תחקיר של עיתון "הארץ" אישר כי הכישלון הגדול בהתמודדות עם מבצע שיטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר נבע ממדיניות הזלזל ביכולות הצבאיות של תנועת חמאס, ששררה בצבא הישראלי, השב"כ. ושירותי המודיעין, והיה מלווה בדיכוי כל הקולות המתריעים על כוונת תנועת חמאס להסתער על... התנחלויות.

תחקיר "הארץ" סקר חלק מהחקירה שבוצעה בצבא הישראלי על הכשלים שהובילו לשיטפון אל-אקצא, מה שהצביע על כך שכל המגזר הביטחוני מתמודד עם תנועת חמאס על בסיס שאין ביכולתה "לפלוש לישראל בדרך היבשה", וכי המקסימום שהיא יכלה לעשות זה שהיא משגרת טילים ארוכי טווח.

תחקיר "הארץ" הסביר כי לאחר העימות במאי 2021 (מגן ירושלים - שומר החומות), הפסיקו שירותי הביטחון הישראלים לאסוף מידע מודיעיני על מערכי ההנהלה הנמוכים של חמאס והקאדרים של גדודי אל-קסאם, והסתפקו בכך. להתמקד במספר מצומצם של אנשים הממלאים תפקידי מנהיגות בכירים. כתוצאה מכך הופנו משאבי איסוף מודיעין לטיפול בטילים, והוקדש מאמץ מודיעיני בתחום המעקב והניטור הרחק מאנשי השדה של חמאס.

העיתון ציטט את אחד ממקורותיו שאמר: "לא היה לנו חשש מהאפשרות לחדור להתנחלויות או לכבוש את ההשערה הזו הייתה חלק מתרחישים שאיש לא האמין בהם ואף אחד לא טיפל בהם ברצינות".

מקורות ב"הארץ" מאשרים כי כל הקולות שדיברו על תרחיש ההסתערות על ההתנחלויות הושתקו ולא קיבלו כל במה לדבר, החל משירות המודיעין של פיקוד הדרום של הצבא, אוגדת עזה ואפילו המטה הכללי כמו כן, הפחיתו את מספר ההרכבים של אוגדות ויחידות, ובסופו של דבר נותרה רק יחידה אחת, כולל שלושה קצינים, ומשימתה הייתה לאתר כמה מבכירי חמאס ותו לא.

وأوضح التحقيق، أن كل المحاولات لإدخال أشخاص محددين من كوادر حركة حماس في نطاق الأسماء الواجب تعقبها لم تجد من يستمع إليها، وأحد هؤلاء الأشخاص هو علي قاضي، وهو قائد كتيبة في جباليا، تبين أنه قادة عشرات المقاتلين في اقتحام مقر لفرقة غزة يوم السابع من אוקטובר.

על פי תחקיר "הארץ", הכשל המודיעיני במבצע שיטפון אלאקצא החל ב-21 במאי 2021, אז הסתיים העימות (מגן אלאקצא/שומר החומות), ונכנסה לתוקף מדיניות חדשה, המבוססת על העובדה. שהחומה שהצבא בנה מתחת לאדמה בין רצועת עזה להתנחלויות הכיסוי מונעת כל ניסיון של חמאס להסתער על ההתנחלויות, וכל שנותר לצבא לעשות הוא להתעמת עם הטילים.

עוד הוסיפו בחקירה כי מבצע שיטפון אלאקצא הראה כי הגדר המפרידה בין רצועת עזה ליישובי החיפוי היא "כמעט דמיונית", שכן לוחמי חמאס הצליחו לחדור אליה ב-44 נקודות, בעוד שר הצבא בני גנץ, החבר כיום של מועצת המלחמה, הכריז לפני שנתיים "אזור עוטף עזה הוא פרויקט טכנולוגי ויצירתי שהוא ראשון מסוגו", אמר בהערתו על הקמת גדר ההפרדה.

הוא המשיך: "נראה שהצבא הישראלי לא לקח כלל בחשבון את האפשרות שהגדר החדשה תהיה פחות הדוקה מהצפוי, כלומר, מה נעשה אם חמאס יצליח לפרוץ אותה?"

למרות שהמודיעין הישראלי, לפני מבול אל-אקצא, התמקד במעקב אחר מנהיגים ברמה מסוימת בחמאס, חלק מהמנהיגים הללו עדיין בחיים לאחר יותר מ-6 חודשי מלחמה, לפי מה שאמר קצין מודיעין לעיתון "הארץ" והוסיף כי. הצבא "עושה עכשיו מה שלא עשה אז: הוא מחפש כל פיסת מידע על מנהיג גדוד או פלג של חמאס".

קצין המודיעין אישר שכאשר הצבא מגיע - במהלך קרב שיטפונות אל-אקצא - למנהיג גדוד או פלג בחמאס ומצליח לרצוח אותו, הוא חוגג את זה, ואז הופך את האדם הזה למנהיג בכיר, ואחראי על מבצע שיטפון אל-אקצא, למרות שלפני 7 באוקטובר לא היה אחד מראשי המודיעין רוצה לשמוע מידע עליהם.