עזה חוזרת לעידן הסחר חליפין: שמן וקמח כתחליפים למזומן שאבד תחת נטל המצור

רצועת עזה עדה לשינוי כפוי באופי העסקאות המסחריות היומיומיות, כאשר התושבים חזרו למערכת הסחר חליפין הפרימיטיבית כתוצאה ממחסור חמור בנזילות ותשתית בנקאית שנפגעה באופן נרחב. משבר זה מגיע על רקע הגבלות חמורות שהוטלו על ידי הכיבוש המונעות זרימת שטרות כסף וערימות קטנות לשווקים, מה שהוביל למיתון כלכלי חסר תקדים ולירידה חדה בכוח הקנייה של המשפחות.

במחנות העקורים הצפופים, החלפת סחורות בעין היא האמצעי היחיד להאכיל ילדים ולהבטיח צרכים בסיסיים כמו שמן, סוכר וקמח. מקורות בשטח דיווחו כי התושבים נאלצים לדפוק על דלתות שכניהם כדי להציע עודפי סיוע הומניטרי בתמורה למצרכים אחרים החסרים להם, בניסיון עצמי להתמודד עם היעדר הזדמנויות עבודה והיעדר שטרות כסף.

עדויות העקורים מתארות מציאות מרה, כאשר אחד האזרחים ציין כי השווקים ריקים לחלוטין ממזומנים, מה שהפך את החזקת כל סחורה עודפת לדרך היחידה לנהל את ענייני המחיה. הוא הסביר כי התפשטות האבטלה והפסקת תשלומי השכר תרמו להעמקת התלות במערכת מסורתית זו המחזירה את הרצועה עשרות שנים לאחור.

הסבל אינו מוגבל רק להיעדר מזומנים, אלא מתרחב למחסור חמור בסחורות בסיסיות, מה שמציב מאות אלפי משפחות בפני אתגרים מורכבים בהבטחת מזון יומיומי. אום סעיד, עקורה, מספרת שהיא נאלצת לתת מנות של סיוע מזון לשכנים בתמורה לאורז ועדשים, ומציינת כי הסחר חליפין כלל אפילו בגדים וציוד אישי.

על רקע השבתת סניפי הבנקים ורשתות הכספומטים, המשפחות התמודדו עם קשיים חמורים בהסתמכות על פתרונות דיגיטליים או ארנקים אלקטרוניים חלופיים. עקורים התלוננו על חוסר יעילותם של יישומים אלה בשטח בשל שחיקת ערכם הקנייני כתוצאה מעמלות גבוהות והגבלות תפעוליות מורכבות שהוטלו על ידי חנויות המקבלות סוג זה של תשלום.

אחד העקורים המפרנס משפחה בת שמונה נפשות, הסביר שהוא נאלץ להחליף שמן בישול במחברות ועטים כדי להבטיח את צרכי בתו בתיכון. הוא הדגיש כי יישומים אלקטרוניים הפכו לבלתי יעילים בשל העמלות הגבוהות המנוכות מהיתרה, בנוסף לחובת הקונים לרכוש בסכום מינימלי המונע מהם לרכוש צרכים בסיסיים לילדים.

ההידרדרות הנוכחית בנזילות קשורה לסדרת התקיפות הישירות שספגו משרדי הבנקים הפלסטיניים ברצועת עזה לאורך תקופת התוקפנות. דוחות רשמיים שהוצאו על ידי הרשות המוניטרית מצביעים על כך שיותר מ-90% מסניפי הבנקים ומכשירי הכספומט יצאו מכלל שימוש כתוצאה מהרס מוחלט או הפסקות חשמל ואספקת אינטרנט קבועות.

מוסדות פיננסיים הזהירו כי הרס תשתית חיונית זו שיבש כמעט לחלוטין את היכולת התפעולית של המערכת הבנקאית המקומית. מצב זה הוביל לניתוק קווי אספקה פיננסיים ולבידוד פיננסי של רצועת עזה מהגדה המערבית ומהעולם החיצון, מה שהכפיל את חומרת המשבר הכלכלי והחברתי שחווים העקורים באוהלים.

בנוסף להיעדר שטרות כסף, צצה בעיה חדשה בדמות צמיחת שוק מקביל בלתי חוקי להחלפת כספים ומימוש יתרות באמצעות יישומי טלפון נייד. חלק מהחלפנים ניצלו את הצורך הדחוף של התושבים במזומן כדי להטיל עמלות משיכה מופרזות הנעות בין 30% ל-50%, מה שהגביר את ניצול המשאבים הפיננסיים המוגבלים של האזרחים.

מצדה, הרשות המוניטרית הפלסטינית פרסמה אזהרות רשמיות והבטיחה לנקוט בצעדים משפטיים מחמירים נגד גורמים בלתי מורשים כדי להילחם בפרקטיקות אלה. הרשות הדגישה כי התנהגויות מונופוליסטיות אלה מגבירות את נטל הקשיים היומיומיים ותורמות להעמקת המצור הפיננסי המוטל על תושבי הרצועה, וקראה למצוא פתרונות בינלאומיים לזרימת נזילות.

לא סחרתי במטבע מזומן מזה כשנתיים עקב אבטלה וחוסר נזילות, והסחר חליפין הוא דרכנו היחידה להימנע מרעב.