'עפר סדאקה מאשר כי "כל הפתרונות הטכניים להתמודדות עם המשבר הפיננסי מוצו לחלוטין, והממשלה הקודמת ניסתה למצוא חלופות זמניות כדי להאריך את יכולתה להתמודד עם המשבר לתקופה הגדולה ביותר האפשרית, אם על ידי מתן מופחת משכורות או פנייה לבנקים או מיסים, אבל כל החלופות הללו מוצו, והאפשרות לפנות לבנקים כבר לא קיימת לאור היעדר אופק לפתרון המשבר כזמני כדי להניא את הרשות מצעדיה ולסחוט אותה, אבל ממשלת ישראל הנוכחית דוחפת לערעור הרשות ודוחפת לקראת קריסתה".
סדאקה ממשיך, "בעבר הייתה אפשרות לפנות למיסים והייתה בה התרחבות, אבל עכשיו זה כבר לא זמין כי זה הגיע למקסימום, והכלכלה הפלסטינית מותשת וסובלת מירידה חדה בגלל המלחמה , הלנת כספים, פעילות רכישה חלשה והפסקת עבודתם בתוך הארץ".
סדאקה מציין כי ראש הממשלה ד"ר. מאז כניסתו לתפקידו, מוחמד מוסטפא היה פעיל ופעיל מאוד בניסיון להתמודד עם המשבר, מבלי להגיע לתוצאות עד כה.
סדקה מדגיש כי המשבר הפיננסי החונק מצריך לא רק לבקש מהעובד להתאזר בסבלנות, אלא יש צורך לנקוט בצעדים שיחזקו את יציבותו, בהתייעצות ובהסכמה עם בנקים וחברות שירות לגלות גמישות מול העובדים, עד למאפיינים של המשבר מתברר, ומדגיש שהתנאים הנוכחיים קשים, גם אם הוא יימשך כך, זה עלול לדחוף את הרשות לקרוס, וזה מה שישראל רוצה לחסום את הכביש מולה ולנסות להאריך את סובלנות האזרחים לתקופה ארוכה יותר, ולא להיענות ללחצים הישראליים האחריות כאן מוטלת על כולם. "מגזר פרטי, ממשלה ואזרחים", אם כי האחריות מוטלת יותר על הרשות והממשלה.
האנליסט הכלכלי ופרופסור לכלכלה באוניברסיטה הלאומית אנ-נג'ה, ד"ר. סאמח אל-עתוט: "הכלכלה הפלסטינית תלויה במידה רבה במקורות הכנסה, המיוצגים בעיקר במקור ההכנסה של העובדים בתוך המדינה, שמסתכם ב-22 מיליארד שקל בשנה ואבדה לאחר המלחמה בעזה היא מהווה 35 אחוזים המשאבים של הכלכלה הפלסטינית המשאב השני הוא משכורות העובדים". חלוקת הגדה המערבית עם מחסומים, הפרעה בעבודת מוסדות החינוך והירידה בצריכת הדלק, כל זה גרם לכלכלה כולה הפסדים כבדים".
אל-אטאוט ממשיך: "החיפוש אחר פתרונות למשבר הנוכחי חייב להיות מחוץ לקופסה, לא מסורתי, וגודל המשבר הקיים מעיד שאין אופק מיידי לחזרה למודל הכלכלי הישן, אלא מודל חדש יש לחפש את זה תלוי בלוקליזציה של מוצרים מקומיים וייצור חקלאי, ובבניית כלכלה חברתית, שמובילה ליציבות של אנשים על אדמותיהם, להכרח לפעול לארגון מחדש של התקציב, לתעדוף הוצאות ממשלתיות. שואפים לחלק משכורות לעובדים ככל שהממשלה יכולה".
