פלסטין

ה 22 ינו 2026 4:25 pm - שעון ירושלים

ה"קבינט" דן בפתיחת "מעבר רפיח" בתחילת השבוע.. ושעת' מדאבוס: "תנאי הכרחי לשיקום"

שעת' ציין כי זרימת חומרי הגלם והציוד הדרושים לבנייה מחדש של התשתית ההרוסה דורשת מעבר הפועל בתפוקה מלאה ותחת פיקוח פלסטיני, בהתפתחות פוליטית בולטת שעשויה להקים שלב חדש ברצועת עזה. כלי תקשורת עבריים חשפו ביום חמישי בערב על מהלך "ישראלי" קרוב לדון בגורל מעבר רפיח, במקביל לקריאות פלסטיניות ובינלאומיות בפורום דאבוס המקשרות בין פתיחת המעבר להצלחת תוכניות השלום והשיקום.

בפרטים, מקורות בכירים במשרד ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו דיווחו כי הקבינט המדיני-ביטחוני יקיים ישיבה מכרעת בתחילת השבוע הבא.

המקורות אישרו כי הסעיף העיקרי על סדר היום הוא דיון במנגנוני "פתיחה מחדש של מעבר רפיח הגבול" עם הרפובליקה הערבית של מצרים.

לפי המקורות, דיון זה אינו מגיע מריק, אלא הוא תגובה ישירה ל: לחצים בינלאומיים גוברים המופעלים על ממשלת הכיבוש. הסדרי הביטחון החדשים שנקבעו בהחלטת מועצת הביטחון האחרונה. דרישות תוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

מהלך "ישראלי" זה הגיע במקביל להצהרות שמסר עלי שעת' (הבכיר הפלסטיני בוועדת תיאום השיקום) במהלך ישיבות הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הבוקר. שעת' הציב את הקהילה הבינלאומית בפני אחריותה, והדגיש כי כל דיבור על "מועצת שלום" או תוכניות לבנייה מחדש של עזה יישאר רק דיו על נייר ללא עורק חיים אמיתי.

שעת' אמר בנאומו: "פתיחת מעבר רפיח אינה רק הליך גבול, אלא היא הצעד ההכרחי והתנאי המוקדם לתחילת כל תהליך שיקום אמיתי".

שעת' ציין כי זרימת חומרי הגלם והציוד הדרושים לבנייה מחדש של התשתית ההרוסה דורשת מעבר הפועל בתפוקה מלאה ותחת פיקוח פלסטיני ובקרה בינלאומית, וקרא לתרגם את ההבנות הפוליטיות למציאות מוחשית בשטח.

משקיפים רואים כי ישיבת "הקבינט" הצפויה תהיה מבחן לרצינות המחויבות לתוכנית טראמפ ולהחלטות מועצת הביטחון, כאשר תיק "רפיח" מהווה אבן יסוד בכל הסדרי מעבר לרצועת עזה בשלב הבא.

פלסטין

ה 22 ינו 2026 10:25 am - שעון ירושלים

מצרים דורשת הבהרות מהכיבוש לאחר חיסול עיתונאים העובדים עמה בעזה

מקורות דיווחו כי קהיר דרשה הבהרות ממדינת הכיבוש בנוגע להפצצת פלסטינים העובדים עם הוועדה המצרית לשיקום רצועת עזה, בעוד שצבא הכיבוש הישראלי טען כי הפציץ מפעילים של כטב"ם "שהיווה סכנה לכוחותיו".

לפי מקורות, "מצרים דרשה מישראל הבהרות לגבי האירוע שהתרחש במרכז רצועת עזה".

הם הוסיפו: "מצרים נחושה להבין מדוע חיל האוויר הישראלי הפציץ רכב שהוביל עזתים העובדים בוועדה המצרית לשיקום רצועת עזה".

מוקדם יותר ביום רביעי, תנועת ההתנגדות האסלאמית "חמאס" אמרה כי "התקפת מטוסי הכיבוש הציוני על רכב השייך לוועדה המצרית לסיוע במרכז רצועת עזה הערב, והריגתם של 3 צלמי עיתונות שהיו על סיפונו בזמן מילוי תפקידם התקשורתי במחנות המקלט במרכז רצועת עזה, מהווה פשע מלחמה מתואר".

הוועדה הנזכרת היא ועדת סיוע מצרית לא ממשלתית שפעלה במהלך מלחמת ההשמדה, ומפקחת על יישום פרויקטים של סיוע לתושבים ולעקורים, ושיקום תשתיות ברצועה, בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים ומוסדות מקומיים, לפי תקשורת פלסטינית ומקורות מקומיים ברצועה.

מנגד, צבא הכיבוש טען, בניסיון להצדיק את ההפצצה, כי כוחותיו זיהו "מספר חשודים שהפעילו כטב"ם השייך לתנועת חמאס במרכז רצועת עזה, באזור המהווה איום על הכוחות".

הוא הוסיף: "מיד לאחר זיהוי החשודים, ובהתחשב בסכנה שהכטב"ם מהווה, כוחות צה"ל תקפו באופן ממוקד את החשודים שהפעילו אותו".

מוקדם יותר ביום רביעי, משרד הבריאות בעזה אמר כי צה"ל חיסל 11 פלסטינים ופצע 6 נוספים, כתוצאה מתקיפות והפצצות שביצע הצבא במספר אזורים ברצועת עזה.

מנכ"ל משרד הבריאות ברצועת עזה, מוניר אל-ברש, ציין כי בין ההרוגים שלושה עיתונאים פלסטינים.

ב-2 בדצמבר אשתקד, הודיע משרד התקשורת הממשלתי כי מספר העיתונאים ההרוגים עלה ל-257, מאז תחילת מלחמת ההשמדה על רצועת עזה" ב-8 באוקטובר 2023, וההשמדה הישראלית מאז 8 באוקטובר 2023, שנמשכה שנתיים, הותירה למעלה מ-71 אלף הרוגים ויותר מ-171 אלף פצועים פלסטינים, רובם ילדים ונשים, והרס שפגע ב-90 אחוז מהתשתיות האזרחיות.

מאז הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025, הכיבוש הרג 483 פלסטינים ופצע 1287 נוספים, ומגביל בחומרה את הכנסת מזון, מחסה וציוד רפואי לעזה, שם חיים כ-2.4 מיליון פלסטינים בתנאים טרגיים.

פלסטין

ה 22 ינו 2026 10:25 am - שעון ירושלים

הכיבוש מצפה לחודש רמדאן בדאגה.. הגדה המערבית וירושלים על סף התלקחות

מעגלי ביטחון בתוך הכיבוש הישראלי מתייחסים למועד בוא חודש הרמדאן הבא, הצפוי אסטרונומית ב-17 בפברואר הקרוב, כתחנה ביטחונית רגישה ביותר בסדר היום של השנה הנוכחית, על רקע שילוב גורמים כלכליים, חברתיים וביטחוניים חסרי תקדים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. על פי הערכות שפורסמו על ידי הממסד הביטחוני בתל אביב, הרמדאן השנה מגיע בעוד השטחים הפלסטיניים חווים את אחד השלבים המורכבים ביותר שלהם מזה שנים, כתוצאה מהשלכות המלחמה המתמשכת, ההידרדרות הכלכלית החריפה, והיעדר אופק פוליטי או מחייתי ברור, מה שמנבא – על פי התפיסה הישראלית – עלייה בהסתברות לחיכוך בשטח.

ירושלים בלב הדאגה הביטחונית ומקורות ביטחוניים דיווחו כי מזרח ירושלים מהווה את מוקד הדאגה העיקרי במהלך החודש הקדוש, בשל השילוב בין עוצמת הפולחן הדתי במסגד אל-אקצא, וההידוק של הצעדים הישראליים, בנוסף להחלטת תל אביב להטיל סנקציות על ארגונים בינלאומיים הפועלים בשטחים הפלסטיניים, ובראשם סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א). אותן הערכות מוסיפות כי התמונה האזורית המתוחה, הכוללת אפשרויות להסלמה עם איראן, מטילה צל על הזירה הפלסטינית, ומגבירה את רגישותה של כל התפתחות בשטח במהלך הרמדאן.

אבטלה ולחץ כלכלי וגורמי הביטחון רואים בגורם הכלכלי תפקיד מרכזי בתמונה הנוכחית, שכן דיווחים עבריים מצביעים על כך שהחלטת ממשלת הכיבוש הישראלי למנוע מכ-140 אלף עובדים פלסטינים להיכנס לשטחים הכבושים לעבודה מאז 7 באוקטובר 2023, גרמה לזעזוע כלכלי עמוק בתוך הגדה המערבית. על פי נתונים שפורסמו על ידי הפיקוד המרכזי בצה"ל, שיעורי האבטלה בגדה קפצו מכ-13 אחוזים לפני המלחמה לכ-29 אחוזים כיום, מה שיצר סביבה חברתית לוחצת, המסווגת ביטחונית ככזו שעלולה להתפוצץ במקרה של המשך הקיפאון.

מקורות צבאיים ישראלים ציינו כי הרחוב הפלסטיני מצפה לפריצת דרך מוחשית לפני בוא הרמדאן, הן ברמת העבודה והן בהקלת ההגבלות, בעוד שקיים חשש נרחב ממעבר תמונות ההרס שחוו עזה ולבנון לגדה המערבית. על פי מקורות, חשש זה אינו מבטל את הדאגה הישראלית מתרחיש הפוך, המתבטא בהתפרצות עימותים במקרה שאכזבות הפלסטינים, במיוחד עם התקרבות עיד אל-פיטר, תקופה שמוערכת ביטחונית כ"טעונה באופן מסורתי בהסתה ומתיחות".

הכנות בשטח ותרחישים מרובים בהקשר זה, הממסד הביטחוני הישראלי נערך להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, הכוללים הגברת פעולות המעקב והפיקוח על מה שהוא מכנה "תאים בודדים", וניטור ארגונים חמושים מקומיים בגדה המערבית, בנוסף לחיזוק הפריסה הצבאית. כמו כן, צה"ל נערך לשימוש נרחב ביישומים דיגיטליים מיוחדים לניהול התנועה במעברי קו התפר, במטרה להסדיר את כניסת המתפללים למסגד אל-אקצא במהלך חודש הרמדאן, על פי מנגנונים שישראל מתארת כ"דיגיטליים וממושמעים". למרות הכנות אלו, הדרג המדיני הישראלי טרם הכריע סופית לגבי מדיניותו בנוגע לתפילת עיד אל-פיטר במסגד אל-אקצא, אך דיווחים ביטחוניים אישרו כי קיימת כוונה לקיים פגישה קרובה בין ההנהגות הביטחוניות והמדיניות, כדי להציג את המלצות הממסד הצבאי לפני קבלת ההחלטה הסופית.

ג 20 ינו 2026 7:30 pm - שעון ירושלים

טראמפ משיק את "מועצת השלום" מדאבוס ביום חמישי, בצל קרירות בינלאומית ושאלות על לגיטימיות ותפקיד

וושינגטון – סעיד עריקאת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתכונן להשיק אחת מהיוזמות הדיפלומטיות השנויות במחלוקת ביותר, בפורום הכלכלי בדאבוס, באמצעות ארגון טקס חתימה על מה שמכונה "מועצת השלום", הגוף הבינלאומי החדש שוושינגטון שואפת להציג כסמכות חלופית לניהול סכסוכים עולמיים, ובראשם השלב השני של תוכנית השלום של טראמפ בעזה. אולם, צעד זה, שנועד להיות הפגנת מנהיגות אמריקאית, נראה מוקף בהיסוס בינלאומי רחב ובספקנות גוברת לגבי מטרותיו האמיתיות.

על פי הזמנה רשמית שהופצה ואושרה על ידי גורם אמריקאי, טקס החתימה אמור להתקיים ביום חמישי בשעה עשר וחצי בבוקר, בנוכחות מצומצמת של מנהיגים ופקידים, בתזמון שאינו חף ממשמעויות פוליטיות. בחירת דאבוס, כפלטפורמה כלכלית עולמית, משקפת את רצון הממשל האמריקאי לקשור שלום לממשל והשקעות, אך יחד עם זאת מעלה שאלות לגבי היעדר כיסוי מוסדי בינלאומי רחב יותר.

יצוין כי הדאגה הבינלאומית נובעת לא רק מאופייה של המועצה החדשה, אלא מהאופן שבו וושינגטון שואפת להציגה. בעוד שהמועצה קודמה בתחילתה כמנגנון לפיקוח על ניהול עזה בתקופה שלאחר המלחמה, האמנה הסופית – שאליה נחשפו כלי תקשורת בינלאומיים – הייתה ריקה לחלוטין מכל התייחסות ישירה לעזה, ומלאה בביקורת מרומזת על האו"ם, בטענה שהמוסדות הקיימים "כשלו שוב ושוב" וזקוקים לחלופה "נועזת" יותר.

הזמנות להצטרף נשלחו לעשרות מדינות, כולל מעצמות גדולות ואזוריות, מאירופה, אסיה והמזרח התיכון. מספר מנהיגים אישרו קבלת ההזמנה, אך התגובות נעו בין הסתייגות לשתיקה, אינדיקציה להיקף ההיסוס להעניק ליוזמה זו לגיטימציה פוליטית מוקדמת. ישראל בולטת כמקרה מיוחד, שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את ההזמנה, אך הביע בגלוי את מורת רוחו מהרכב "המועצה המבצעת לעזה", ובמיוחד משיתוף טורקיה וקטאר בתפקידי מפתח.

לדברי משקיפים, מורת רוח ישראלית זו לא נשארה במסגרת הדיפלומטית, אלא תורגמה למגעים ישירים עם וושינגטון, שבהם נתניהו הביע את "הפתעתה" של תל אביב מהנוסח שבו הוכרזה המועצה המבצעת. למרות ניסיונו להמעיט בגלוי מהשפעת קטאר וטורקיה, העובדות מצביעות על כך שמועצה זו תהיה הגוף המפקח בפועל על ניהול עזה בתקופה שלאחר המלחמה, מה שמציב את ישראל בפני משוואה חדשה שלא הייתה בחשבונותיה.

במקביל, דיווחים ישראליים חשפו התעלמות ממשלת נתניהו מדרישות אמריקאיות לפתוח מחדש את מעבר רפיח, צעד המשקף את היקף הפערים בין הצדדים בנוגע ליישום תוכנית טראמפ בת עשרים הנקודות. ישראל מצדיקה את עמדתה בכך שהיא מקשרת כל צעד בשטח לפירוק חמאס מנשקו והשבת גופת החטוף האחרון, בעוד שוושינגטון רואה בחסימת המעבר פגיעה במסלול המדיני הרחב יותר.

ברמה הבינלאומית, הסעיף הפיננסי באמנת מועצת השלום – המותנה בתשלום מיליארד דולר לקבלת חברות קבועה – היווה נקודת מחלוקת מרכזית. צרפת הכריזה במפורש על דחייתה תנאי זה, בטענה שהוא עומד בניגוד להתחייבויותיה באו"ם, עמדה שבאה לידי ביטוי בהצהרת שר החוץ שלה בפני הפרלמנט. עמדות דומות נשמעו מקנדה ופולין, בצל חששות שהמועצה תהפוך למועדון בתשלום הכפוף לרצון פוליטי יחיד.

טראמפ לא היסס להגיב בסגנונו הרגיל, תוך איום בצעדי ענישה מסחריים נגד מדינות מהססות, בנאום שהגביר את חומרת הביקורת הרואה במועצה ניסיון אמריקאי לעקוף את הסדר הבינלאומי הקיים, ולא לתקנו. בהקשר זה, אקדמאים ומומחים הזהירו כי היוזמה עלולה להתפרש כ"השתלטות על כוח" יותר מאשר פרויקט שלום כולל.

השקת מועצת השלום מדאבוס משקפת את חזונו של טראמפ ליחסים בינלאומיים כעסקאות המנוהלות בכוח ובהשפעה פיננסית, ולא באמצעות הסכמה מוסדית. התניית התשלום בתמורה לחברות, והענקת סמכות כמעט מוחלטת לנשיא ארה"ב בעיצוב המועצה ובהדחת חבריה, מערערת כל טענה לניטרליות או לרב-צדדיות. מודל זה עשוי למשוך כמה מדינות המחפשות את רצונה של וושינגטון, אך הוא מרתיע את הרוב הרואה באו"ם, למרות חסרונותיו, את המסגרת הלגיטימית היחידה לניהול השלום והביטחון הבינלאומיים.

בהקשר הפלסטיני, מועצת השלום נראית כניסיון להנדס מחדש את תקופת שלאחר המלחמה בעזה מחוץ למסגרות המסורתיות. אולם, עקיפת האו"ם, דחיקת שחקנים מקומיים לשוליים, וכפיית מבנים ביצועיים שנויים במחלוקת, מבשרת על ייצור מחדש של אותם משברי לגיטימיות שהכשילו יוזמות קודמות. שלום בר קיימא אינו נכפה מלמעלה, ואינו מנוהל באמצעות מועצות סגורות, אלא דורש קבלה פוליטית ועממית אמיתית בשטח.

ברמה הבינלאומית, קרירות התגובה ליוזמת טראמפ משקפת הבנה גוברת שהסדר העולמי עובר שלב של איזון מחדש, שאינו מאפשר חלופות חד-צדדיות למוסדות רב-צדדיים. אפילו בעלות הברית המסורתיות של ארה"ב הפכו זהירות יותר מלהסתבך בפרויקטים שעלולים להציב אותן בעימות ישיר עם התחייבויותיהן הבינלאומיות. במובן זה, מועצת השלום עשויה להפוך למבחן לגבולות ההשפעה האמריקאית, ולא לשיא.

ג 20 ינו 2026 6:38 pm - שעון ירושלים

הקונגרס הלאומי העממי של ירושלים: הריסת מבני אונר"א בשייח' ג'ראח על ידי ישראל היא צעד מתקדם ויעיל לחיסול סוגיית הפליטים וזכות השיבה... וזלזול בקהילה הבינלאומית

המזכירות הכללית של הקונגרס הלאומי העממי של ירושלים ראתה בפעולת ממשלת הכיבוש הישראלית היום, יום שלישי, להרוס מבנים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) במטה הראשי שלה בשייח' ג'ראח בירושלים הכבושה, צעד מעשי ויעיל מתקדם בשטח לחיסול כל המוסדות הבינלאומיים המסמלים את סוגיית הפליטים וזכות השיבה לבני העם הפלסטיני שנעקרו מאדמתם ונזרקו לגלות ולמחנות.

המזכירות הכללית אמרה בהצהרה כי הליך כיבוש שרירותי זה נועד להעביר מסר לקהילה הבינלאומית שישראל ממשיכה בתוכניתה לחיסול הסוגיה הפלסטינית, שסימניה החלו להתגלות בפועל לאחר ה-7 באוקטובר 2023, וציינה כי העולם, בשתיקתו המטרידה, נותן לישראל אור ירוק ליישם תוכנית פשע זו מבלי להתחשב בכל הרתעה בינלאומית.

המזכירות הכללית הדגישה כי הובלת תהליך ההריסה והתצוגה הצבאית במהלכו על ידי איתמר בן גביר, המעורב בקיצוניות, פירושה שהמלחמה נגד סוכנות הסעד והתעסוקה הבינלאומית מתבצעת בהחלטה פוליטית ישראלית ברורה, בהובלת הימין הקיצוני במדינת הכיבוש, שבן גביר וסמוטריץ' הם פניו החיצוניים, ובנימין נתניהו, ראש הממשלה, הוא פניו הפנימיים, והוא שואב את לגיטימיות מעשיו המפרים את החוק הבינלאומי מארצות הברית.

המזכירות הכללית ראתה בתוכנית לחיסול אונר"א עניין שאינו חדש, אלא סוגיה מוצהרת על ידי מדינת הכיבוש, אשר פתחה במתקפה רחבת היקף על מחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית בשנה שעברה, שם הרסה את מחנות ג'נין, טול כרם ונור שמס והעקירה את תושביהם שוב, בעוד היא ממשיכה במערכה הצבאית התוקפנית שלה על מחנות ירושלים, ובראשם מחנה קלנדיה, הנתון לפלישות יומיומיות מצד צבא הכיבוש, ההורג, עוצר והורס מבלי להתחשב בקהילה הבינלאומית ובהחלטות הבינלאומיות הנוגעות לסוגיית הפליטים, ובמיוחד החלטה 194.


המזכירות הכללית אמרה בהצהרתה כי הריסת מתקני אונר"א ופלישה למטה שלה במזרח ירושלים וסגירת מתקניה עומדים בסתירה ישירה למה שנקבע בחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיום 22 באוקטובר האחרון בנוגע ל"התחייבויות ישראל כלפי נוכחות ופעילות האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים" בשטח הפלסטיני הכבוש; שכן בית הדין הדגיש כי ישראל, ככוח כובש וכחברה באו"ם, מחויבת לשתף פעולה בתום לב עם האו"ם, ולהבטיח כבוד מלא לזכויותיה, חסינויותיה, רכושה ועובדיה, וחובתה היא להקל על עבודת סוכנויות האו"ם, כולל אונר"א, ולא להפריע לה, לייבש אותה או להכפיף אותה להליכים חתרניים. לפיכך, ההריסה, הסגירה והפיקוח הפוליטי הנלווה אליהן נחשבים להפרעה בפועל למנדט של האו"ם ולפגיעה בהגנת רכושו של ארגון בינלאומי, וזו סתירה מפורשת לחובת ה"הקלה" שהודגשה על ידי בית הדין בשטח הכבוש, כולל מזרח ירושלים. כך על פי המוסדות המשפטיים המומחים.

המזכירות הכללית אמרה כי מיקוד מטה אונר"א בירושלים במיוחד נועד להשתלט על המטה באופן סופי ולספח אותו לריבונות מדינת הכיבוש מצד אחד, ומצד שני, הצעד השרירותי מצביע על כך שישראל כופה בכוח את ריבונותה על ירושלים ומוסדותיה הבינלאומיים והערביים כצעד מתקדם לקראת הכרעה בסוגיית העיר הקדושה ולחסימת הדרך לכל פתרון פוליטי שיוביל להפיכת מזרח ירושלים לבירת המדינה הפלסטינית העתידית.

המזכירות הכללית הזהירה גם כי היעד הבא של שיני הדחפורים של הכיבוש יהיה המכון להכשרה בקלנדיה, הידוע בשם "התעשייה", שאליו פלשו כוחות צבא ישראל לא פעם ונתנו לסוכנות זמן מוגבל לפנות אותו במטרה להשתלט עליו ולהקים בו פרויקטים של יהודייזציה תחת סיסמה כוזבת של "פיתוח האזור על ידי הקמת מקומות בילוי ומוסדות כלכליים שיחיו את האזור", בידיעה שהשליטה בפועל על המכון תהיה של עיריית הכיבוש, אשר מקדמת במקביל פרויקט התנחלות ענק בשדה התעופה הבינלאומי קלנדיה, שם החלה בבניית כ-9,000 יחידות דיור חדשות באזור זה, המאוכלס בצפיפות בפלסטינים פליטים.

יצוין כי הריסת מבני הסוכנות בשייח' ג'ראח במיוחד, מתרחשת בתקופה שבה אונר"א אינה מסוגלת, במידה רבה, למלא את מנדטה בשטח הפלסטיני הכבוש עקב החוקים והנהלים הישראליים החדשים, במיוחד בכל הנוגע למתן סיוע הומניטרי, חינוך, שירותי בריאות ושאר השירותים הבסיסיים המהווים עורק חיים למיליוני פליטים פלסטינים, שמחציתם ילדים. שיבוש שיטתי זה מונע מהם את זכויותיהם הבסיסיות ומערער את יכולתם לשרוד, במיוחד ברצועת עזה, שם כ-2 מיליון פליטים עומדים בפני סכנה מיידית לחייהם כתוצאה ממדיניות הרעבה ומניעת טיפול רפואי וחומרים חיוניים מצילים חיים, במקביל להמשך פעולות ההרג, המיקוד, גרימת פציעות וסבל קשה.

המזכירות הכללית של הקונגרס הלאומי העממי של ירושלים הדגישה כי צעדים אלה מהווים הפרה בוטה של התחייבויות ישראל ככוח כובש, וחושפים מדיניות משולבת שמטרתה לשתק את יכולתה של אונר"א למלא את מנדטה, ולדחוף אותה בכוח לסגת מהגדה המערבית, כולל ירושלים הכבושה, כהכנה להנדסה מחדש של המציאות הדמוגרפית והמוסדית בעיר הקדושה.

המזכירות הכללית הדגישה כי השתיקה הבינלאומית על המתרחש מעניקה לגיטימציה לפגיעה בעבודה ההומניטרית של האו"ם בכוח, וקראה להפעלת מנגנוני אחריות בינלאומיים, ולא להסתפק בגינויים מילוליים, ולשים קץ למדיניות הפטור מעונש המעודדת את ישראל להמשיך בהפרותיה ללא הרתעה. היא גם דרשה מהקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל ליישם את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיום 22 באוקטובר 2025 במלואה, כולל פתיחה מחדש של המטות הסגורים, חיבור מחדש של חשמל ומים, הפסקת כל החרמה או הריסה של רכוש האו"ם, הבטחת המשך פעילות אונר"א ללא הפרעה, והפסקת כל אמצעי המפריעים לכניסת אספקה או תנועת עובדים או גישה למטות, והבטחת מעברים בטוחים לצוותי האו"ם.

ג 20 ינו 2026 6:36 pm - שעון ירושלים

מוסד נועלם לפלסטין מוסר מספר מחשבים ניידים למכון הלאומי להכשרה חינוכית בתמיכת בנק פלסטין

במסגרת מחויבותה לתמוך במגזר החינוך וההכשרה ובמסגרת תוכנית בניית היכולות של מורי השלב היסודי (1-4), המחזור השני, מסרה מוסד נועלם לפלסטין מספר מחשבים ניידים למכון הלאומי להכשרה חינוכית לצורך חלוקתם ל-60 מורים/ות מתלמדים/ות, וזאת בתמיכת בנק פלסטין, במטרה לשפר את איכות החינוך ולהעלות את יעילות התשתית הטכנולוגית בבתי הספר הפלסטיניים.

מסירת המחשבים הניידים התקיימה בפגישה רשמית שנערכה במטה המכון, בנוכחות ד"ר תפידה אל-ג'רבאווי, יו"ר מועצת המנהלים של מוסד נועלם לפלסטין, וד"ר סוהיר קאסם, מנכ"לית המכון הלאומי להכשרה חינוכית, ומר כאמל אל-חוסייני, מנהל מחלקת קשרי אסטרטגיה ושיתוף פעולה בבנק פלסטין, לצד נציגים/ות מהגופים השותפים.

בנאומה, הדגישה ד"ר תפידה אל-ג'רבאווי כי תמיכה זו עולה בקנה אחד עם חזון המוסד להעצים מורים/ות בבתי הספר השותפים בכלים ללמידה דיגיטלית, ולשפר את הגישה לחינוך והכשרה איכותיים העומדים בדרישות העידן, תוך ציון חשיבות השותפות עם המגזרים הממשלתיים, האזרחיים והפרטיים ביצירת השפעה חינוכית בת קיימא.

מצידה, הביעה ד"ר סוהיר קאסם את תודתה והערכתה למוסד נועלם לפלסטין ולבנק פלסטין על תמיכה זו, והדגישה כי אספקת המחשבים תתרום ישירות לשיפור איכות החינוך, ותאפשר למורים ולמורות לרכוש מיומנויות דיגיטליות מעשיות שיחזקו את מוכנותם המקצועית.

מצידו, ציין מר כאמל אל-חוסייני כי תמיכה בחינוך והכשרה היא אחד הצירים המרכזיים באסטרטגיית האחריות החברתית של הבנק, והדגיש את המשך תמיכת הבנק בקידום יוזמות התורמות לבניית יכולות המורים והמורות, ולקידום פיתוח בר קיימא בפלסטין.

יש לציין כי מוסד נועלם לפלסטין מקדיש את מאמציו לספק חינוך איכותי לתלמידים פלסטינים בשלב היסודי הנמוך באמצעות פיתוח יכולות מורים/ות חדשים/ות בתחומי החינוך המכיל, מיומנויות חיים, דיגיטציה, יישום מתודולוגיית STEAM, תמיכה פסיכו-חברתית וחינוך אקלימי. כמו כן, המוסד מקפיד על פיתוח הסביבה הכיתתית באמצעות אספקת אמצעי הוראה, ציוד טכנולוגי וציוד כיתות בבתי הספר השותפים.

 

ג 20 ינו 2026 6:35 pm - שעון ירושלים

הכיבוש מרחיב את שליטתו בחאן יונס ושולח צווי פינוי מיידיים לתושביה

אזורים בדרום רצועת עזה עדים להסלמה רחבה בשטח, הנחשבת למסוכנת ביותר מסוגה מאז הסכם הפסקת האש. כוחות הכיבוש הישראלי החלו בפעולות הריסה והרחבת טווח שליטתם, מה שהחמיר את המצב ההומניטרי הרעוע ממילא, בצל מבוי סתום באופק המסלול המדיני ליישום שלבי ההסכם. הפרות והתפשטות "הקו הצהוב".

מקורות דיווחו כי צבא הכיבוש הישראלי החל היום, יום שלישי, בפעולות הריסת בתי מגורים בתוך אזורי פריסתו בעיירה בני סוהילה וסביבתה, מזרחית לחאן יונס. צעד זה הגיע לאחר שמטוסי הכיבוש הטילו כרוזים בערבית, עברית ואנגלית על שכונת אל-רקאב, ובהם הודעה דחופה: "אזור זה נמצא בשליטת הצבא, עליכם להתפנות מיד. אתם מסכנים את חייכם".

מקורות ציטטו תושבים ומקורות מתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) כי פינוי כפוי זה הוא הראשון מאז אוקטובר/נובמבר האחרון, כאשר הצבא מבקש להרחיב את השטח שבשליטתו. תושבים באזור הסבירו כי הכיבוש מתרחב בכל פעם למרחק של בין 120 ל-150 מטרים בתוך השטחים הפלסטיניים באמצעות הארכת מה שמכונה "הקו הצהוב", ואישרו כי זו הפעם "הרביעית או החמישית" שמתרחשת התפשטות זו מאז החודש שעבר.

בצפון הרצועה, מקורות תיעדו ירי מתמשך מטנקי הכיבוש לעבר אוהלי העקורים בג'באליה אל-בלד, בעוד צבא ישראל טען כי תקף "מחבלים" שהתקרבו לכוחותיו והיוו "איום ישיר" עליהם. "בלבול חמור" וקורבנות קור.

מבחינה הומניטרית, צווי הפינוי החדשים גרמו ל"בלבול הומניטרי חמור", לדברי אסמאעיל אל-ת'וואבתה, מנהל משרד התקשורת הממשלתי בעזה, שאישר כי צעדים אלה "נכללים במדיניות שיטתית שמטרתה להטיל אימה על אזרחים ולכפות עקירה בכוח", והגבירו את הלחץ על אזורי המקלט המוגבלים. הוא הוסיף כי צווי הפינוי החדשים כוללים כ-3,000 בני אדם.

בינתיים, משרד הבריאות הודיע על מותה של התינוקת שדא אבו ג'ראד (6 חודשים) כתוצאה מהקור העז, ובכך עלה מספר מקרי המוות של ילדים כתוצאה מהקור בחורף זה ל-9. מקרי מוות אלה מתרחשים בצל חוסר מינימלי של תנאי חיים וחימום באוהלים ובמרכזי המקלט, עם המשך התנערות הכיבוש מהתחייבויותיו לפתוח את המעברים ולהכניס סיוע הומניטרי וחומרי מקלט.

על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני בעזה היום, יום שלישי, מספר השהידים שנהרגו מאז תחילת הפסקת האש ב-11 באוקטובר/נובמבר האחרון הגיע ל-466. המספר הכולל של השהידים מאז תחילת התוקפנות הגיע ל-71,551, בעוד המספר המצטבר של הפצועים הגיע ל-171,372. ועדת הניהול ותוכנית טראמפ.

במישור המדיני, הפער עדיין רחב לגבי המעבר לשלב הבא של ההסכם, הכולל על פי "תוכנית טראמפ" פירוק חמאס מנשקו ונסיגה ישראלית מאזורים נוספים, יחד עם הסדרים לניהול בגיבוי בינלאומי לשיקום. בינתיים, חשף ראש הוועדה העליונה לענייני שבטים, חוסני אל-מוע'ני, מגעים לתיאום הגעתה של "הוועדה הלאומית לניהול עזה" לרצועה בקרוב.

ועדה זו, בראשות עלי שעאת', נחשבת לאחד מ-4 המבנים שנקבעו בתוכנית נשיא ארה"ב לסיום המלחמה, ואומצה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה מס' 2803, שהתקבלה ב-17 בנובמבר 2025, כדי לטפל במשימות השירות האזרחי היומיומי בעזה הרחק מהמסגרות הפוליטיות. אל-מוע'ני אמר כי משימתה של ועדה זו "עצומה" בצל האתגרים "הכבירים" העומדים בפניה כתוצאה מההרס הנרחב שגרם צבא ישראל לרצועה, והוסיף כי "לא נשאר דבר מהחיים".

על פי נתוני משרד התקשורת הממשלתי בעזה, ישראל הרסה במהלך שנתיים של מלחמת ההשמדה כ-90 אחוז מהתשתיות האזרחיות, בעוד האו"ם העריך את עלות השיקום בכ-70 מיליארד דולר.

ג 20 ינו 2026 2:01 pm - שעון ירושלים

הקור הורג ילדים בעזה.. תינוקת נהרגה באוהל עקורים

מספר מקרי המוות של ילדים הקשורים לקור מאז פרוץ המלחמה הגיע ל-19, בפרק חדש של סבל אנושי קשה. תינוקת פלסטינית נהרגה ביום שלישי, כתוצאה מגל הקור העז הפוקד את מחנות העקורים באזורים שונים של רצועת עזה, על רקע ההשלכות המתמשכות של המצור והמלחמה הישראלית.

מקורות רפואיים פלסטיניים דיווחו כי הילדה שדה אבו ג'ראד, בת שבעה חודשים, נפטרה בתוך אוהל שבו שוכנו עקורים שאיבדו את בתיהם כתוצאה מהתוקפנות המתמשכת מאז ה-7 באוקטובר 2023; זאת בהיעדר מוחלט של אמצעי חימום והגנה מפני תנאי מזג האוויר הקשים.

עם מותה של הילדה "אבו ג'ראד", מספר הילדים שמתו מקור מאז תחילת החורף הנוכחי ברצועה עולה לתשעה ילדים, בעוד שמספר מקרי המוות של ילדים הקשורים לקור מאז פרוץ המלחמה הגיע ל-19. יצוין כי משרד הבריאות הפלסטיני הודיע ב-17 בינואר האחרון על מותה של התינוקת עאישה עאיש אל-אגא (בת 27 יום) בחאן יונס, מאותן סיבות.

בהקשר זה, המשרד הממשלתי לתקשורת בעזה הזהיר כי גלי הקור העזים מאיימים לגרום למקרי מוות נוספים בקרב העקורים, והאשים את הכיבוש ב"הזנחה מכוונת" באמצעות מניעת הכנסת סיוע הומניטרי וציוד חימום.

בשטח, כוחות הכיבוש ממשיכים למנוע - זו הפעם ה-103 ברציפות - הכנסת חומרי בנייה, ומעכבים את מאמצי השיקום, למרות הסכם הפסקת האש וההרגעה שנכנס לתוקף באוקטובר 2025.

ג 20 ינו 2026 1:45 pm - שעון ירושלים

בשלב השני.. "כל עוד יש לי אדמה, זית, לימון, באר ושיח צבר"


נתניהו חנך היום את היום הראשון של השלב השני של טראמפ, לאחר יותר משלושה חודשים מהשלב הראשון. הוא חנך אותו בהרג קבוצה חדשה של עזתים, כדי לומר להם ולמתווכים ולנותני החסות: אין הפסקת אש, לא בשלב הראשון ולא בשלב השני ואפילו לא בשלב העשרים. הפסקת האש אינה כוללת את חמאס ושאר הפלגים המתנגדים, צבאיים ופוליטיים, וגברים, נשים וילדים כשהם מתקרבים לגבולותינו הצהובים החדשים, אפילו כשנער הגיע רכוב על חמור, בן גביר תהה מדוע לא נהרג.
במרחק מה מנתניהו, יושב אדם בשנות השבעים לחייו מול אוהלו המתפורר, מתחמם בקרני שמש שרגילות להגיע כבר מאות מיליוני שנים, ומלגלג על מה שהוא שומע: עזבו אתכם מההרג, זוהי חוק פוליטי, היו עשרות אלפים, אבל היום זה בודדים ובימים מסוימים עשרות. עזבו אתכם מהרעב שפחתה עוצמתו ושככה להבתו, אנחנו מקבלים עכשיו ארוחה ביום ולפעמים יותר, ועזבו אתכם מהקור המתמשך לאורך הלילה והיום באוהלים הבלויים, הוא לא ישמיד אותנו, ומהר מאוד הוא יתפוגג, זוהי הבטחת השמש שאינה אכזבת.
אנחנו מסכימים עם הפלגים על ממשלת טכנוקרטים למרות שאנחנו יודעים שהיא חסרת אונים, חסרת כוח וחופש. האם היא יכולה, למשל, לדרוש מנשיאה הרשמי דונלד טראמפ לשחרר את מדורו?
אנחנו נושמים היום, נכון שאנחנו נושמים בכוח, אבל בפחות פחד, בפחות דאגה ובפחות עצב, בהסתמך על תחילת השלב השני של תוכנית טראמפ, בטוחים שזה דיבורים ריקים, או סדר של דיבור פוליטי שאינו חסר עידון. אנחנו התרגלנו כעם לחיות בתנאים הלא אנושיים האלה עשר שנים ללא הפסקה, בין אם במצור הקרוב שלנו שנמשך כמעט שני עשורים, ובין אם בפליטות הרחוקה שלנו שנמשכה שמונה עשורים. אנחנו מבינים ש"הפסקת האש" המפורטת במסמך טראמפ היא חסרת תוכן, היא כמו אהבה חד צדדית, ובמקרה הטוב, זוהי הפסקת אש אמריקאית, שקדמה לה הענקת ירושלים, על כל מה שהיא מייצגת עבור הערביות והאסלאם, כבירתם הנצחית. אז מה מונע ממנו לאפשר להם להרוג אלף פלסטינים חדשים שיתווספו לאלה שקדמו והגיעו, ואף מה מונע ממנו לתת להם עזה "ריביירה" חדשה לאחר שינקה אותה עבורם מתושביה "החיות האנושיות" וממחנותיה העלובים שחשפו לכל רואה את פשעם הנורא של הנכבה. אנחנו נישאר כי אנחנו הנצחיים, ואנחנו שרים עם מי ששר לפני שישים שנה, "סמיח אל-קאסם": כל עוד יש לי אדמה, זית, לימון, באר ושיח צבר, כל עוד יש לי זיכרון, ספרייה קטנה וקיר, מילותיי יישארו לחם ונשק בידי המהפכנים.



ג 20 ינו 2026 1:43 pm - שעון ירושלים

גשר אלנבי: כשהמעבר היחיד הופך למבחן יומי של השפלה

גשר אלנבי אינו רק מעבר גבול, אלא השער היחיד של תושבי הגדה המערבית לעולם החיצון. עם זאת, לאורך השנים הוא הפך לזירת השפלה שיטתית יומיומית, עם תורים ארוכים, המתנה קשה, היעדר מידע, והיעדר מינימום של כבוד אנושי, בכל יציאה או חזרה שבהם הפלסטיני נאלץ לבחון את סבלנותו וכבודו יחד.
המשבר בצורתו הנוכחית אינו חירום או יוצא דופן, אלא חוזר ונשנה, כאילו הוא חלק מ"המצב הנורמלי" שרוצים לנרמל. שעות ארוכות בשמש או בקור, קשישים, חולים, סטודנטים ומשפחות, כולם תקועים במשוואה אחת: מעבר ללא ניהול יעיל, ללא אחריות, וללא חזון שיקל על האנשים את נטל המציאות הכפויה הזו.
לאחרונה, בלטה תנועה ברורה בניסיון להכיל את המשבר, שהתבטאה ביוזמות אישיות, קולות בודדים, ופעולות של מוסדות אזרחיים, לצד מאמצים רשמיים מאוחרים. חלק מהתנועה הזו נובע מדאגה לאומית כנה, אך חלק אחר אינו עולה על תגובה זמנית ללחץ דעת הקהל. וכאן עולה השאלה המהותית: מדוע אנו תמיד מגיעים לשלב של "ניהול המשבר" במקום לפתור אותו? ומדוע תנועות אלו אינן הופכות למדיניות קבועה המגנה על כבוד האזרח?
המוסדות האזרחיים והיוזמות הפרטיות ממלאים תפקיד לאומי חשוב, אך הם נועדו להשלים את תפקיד הרשות ולא להחליף אותו. כאשר גופים אלה הופכים לצד הלוחץ, המתאם ומציע פתרונות בתיק ריבוני ורגיש, זהו אינדיקטור מסוכן לחוסר איזון עמוק בניהול ענייני הציבור, ולמעבר ההיגיון השלטוני מהפתרון השורשי לניהול הסבל.
מכאן, לא ניתן להפריד את משבר גשר אלנבי ממה שקורה בפלסטין בכלל. המודל שבו מנוהל תיק זה מעלה שאלות לגיטימיות לגבי הרעיונות המוצעים כיום בנוגע לניהול עזה באמצעות ועדות או מסגרות ניהוליות חלופיות. האם מה שאנו רואים בגדה, של טשטוש תפקיד המוסדות האזרחיים והיוזמות הפרטיות בתיקים השירותיים והריבוניים, הוא הקדמה להכללת מודל דומה בעזה במקום שהרשות הפלסטינית תמלא את תפקידה המלא?
ואם מעבר אחד, המשפיע על חייהם של אלפי אזרחים מדי יום, מנוהל בצורה מאולתרת זו, כיצד ניתן להיות בטוחים במודלים ניהוליים המוצעים לאזורים מוכי אסון כמו עזה? העניין כאן אינו בשמות או במסגרות, אלא בפילוסופיה: האם אנו רוצים ניהול לאומי המבוסס על אחריות ודין וחשבון, או ניהול משברים המעביר בעיות ומנוהל בתגובות?

מתיאור הסבל לשאלות הפתרון

משבר גשר אלנבי אינו יכול לסבול עוד תיאורים או תלונות. מה שחסר היום הוא הצגת פתרונות ברורים ואמיצים, והפיכתם לדרישות רשמיות קבועות וחד משמעיות.
הפתרון הראשון הוא פעילות 24 שעות ביממה. גשר אלנבי אינו מעבר משני, ורוב המעברים בין מדינות פועלים יום ולילה כדי להקל על הלחץ ולארגן את התנועה. מדוע זו אינה דרישה פלסטינית ברורה? ומדוע האזרח נשאר בן ערובה לשעות מוגבלות שבהן אלפי מקרים הומניטריים נערמים?
הפתרון השני הוא פתיחה מחדש של תיק המעבר ברכב. אילוץ הנוסע להשאיר את רכבו ולעבור בין אוטובוסים ונקודות שונות אינו הליך ארגוני, אלא צורה נוספת של השפלה. מתן אפשרות למעבר ברכב, גם במסגרת הסדרים ברורים, יפחית את הלחץ וישמור על כבוד האדם.
הפתרון השלישי טמון בקיומו של ניהול פלסטיני יעיל של התיק, שאינו מסתפק בתיאום בעת התפרצות, אלא מציב תוכנית קבועה, מכריז על דרישות ספציפיות, לוח זמנים, ונוטל אחריות על מעקב ודין וחשבון. משברים אינם נפתרים ביוזמות עונתיות, אלא בהחלטה פוליטית וניהולית ברורה.
משבר גשר אלנבי חושף יותר ממה שהוא מסתיר. זהו מבחן אמיתי לתפקיד הרשות, למעמד המוסדות האזרחיים, ולעתיד מודל השלטון הפלסטיני. או מעבר אמיתי מניהול הסבל לסיומו, או שהגשר יישאר סמל לחוסר אונים פוליטי וניהולי, המנוהל במינימום האפשרי, בעוד מהפלסטיני נדרש לשאת את הבלתי נסבל.
לסיכום, אל תפקירו את האזרח הפלסטיני לסחיטת משברים, ואל תשאירו אותו בן ערובה לשירותי "VIP" ופתרונות מעמדיים אחרים שאינם מקלים על הסבל אלא מעמיקים את ההשפלה, והופכים את הנסיעה מזכות אנושית לנטל נפשי וכלכלי, ומנציחים את הפער בין כבוד האזרח לשיח האחריות. כבוד אינו נקנה, וזכויות אינן מנוהלות בחריגים, אלא במדיניות צודקת המגנה על כולם ללא אפליה.

ג 20 ינו 2026 1:28 pm - שעון ירושלים

מנהל מערת המכפלה מספר את פרטי הרחקתו מהמסגד

כוחות הכיבוש הישראלי מסרו לשייח' מועתז אבו סנינה, מנהל מערת המכפלה בעיר חברון שבדרום הגדה המערבית הכבושה, ולראש השמשים המאם אבו מרחיה, החלטה להרחיקם מהמערה למשך 15 יום, בצעד חדש במסגרת מדיניות הכיבוש הישראלי לייהוד ולדחיקת הניהול הפלסטיני מהמערה.

מקורות מסרו כי הוא וראש השמשים זומנו על ידי קציני הכיבוש הנמצאים במערה לפגישה עם משטרת הכיבוש, ולאחר מכן עברו חקירה שנמשכה שעתיים מלאות, לפני שנמסרה להם החלטת ההרחקה.

הוא הוסיף כי ההחלטה הגיעה יום לאחר ציון יום האיסראא' והמעראג', אירוע שבו נרשמה היצרות חסרת תקדים, באומרו: "נמנע מאיתנו להיכנס למערה יותר מפעם אחת, אך הצלחנו להיכנס לאחר מאמצים רבים מצד הגורמים הרלוונטיים, וזה היה תוצאה של נוכחות גדולה של תושבי חברון שהגיעו לציין את האירוע, ואנו תמיד מדגישים כי נוכחותנו וזכותנו במקום זה היא זכות קבועה".

השייח' מועתז אבו סנינה דיבר על האזהרות שהכיבוש מסר לו לאחר קבלת החלטת ההרחקה, באומרו: "אני וראש השמשים הוזהרנו שלא להימצא בטווח של 300 מטר ממערת המכפלה הקדושה, והייתה איום במעצר אם נימצא בשערי המערה, ולכן איננו יכולים לקיים את הראיון הזה ליד המערה".

מנהל מערת המכפלה אמר כי החלטת ההרחקה מגיעה במסגרת מאמצים נמרצים לרוקן את המערה ממנהליה, והדגיש כי הפגיעה אינה מוגבלת לאנשים ספציפיים, אלא כוללת את המוסד הדתי כולו.

הוא הוסיף כי הרחקה זו אינה הראשונה מסוגה, והצביע על דפוס חוזר של פגיעה ישירה בעובדי המערה, והבהיר: "זו החלטת ההרחקה השלישית שנמסרה לי אישית על ידי הכיבוש, פעמיים ההחלטה הייתה בכתב, ופעם אחת בעל פה, ובכל פעם משך ההרחקה היה כ-15 יום, ויש פגיעה אמיתית בעובדי המערה בהרחקתם בזה אחר זה בפרקי זמן קצרים".

הוא הדגיש כי הפגיעה אינה בו או בראש השמשים כשלעצמם, אלא מכוונת למערת המכפלה מכיוון שהיא מקום קדוש לאסלאם, והצביע על כך שצעד זה מעיד על מדיניות הכובש לרוקן את המקום הזה מתושביו המקוריים.

הוא הדגיש את חומרת הצעדים הישראליים האחרונים במערת המכפלה באומרו: "היום הכיבוש מתחרה בזמן באמצעות תקיפותיו השיטתיות והחוזרות, והבולטת שבהן היא שלילת סמכויות ניהול המערה מעיריית חברון, בנוסף לשליטה בשירותים הבסיסיים בתוך המערה ללא פנייה לגורמים הפלסטיניים המוסמכים".

השייח' מועתז אבו סנינה הדגיש כי הכיבוש מצמצם את המוסלמים במערת המכפלה, מתפללים או עובדים, באומרו: "שולטים בגילאי המתפללים, סוגרים שערים, שולטים בכניסה וביציאה, ואפילו שולטים במה שאנו מכניסים למערה מצרכים בסיסיים, נאסר להכניס בקבוקי מים, אוכל, ממתקים ומתנות במהלך ציון יום האיסראא' והמעראג'".

ג 20 ינו 2026 1:27 pm - שעון ירושלים

פצועים בתקיפות ישראליות בעזה ותינוקת מתה עקב הקור העז

צבא הכיבוש הישראלי פתח בתקיפות על אזורים ברצועת עזה, בעוד מקור רפואי דיווח על מותה של תינוקת ברצועה עקב הקור העז, על רקע אזהרות שהוציאו ארגוני האו"ם מפני החמרה במצב ההומניטרי עקב מניעת הכנסת סיוע לרצועה על ידי הכיבוש.

מקורות מסרו כי צבא ישראל הפציץ היום, יום שלישי, את העיירה בני סוהילה ממזרח לעיר חאן יונס בדרום רצועת עזה. כמו כן, מקורות דיווחו על פציעת שני פלסטינים מירי הכיבוש בצפון הרצועה.

מקורות ציטטו מקור רפואי שאמר כי הצעירה נור אל-מקאוסי (20) והצעיר סאבר אבו בייד (20) נפצעו מירי כוחות הכיבוש, לפנות בוקר היום שלישי, באזור אל-פאלוג'ה ממערב לעיירה ג'באליה בצפון הרצועה.

מקורות מסרו כי הארטילריה הישראלית הפגיזה אזורים שונים בעיירה בית לאהיה בצפון הרצועה, באזורים שבשליטת הכיבוש.

אתמול, יום שני, דיווחו מקורות בבתי החולים ברצועה על מותם של 3 פלסטינים ופציעת 7 כתוצאה מירי כוחות הכיבוש הישראלי באזורים שונים בדרום הרצועה. כמו כן, מגן דוד אדום וחירום הודיעו על מות ילד פלסטיני מירי כוחות הכיבוש באזור מואסי רפיח בדרום רצועת עזה.

מבחינה הומניטרית, מקור רפואי בבית החולים הבפטיסטי בעיר עזה אמר כי התינוקת שדה אבו ג'ראד נפטרה הבוקר כתוצאה מהקור העז ותנאי החורף הקשים אליהם נחשפים תושבי הרצועה, במיוחד ילדים וקשישים.

בהקשר קשור, סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א) מסרה כי ישראל מונעת הכנסת אספקה שנערמה במחסניה בירדן ובמצרים לעזה מאז מרץ 2025. היא ציינה כי קיים מחסור חמור בתרופות מכל הסוגים ברצועת עזה.

היא דחקה להכניס את סיוע הסוכנות לרצועה מכיוון שהצורך בו דחוף, וציינה כי למרות הפסקת האש, תנאי המחיה ברצועה לא השתפרו. היא גם אמרה שהיא מספקת שירותי בריאות ראשוניים לאלפי אנשים מדי יום בעזה עם קריסת מערכת הבריאות.

מצדו, תוכנית המזון העולמית תיארה את המצב התזונתי בעזה כפגיע ביותר, וציינה כי היא הרחיבה את פעילותה ההומניטרית לאחר 100 ימים של הפסקת אש, והצליחה לחלק סיוע מזון מציל חיים ליותר ממיליון בני אדם מדי חודש.

התוכנית של האו"ם דחקה לשמור על גישה לעזה דרך כל המעברים, להקל על זרימת הסיוע ההומניטרי והסחורות המסחריות, ולהמשיך את הפסקת האש, כדי למנוע את הידרדרות עזה שוב לרעב קטסטרופלי.

ג 20 ינו 2026 12:43 pm - שעון ירושלים

מבנים הרוסים: פצצות מתקתקות מעל ראשי תושבי עזה

הסכנות של מלחמת ההשמדה הישראלית ברצועת עזה לא הסתיימו עם הפסקת ההפצצות, שכן אלפי מבנים, שנפגעו כתוצאה מהתקיפות הישראליות במהלך המלחמה שנמשכה שנתיים, הפכו לפצצות מתקתקות המאיימות על חיי התושבים בקריסה בכל רגע. קירות סדוקים, עמודים שחוקים ותקרות העלולות לקרוס בכל עת, כופים על תושבי עזה מאבק יומיומי חדש להישרדות, במראה המשקף את היקף ההרס המצטבר והיעדר מינימום תנאי בטיחות.

בהיעדר חלופות, תושבי עזה נאלצים להתגורר במבנים סדוקים ורעועים, לאחר שישראל הרסה את רוב המבנים ברצועה, ומנעה הכנסת בתים ניידים וחומרי בנייה ושיקום, תוך התנערות מהתחייבויותיה הקבועות בהסכם הפסקת האש.

מבנים אלה מהווים מקור לדאגה מתמדת עבור דייריהם, בזמן שמחסור במרכזי מחסה מחמיר, מה שמציב אלפי משפחות בפני שתי אפשרויות קשות: להישאר בבתים המאוימים בקריסה או להיות חסרי בית ברחובות.

במהלך השבועות האחרונים, תיעדו פעילים ברשתות החברתיות תמונות וסרטונים המציגים סדקים מסוכנים בבתים מאוכלסים, וקריסות חלקיות שהתרחשו ללא אזהרה מוקדמת, והזהירו מפני "אסון שקט" העלול לגבות קורבנות חדשים, במיוחד עם התגברות הרוחות והגשמים במהלך עונת החורף.

פעילים הגיבו למראות אלה בשאלות כועסות לגבי גורלם של אלפי משפחות החיות בין הקירות הסדוקים, וטענו כי מה שתושבי עזה מתמודדים איתו היום הוא "המשך המלחמה באמצעים אחרים", בהיעדר שיקום ומניעת הכנסת חומרי בנייה על ידי הכיבוש הישראלי.

חלקם תיעדו סרטון המציג את מגדל בנק פלסטין במרכז העיר עזה, שנפגע במלחמת ההשמדה, והזהירו כי הוא עלול לקרוס בכל רגע, בעוד עשרות אוהלים המאכלסים משפחות עקורים מקיפים אותו, והוא ממוקם בסמוך לרחובות ראשיים שבהם מתקיימת תנועה יומיומית של אזרחים, מה שמהווה סכנה אמיתית לחיי אזרחים.

צייצנים הוסיפו כי תושבי רצועת עזה מתמודדים עם סכנה שאינם יכולים להימנע ממנה, בהיעדר כל טיפול ממשי מזה חודשים עקב אי זמינות חלופות, למרות תיעוד מקרי מוות חוזרים ונשנים כתוצאה מקריסות בתים מתמשכות בימים האחרונים.

אחרים תיארו את הבתים הרעועים כ"פצצות מתקתקות" בעזה, בהיעדר יכולת התושבים לתקן או לפרק את המבנים הפגועים, כך שעשרות משפחות נשארות תחת איום מתמיד וישיר, עם המשך המצור על הרצועה.

אחד הפעילים כתב את עדותו באומרו: "אני מעדיף לחיות בבית רעוע מאשר ללון ברחוב תחת הגשם והקור... לחיות בפחד אולי עדיף מלמות בחוץ."

פעיל אחר הוסיף: "עשרות בתים עדיין לא קרסו, אך הם קרובים יותר להריסות דחויות... משב רוח קל או קריסה חלקית עלולים לגבות את חיי האזרחים."

צייצנים ציינו כי המשך קיומם של מבנים אלה במצבם הנוכחי מנבא אסון הומניטרי אפשרי, ומחייב התערבות דחופה ומידית להגנה על חיי אזרחים בעזה.

הם הוסיפו כי עשרות בתים, אף אם לא קרסו לחלוטין עדיין, הפכו קרובים יותר ל"הריסות דחויות", שכן תנועה קלה או משב רוח עלולים להוביל לקריסת חלקים מהתקרות או העמודים, מה שמגביר את הסיכונים היומיומיים עבור דייריהם ועוברי האורח בסביבתם.

משתמשי הרשתות החברתיות הטילו גם את האחריות המלאה לסכנות אלה על הכיבוש הישראלי, וציינו את התנערותו מהתחייבויותיו הקבועות בהסכם הפסקת האש, ודרשו התערבות בינלאומית דחופה להסרת המבנים המסוכנים ולהבטחת מחסה בטוח לנפגעים.

ג 20 ינו 2026 12:21 pm - שעון ירושלים

ועדת הבחירות המרכזית פותחת 423 מרכזי רישום שדה לבוחרים בגדה המערבית

ועדת הבחירות המרכזית הודיעה היום, שלישי, על פתיחת מרכזי רישום שדה לבוחרים בכל משרדי הרשויות המקומיות ומשרדי ועדת הבחירות בגדה המערבית.

מספר המרכזים הוא 423 מרכזים המחולקים ל-420 רשויות מקומיות בכל רחבי הגדה המערבית, והם פועלים מדי יום בין השעות 9 בבוקר ל-2 בצהריים, כולל ימי שישי ושבת, כדי להקל על תהליך הרישום ועדכון נתוני הבוחרים.

הוועדה הבהירה בהודעתה הבוקר כי מרכזי הרישום במשרדי הוועדה פועלים להקל על הליכי רישום האזרחים, ובמיוחד מקרים מיוחדים כגון תושבי רצועת עזה המתגוררים בגדה המערבית, בעלי תעודת זהות ירושלמית, ורישום באמצעות ייפוי כוח או שליחות, כולל רישום אסירים באמצעות קרוביהם, ושינוי מקום ההצבעה והרשות המקומית לבוחרים.

הוועדה הוסיפה כי משרדי הרישום ברשויות המקומיות פועלים לרישום בוחרים חדשים, שינוי מרכזי הצבעה ועדכון נתוני בוחרים בפנקס הבוחרים.

הודעת הוועדה ציינה כי שלב הרישום האלקטרוני והשטחי יימשך מהבוקר ועד מוצאי שבת, 24 בדצמבר

ג 20 ינו 2026 11:50 am - שעון ירושלים

הכיבוש מונע מוועדת הטכנוקרטים להיכנס לעזה למרות דרישות ארה"ב

עיתון ישראלי דיווח ביום שלישי כי שלטונות הכיבוש סירבו לאפשר לחברי "ועדת הטכנוקרטים" הפלסטינית להיכנס לרצועת עזה דרך מעבר רפיח; זאת למרות תוכניות שנקבעו לתחילת עבודת הוועדה במהלך השבוע הנוכחי.

העיתון ציין כי חברי הוועדה עדיין אינם יודעים מתי וכיצד יתחילו את עבודתם בשטח, לאור הסירוב הישראלי המתמשך לכניסתם.

כלי תקשורת ישראליים דיווחו ביום שני כי "ישראל" החליטה שלא לפתוח את מעבר רפיח בשלב זה; זאת על רקע חילוקי דעות חריפים עם וושינגטון בנוגע להשתתפות קטאר וטורקיה ב"מועצה המבצעת" המפקחת על עבודת הוועדה ברצועת עזה.

בהקשר קשור, עיתון ישראלי הבהיר כי ההחלטה התקבלה במהלך ישיבת ה"קבינט" המצומצם לענייני ביטחון ומדיניות, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתכנסה ביום ראשון בערב כדי לדון בסידורים הביטחוניים.

ג 20 ינו 2026 11:03 am - שעון ירושלים

בן גביר משתתף בהריסת משרדי אונר"א בירושלים בהסלמה חמורה נגד הסוכנות של האו"ם

שר הביטחון הלאומי בממשלת הכיבוש הקיצונית, איתמר בן גביר, השתתף ביום שלישי בתהליך הריסת המשרדים הניידים בתוך מתחם סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים "אונר"א" בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים הכבושה.

תקשורת מחוז ירושלים תיארה צעד זה כ"צעד הסלמה חמור", המשקף מדיניות רשמית שיטתית המכוונת נגד סוכנות של האו"ם הנהנית מחסינות משפטית בינלאומית.

לפי פרטים, דחפורים השייכים לכוחות הכיבוש החלו להרוס את המבנים בתוך המתחם, לאחר שכיתרו את הרחובות הסמוכים והגבירו את הנוכחות הצבאית באזור, כך לפי מקורות תקשורת פלסטיניים.

המקורות דיווחו כי דגל הכיבוש הונף מעל מטה הסוכנות של האו"ם; מה שעורר שאלות רבות לגבי עתיד "אונר"א" בעיר. מצידה, רדיו צבא הכיבוש ציין כי עובדי "רשות מקרקעי ישראל" שיתפו פעולה עם הכוחות בפינוי המטה, כאשר צעדים אלו מגיעים לאחר סדרת חוקים ישראליים שמטרתם להגביל את פעילות הסוכנות בירושלים.

ג 20 ינו 2026 10:45 am - שעון ירושלים

צבא הכיבוש סוגר את השכונות הדרומיות בחברון ועוצר עשרות פלסטינים

מקורות דיווחו כי כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים במבצעם הצבאי זה היום השני באזור הדרומי של העיר חברון בדרום הגדה המערבית הכבושה, בעוד שהמרכז הפלסטיני לתקשורת אמר כי "כוחות הכיבוש עצרו מספר מנכבדי השבטים בחברון".

מקורות הוסיפו כי כוחות הכיבוש פשטו על עשרות בתים ועצרו פלסטינים במהלך פעולותיהם באזור הדרומי בחברון. עדי ראייה אמרו כי צבא הכיבוש פרס כלי רכב משוריינים, כולל נגמ"שים, והפך את האזור למרכזי חקירה בשטח.

מצידו, אמר ראש מועצת הכפר בירן מדרום-מזרח לחברון, פריד בורקאן, כי "כוחות הכיבוש ממשיכים מאז שעות הבוקר המוקדמות של יום שלישי להטיל סגר כולל על מספר שכונות באזור הדרומי של העיר, הכוללות: סרסוריה, ג'בל ג'והר, אל-כסארה, חלת אל-קובה, ואדי אל-בקר, סביבת בית הספר טארק בן זיאד, כיכר אל-מוכתאר, ודרך בית הספר אל-אחווה".

בורקאן הוסיף כי הכיבוש הקים שער ברזל בכיכר אל-מוכתאר ואחר בכניסה לסרסוריה ועצר מספר אזרחים לאחר שחיפש בבתיהם ותקף אותם במכות קשות. כמו כן, כוחות הכיבוש סגרו באמצעות קוביות בטון, סוללות עפר וכלי רכב של אזרחים, מספר כניסות המקשרות בין שכונות האזור הדרומי, ועלו על גגות מספר בתים והפכו אותם לבסיסים צבאיים.

מבצע צבאי צבא הכיבוש ושירות הביטחון הכללי "השב"כ" הודיעו אתמול, יום שני, על תחילת מבצע צבאי נרחב בעיר חברון, בהשתתפות המשטרה ומשמר הגבול.

הצבא הישראלי אמר כי המבצע יימשך מספר ימים, ומטרתו להרוס תשתיות, ולהחרים כמויות גדולות של נשק, במסגרת מה שתיאר כ"מאבק בטרור".

ערוץ 12 הישראלי ציטט מקורות שאמרו כי הצבא שלח מאות חיילים ויחידות מיוחדות לחברון במסגרת מבצעו הצבאי שם.

המבצע הצבאי מתבצע בחלק הנתון לשליטה ישראלית בעיר חברון, המכונה "ח2", על פי הסכם חברון בין אש"ף לישראל בשנת 1997, והוא מכוון לשכונות סביב העיר העתיקה ומערת המכפלה.

מאז תחילת מלחמת ההשמדה על רצועת עזה ב-8 באוקטובר 2023, שנמשכה שנתיים, ישראל, באמצעות צבאה ומתיישביה, הגבירה את תקיפותיה בגדה המערבית, כולל חיסולים, מעצרים, עקירה והרחבת ההתנחלויות, במסלול שפלסטינים מזהירים כי הוא סולל את הדרך לסיפוח הגדה לישראל.

כתוצאה מכך נהרגו לפחות 1107 פלסטינים, ונפצעו כ-11 אלף נוספים, בנוסף למעצרם של יותר מ-21 אלף, על פי נתונים רשמיים פלסטיניים.

דעות

ב 19 ינו 2026 8:14 am - שעון ירושלים

עזה: מדוע התערבות בינלאומית מדאיגה את ישראל... ומדוע היא אינה מרגיעה את הפלסטינים?

הממשלה הישראלית הנוכחית אינה מתייחסת לרעיון ההתערבות הבינלאומית בעזה כתגובה הומניטרית למשבר חסר תקדים, אלא רואה בה שינוי פוליטי מסוכן ביותר שעלול להוציא את הרצועה ממעגל "הניהול הביטחוני" למסלול בינלאומי פתוח, המעלה מחדש שאלות של ריבונות, אחריות ועתיד. חשש זה אינו מוגבל לעזה בלבד, אלא מתרחב, בחישובים הישראליים, גם לגדה המערבית, שם חוששת תל אביב שכל נוכחות בינלאומית ברצועה תהפוך לתקדים שיהיה קשה להכיל אותו בהמשך.

מאז שהחלו להתגלגל רעיונות הנוגעים למסגרת בינלאומית מאורגנת – בין אם בצורת מועצת שלום, גוף פיקוח פוליטי, או מנגנון ניהול זמני – ישראל הראתה התנגדות חריפה, גם כאשר ההצעה הגיעה מבעלות ברית מסורתיות שלה, ובראשן ארצות הברית. הבעיה, מנקודת מבטה של ממשלת ישראל, אינה טמונה בזהות הגורם הבינלאומי או בכוונותיו המוצהרות, אלא בעצם העיקרון: נוכחות בינלאומית קבועה בתוך השטחים הפלסטיניים המתייחסת לעזה כישות פוליטית הזקוקה לניהול חיצוני.

וכאן טמון לב החשש הישראלי. עצם ההסכמה למסגרת בינלאומית כזו משמעותה הכרה מרומזת שעזה אינה רק זירה ביטחונית או תיק צבאי חולף, אלא מרחב פוליטי בעל מעמד מיוחד, מה שפותח את הדלת להגדרה מחדש של מעמדה המשפטי, ואולי גם עתידה הפוליטי. וזה מה שישראל מנסה להימנע ממנו, לא רק בעזה, אלא גם בגדה המערבית.

המדיניות הישראלית מבוססת מזה שנים על משוואה מדויקת: שליטה בפועל ללא הכרזת ריבונות, והשפעה ישירה ללא נטילת אחריות משפטית מלאה. היא אינה מספחת את עזה רשמית, ואינה מכירה בה כישות עצמאית, אך יחד עם זאת היא דוחה כל התערבות חיצונית המתייחסת לרצועה כאילו היא מחוץ לתחום השפעתה. סתירה זו אינה תקלה מקרית, אלא כלי שלטוני המאפשר שליטה במרחב הפלסטיני מבלי להיות כפוף להשלכות המלאות של הכיבוש.

לא ניתן להפריד עמדה זו כלפי התערבות בינלאומית מההקשר הרחב יותר של גישת בנימין נתניהו והימין הישראלי, אשר מאז עלייתו לשלטון, התבססה על פירוק רעיון המדינה הפלסטינית, חיסול שיטתי של מסלולי השלום, והחלפתם בהיגיון של "ניהול הסכסוך" ולא פתרונו. במסגרת זו, מלחמת עזה לא הייתה אירוע נפרד או תגובה נסיבתית, אלא הגיעה כשיא של מאמץ ארוך שמטרתו לסגור את האופק המדיני סופית, ולבסס מציאות פלסטינית מפוצלת: עזה מבודדת, גדה מרוסנת, ורשות חלשה ללא ריבונות.

אך החשש הישראלי מהתערבות בינלאומית אינו מוגבל לאינטרסים של המדינה בלבד, אלא מתרחב לחישובים האישיים של בנימין נתניהו עצמו. נתניהו, כפי שמסכימה רוב החברה הישראלית, חושש שסיום המשבר ופתיחת מסלול בינלאומי בעזה יובילו לאחריות פוליטית ומשפטית שלו, ואולי אף להעמדתו לדין, מה שעלול לערער את בסיס התמיכה בו ולהוביל לאובדן ההגמוניה הפוליטית של המפלגות הנאמנות לו. חשש זה מפני נסיגה פוליטית ואובדן אישי מעמיק את דחיית ישראל לכל מסגרת בינלאומית, גם אם היא מיועדת להתערבות הומניטרית או זמנית, מכיוון שהיא פותחת את הדרך בהמשך לאחריות ישירה של נתניהו על ניהול המשבר והמדיניות הקודמת.

מנגד, ממשלת ישראל מנסה להבחין בין התערבות הומניטרית להתערבות פוליטית. היא מקבלת את הראשונה כל עוד היא נשארת מוגבלת לסיוע והקלה על הסבל, ומנותקת מכל מסגרת ריבונית או פיקוחית, אך היא דוחה את השנייה מכיוון שהיא מחזירה את הפוליטיקה ללב הזירה, דבר שנתניהו והימין הישראלי פעלו זמן רב להרחיקו.

הרשות הפלסטינית, לעומת זאת, עומדת בעמדה שברירית ומורכבת יותר. היא, בניגוד לישראל, אינה יכולה להרשות לעצמה לדחות את הגישה האמריקאית או כל מסלול בינלאומי אפשרי, יהיו אשר יהיו הסתייגויותיה ממנו. הרשות זקוקה נואשות לעצירת האסון ההומניטרי, לסיום סבלם של תושבי עזה, ולהוצאת הרצועה מציפורני הכיבוש הישראלי מצד אחד, ומהפזיזות של מדיניות חמאס מצד שני.

עם זאת, הרשות הפלסטינית אינה מסתירה את חששותיה שמסלול זה יוביל לגישות חדשות שישחזרו מודלים של שלטון עצמי לא ריבוני, או ניהול הפלסטינים באמצעות מסגרות בינלאומיות ואזוריות, תוך שמירה על מהות השליטה הישראלית. זהו תרחיש המשתלב, באופן מדאיג, עם החזון הישראלי עצמו השואף לצמצם את עלות הכיבוש מבלי לסיים אותו, ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית בת קיימא.

במובן זה, הפלסטינים עומדים בפני פרדוקס קשה: הצורך הדחוף בהתערבות בינלאומית שתעצור את הדימום ההומניטרי, מול חשש אמיתי שהתערבות זו תהפוך למסלול חלופי לפתרון מדיני, ולא לגשר אליו. ובין דחייה ישראלית מבנית לכל בינאום, וקבלה פלסטינית כפויה למסלולים חלקיים, עזה – והגדה יחד איתה – נשארת תלויה בין ניהול המשבר לדחיית הפתרון.

השורה התחתונה היא שמה שקורה בעזה היום אינו יכול להיקרא כעניין נפרד, אלא הוא חוליה מרכזית במאבק על הגדרת הסוגיה הפלסטינית עצמה. השאלה כבר אינה רק: מי ינהל את עזה אחרי המלחמה? אלא: האם ישראל תצליח להכיל את ההדף של מלחמה שבה רצתה לסיים את הפוליטיקה, והנה היא מחזירה אותה לקדמת הבמה מחדש? והאם האינטרסים האישיים והפוליטיים של נתניהו יצליחו להמשיך לשלוט בזירה, או שההתערבות הבינלאומית תציב אותו – ואת ישראל – בעמדת חשבון ומדידה חסרת תקדים?


ש 17 ינו 2026 7:40 pm - שעון ירושלים

טרגדיה אנושית בחאן יונס.. "הקור העז" גובה את חייה של תינוקת

מקורות רפואיים ומקומיים ברצועת עזה דיווחו ביום שבת על מותה של תינוקת בעיר חאן יונס, במקביל למתיחות ביטחונית ממזרח לעיר.

המקורות אישרו את מותה של התינוקת עאישה עאיש אל-אגא, בת 27 ימים; וזאת כתוצאה מהשפעת גל הקור וירידת הטמפרטורות.

המקורות ציינו כי המוות נגרם מחוסר באמצעי חימום נחוצים ליילודים, לאור תנאי המחיה הנוכחיים.

במישור הביטחוני, עדי ראייה דיווחו כי כלי רכב של הכיבוש המוצבים על גדר הביטחון, ירו לעבר אדמות אזרחים ובתיהם ממזרח לעיר חאן יונס, ולא דווח על נפגעים בקרב האזרחים כתוצאה מכך.

ש 17 ינו 2026 5:13 pm - שעון ירושלים

זיכוי איאב אל-עבאסי מירושלים ו-23 עובדים הומניטריים באי לסבוס לאחר 8 שנות תביעה

בית משפט יווני באי לסבוס זיכה את איאב עבאסי ו-23 עובדים הומניטריים מכל ההאשמות שהוגשו נגדם, ובכך שם קץ לפרשה שנמשכה שמונה שנים והיוותה אחד המקרים הבולטים של הפללת עבודה הומניטרית באירופה.


הפלסטיני איאב אל-עבאסי, מהעיר ירושלים – בן העיירה סילוואן, עבד באותה עת עם ארגון רופאים ללא גבולות כרכז הפרויקט הרפואי של הארגון באי לסבוס (לסבוס) ביוון, והוא ועמיתיו הואשמו בהאשמות חמורות, כולל הברחת בני אדם והשתייכות לארגון פשע, על רקע תפקידם בתיאום סיוע הומניטרי ודיווח על סירות פליטים ומהגרים בסכנה בים האגאי.

הפרשה מתחילה בשנת 2018, ומאז תחילתה ספגה ביקורת רחבה מצד ארגוני זכויות אדם ומוסדות בינלאומיים, שראו בה ניסיון ברור ל"הפללת סולידריות" ולהרתיע עובדים הומניטריים מביצוע משימותיהם בהצלת חיים.

במהלך שנות המשפט הארוכות, חיו איאב עבאסי ושאר הנאשמים במצב של אי ודאות משפטית ולחץ פסיכולוגי ומקצועי, למרות התעקשותם המתמדת כי מעשיהם היו הומניטריים גרידא ונכללו במסגרת חובותיהם המקצועיות והמוסריות.

ב-16 בינואר 2026, בית המשפט הוציא את פסק דינו הסופי לזיכוי כל הנאשמים, תוך אישור כי אין כל ראיות לפעילות פלילית, והדגיש כי הצלת חיים ומתן סיוע הומניטרי אינם מהווים פשע.

פסק דין זה נתפס כניצחון משפטי ומוסרי, ומסר ברור בדבר הצורך להגן על עובדים הומניטריים ולכבד את תפקידם, ולא לתבוע אותם משפטית.

ש 17 ינו 2026 1:31 pm - שעון ירושלים

כוחות הכיבוש פותחים במסע פשיטות ומעצרים נרחב בערים בגדה המערבית

כוחות הכיבוש הישראליים המשיכו, מאז שעות הבוקר המוקדמות של יום שבת, בסדרת פלישות ופשיטות באזורים שונים בגדה המערבית, שכללו מעצרים של אזרחים, התעללות בתושבים וחיפוש בבתים.

פעולות הכיבוש התפרסו על פני מספר מחוזות, ותוצאותיהן, על פי הניטור בשטח, היו כדלקמן:

קלקיליה: כוח של צבא הכיבוש עצר את הצעיר מועאז נופל לאחר פריצה לשכונת אל-נקאר, וכן החרימו את רכבו הפרטי.

ג'נין: הפלישות פגעו בעיירות מית'לון ודיר אבו דעיף ממזרח לעיר, שם פשטו על בתי אזרחים ועצרו צעיר אחד.

מרדפים בג'נין: פרויקט בית קאד עבר פריצה שכללה חיפוש בבתי קרוביו של המבוקש פרג' אל-סאנורי.

חברון: המחוז היה עד להצבת מחסום צבאי מול שוק הבהמות המרכזי באל-טאהרייה וחיפוש בכלי רכב, בנוסף לפשיטה על בתים באזור אל-עדיסה בעיירה סעיר.

עצורי חברון: הכיבוש עצר את הצעיר עז נאצר עסאפרה מבית כאחל, ואת האסיר המשוחרר מוג'אהד מוחמד מוחתלק אבו ג'חישה מהעיירה איד'נא, כאשר חלף רק שבוע אחד מאז שחרורו מבתי הכלא של הכיבוש.

בית לחם: הכפר אבו נוג'ים, אזור בריכות שלמה והכפר אל-ח'דר עברו פלישות אינטנסיביות, במהלכן התמקמו הכוחות בשכונות "אבו צרה" ו"אל-צייפי".

מסע זה מגיע בהקשר של ההסלמה המתמשכת שמנהיגים כוחות הכיבוש, הכוללת פעולות התעללות ישירות באזרחים פלסטינים במהלך פשיטות ליליות ובוקר, מה שמגביר את מצב המתיחות בכל רחבי הגדה המערבית.

ש 17 ינו 2026 9:01 am - שעון ירושלים

הכיבוש פושט על אזורי פריסתו במזרח עזה ובמרכז הרצועה

פשיטות על אזורי פריסת הכיבוש במזרח עזה ובמרכזה.. ו-12 חללים במניין דמים.

רצועת עזה הייתה עדה, בבוקר יום שבת, להתחדשות התקיפות האוויריות הישראליות, שפגעו באופן בולט באזורי פריסת כוחות הכיבוש עצמם במזרח העיר עזה, בנוסף לתקיפות מרוכזות בדיר אל-בלח ובמחנה אל-בורייג' במרכז הרצועה.

יום עקוב מדם וטבח משפחתי. הפצצה זו מגיעה כהמשך לסדרת הפרות ותקיפות אלימות שנרשמו מבוקר יום חמישי ועד יום שישי, אשר הביאו - על פי מקורות פלסטיניים - למותם של 12 חללים בצירים שונים ברצועה.

טבח "המרכז": דיר אל-בלח ונוסייראת. המכות הקטלניות ביותר התרכזו במחוז המרכז, שם נרשמו האירועים הבאים:

משפחת "אל-חולי": 4 בני אדם נהרגו ואחרים נפצעו בהפצצה שפגעה בבית המשפחה ממערב לדיר אל-בלח.

משפחת "אל-ח'טיב": במחנה נוסייראת, 3 חללים נהרגו כתוצאה מפגיעה בביתם.

משפחת "אל-ג'רו": שני חללים נהרגו בהפצצה שפגעה בחצר בית המשפחה ממערב לדיר אל-בלח.

שאר האזורים לא היו מבודדים מההסלמה, כאשר המקורות תיעדו:

חאן יונס: הקשישה סבאח אחמד עלי אבו ג'אמע (62) נהרגה מירי ממערב לעיר.

רפיח: חלל נהרג מירי הכיבוש ליד כיכר "אל-עלם" ממערב.

עזה: חלל אחד ומספר פצועים נפלו בתקיפה על עמדת משטרה ליד צומת "אל-נבלסי" מדרום-מערב לעיר.

ש 17 ינו 2026 7:34 am - שעון ירושלים

תביעה בסקוטלנד מערערת על החלטת איסור "פעולה פלסטינית"

הדיפלומט הבריטי לשעבר גרג מוריי אמר כי התביעה שהוגשה לבתי המשפט הסקוטיים דורשת ביקורת שיפוטית על החלטת ממשלת בריטניה לכלול את תנועת "פעולה פלסטינית" ברשימת האסורים, וכי הוא רואה בהחלטה בלתי חוקית ובלתי הולמת, ומובילה לסיווג אנשים כטרוריסטים ללא הצדקה.

מוריי הסביר, בהצהרות למקורות, כי התביעה נועדה לערער על חוקיות החלטת האיסור, וציין כי ממשלת בריטניה ניסתה בתחילה למנוע את הדיון בתיק על ידי העלאת שני טיעונים עיקריים: הראשון נוגע לחוסר סמכותו החוקית להגיש את התביעה מכיוון שאינו חבר רשמי בתנועה, והשני נוגע לחוסר סמכותם של בתי המשפט הסקוטיים לדון בתיק בטענה שהוא נדון בפני בתי משפט באנגליה.

בנוגע לסמכות החוקית, מוריי ציין כי השופט קיבל עדות מהודא עמורי, מייסדת תנועת "פעולה פלסטינית", שבה אישרה כי הוא היה מעורב בעבודת התנועה כמעט מתחילתה, וכי הוא מילא תפקיד של עמית קרוב, משתף פעולה, חבר ויועץ מהימן, וסיפק לה עצה, תמיכה ועזרה.

הוא הוסיף כי השופט נראה מקבל את הטענה הזו, וראה כי הוא היה מעורב באופן הדוק מאוד בעבודת התנועה, מה שמרמז, לדברי מוריי, כי חלק זה של התיק הוכרע לטובת צוות התביעה.

בנוגע לסוגיית הסמכות, מוריי הסביר כי ממשלת בריטניה טענה כי התיק נדון בפני בתי משפט באנגליה, ולכן אין הצדקה להתערבות בתי המשפט הסקוטיים.

מנגד, הוא הדגיש כי צוותו המשפטי טען כי אזרחים סקוטיים נעצרים ומוגשים נגדם אישומים הקשורים לטרור רק בגלל שהם מביעים תמיכה בפלסטין או בתנועת "פעולה פלסטינית", וכי הוא רואה בפעולות אלה "בלתי פרופורציונליות לחלוטין" ומהוות הפרה של זכויות האדם שלהם.

הוא הוסיף כי מציאות זו – אם תתרחש בסקוטלנד ותהיה קשורה לאזרחים סקוטיים – מחייבת בהכרח שבתי המשפט הסקוטיים יהיו מוסמכים לדון בה, ולא שהעניין יישאר תלוי במה שקורה באנגליה, וציין כי השופט גילה אמפתיה גם לטענה זו.

מוריי הביע אופטימיות רבה לגבי תוצאות התיק, וצפה כי תינתן ביקורת שיפוטית בסקוטלנד על החלטת איסור התנועה.

הוא ציין כי השופט רמז על כוונתו להוציא את פסק הדין במהלך השבוע הנוכחי, ואם לא יתאפשר, אז זמן קצר לאחר מכן, והדגיש את הבנת בית המשפט לגבי אלמנט הדחיפות הקשור לתיק, וצפה החלטה מהירה שתלווה בהליך משפטי מזורז.

מוריי הדגיש כי התיק חורג מהיותו עניין משפטי מקומי באדינבורו הנוגע לזכויות האדם של אזרחים סקוטיים, והדגיש כי הוא קשור ישירות לסוגיה הפלסטינית, ולמה שתיאר כרצח עם נגד העם הפלסטיני, ולפעולות שמטרתן לעצור פשעי מלחמה, מה שמעניק לו – לדבריו – מימד בינלאומי חזק החורג מהמסגרת השיפוטית הבריטית הפנימית.

ה 15 ינו 2026 5:14 pm - שעון ירושלים

1244 הפרות של הכיבוש בשלב הראשון של הרגיעה בעזה הותירו 1760 הרוגים, פצועים ועצורים

משרד התקשורת הממשלתי בעזה הודיע ביום רביעי כי כוחות הכיבוש ביצעו 1,244 הפרות חמורות של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה במהלך השלב הראשון של ההסכם, שנמשך מ-10 באוקטובר 2025 ועד 15 בינואר 2026.

המשרד ציין כי הפרות אלו הביאו למותם של 1,760 בני אדם, בין שהידים, פצועים ועצורים, בהפרה שתוארה בהצהרה כ"שיטתית ומכוונת", ומערערת את מהות ההסכם והפרוטוקול ההומניטרי הנלווה אליו.

המשרד הבהיר כי ההפרות כללו: 402 מקרים של ירי ישיר לעבר אזרחים. 66 חדירות של כלי רכב צבאיים לאזורי מגורים. 581 פעולות הפצצה ותקיפה של אזרחים חסרי הגנה ובתיהם. 195 פשעי פיצוץ והרס של מבני מגורים ומוסדות אזרחיים.

תקיפות אלו הובילו למותם של 449 אזרחים שהגיעו לבתי החולים, ולפציעתם של 1,246 נוספים, בנוסף לביצוע 50 מעצרים שתוארו כבלתי חוקיים.

בצד ההומניטרי, המשרד הזהיר מפני החמרת האסון, והדגיש כי הכיבוש נוקט במדיניות של "הנדסת רעב וצמא" באמצעות צמצום הסיוע, כאשר הנתונים היו כדלקמן:

סיוע: רק 24,611 משאיות נכנסו מתוך 57 אלף משאיות מתוכננות (שיעור עמידה של 43%), בממוצע יומי של 259 משאיות בלבד.

דלק: רק 601 משאיות נכנסו מתוך 4,750 משאיות (שיעור עמידה של 12%), מה שהותיר בתי חולים, מאפיות ותחנות מים במצב של שיתוק כמעט מוחלט.

בנושא הדיור, ההצהרה הדגישה כי הכיבוש ממשיך למנוע הכנסת "קרוואנים" וחומרי דיור, מה שגרם ל:

קריסת יותר מ-50 מבנים שניזוקו עם תחילת החורף. יציאתם מכלל שימוש של יותר מ-127 אלף אוהלים, מה ששלל הגנה מכ-1.5 מיליון עקורים. רישום מקרי מוות בתוך האוהלים עקב הקור העז.

משרד התקשורת הממשלתי הטיל את מלוא האחריות על הכיבוש בגין הידרדרות זו, וקרא לארצות הברית, לאו"ם ולמבטיחי ההסכם לפעול בדחיפות; כדי לחייב את הכיבוש לעמוד בהתחייבויותיו, ולהבטיח את זרימת הסיוע וחומרי הדיור כדי לעצור את הקריסה ההומניטרית המואצת.

ה 15 ינו 2026 3:25 pm - שעון ירושלים

ועדת הבחירות: מספר הנרשמים לבחירות המקומיות בפנקס הבוחרים הגיע לכמיליון ו-400 אלף

ועדת הבחירות המרכזית הודיעה על השלמת כל ההכנות לקראת תחילת השלב הראשון של הבחירות המקומיות, הכולל רישום בוחרים, ב-420 מועצות כפריות ועיריות, לקראת הבחירות המקומיות שנקבעו ל-25 באפריל 2026.

הוועדה הבהירה כי הרישום האלקטרוני זמין כעת דרך אתר האינטרנט הרשמי שלה www.elections.ps, וקראה לאזרחים לנצל שירות זה.

היא הוסיפה כי מרכזי הרישום ייפתחו החל מבוקר ה-20 בינואר 2026 במשרדי ועדת הבחירות המרכזית, בנוסף למטות של 420 רשויות מקומיות במחוזות הגדה המערבית, שם יוכלו האזרחים לרשום את עצמם, להעביר קלפיות, או לעדכן את נתוני הבחירות שלהם.

הוועדה ציינה כי מרכזי הרישום יפעלו מדי יום, כולל ימי שישי ושבת, מהשעה תשע בבוקר ועד השעה שתיים בצהריים, והרישום יימשך עד סוף יום ה-24 בינואר 2026.

ועדת הבחירות הדגישה כי הרישום הוא תנאי בסיסי למימוש זכות הבחירה וההתמודדות, וקראה לאזרחים שטרם נרשמו ליזום את רישום שמותיהם במהלך התקופה שנקבעה.

היא גם ציינה כי אזרחים שנרשמו בעבר, ושלא חל שינוי בנתוניהם, אינם נדרשים להירשם מחדש.

ה 15 ינו 2026 12:18 pm - שעון ירושלים

תל אביב דבקה ב"קו הצהוב".. ואמריקה משיקה את "השלב השני" לפירוק נשק עזה והקמת "ממשל טכנוקרטי"

דיווחים עבריים ואמריקאים שרטטו ביום חמישי בבוקר את קווי המתאר של השלב הבא במצב ברצועת עזה, כאשר תל אביב אישרה את סירובה לסגת מהעמדות הנוכחיות ללא "פירוק נשק", במקביל להכרזת וושינגטון על תחילת יישום תוכנית השלום החדשה.

מקורות דיווחו כי תל אביב אינה מתכוונת לסגת ממה שמכונה "הקו הצהוב" במזרח רצועת עזה בשלב הנוכחי, ומקשרת כל צעד של נסיגה בהשגת התקדמות מוחשית ואמיתית בתיק פירוק נשק תנועת חמאס.

עמדה זו מגיעה עם הכרזתו של השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, ביום רביעי בערב, על השקת "השלב השני" של תוכנית הנשיא דונלד טראמפ, המורכבת מ-20 נקודות.

מטרת התוכנית היא: הקמת ממשל פלסטיני זמני בעל אופי טכנוקרטי. התחלה מיידית של תהליך פירוק הנשק. התחלת שיקום מלא של הרצועה.

בהקשר זה, חשף עיתון עברי כי השליח האמריקאי לא התייחס לסוגיית פתיחת מעבר רפיח, על רקע היעדר הנחיות חדשות לכיבוש.

העיתון ייחס זאת להתעקשותו של נתניהו לא לפתוח את המעבר לפני "השבת גופה אחרונה" שעדיין מוחזקת בידי חמאס, על פי תיאור העיתון.

הדיווחים ציינו כי צבא הכיבוש הישראלי נערך לפתוח במבצעים חדשים בתיאום מלא עם ארצות הברית, אם חמאס יסרב להתפרק מנשקו.

הערכות עבריות מצביעות על כך שהתנועה: החזיקה בלפחות 10 אלף לוחמים. הצליחה לגייס אלפים נוספים לאחרונה. מחזיקה בנשק אסטרטגי.

העיתון העברי הדגיש את הכוח הפיננסי של התנועה, כאשר הערכות של גורם ביטחוני טוענות כי חמאס מחזיק בכספים מזומנים עצומים המאוחסנים במנהרות (במיוחד בעיר עזה ובמחנה הפליטים שאטי), המוערכים בלפחות 400 מיליון שקלים, ועשויים להגיע למיליארד שקלים.

התנועה השתמשה בכספים אלה במסגרת "תוכנית חירום כלכלית" לתשלום משכורות לעשרות אלפי אנשיה לאורך המלחמה.

הערכות עבריות הצביעו על כך שכניסת כ-4200 משאיות סיוע שבועיות אפשרה לחמאס לגבות הכנסות מס יומיות של מיליונים, מה שתרם ל: הגדלת משכורות אנשיה לכ-1500 שקלים בחודש.

לגבי היום שאחרי, עיתון עברי אישר כי חמאס דורש לשמר את צוותי הממשלה שלו (מאז 2007), דבר שהקהילה הבינלאומית דוחה.

במקום זאת, "ועדה טכנוקרטית", שתכלול שמות "מוכרים ומקובלים" על תל אביב ובעלי קשרים טובים עם הרשות הפלסטינית, תנהל את השירותים הציבוריים בתיאום עם "רמאללה" והאו"ם.

העיתון העברי סיכם כי בדיקת הסדרים אלה תתחיל מ"שכונת ניסוי" ברפיח, תוך הדגשה כי אין נסיגה קרובה מ"הקו הצהוב".

ה 15 ינו 2026 4:19 am - שעון ירושלים

גורם פלסטיני: תוכנית שדה התעופה קלנדיה בירושלים נועדה להשתלט על 12% משטחי הגדה

הבכיר ברשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות, סלאח ח'וואג'ה, הזהיר מפני סכנות אסטרטגיות של פרויקט התנחלות ישראלי ענק המוקם על אדמות שדה התעופה ההיסטורי קלנדיה מצפון לירושלים הכבושה.

ח'וואג'ה אמר בהצהרות כי התוכנית נועדה לשנות את מאפייני האזור ולכפות מציאות חדשה בשטח במסגרת מה שמכונה פרויקט "ירושלים רבתי".

הוא הסביר כי שדה התעופה קלנדיה, שהיה סמל לריבונות פלסטינית לפני הכיבוש ב-1967, הפך בהדרגה משדה תעופה אזרחי לבסיס צבאי ישראלי, לפני שהפך כיום ליעד לתוכנית התנחלות הכוללת בניית כ-9,000 יחידות דיור.

הוא הבהיר כי הפרויקט נועד לבודד את ירושלים מסביבתה הפלסטינית, ולעקור עשרות קהילות בדואיות מהאזור.

הבכיר ברשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות ציין כי צעד זה ינתק את הרצף הגיאוגרפי בין צפון הגדה המערבית לדרומה, ויהפוך את הכפרים הפלסטיניים ל"קנטונים סגורים".

הוא הוסיף כי התוכנית הישראלית זוכה להסכמה פוליטית בתוך ממשלת הכיבוש והאופוזיציה כאחד, והיא באה במסגרת אסטרטגיה של הרחבת ההתנחלויות וקישורן להתנחלות "מעלה אדומים", באופן שיחזק את השליטה הישראלית על כ-12% משטחי הגדה המערבית.

ח'וואג'ה הזהיר כי יישום הפרויקט יוביל ל"מחיקת מאפייני קלנדיה ההיסטוריים", שכללו את השטח הרביעי בגודלו בסביבת ירושלים ורמאללה, והדגיש כי פעולות ההריסה באזור מתגברות במהירות, במסגרת תוכנית עקירה שיטתית.

ועדת התכנון והבנייה המחוזית הישראלית בירושלים דחתה אתמול, יום שני, לדיון מאוחר יותר, את אישור פרויקט התנחלות המכוון לאדמות שדה התעופה הבינלאומי בירושלים לשעבר, וקובע בניית כ-9,000 יחידות התנחלות מצפון לעיר ירושלים על שטח המוערך בכ-1243 דונם (דונם שווה אלף מטר מרובע), באופן שיהווה מחסום קולוניאלי ענק שינתק את הרצף הגיאוגרפי בין ירושלים לרמאללה, וינחית מכה קשה על האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת רצף גיאוגרפי.

ד 14 ינו 2026 11:03 pm - שעון ירושלים

תקשורת עברית: ממשלת תל אביב מתחרה עם הזמן ופותחת מקלטים לקראת תקיפה איראנית

היערכות זו נובעת מהערכות שכל תקיפה אמריקאית תיענה בניסיון איראני להפציץ את "הלב הפועם" של הכיבוש כדי להשיג מאזן הרתעה, ועל פי מקורות, עיריות אופקים בדרום ורעננה מצפון לתל אביב החליטו לפתוח מקלטים ציבוריים.

מקורות: עיריית קריית גת בדרום פותחת את מקלטיה הציבוריים עם התקרבות "שעת האפס" לתקיפה האמריקאית הצפויה על איראן, האזורים האסטרטגיים ביישות הכבושה חוו כוננות חסרת תקדים.

ועל פי מקורות, עיריות בערים הגדולות, ובראשן תל אביב, באר שבע ודימונה, החלו לפתוח מקלטים ציבוריים ולהכין אותם, באיתות ברור לחששות רציניים מתגובה טילים איראנית ישירה שעלולה לכוון למרכזים כלכליים, בסיסים צבאיים ומתקנים רגישים.

בתל אביב, המרכז הכלכלי של הכיבוש, הודיעה העירייה על פתיחת מקלטים בכל השכונות, יחד עם הפצת הוראות מחמירות לתושבים לגבי "זמן התגובה" לצפירות האזעקה.

היערכות זו נובעת מהערכות שכל תקיפה אמריקאית תיענה בניסיון איראני להפציץ את "הלב הפועם" של הכיבוש כדי להשיג מאזן הרתעה.

בבאר שבע, הנחשבת לשער הדרום וכוללת מרכזי פיקוד ובסיסי אוויר חיוניים כמו "חצרים", הועלתה הכוננות של המקלטים המבוצרים לרמה המקסימלית.

המקורות מצביעים על כך שהצבא מצפה לפגיעה בדרום במטחי טילים מרוכזים, בין אם מתוך איראן ובין אם באמצעות טילים ארוכי טווח, מה שהפך את באר שבע לאזור מרכזי בתוכנית ההגנה הפנימית.

ההכנות בדימונה מקבלות אופי חשוב ורגיש ביותר, לאור קיומו של הכור הגרעיני שם. מקלטים נפתחו לתושבים במקביל לחיזוק מערכות ההגנה האווירית (כמו פטריוט וחץ) בסביבת העיר.

גורמי הביטחון חוששים שטהראן תבחר לכוון "מכה סמלית או נקמנית" לעבר דימונה בתגובה לכל תקיפה אמריקאית על מתקניה הגרעיניים.

תל אביב: פתיחת מקלטים ציבוריים ואבטחת תחנות מטרו כאזורי מחסה.

באר שבע: כוננות בבסיסי האוויר הסמוכים והכנת מקלטים באזורי מגורים.

דימונה: הידוק הפיקוח ההגנתי האווירי ופתיחת מקלטים לתושבים כדי להתמודד עם כל איום טילים איכותי.

המעבר של תל אביב, באר שבע ודימונה למצב של "פתיחת מקלטים" פירושו שהכיבוש אינו מצפה רק לתקיפה אמריקאית, אלא נערך למחיר יקר שעלול לשלם בעומק עריו. ועם המשך התיאום עם "סנטקום", יישובים אלה נשארים במצב של עצירת נשימה, בציפייה למה שיביאו השעות הקרובות שעלולות להפוך מקלטים אלה למקלט למיליוני תושבים מחשש לאש שתגיע ממזרח.

ועל פי מקורות, היישובים אופקים בדרום ורעננה מצפון לתל אביב החליטו לפתוח מקלטים ציבוריים, והיישוב קריית גת בדרום פותח את מקלטיו הציבוריים.

מקורות דיווחו כי פתיחת המקלטים בחלק מהיישובים היא בהחלטת ראשי היישובים ולא של פיקוד העורף, ורוב העיריות שפתחו מקלטים נמצאות באזור הדרום והמרכז.

ד 14 ינו 2026 2:07 pm - שעון ירושלים

יוניסף: למעלה מ-100 ילדים נהרגו בעזה מאז הפסקת האש

קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (יוניסף) חשפה נתונים מזעזעים המאשרים את מותם של למעלה מ-100 ילדים פלסטינים ברצועת עזה מאז תחילת הפסקת האש הנתמכת על ידי ארצות הברית ב-10 באוקטובר האחרון, הפסקה שלדברי הארגון הופרה שוב ושוב על ידי צבא ישראל. נתונים אלה, המייצגים לכל הפחות טרגדיה אנושית מתמשכת, משקפים את שבריריותה של ההפוגה והפיכתה מכלי להגנת אזרחים לכיסוי למציאות עקובה מדם שלא פסקה.


דובר יוניסף, ג'יימס אלדר, אמר כי למעלה ממאה ילדים נהרגו במהלך מה שאמורה להיות תקופת רגיעה, כלומר כמעט ילד אחד ביום. הוא הסביר כי הארגון תיעד את מותם של לפחות 60 בנים ו-40 בנות, וציין כי נתונים סטטיסטיים אלה כוללים רק מקרים שעבורם היו נתונים מפורטים מספיקים, מה שאומר שהמספר האמיתי עשוי להיות גבוה בהרבה. הוא הוסיף כי מאות ילדים נוספים נפצעו בדרגות חומרה שונות, חלקם משאירים צלקות פיזיות ונפשיות קבועות.


אלדר ציין כי אמצעי ההרג היו מגוונים, כולל תקיפות אוויריות, תקיפות מל"טים, כולל מל"טים מתאבדים, בנוסף לפגזי טנקים ותחמושת חיה, ואף רחפנים המופעלים מרחוק. מגוון זה של כלי הרג, לדברי משקיפים, משקף את הרחבת היקף הפעולות הצבאיות למרות השיח הפוליטי החוזר ונשנה על רגיעה.


מנגד, משרד הבריאות בעזה הודיע כי כוחות ישראליים הרגו מאז תחילת הפסקת האש 447 פלסטינים, ופצעו 1246 נוספים, וציין כי חמישה פלסטינים נהרגו רק ב-24 השעות האחרונות. נתונים אלה מראים פער ברור בין השיח הבינלאומי המדבר על "הפחתת הסלמה" לבין המציאות בשטח המצביעה על המשך הדימום האנושי.


סבלם של הילדים לא הוגבל להפצצות ישירות, שכן אלדר ציין מקרי מוות נוספים כתוצאה מתנאי חיים קשים. שישה ילדים מתו בחורף זה כתוצאה מהיפותרמיה, כאשר אלפי משפחות חיות באוהלים רעועים או בין הריסות בתים הרוסים, ועם המשך ההגבלות הישראליות על הכנסת חומרים חיוניים. אלדר תיאר מראות של רוחות עזות הקורעות אוהלים על חוף עזה, וקור עז מלווה בלחות גבוהה, והדגיש כי תנאים אלה קטלניים לא פחות מההפצצות.


דובר יוניסף ציין כי המצב ההומניטרי השתפר באופן מוגבל באזורים מסוימים לאחר חתימת הסכם הפסקת האש, אך הדגיש כי שיפור זה נותר חלקי וזמני לאור המשך ההגבלות, במיוחד אלה המוטלות על פינויים רפואיים, הכנסת סיוע וחופש תנועה. הוא קרא ליישום מלא וקפדני של ההפוגה, ולהסרת כל ההגבלות המונעות הגנה על אזרחים, ובמיוחד ילדים.


אלדר הדגיש כי הפסקת האש המפחיתה את קצב ההפצצות היא צעד חיובי, אך אינה מספקת כל עוד ילדים ממשיכים להיקבר תחת ההריסות. הוא ראה במה שקורה "אזהרה מוסרית ומשפטית" הדורשת מחויבות אמיתית מכל הצדדים, הטלת אחריות על האחראים להפרות, והפיכת הפחתת האלימות הזמנית לביטחון קבוע. הוא הוסיף כי הרגע הנוכחי חייב להיות נקודת מפנה שתפסיק את הרג הילדים בעזה באופן סופי.


נתוני יוניסף חושפים ליקוי מבני במושג "הפסקת אש" כאשר הוא מרוקן מתוכנו ההומניטרי. הפוגה שאינה מגנה על ילדים ואינה מבטיחה את שלומם הופכת להיות רק הליך פוליטי לניהול הסכסוך ולא לסיומו. המשך ההרג במהלך ההפוגה מעלה שאלות משפטיות ומוסריות לגבי אחריות הצדדים המעורבים בהסכם, ומעמיד את הקהילה הבינלאומית בפני מבחן אמיתי: או הגנה על אזרחים או קבלה שבשתיקה של הפרת הזכות לחיים.


כמו כן, הטרגדיה של ילדי עזה מראה כי אלימות אינה נמדדת רק במספר הפגזים, אלא גם במדיניות המצור על חיי היומיום. מוות מקור בתוך אוהלים, או בגלל היעדר פינוי רפואי, הוא צורה נוספת של אלימות שיטתית. ההתמקדות במספרים אסור שתטשטש את הממד האנושי העמוק יותר: ילדות נגזלת, עתיד נהרס, וזיכרון קולקטיבי שיישאר כבד מרוב אובדן אלא אם כן דימום זה ייפסק.

ג 13 ינו 2026 11:28 am - שעון ירושלים

הכיבוש מודיע על ניתוק חשמל ומים מבני אונר"א בירושלים

מחוז ירושלים דיווח כי רשויות הכיבוש הישראלי החלו ביישום צעדים מעשיים לניתוק שירותי החשמל והמים מבני סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א) בירושלים הכבושה.

המחוז מסר בהצהרה, היום יום שלישי, כי חברות ישראליות שלחו הודעות רשמיות לאונר"א על הפסקת חשמל ומים לבנייניה הממוקמים בתוך גדר ההפרדה הגזענית, וכי היישום יחל בתוך שבועיים, בהתבסס על חוק שאושר בכנסת בסוף דצמבר/דצמבר האחרון.

הספירה הראשונית – על פי הצהרת המחוז – הראתה כי צעדים אלה מכוונים ל-10 מבנים השייכים לאונר"א, הכוללים בתי ספר, מרפאות, מרכזי הכשרה ומשרדים מנהליים, כולל המשרד הראשי של הסוכנות בשכונת שייח' ג'ראח, מה שמעיד על השלכות חמורות על שירותי החינוך, הבריאות והסיוע הניתנים לפליטים פלסטינים בירושלים.

הכנסת אישרה, ב-29 בדצמבר/דצמבר האחרון, הצעת חוק הקובעת ניתוק חשמל ומים ממשרדי אונר"א, שנכנסה לתוקף מיד, ברוב של 59 קולות מול 7, בצעד שהמחוז ראה בו הפרה בוטה של החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם, ובראשן החלטה 302 שהקימה את אונר"א כדי להבטיח מתן שירותים לפליטים פלסטינים עד להשגת פתרון צודק לעניינם.

באוקטובר 2024 אישרה הכנסת סופית את איסור פעילות אונר"א בישראל, בטענה ל"מעורבות של חלק מעובדיה" במתקפת 7 באוקטובר 2023. ישראל טוענת כי עובדי אונר"א השתתפו במבצע "מבול אל-אקצא", דבר שהסוכנות הכחישה שוב ושוב, והאו"ם אישר את מחויבותה של אונר"א לניטרליות.