החודש השמיני למלחמת עזה

המלחמה בעזה נכנסה לחודש השמיני שלה, והיקף ההרס, ההרס והעקירה התרחב טנקי הכיבוש הגיעו למעבר גבול רפיח וכבשו אותו שוב האיום של פלישה מוחלטת לרפיח עדים לצפיפות של עקורים המחפשים מחסה חוסר הפשר של נתניהו וממשלת המלחמה שלו גדלה, והיא ירדה. אג'נדה זמנית לאחר סיום תפקידם, הם הפסיקו לדבר והושלמו, והאנשים בעזה נותרו מול גורלם לבדם, בין אוהל לאוהל, בחיפוש אחר רגע של בריחה מההפצצות ומזירות הטבח מבוצע על ידי הכיבוש בכל דקה

ימי מלחמת העם המתמשכת ללא הפסקת אש העמידו את האנשים בעזה בעיצומן של נסיבות מורכבות וקשות לחיות בהן. הם עומדים בפני גורלם הלא ידוע, בורחים מנקודה אחת לאחרת ופותחים בית קברות חדש מדי יום, ב מראות כואבים וכואבים, פעולות ההפצצה לא שוככות, והפלילים של הכיבוש נמשכת...

כשהמלחמה נכנסת לחודש השמיני שלה, אנו רואים שיש צורך להפעיל את ההיגיון ולשים לב לכל מה שקרה ומתרחש אחד מצרכי המוח האנושי הוא שהוא לא מפסיק לחשוב, ולא מפסיק לצייר שיעורים היא גם חיה, עסוקה תמיד בגבולות הסביר, ואם היא יוצאת מתחום... מה שזמין הפך לקקופוניה בעולם ההפכים, אלא דווקא בעולמות ההפכים. לשלוט בנפש, והעיסוק ההגיוני שלה על סמך חישובים מסוימים שאינם תלויים ברגש אלא בריאליזם. ‎

הסצנה של עזה לא נעימה לאף אחד התמונות והסצנות שהעין רואה גורמות ללב, לנפש ולמצפון לבכות. את האכזבה, הפחדנות והחולשה שלהם, ואתה רואה כמה מהם צורחים על זה כדי להחזיק מעמד, ומשחררים את גרונם האמיץ מהארמון המעורפל שלהם הוא צועק לתושבי עזה, שבילו את הלילה באוהלי העקירה חזק ומתמיד, ואתה מוצא אחד מהם שבע תענוגות, וגם הוא אומר שהניצחון אינו אלא סבלנות של שעה. מה יכולים לעשות מי שנלכד מתחת למטח הטילים והפצצות ובקונספירציה, כשאין להם חזית או גב?

זו הפאזל של העזתים, כמו שחושבים, אבל אלו מצוקותיו של הפלסטיני שמנסה להבין מה קורה לו, והמזימות שהוא נחשף אליהן שכמעט בולעות אותו.

האם עליו להגיש את ענייניו לאלוהים?

האם הוא בורח מהכלים שמשתמשים בו?

האם הוא לוקח צעד אחורה?

אם הוא יכול לעשות צעד קדימה, למה אתה לא רואה אותו עושה זאת?

הסצנות הכואבות של אנשים תחת נגע מלחמת העם עד היום לא הניעו את המעצמות הגדולות לנקוט עמדות אמיתיות וכנות שיעצרו את הפשע הזה שמתרחש בעיניהם ובאוזניהם, וגם לא דחפו את מועצת הביטחון לקבל החלטה על התערבות בינלאומית כדי לעצור את רצח העם הזה שותפות לכיבוש, שמשתמש בהטיה הזו כדרך להמשיך במלחמתו ולבצע פשעים נוספים, ללא חשש מהעמדה לדין ואחריות

העולם העיוור איבד את דעתו ואיבד את אנושיותו, בדיוק כפי שהכובש איבד את דעתו, והמלחמה העקובת מדם זו חשפה את רעיונותיו ואמונותיו שתיקת העולם היא כתם שימים לא ימחקו, וההטיה שלו היא חרפה שתרדוף אותם לנצח.