הכיבוש מצפה לחודש רמדאן בדאגה.. הגדה המערבית וירושלים על סף התלקחות

מעגלי ביטחון בתוך הכיבוש הישראלי מתייחסים למועד בוא חודש הרמדאן הבא, הצפוי אסטרונומית ב-17 בפברואר הקרוב, כתחנה ביטחונית רגישה ביותר בסדר היום של השנה הנוכחית, על רקע שילוב גורמים כלכליים, חברתיים וביטחוניים חסרי תקדים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. על פי הערכות שפורסמו על ידי הממסד הביטחוני בתל אביב, הרמדאן השנה מגיע בעוד השטחים הפלסטיניים חווים את אחד השלבים המורכבים ביותר שלהם מזה שנים, כתוצאה מהשלכות המלחמה המתמשכת, ההידרדרות הכלכלית החריפה, והיעדר אופק פוליטי או מחייתי ברור, מה שמנבא – על פי התפיסה הישראלית – עלייה בהסתברות לחיכוך בשטח.

ירושלים בלב הדאגה הביטחונית ומקורות ביטחוניים דיווחו כי מזרח ירושלים מהווה את מוקד הדאגה העיקרי במהלך החודש הקדוש, בשל השילוב בין עוצמת הפולחן הדתי במסגד אל-אקצא, וההידוק של הצעדים הישראליים, בנוסף להחלטת תל אביב להטיל סנקציות על ארגונים בינלאומיים הפועלים בשטחים הפלסטיניים, ובראשם סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א). אותן הערכות מוסיפות כי התמונה האזורית המתוחה, הכוללת אפשרויות להסלמה עם איראן, מטילה צל על הזירה הפלסטינית, ומגבירה את רגישותה של כל התפתחות בשטח במהלך הרמדאן.

אבטלה ולחץ כלכלי וגורמי הביטחון רואים בגורם הכלכלי תפקיד מרכזי בתמונה הנוכחית, שכן דיווחים עבריים מצביעים על כך שהחלטת ממשלת הכיבוש הישראלי למנוע מכ-140 אלף עובדים פלסטינים להיכנס לשטחים הכבושים לעבודה מאז 7 באוקטובר 2023, גרמה לזעזוע כלכלי עמוק בתוך הגדה המערבית. על פי נתונים שפורסמו על ידי הפיקוד המרכזי בצה"ל, שיעורי האבטלה בגדה קפצו מכ-13 אחוזים לפני המלחמה לכ-29 אחוזים כיום, מה שיצר סביבה חברתית לוחצת, המסווגת ביטחונית ככזו שעלולה להתפוצץ במקרה של המשך הקיפאון.

מקורות צבאיים ישראלים ציינו כי הרחוב הפלסטיני מצפה לפריצת דרך מוחשית לפני בוא הרמדאן, הן ברמת העבודה והן בהקלת ההגבלות, בעוד שקיים חשש נרחב ממעבר תמונות ההרס שחוו עזה ולבנון לגדה המערבית. על פי מקורות, חשש זה אינו מבטל את הדאגה הישראלית מתרחיש הפוך, המתבטא בהתפרצות עימותים במקרה שאכזבות הפלסטינים, במיוחד עם התקרבות עיד אל-פיטר, תקופה שמוערכת ביטחונית כ"טעונה באופן מסורתי בהסתה ומתיחות".

הכנות בשטח ותרחישים מרובים בהקשר זה, הממסד הביטחוני הישראלי נערך להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים, הכוללים הגברת פעולות המעקב והפיקוח על מה שהוא מכנה "תאים בודדים", וניטור ארגונים חמושים מקומיים בגדה המערבית, בנוסף לחיזוק הפריסה הצבאית. כמו כן, צה"ל נערך לשימוש נרחב ביישומים דיגיטליים מיוחדים לניהול התנועה במעברי קו התפר, במטרה להסדיר את כניסת המתפללים למסגד אל-אקצא במהלך חודש הרמדאן, על פי מנגנונים שישראל מתארת כ"דיגיטליים וממושמעים". למרות הכנות אלו, הדרג המדיני הישראלי טרם הכריע סופית לגבי מדיניותו בנוגע לתפילת עיד אל-פיטר במסגד אל-אקצא, אך דיווחים ביטחוניים אישרו כי קיימת כוונה לקיים פגישה קרובה בין ההנהגות הביטחוניות והמדיניות, כדי להציג את המלצות הממסד הצבאי לפני קבלת ההחלטה הסופית.