טליב מחדשת את קרב הקונגרס לעצירת הסיוע הצבאי לישראל בלבנון על רקע פילוג חריף בבית הנבחרים

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 30/6/2026

חברת הקונגרס הדמוקרטית ממישיגן, רשידה טליב, מתכוונת לכפות הצבעה חדשה בבית הנבחרים, ביום שלישי, כדי לחייב את הממשל האמריקאי לסיים כל מעורבות צבאית אמריקאית בפעולות הישראליות המתמשכות בלבנון, בצעד המשקף את התגברות ההתנגדות בתוך הקונגרס להמשך מעורבותה של וושינגטון במלחמה, ואת הגידול בביקורת על מה שמתנגדים מתארים כתמיכה אמריקאית בלתי מותנית במדיניות הצבאית הישראלית.

טליב אמרה, בפוסט בפלטפורמת "X" ביום שני בערב, כי היא תכפה הצבעה חדשה לסיום מעורבות ארצות הברית במה שתיארה כ"קמפיין של משטר האפרטהייד הישראלי לטיהור אתני והתפשטות טריטוריאלית בלבנון". היא הוסיפה כי יותר מ-4,250 בני אדם נהרגו, בעוד שתריסר ילדים נהרגים או נפצעים מדי יום, וטענה כי המשך התמיכה הצבאית והפוליטית האמריקאית הופך את וושינגטון לשותפה ישירה בהמשך המלחמה ובאבדות האנושיות הנרחבות שהיא גורמת.

מהלך זה מגיע שבועות לאחר שבית הנבחרים דחה, בתחילת יוני, את הצעת ההחלטה מספר H.Con.Res.84, שהתבססה על חוק סמכויות המלחמה, ונועדה לסיים כל מעורבות של הכוחות המזוינים האמריקאים בפעולות האיבה הקשורות למלחמה בלבנון, אלא אם הקונגרס יעניק אישור מפורש לכך.

המועצה הפילה את ההצעה ברוב של 324 נציגים לעומת תמיכה של 92 נציגים בלבד, בהצבעה ששיקפה את המשך הקונצנזוס המסורתי בתוך הממסד הפוליטי האמריקאי להגן על היחסים האסטרטגיים עם ישראל, למרות התגברות הביקורת הבינלאומית על הפעולות הצבאיות הישראליות, והתגברות השאלות בתוך ארצות הברית לגבי מידת מחויבותו של הממשל האמריקאי לחוקה, המעניקה לקונגרס את הסמכות להכריז מלחמה ולפקח על השימוש בכוח צבאי.

לאחר כישלון ההצעה הראשונה, תומכיה ניסחו אותה מחדש בגרסה חדשה שנשאה את המספר H.Con.Res.108, לאחר טיפול בכמה הערות משפטיות שהועלו במהלך הדיונים הקודמים, תוך שמירה על המטרה העיקרית, שהיא סיום כל מעורבות צבאית אמריקאית בלתי מורשית במלחמה, ואישור מחדש של סמכויות הקונגרס בפיקוח על ההחלטות הצבאיות של הממשל.

במקביל לכך, מספר חברי קונגרס דוחפים לאימוץ תיקון להצעת תקציב משרד החוץ והפעולות החיצוניות לשנת הכספים 2027, הקובע ביטול של כ-3.3 מיליארד דולר מהסיוע הצבאי המיועד לישראל, בניסיון חסר תקדים לקשור את המימון האמריקאי לכיבוד החוק הבינלאומי, ולשים קץ למדיניות התמיכה הפיננסית והצבאית שנמשכה עשרות שנים ללא אחריות אמיתית.

משקיפים סבורים כי הסיכויים לאישור ההצעה החדשה עדיין מוגבלים לאור האיזונים הנוכחיים בתוך בית הנבחרים, אך עצם הגשתה מחדש משקפת שינוי פוליטי הולך וגובר בתוך ארצות הברית, שבו הדיון אינו מוגבל עוד להיקף הסיוע הניתן לישראל, אלא התרחב לבחינת התפקיד האמריקאי עצמו, ולייחוס אחריות לממשלים עוקבים על מתן כיסוי פוליטי, דיפלומטי וצבאי להמשך הפעולות הישראליות באזור.

הגשת הצעת ההחלטה מחדש חושפת כי מהות המאבק אינה מוגבלת עוד למלחמה בלבנון, אלא נוגעת לאופי המערכת הפוליטית האמריקאית עצמה, ולגבולות יכולתו של הקונגרס לרסן את הרשות המבצעת כשמדובר בישראל. במשך שנים, ממשלים אמריקאים ממשיכים לספק תמיכה צבאית, מודיעינית ופוליטית לתל אביב, גם על רקע האשמות חוזרות ונשנות בביצוע הפרות חמורות של החוק הבינלאומי. מבקרים אומרים כי גישה זו הפכה את העיקרון של "הגנה על ישראל" למדיניות כמעט מוחלטת, העולה על שיקולים חוקתיים והומניטריים, ומגבילה את יכולתם של מוסדות הפיקוח להטיל אחריות על הרשות המבצעת.

ההצבעה שהפילה את ההצעה משקפת את המשך ההשפעה החזקה של הלובי הפרו-ישראלי בתוך הקונגרס, כאשר רוב הנציגים משתי המפלגות עדיין רואים בכל ניסיון להגביל את הסיוע הצבאי או להטיל פיקוח על השימוש בכוח כאיום על הברית האסטרטגית בין וושינגטון לתל אביב. עם זאת, התרחבות מעגל הקולות המתנגדים, גם אם נותרה מיעוט, מצביעה על תחילתו של שינוי הדרגתי במצב הרוח הפוליטי האמריקאי, המונע על ידי התגברות הביקורת הציבורית, ועל ידי התגברות הדיווחים על זכויות אדם המטילים ספק בחוקיות הפעולות הצבאיות הישראליות ובהשלכותיהן ההומניטריות.

למרות שסיכויי הצלחת ההצעה בטווח הקרוב נראים קלושים, חשיבותה טמונה בכך שהיא כופה על הממסד הפוליטי האמריקאי להתמודד עם שאלות שאי אפשר עוד להתעלם מהן: עד כמה יכולה וושינגטון להמשיך לממן ולחמש את ישראל מבלי לשאת באחריות הפוליטית והמוסרית לתוצאות השימוש בנשק זה? והאם ארצות הברית יכולה להמשיך להציג את עצמה כמגינה על החוק הבינלאומי וזכויות האדם, בעוד שהיא משתמשת בזכות הווטו, ומספקת כיסוי דיפלומטי וצבאי לבעלת ברית המתמודדת עם האשמות הולכות וגוברות בביצוע הפרות נרחבות נגד אזרחים? שאלות אלו הפכו לציר מרכזי בוויכוח הפוליטי בתוך ארצות הברית, וסביר להניח שהן יקבלו נוכחות גוברת עם התקרבות בחירות אמצע הקדנציה.