בבסיס צבאי שהפך כעת לבית מעצר במדבר הנגב, צילם ישראלי שעובד במתקן שתי תמונות של סצנה שלדבריו עדיין רודפת אותו.
שורות של גברים לבושים אימוניות אפורות נראו יושבים על מזרונים דקים מנייר, מוקפים בגדר תיל. כולם נראים מכוסי עיניים, ראשיהם תלויים כבדים מתחת לזוהר של הזרקורים.
הישראלי שהיה במתקן אמר ל-CNN שצחנה מילאה את האוויר, והחדר היה רועש בקולות גברים. הם נמנעו מלדבר זה עם זה, והעצורים מלמלו לעצמם.
הוא הוסיף: "אמרו לנו שאסור להם לזוז. הם חייבים לשבת זקופים. אסור להם לדבר. אסור להם להציץ מתחת לכיסוי העיניים".
הוא הוסיף כי השומרים קיבלו הוראה "לצעוק" - לשתוק בערבית - והתבקשו "לבחור אנשים שגורמים לבעיות ולהעניש אותם".
הם מציירים תמונה של מתקן שבו לפעמים רופאים קוטעים אסירים עקב פציעות כתוצאה מאזיקות מתמיד, הליכים רפואיים המבוצעים לפעמים על ידי חובשים לא מוסמכים שמרוויחים לו מוניטין של "אתר טוב לחניכים", ושם האוויר מתמלא בריח של פצעים מוזנחים שנותרו להירקב.
CNN שוחחה עם שלושה ישראלים שדיווחו על מה שקרה ועבדו במחנה המעצר המדברי שדה תמן, שבו עצורים פלסטינים שנעצרו במהלך המבצע הצבאי הישראלי בעזה. כולם דיברו על הסיכון של השלכות משפטיות ופעולות תגמול מצד קבוצות התומכות במדיניות הקשוחה של ישראל בעזה.
לפי דיווחים, המתקן, שנמצא כ-18 מייל (כ-30 ק"מ) מגבול עזה, מחולק לשני חלקים: מכולות שבהן כ-70 עצורים פלסטינים מעזה מופקדים בריסוק פיזי קשה ובית חולים שדה בו נפצעו. עצורים קשורים למיטותיהם וחיתולים.
"הם הפשיטו מהם כל דבר אנושי", אמר אחד המלשינים, שעבד כחובש בבית החולים השדה של המתקן.
בתגובה לפניית CNN להגיב על כל המידע הכלול בדו"ח זה, נמסר מצה"ל בהצהרה: "צה"ל מבטיח התנהגות הולמת כלפי עצורים כל טענה להתנהגות בלתי הולמת מצד חיילי צה"ל נבדקת ומטופלת בעניין זה בסיס במקרים המתאימים "נפתחות חקירות של אגף החקירות הפליליות של המשטרה הצבאית כאשר יש חשד להתנהלות פסולה המצדיקה פעולה זו".
הוא הוסיף: "עצורים אזוקים על בסיס רמת המסוכנות והמצב הבריאותי. אירועי אזוק בלתי חוקיים אינם ידועים לרשויות".
הצבא הישראלי לא הכחיש במישרין דיווחים על אנשים שהופשטו או החתלו אותם. במקום זאת, הצבא הישראלי אמר כי בגדי העצורים מוחזרים אליהם ברגע שהצבא הישראלי קובע שהם אינם מהווים סיכון ביטחוני כלשהו.
דיווחים על הפרות בשדה תמן כבר הופיעו בתקשורת הישראלית והערבית לאחר הפגנות של ארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטיניים על התנאים שם. אבל עדות נדירה זו של ישראלים העובדים במתקן שופכת אור נוסף על התנהגותה של ישראל כשהיא מנהלת מלחמה בעזה, עם מידע חדש על התעללות. הוא גם מטיל ספק נוסף בקביעות החוזרות ונשנות של ממשלת ישראל לפיהן היא פועלת בהתאם לפרקטיקות המקובלות בעולם ובחוק.
CNN ביקשה אישור מהצבא הישראלי לגשת לבסיס שדה תימן. בחודש שעבר, צוות CNN סיקר מחאה קטנה מחוץ לשער הראשי של הבסיס שאורגן על ידי פעילים ישראלים בדרישה לסגור את המתקן. כוחות הביטחון הישראליים חקרו את הצוות במשך כ-30 דקות, ודרשו לראות את הצילומים שצולמו על ידי צלם עיתונות של CNN. ישראל מעבירה לא פעם כתבים, אפילו עיתונאים זרים, לצנזורה צבאית בנושאי ביטחון.
עצורים במדבר:
הצבא הישראלי הודה ששלושה מתקנים צבאיים שונים הוסבו חלקית למחנות מעצר לפלסטינים מעזה מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר, והמתקפה הישראלית שלאחר מכן בעזה, שבה נהרגו כמעט 35,000 בני אדם על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה. מתקנים אלו הם: סכר טימן בנגב, בנוסף לבסיסים הצבאיים ענתות ועופר בגדה המערבית הכבושה.
מחנות אלו הם חלק מתשתית חוק הלוחמים הבלתי חוקיים של ישראל, חקיקה מתוקנת שעברה הכנסת בדצמבר האחרון, אשר הרחיבה את סמכות הצבא לעצור חשודים חמושים.
החוק מתיר לצבא לעצור אנשים למשך 45 יום ללא צו מעצר, ולאחר מכן יש להעבירם לשירות בתי הסוהר הרשמי הישראלי (שב"ס), שם עצורים למעלה מ-9,000 פלסטינים בתנאים שלטענת ארגוני זכויות הידרדרו משמעותית מאז שעבר. 7 באוקטובר. שתי אגודות אסירים פלסטיניות אמרו בשבוע שעבר כי 18 פלסטינים - כולל מנתח עזה בולט ד"ר עדנאן אל-ברש - מתו במעצר ישראלי במהלך המלחמה.
מחנות מעצר צבאיים, שבהם מספר האסירים אינו ידוע, מתפקדים כנקודת סינון בתקופת המעצר הקבועה בחוק לוחמים בלתי חוקיים. לאחר מעצרם במחנות, מועברים החשודים בקשרים לחמאס לשירות בתי הסוהר (שב"ס), בעוד מי שקשריהם עם חמושים נשללו משוחררים לעזה.
CNN ראיינה יותר מתריסר עצורים לשעבר מעזה שנראה כאילו שוחררו מהמחנות הללו. הם אמרו שהם לא יכולים לקבוע היכן הם כלואים מכיוון שהם היו מכוסי עיניים במהלך רוב מעצרם ומבודדים מהעולם החיצון. אבל פרטי החשבונות שלהם תואמים את הפרטים של חושפי שחיתויות.
דוקטור מוחמד אלרן אמר: "ציפינו ללילה כדי שנוכל לישון", נזכר במעצר שלו במתקן צבאי. מסביר: "ואז חיכינו לבוקר בתקווה שמצבנו ישתנה ב-CNN ראיינו אותו מחוץ לעזה בחודש שעבר".
ד"ר מוחמד אלרן, פלסטיני בעל אזרחות בוסנית, עמד בראש יחידת הכירורגיה בבית החולים האינדונזי בצפון עזה, שהיה אחד מבתי החולים הראשונים שנסגרו ופשטו במהלך התקיפה האווירית, היבשה והים של ישראל.
לדבריו, הוא נעצר ב-18 בדצמבר, מחוץ לבית החולים הבפטיסטים הלאומי בעיר עזה, שם עבד במשך שלושה ימים לאחר שנמלט מבית החולים בצפון רצועת עזה, שהיה נתון להפצצות קשות.
הוא הופשט מהכל מלבד תחתוניו, כוסות את עיניו ואזוק, ואז הושלך לתוך משאית מאחור, שם לדבריו נערמו עצירים עירומים למחצה זה על גבי זה כשהם הובלו למחנה מעצר באמצע המדבר.
הפרטים בחשבונו עולים בקנה אחד עם עשרות חשבונות אחרים שנאספו על ידי CNN, המספרים את תנאי המעצר בעזה. החשבון שלו נתמך גם על ידי תמונות רבות המציגות מעצרים המוניים שפורסמו בפרופילים של חיילים ישראלים ברשתות חברתיות. ברבות מהתמונות הללו נראים תושבי עזה עצורים, קשורים בפרקי הידיים או הקרסוליים בחוט, מכוסי עיניים ובתחתונים.
דוקטור מוחמד אלרן אמר ל-CNN שהוא עצור בבית מעצר צבאי למשך 44 ימים, והוסיף: "הימים שלנו היו מלאים בתפילה, דמעות ותחנונים, שהקלו על הייסורים שלנו".
הוא הוסיף, "בכינו ובכינו ובכינו. בכינו על עצמנו, בכינו על האומה שלנו, בכינו על החברה שלנו, בכינו על אהובינו. בכינו על כל מה שעלה לנו בראש".
שבוע לאחר מאסרו, הורו לו שלטונות מחנה הריכוז לעבוד כמתווך בין הסוהרים לאסירים, תפקיד המכונה "שוויש" או "מפקח", בערבית הדיבורית.
לטענת חושפי שחיתויות ישראלים, השאויש הוא בדרך כלל אסיר שזוכה בחשד לקשר לחמאס לאחר שנחקר.
הצבא הישראלי הכחיש להחזיק בעצורים שלא לצורך או להשתמש בהם למטרות תרגום. הוא אמר בהצהרה: "אם אין סיבה להמשיך במעצר, העצורים ישוחררו לעזה".
עם זאת, דיווחים של חושפי שחיתויות ועצורים - במיוחד הנוגעים לסמל - מטילים ספק בתיאור של צה"ל את הטיהור שלו. אל-רן מספר כי כיהן בתפקיד סמל מספר שבועות לאחר שזוכה מיחסיו עם חמאס. עוד אמרו חושפי השחיתות כי הסמל הזוכה שימש כמתווך במשך זמן מה.
הם שולטים בעברית, לדברי עדי ראייה, מה שמאפשר להם להעביר את פקודות הסוהרים לשאר האסירים בערבית.
מסיבה זו אמר אלרן כי קיבל פריבילגיה מיוחדת: "כיסוי העיניים הוסר", והסביר כי מדובר בסוג אחר של גיהנום.
"חלק מהעינויים שלי היה היכולת לראות איך אנשים מעונים", אמר "בהתחלה, אתה לא יכול להסתכל על מה שקורה. אתה לא יכול לראות את העינויים, הנקמה, הדיכוי".
הוא הוסיף: "כשהסירו את כיסוי העיניים מהעיניים שלי, יכולתי לראות את מידת ההשפלה וההשפלה... יכולתי לראות עד כמה הם מסתכלים עלינו כבעלי חיים ולא כבני אדם".
התיאור של מוחמד אלרן על צורות הענישה שראה אושש על ידי מלשינים ששוחחו עם CNN. אסיר המבצע הפרה, כגון דיבור עם אדם אחר, מצווה להרים את זרועותיו מעל לראשו עד שעה. לפעמים ידיו של האסיר היו קשורות לגדר כדי להבטיח שלא יוכל לעצור את המצב המלחיץ.
למי שהפרו שוב ושוב את האיסור על דיבור ותנועה, הענישה החריפה. מדי פעם, סוהרים ישראלים היו לוקחים את האסיר לאזור מחוץ לגדר ומכים אותו בכוח, כך מספרים שני מלשינים וד"ר רן. אחד המודיעים שעבד כשומר סיפר כי ראה אדם מוכה בשיניים, ונראה כי כמה עצמות נשברו.
המלשין והרופא הזה, מוחמד אלרן, תיאר גם חיפוש שגרתי שבמהלכו היו שומרים משחררים כלבים גדולים על עצורים ישנים, ומשליכים רימון הלם מעל הגדר בזמן שהכוחות הסתערו פנימה. הראן תיאר זאת כ"עינוי לילה".
מוחמד אלרן אמר: "בזמן שהיינו קשורים, הם שחררו את הכלבים שנעו בינינו ורמסו אותנו אתה תשכב על הבטן, עם הפנים שלך דבוקות לאדמה אתה לא יכול לזוז נעים עליך."
אותו מלשיין סיפר על החיפוש באותו פרט מזעזע. לדבריו, "זו הייתה יחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית שביצעה את מה שנקרא בדיקה, אבל במציאות זה היה תירוץ להכות אותם. המצב היה מפחיד, היו הרבה צרחות ונביחות כלבים".
הגבלה למיטות בבית חולים שדה:
דיווחי מלשינים תיארו זוועה מסוג אחר בבית החולים השדה שדה תימן.
פרמדיק אחד שעבד בשדה טימן אמר: "מה שהרגשתי כשהתמודדתי עם החולים האלה היה הרעיון של חולשה מוחלטת".
המודיע הוסיף: "אם אתה מדמיין את עצמך לא מסוגל לזוז, לא יכול לראות מה קורה, ואתה עירום לחלוטין, מה שמשאיר אותך חשוף לחלוטין, אני חושב שזה משהו שמתקרב לעינויים פסיכולוגיים, אם לא מעבר לו".
מודיע אחר סיפר כי הורה לבצע הליכים רפואיים בעצירים פלסטינים, דבר שאינו כשיר לעשות.
"התבקשתי ללמוד איך לעשות דברים על מטופלים, ולבצע הליכים רפואיים פשוטים שהיו לגמרי מחוץ לתחום המומחיות שלי", הוסיף, והסביר שלעתים קרובות זה נעשה ללא הרדמה.
הוא הוסיף, "אם הם מתלוננים על כאב, הם יקבלו אקמול", תוך שימוש בשם אחר לאצטמינופן.
"רק הייתי שם, הרגשתי שותף להתעללות", אמר.
עוד סיפר אותו מודיע כי היה עד לקטיעה שבוצעה לאדם שנגרמו לו חבלות כתוצאה מקשירה מתמדת של פרקי ידיו. החשבון מתיישב עם פרטי מכתב שכתב רופא העובד בשדה תימן ופורסם בעיתון הארץ באפריל.
במכתב שהופנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הבריאות והביטחון (הישראלים) נכתב על פי עיתון "הארץ": "מהימים הראשונים של הפעילות של המתקן הרפואי ועד היום, עמדתי בפני דילמות אתיות חמורות יותר מזה. אני כותב (מכתב זה) כדי להזהיר אותך שפעולות המתקנים לא עומדות ב... "חלק אחד מהטיפול הבריאותי בחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים".
דובר צה"ל הכחיש את ההאשמות שעליהן דיווח "הארץ" בהצהרה בכתב ל-CNN באותה עת, ואמר כי ההליכים הרפואיים בוצעו "בזהירות יתרה" ובהתאם לחוק הישראלי והבינלאומי.
הדובר הוסיף כי העצורים נכבלו באזיקים "בהתאם לנהלים, מצבם הבריאותי ורמת הסכנה שהם מהווים", וכי כל טענה להתנהגות אלימה תיבדק.
מודיע ישראלי שנזכר בחוויה שלו בשדה תמן אמר: "הפשטו מהם כל מה שקשור לאנושות".
עוד הוסיף המלשין כי הצוות הרפואי התבקש להימנע מחתימה על מסמכים רפואיים, המאשר דיווחים קודמים של קבוצת הרופאים לזכויות אדם בישראל (PHRI).
הדו"ח של PHRI שפורסם באפריל האחרון הזהיר מפני "דאגה כבדה משימוש באנונימיות של רופאים כדי למנוע אפשרות לערוך חקירות או תלונות בנוגע להפרות אתיקה רפואית".
אותו מלשיין שהסביר כי חסר לו הכשרה מתאימה לטיפול שהתבקש להעניק אמר: "אתה לא חותם על כלום, אין אימות מהרשות, זה גן עדן של מתאמן, כי אתה עושה מה שאתה רוצה".
CNN גם ביקשה תגובה ממשרד הבריאות הישראלי בתגובה להאשמות בדוח זה. המשרד הפנה את CNN לצבא הישראלי.
נסתר מהעולם החיצון
שדה טימן ומחנות מעצר צבאיים אחרים עטופים בסודיות מאז הקמתם. ישראל סירבה שוב ושוב לבקשות לחשוף את מספר העצורים המוחזקים באותם מתקנים, או לחשוף את מקום הימצאו של אסירים מעזה.
ביום רביעי שעבר קיים בית המשפט העליון בישראל דיון בתגובה לעתירה שהגיש ארגון זכויות האדם הישראלי המוקד לחשיפת מקום הימצאו של טכנאי רנטגן פלסטיני שנעצר מבית החולים נאצר בדרום עזה בפברואר האחרון. זה היה מפגש הניסיון הראשון מסוגו מאז 7 באוקטובר.
בית המשפט העליון בישראל דחה בעבר צווי "הבס קורפוס" שהוגשו בשם עשרות פלסטינים מעזה, שנעצרו במקומות לא ידועים.
טל שטיינר, עורך דין ישראלי לזכויות אדם ומנכ"ל הוועד הציבורי הישראלי נגד עינויים, אמר שההעלמות "מאפשרות לזוועות ששמענו עליהן להתרחש".
שטיינר הוסיף בראיון ל-CNN, "אנשים מבודדים לחלוטין מהעולם החיצון הם הפגיעים ביותר לעינויים ולהתעללות".
תמונות לוויין מספקות תובנה לגבי הפעילות בשדה טימן, וחושפות כי בחודשים שחלפו מאז תחילת מלחמת ישראל-חמאס ב-7 באוקטובר, נבנו במחנה המדבר יותר מ-100 מבנים חדשים, בהם אוהלים גדולים והאנגרים למטוסים. גם השוואה בין תצלומי אוויר ב-10 בספטמבר 2023 וב-1 במרץ השנה העלתה עלייה משמעותית במספר כלי הרכב במתקן, המעידה על עלייה קלה בפעילות. תמונות לוויין משני תאריכים בתחילת דצמבר הראו שעבודות הבנייה מתבצעות.
CNN גם איתר גיאוגרפי את שתי התמונות שהודלפו המראות את המכולה נושאת קבוצת גברים עם עיניים לבושות בגדי ספורט אפורים. סוג הפאנלים הנראים על הגג תואמים לאלו שבמתקן גדול שניתן לראות בתמונות לוויין.
המבנה, המזכיר אסם לבעלי חיים, ממוקם באזור המרכז של מתחם שדה תימן, והוא מבנה ישן הניצב בין המבנים החדשים שהופיעו מתחילת המלחמה.
CNN סקר תמונות לוויין משני מחנות מעצר צבאיים נוספים - בסיסי עופר וענתות בגדה המערבית הכבושה - ולא צפו בהרחבת השטח מאז 7 באוקטובר האחרון. כמה ארגוני זכויות אדם ומומחים משפטיים אומרים שהם מאמינים ששדה תימן, הקרובה ביותר לעזה, מארח ככל הנראה את המספר הגדול ביותר של עצורים בשלושת מחנות המעצר הצבאיים.
איברהים יאסין (בן 27) אמר ביום שחרורו ממחנה מעצר צבאי: "הייתי שם 23 ימים הרגישו כמו 100 שנה".
הוא שכב בחדר צפוף עם יותר מ-10 גברים ששוחררו לאחרונה, עדיין לבושים במדי כלא אפורים. לחלקם היו פצעים עמוקים בבשר מהמקום ממנו הוסרו האזיקים.
אדם אחר, סופיאן אבו סלאח, בן 43, אמר: "היינו אזוקים וכוסות עיניים היום הוא היום הראשון שאני יכול לראות".
לרבים מהם היה מבט מזוגג בעיניים ונראו חלשים. קשיש נשם דרך מכונת חמצן כשהוא שוכב על אלונקה. מחוץ לבית החולים שיחררו אותם שני גברים מהסהר האדום הפלסטיני וחיבקו את עמיתיהם.
לד"ר רן, ההתאחדות עם חבריו לא הייתה נעימה. לדבריו, החוויה הותירה אותו שקט במשך חודש בזמן שהוא חווה "מוות רגשי".
הוא הוסיף: "זה היה מאוד כואב. כשהשתחררתי אנשים ציפו שאני אתגעגע אליהם ואחבק אותם. אבל היה פער. האנשים שהיו איתי במעצר הפכו למשפחה שלי. החברות האלה היו הדברים היחידים שהיו שייכים. לנו."
מוחמד אלרן ציין שמיד לפני שחרורו קרא לעברו אחד מחבריו האסירים, וקולו היה בקושי חזק מלחש. הוא ביקש מהרופא למצוא את אשתו וילדיו בעזה. הרופא מוחמד אלרן הוסיף: "הוא ביקש ממני להגיד להם שעדיף להם להיות קדושים. עדיף להם למות מאשר להיתפס ולהיעצר כאן".
