פלסטין

ג 08 אפר 2025 2:20 pm - שעון ירושלים

מניין ההרוגים ברצועת עזה עלה ל-50,810 מאז תחילת המלחמה.

משרד הבריאות בעזה הודיע ​​שלשום כי מניין ההרוגים ברצועת עזה עלה ל-50,810, רובם ילדים ונשים, מאז תחילת התוקפנות של הכיבוש הישראלי ב-7 באוקטובר 2023.


היא הוסיפה כי מניין ההרוגים עלה ל-115,688 מאז תחילת התוקפנות, בעוד שמספר קורבנות נותרו מתחת להריסות, ללא אפשרות להגיע לאמבולנסים וצוותי הגנה אזרחית.


היא ציינה כי ביממה האחרונה הגיעו לבתי החולים ברצועת עזה 58 חללים ו-213 פצועים, בעוד שמניין ההרוגים והפצועים מאז 18 במרץ, שבו הפר הכיבוש את הסכם הפסקת האש, הגיע ל-1,449 חללים ו-3,647 פצועים.


היא ציינה כי מספר קורבנות עדיין נמצאים מתחת להריסות וברחובות, וכי צוותי אמבולנס והגנה אזרחית אינם מצליחים להגיע אליהם.

פלסטין

ג 08 אפר 2025 2:03 pm - שעון ירושלים

23 נפצעו במהלך הסתערות הכיבוש על אוניברסיטת אל-קודס

23 אזרחים נפצעו ביום שלישי במהלך פשיטה של ​​כוחות הכיבוש הישראלי על אוניברסיטת אלקודס באבו דיס, דרומית מזרחית לירושלים הכבושה.


מקורות מקומיים דיווחו כי כוח של צבא הכיבוש הישראלי הסתער על קמפוס האוניברסיטה לקראת צעדת תמיכה ברצועת עזה, שהביאה לעימותים בין סטודנטים לחיילי הכיבוש הישראלים. 22 אזרחים סבלו מחנק ואחר סבל מכוויות שטופלו במקום, כתוצאה משימוש רב במיכלי גז מדמיע כלפי התלמידים. כוחות הכיבוש הישראליים ממשיכים למצור סטודנטים ועובדים בתוך קמפוס האוניברסיטה.

דעות

ג 08 אפר 2025 1:54 pm - שעון ירושלים

פלסטינים בצומת דרכים

עלי אל-ג'רבאוי

עלי אל-ג'רבאוי

كاتب رأي

הדיון במלחמה שלאחר ישראל ברצועת עזה אינו עניין של מה בכך. במקום זאת, זהו עתיד בסיסי לעתיד שמסמן את פטירתו של הפרויקט הלאומי הפלסטיני, במיוחד כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נמלט מכל הגבלה. זה יהיה המצב אלא אם כן הפלסטינים יתקנו את המצב ויתחילו בסקירה ביקורתית מקיפה כדי ללמוד מטעויותיהם ולבנות מחדש את המערכת הזו על יסודות חדשים, שמטרתה העיקרית היא להקדיש את כל משאביה ויכולותיה להבטחת התבססות הפלסטינים בארצם.

הניסיון ההיסטורי לימד אותנו שהתוצאה החשובה ביותר של מלחמות היא לא מעשי הטבח והזוועות המתרחשים במהלכן. העניינים הללו, למרות עצמתם, מתגברים במהירות לאחר שהמלחמות מנחות את נשקם, והפוקוס עובר להתמודדות עם ההשלכות שלהן ולחיות עם זיכרונותיהן. התוצאות החשובות ביותר של מלחמות נובעות תמיד מהשינוי במאזן הכוחות בין הצדדים הלוחמים, המאפשר לצדדים המנצחים לכפות התנחלויות המשיגות את מטרותיהן על הצדדים המפסידים. מחקר על תולדות המלחמות אומר לנו שההתנחלויות הללו חשובות, משום שבכל פעם הן מובילות להיווצרות מציאות חדשה שאינה מוגבלת לאפשרות של שינוי מפות פוליטיות, על ידי שינוי גבולות של מדינות מסוימות וביטול מוחלט של קיומן של אחרות, או העברת קבוצות אנשים מאזור אחד לאחר, וכתוצאה מכך שינוי באופי הדמוגרפי של מדינות רבות. במקום זאת, מלחמות מובילות לשינויים מהותיים באוריינטציות הפוליטיות ומערערות את השאיפות הלאומיות של עמים וקבוצות לאומיות רבות.

במהלך 15 החודשים האחרונים, תשומת הלב של גורמים שונים התמקדה במעקב אחר מהלך המלחמה שמנהלת ישראל ברצועת עזה. המעקב היה אינטנסיבי, לאור חומרת המלחמה, היקפה העצום, מקיפות הכוונה, מספר הנפגעים הרב של האזרחים ועצום ההרס שגרמה, שהשפיע על כל היבטי החיים באותו אזור מצומצם, שישראל התכוונה להמיט עליו אסון גדול. המטרה של ישראל במלחמה הזו הייתה לא רק לנקום במבצע "צוק איתן", אלא גם להשיג מטרה אסטרטגית מרחיקת לכת הרבה יותר, כזו שנוכחת תמיד באידיאולוגיה הציונית: לרוקן את הארץ מתושביה הפלסטינים. היא קיבלה את ההזדמנות לה תמיד ייחלה, אז היא הפכה את נקמתה למלחמת השמדה, תוך שהיא משתמשת בכל הבריתות הזרות ויכולותיה ההרסניות כדי להפוך את רצועת עזה לאזור שאינו ראוי למגורי אדם, כדי לאלץ את המספר הגדול ביותר של פלסטינים לעזוב ולפנות את האזור.

זמן קצר לאחר פתיחת המלחמה החלו דיונים בבירות אזוריות ומערביות בנוגע ל"יום שאחרי", כלומר, הסדרים לשלב שלאחר המלחמה. עיקר ההתמקדות הייתה במציאת אלטרנטיבה מקובלת לשלטון ברצועת עזה לאחר חיסול חמאס, שנחשבה כדבר מובן מאליו. כמו כן, התמקדו המאמצים של ממשלת ישראל להאריך את המלחמה ונוכחותה בעזה, דרישות הרשות הפלסטינית להחזיר את השליטה ברצועה, קריאות מכאן ומשם לנוכחות אזורית ובינלאומית, ולו לשלב מעבר, ומאמצי חמאס להבטיח שלא יוחרג מהשיקול. יתרה מכך, שורש הסכסוך, הנעוץ בהמשך הכיבוש, והצורך למצוא לו הסדר סופי וקבוע, לא טופלו, ולכך לא ניתנה הרצינות הראויה. אלמלא קביעתה של סעודיה כי נורמליזציה של יחסיה עם ישראל תצטרף לדרך אמינה להקמת מדינה פלסטינית, ופניות ודרישות קלישאתיות של אחרים לנחיצות הקמת מדינה כזו, הצורך בפתרון קיצוני לסכסוך היה נעדר לחלוטין מסדר היום. מהלך המלחמה ועתיד המשילות בעזה שלטו במקום.

כעת, לאחר שהושגה "עסקה" זמנית של הפסקת אש, יש לקוות שאם יושמו שלושת שלביה, היא תוביל לסיום הלחימה. אבל כדי שהמלחמה תסתיים סוף סוף, כדאי לעקוב לא רק איך "יתסדר" המצב העתידי ברצועת עזה, חשוב ככל שיהיה, אלא גם למה תוביל המלחמה מבחינת יישוב צפוי של הסכסוך. מלחמות, לא לחימה, מסתיימות רק כאשר מגיעים להתנחלויות.

העימות הקשה

הפלסטינים מתמודדים כיום עם מציאות מורכבת וקשה ביותר, המציבה בפניהם אתגר יוצא דופן וחשוב מכל מה שחוו בעבר. למרות שהפלסטינים התמודדו עם מחיר כבד במהלך ההיסטוריה הארוכה של המאבק שלהם במנדט הבריטי ובכיבוש הקולוניאלי הישראלי, בכל שלב של העימות ביניהם, הם התברכו בעמוד או עמודי תמיכה יעילים שסייעו להם להתמיד ולהתנגד, ולהשאיר את להבת המטרה הלאומית שלהם בחיים. כעת, בעודם במצב של חולשה קיצונית, הם מותקפים על ידי שורה של גורמים חיצוניים שליליים המעידים כי איבדו כל מקור יעיל של תמיכה חיצונית וחשופים לאתגר של הטלת הסדר "מינימלי" עליהם, שיוביל לחיסול מטרתם.

בחזית הישראלית, פלסטינים מתמודדים כעת עם ישראל שונה לחלוטין ממה שחוו בעבר. זה כבר לא שמאלני, ואפילו לא ליברל ימני, אחרי הימין הקיצוני, חסידי הציונות הדתית, שתורתם התנ"כית מתמקדת בצורך להגשים את נבואת "ישראל השלמה", הסתננו בהדרגה למרקם הפוליטי שלה, והגיעו בסופו של דבר לנקודה ב-2022 של השתתפות בקואליציה השלטת ושליטתה. שינוי זה משקף שינוי מתמשך באוריינטציות הפוליטיות הישראליות ימינה, והביא להצטמקות מתמדת של בסיס האלקטורלי השמאלני, שנכחד כמעט. המשקל הפוליטי בישראל אינו עוד ימני בלבד, אלא מושרש כעת בנטייה פנאטית, קיצונית ופרועה כלפי הפלסטינים.

בתוך השינוי הזה בנוף הפוליטי בישראל, להסדר במשא ומתן עם העם הפלסטיני המוביל ל"פתרון שתי מדינות", במובן המסורתי של המושג, הקורא להקמת מדינה פלסטינית על האדמה שנכבשה מאז 1967, אין עוד אפשרות ממשית להושג. לגבי ירושלים, יש קונצנזוס ישראלי לא לוותר עליה. באשר לגדה המערבית, שהיתה מפוצלת מאוד בתהליך ההתנחלות, והפכה את הנוכחות הפלסטינית למובלעות צרות ומבודדות, רוב ישראלי מוחלט דורש את סיפוח חלקים נרחבים ממנה לישראל. בינתיים, מפלגות הימין הקיצוני מנסות נואשות, תוך שימוש בכל האמצעים הפוליטיים והאכזריים, ליישם את מה שנראה בעיניהם כמשימה תנ"כית-אידיאולוגית כדי להשלים את סיפוחה המלא במהירות האפשרית. רצועת עזה, שאריאל שרון נטש ושישראל ממשיכה למצור בה, הייתה האזור הגיאוגרפי היחיד שבו יכלה ישראל לאפשר הקמת מדינה פלסטינית, בהתחשב בכך שדאגתה אליה התמקדה בהבטחת הביטחון. אם יוסכם על צעדים להבטיח זאת, יתאפשר לישראל להיפטר ממנו ומהנטל הדמוגרפי שהיא מייצגת עבורה. עם זאת, השליטה של חמאס ברצועת עזה מאז 2007, והשקת מבצע "השחר מפציעה" לאחרונה, צמצמו אפשרות זו למינימום, אם כי לא ביטלו אותה כליל.

ברמה האזורית, ראוי לציין כי התמיכה המסורתית לה זוכה העניין הפלסטיני בחוגים ערביים רשמיים ירדה כעת. הסכסוכים הרצופים שפקדו את העולם הערבי הובילו לא רק לנסיגת מדינת הלאום בחתירתה לשמר את קיומה ולרדוף אחרי האינטרסים שלה, אלא גם לפיצול הסולידריות הערבית הקולקטיבית ולאובדן מעמדה והשפעתה של המערכת הערבית באזור לטובת המעצמות הלא ערביות: איראן, טורקיה וישראל. בנוסף, ישנה הסלמה בתלונות מבירות ערביות רבות על המשך הנטל של הנושא הפלסטיני, מבוך הפילוג הפלסטיני וברית של פלגים פלסטיניים עם מעצמות אזוריות לא ערביות, במיוחד איראן. כתוצאה מכך, הגישה הרשמית לסוגיה הפלסטינית ברוב מדינות ערב הפכה, במקרה הטוב, לתרגיל שונאי סיכונים, תוך שימוש בגישה כפולה: מתן התמיכה המוסרית הדרושה כדי למנוע מבוכה בפני גורמים פנימיים וחיצוניים שונים, תוך הימנעות ממשית בהגנה רצינית על זכויות הפלסטינים כסוגיה ערבית לאומנית.

בנוסף לערעור כוחו הסמכותי של חמאס ולדלדול היכולות הצבאיות שלו, התערבויות ישראל באזור בעקבות מבצע "צוק איתן" הביאו גם לפירוק ציר ההתנגדות, שעליו הסתמכה התנועה כדי לתמוך בקיומה ובעימות עם ישראל. ככל שמאזן הכוחות האזורי השתנה כתוצאה מכך, נעשה קל יותר לעצב סדר חדש באזור. מכיוון שסגירת הנושא הפלסטיני נעשתה הכרחית, כדי להסיר "מכשול כרוני" לארגון מחדש זה, כל הסדר שנראה כמבטיח את ה"מינימום" של זכויות הפלסטינים תגשים את מטרת הבירות הערביות.

חזרתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב היא השינוי המשמעותי ביותר על הבמה הבינלאומית כיום, ותהיה לה השפעה מרחיקת לכת על עיצוב האזור מחדש וסגירת הסוגיה הפלסטינית. מפלגות פלסטיניות וערביות בירכו על התערבותו הפעילה של טראמפ בהטלת "עסקת הפסקת אש" זמנית בעזה, וראו בה אינדיקציה מוקדמת לשינוי חיובי אפשרי בגישתו ובגישתו להסדר הצפוי. אבל אופטימיים צריכים להיות סבלניים. לטראמפ אישיות נרקיסיסטית, וכל שינוי שהוא עשוי לעבור עם כניסתו לכהונתו השנייה יוגבל לשחרורו מכל הגבלה שעלולה לרסן את חירותו, ולו במעט, במהלך כהונתו הראשונה, שכן הוא מחפש להשיג כהונה שנייה. טראמפ, כעת בקדנציה האחרונה שלו, יפעל כרצונו; שליט מוחלט השולט לפי פקודות ומכתיבים, ללא מעצור או התחשבות בכללים. מדיניות החוץ שלו תהיה מנוהלת על ידי "אמריקה תחילה", שאותה ינהג בכוח חוצפה והפגנתי באמצעות איומים וסחיטה, הוצאת האשמות ועלבונות, הוצאת דרישות וציפייה לציות, והטלת סנקציות על אנשים "סוררים".

טראמפ הוא תומך נלהב של ישראל, אם כי לא חזק כמו נתניהו וממשלתו הקואליציונית. אין לו יחס מועט לעם הפלסטיני ולמצוקתו המתמשכת, ומעט יחס למשטרים הערביים הרשמיים, שהוא רואה בהם כפופים ומובטחים שהם נאמנים. חריג לכך הוא הערכתו לממלכת ערב הסעודית, לא רק בשל מעמדה כמרכז של עושר מועיל, אלא גם בשל מעמדה היוקרתי שמכשיר אותה למלא תפקיד מנהיגותי מהותי ובולט בעולם הערבי והאסלאמי. מכיוון שהוא רוצה להרחיק את אזור המזרח התיכון מעיסוקו בסוגיות שלו בזמן שהוא עסוק בעיסוק בנושאים מרכזיים משלו, הן בפנים והן במקומות אחרים בעולם, האזור הזה יקבל ממנו תשומת לב קצרה בלבד, אותה יקדיש להשגת יציבותו במהירות ולהסרתה מסדר היום שלו, כדי שיוכל להתמסר לעניינים חשובים יותר. הוא סבור שהיסוד של יציבות זו נעוץ בנורמליזציה של יחסי סעודיה עם ישראל, שתביא לנורמליזציה של היחסים בין מדינות ערביות ואיסלאמיות רבות, שיובילו לשינוי מהותי במציאות האזור. מעבר להתייחסות לנושא הגרעין האיראני, השגת נורמליזציה זו מחייבת סגירת הסוגיה הפלסטינית בהסדר מאוזן בין הדרישה הסעודית לדרך אמינה להקמת מדינה פלסטינית לבין הגשמת האינטרס של ישראל בהרחבת שטחה, עליו הכריז טראמפ כלא מספק.

למרות התוכן המצומצם של "עסקת המאה" הפלסטינית, טראמפ לא יציג אותה מחדש במתכונתה הקודמת, שכן ברור שהיא נשחקה במבצע צוק איתן, אם לא חוסלה לחלוטין. אם הוא יראה צורך להיענות לדרישה הסעודית, הגישה הטובה ביותר שטראמפ יוכל להכתיב תהיה ככל הנראה גישה מוגבלת, בדמות הבטחה שיכולה להתממש לאחר תקופת מעבר ארוכה מלאה בשיקום, עמידה במבחנים וקבלת התחייבויות מהפלסטינים. הדבר יגביל את האפשרות להקים ישות פלסטינית עם חלק מהתכונות הריבוניות של מדינה ברצועת עזה, עם אפשרות לכונן מערכת יחסים עתידית עם המובלעות הפלסטיניות הנותרות בגדה המערבית. בתמורה, טראמפ יספק כיסוי לישראל כדי לספח חלק גדול מהגדה המערבית. מכיוון שהוא מתמודד עם המפלגות הערביות הרשמיות הרלוונטיות במנטליות מוכתבת, ומצפה שהן ייענו, ההתמקדות של טראמפ תהיה בעיקר בהבטחת אישורה של תל אביב, שככל הנראה תסרב לעשות זאת. כדי "לשכנע" את תל אביב, הוא יקבל חבילה נדיבה של "תמריצים", שהראשון שבהם עשוי להיות דרישתו של טראמפ לרוקן את רצועת עזה מרוב אוכלוסייתה הפלסטינית. אמנם דרישה זו עשויה להיראות לחלק כהוכחה חותכת לכך שטראמפ סגר לצמיתות את הדלת ל"פתרון שתי המדינות", אך ייתכן שזו הדרך השגויה לכפות הסדר גרוע המבוסס על פתרון זה.

אם התיישבות מתקרבת לאחר סיום המלחמה בעזה, זהו המתווה הסביר ביותר שלו, וכל מי שהמלחמה נחלש מעמדו במאזן הכוחות יצטרך לשלם את המחיר על ההסדר שנוצר.

מדינת חולשה פלסטינית

מזה זמן שהמצב הפלסטיני מתגבר בהתמדה בסבלו עקב החמרה במצב התשישות, הנובע מהתפשטות החולשה שהשתוללה ואוכלת את המבנים השונים של המערכת הפלסטינית. מצב זה הוביל לירידה מתמשכת בחוסן הפלסטיני, המצמצמת לרמה הנמוכה ביותר האפשרית את יכולתה של הרשות הפלסטינית לבדה, לאחר אובדן בסיס התמיכה החיצוני המסורתי, להתמודד ביעילות ובשפע עם מבול הלחצים הנשפכים על הצד הפלסטיני. להיפך. רמת ההידרדרות הנוכחית במצב הפלסטיני עלולה להוביל לחשיפתו ללחצים אלו, מה שעלול להקל על אחרים לדחוף הסדר "מינימלי" לסוגיה הפלסטינית.

המערכת הפוליטית, שכבר מוגבלת על ידי אילוצי הכיבוש, סובלת ממצב כרוני ובלתי פתיר של הסתיידות שהוציא ממנה את רוב כוחה ויעילותה הפוליטית. משטר זה התבסס כבר כמעט שני עשורים על חלוקה שהתחזקה בהפרדה גיאוגרפית, שהפכה אותו למדינת קבע. הפת"ח שולט בגדה המערבית, וחמאס שולט ברצועת עזה. בגלל העוינות השורשית בין שני הצדדים, החשש של כל צד מכוונותיו של האחר והתנגדותם זה לזה בכל הנוגע לאמצעי התמודדות עם הכיבוש (התנגדות מזוינת מול דרך השלום), כל צד הידק את אחיזתו במושכות השלטון באזורו והרחיב את החדירה והשליטה במשטרו של אזרחיו. ככל שרמת הסמכותיות של שני הצדדים של המערכת הפוליטית עלתה, נעדרו האלמנטים והכלים של הפעולה הפוליטית. אין מפלגות אפקטיביות, אין בחירות, אין סמכות מחוקקת, אין מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית, אין תקשורת חופשית ואין אמצעים עצמאיים לפיקוח, אחריות וביקורת. החיים הפוליטיים נמחצו לחלוטין, מכיוון שהקהילה הפוליטית הצטמצמה למריבות גרידא, עם קבוצות חברתיות רבות שאינן נכללות. זה הוביל לתסכול ציבורי נרחב, והקהילה הצטמצמה לכלול רק תומכים של שני הצדדים. היא התפצלה למצב של קיטוב וקנאות קיצוניים, כשהוויכוח הפוליטי הפך ללא יותר מוויכוחים פולמוסיים סטריליים שמתגלגלים במהירות למריבות מלאות בחילופי האשמות והוקעות שמגיעות לרמה של האשמות בבגידה. השתתפות פוליטית הפכה ממרחב פתוח להשפעה ושינוי לאמצעי גרידא של גיוס נאמנות ותמיכה כלפי חוץ, מחד גיסא, והדרה לשוליים, מאידך גיסא.

כאשר קיימות המשטר הפכה לעדיפות העיקרית המניעה את המודעות, הכיוון והפעולות של מנהיגיו, בין אם בגדה המערבית ובין אם בעזה, השיח הפוליטי הפך לפופוליסטי, עמוס בחזרות של קלישאות וסיסמאות מסורתיות שגולשות מלמעלה למטה, עם נרטיב שתוכנן לנפח להם תחושה של רצון של חשיבות עצמית ולשמוע את מה של חשיבות עצמית ולשמוע את מה שגורם לתמיכתם העצמית. הם רוצים לשמוע, לא מה שהם צריכים לשמוע, ולתת להם תחמושת להתעמת עם "האחרים". הסצנה הפוליטית הפנים-פלסטינית התבססה יותר ויותר, כאשר אלה ש"בעד" ואלה ש"נגדים" נסגרים בפני כל דיון רציני או סקירה משמעותית של יעדים ונתיבים פוליטיים.

המערכת הפוליטית תקועה במשבר בלתי פתיר, שהוחמר בשל ההתמקדות הישראלית המתמשכת בה והירידה בתמיכה הפיננסית הבינלאומית והאזורית. כתוצאה מהמלחמה ההרסנית של ישראל הפכה רצועת עזה לאזור אסון, עם כל מה שצריך לשיקום ושיקום. זה לא רק יפעיל לחץ על מי שינהל אותה בימים הקרובים, אלא גם יקבע את אופי ההסדר ה"מינימלי" לסוגיה הפלסטינית, שארה"ב מתכוננת לשאת ולתת עליו. בגדה המערבית, נסיבות חיצוניות קשרו קשר נגד המשטר הבעייתי ממילא, שנאבק כעת להבטיח את המשך קיומו, לאחר שהפך יותר ויותר בלתי מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הפנימיות. המשבר הפיננסי המחריף הוביל לקריסות בתחומי חיים חיוניים, כמו חינוך, בריאות, שירותים חברתיים וחיים כלכליים. חיוני לציין כי לקריסת החוסן של החברה הפלסטינית תחת כיבוש, אם כי בדרגות שונות בין רצועת עזה לגדה המערבית, יהיו השלכות עמוקות על יכולתם של הפלסטינים להחזיק מעמד ולהתמיד ולהימנע מהגירה מהארץ.

מה לעשות?

אולי אחת המסקנות החשובות ביותר שהוסקו ממבצע "צוק איתן" ומהמלחמה ההרסנית בעזה שבאה בעקבותיה היא שהסכסוך יימשך עוד זמן רב, ולא ייפתר במכה נחרצת, אלא בצבירת נקודות, שבסיסה הוא חיזוק יכולת הפלסטינים להישאר על אדמתם. סיכוני ההגירה מהארץ גדלו עקב ההרס השיטתי של הפרנסה של ישראל, בעיקר ברצועת עזה. המטרה של השארת פלסטינים בארצם, עם ההתערבויות הנדרשות לשיפור היבטים שונים של החיים, היא המטרה האסטרטגית הפלסטינית החשובה ביותר בשלב הבא. במהלך יותר מחצי מאה של כיבוש, נקטה ישראל במדיניות שיטתית, מתוגברת באמצעי דיכוי שונים, למנוע רווחים מצטברים של פלסטינים ולהחליפם ברווחים מצטברים ישראלים כדי לבסס מציאות חלופית בשטחים הכבושים. זה הביא להצלחות שאין להכחישה. הכרחי וחשוב להכיר בכך שהצלחות אלו נעזרו במעורבות פלסטינית בסכסוך פנימי ארוך ומר, שכילה, וממשיך לצרוך, חלק ניכר מהאנרגיה וההסתמכות העצמית שהיו צריכים להיות מופנים לעימות עם מזימות ישראליות. כעת, עם הלחצים החיצוניים הגוברים ומתגברים על הפלסטינים, והאפשרות ההולכת וגוברת של הצלחתם לחבל בגורלם, המצב הפלסטיני הגיע לצומת דרכים קריטית: או להמשיך באותה גישת סכסוך נוכחית, שההשלכות השליליות שלה ברורות, ולשני הצדדים בסכסוך הפנימי, כל אחד בדרכו מכוון להגיע למירוץ ההישרדות הצפוי, להתאים את האינטרס של הישרדות. התיישבות "מינימום", להבטיח את המשך הקיום על חשבון האחר, או לשנות מסלול ולהתקדם לקראת ההכרח בהחלמה והתייחסות למצב הפנימי כדי להחזיר את מה שאפשר מחסינות עצמית לפני שיהיה מאוחר מדי.

התאוששות זו תהיה יעילה רק אם הפלסטינים יתמודדו עם מציאות בסיסית שממנה נמנעו לא פעם: היכולת המינימלית לתקן את המצב הפנימי שקרס לא תשוחזר, ותגובה מקובלת ללחצים החיצוניים המתגברים לא תתאפשר אם המערכת הפוליטית הפלסטינית תמשיך במצבה הנוכחי. אם שיקולים לאומיים אמורים לגבור על אינטרסים סיעתיים, אזי יש לעשות שינוי מהותי ועמוק באופי מבנהו ודרכי פעולתו, כזה החורג מהתיקונים השטחיים והפורמליים הקודמים שביצעה, שמטרתם העיקרית הייתה להסתיר את המשך קיומה כפי שהוא.

השינוי חייב לבוא באמצעות שתי התערבויות קשורות זו בזו: האחת מיידית וממוקדת, ממוקדת בעצירת הדימום, והשנייה מקיפה ומרחיקת לכת יותר, המכוונת לטיפול רדיקלי במחלה ושיקום. השגת התערבות מיידית מחייבת החזרת חוק היסוד המתוקן משנת 2003 והרכבת ממשלת הצלה לאומית שאינה סיעתית שתחסום התערבות זרה בהסדרי "יום שאחרי" המלחמה בעזה, תסיים את החלוקה ותחזיר את האחדות הגיאוגרפית של תחום השיפוט של המערכת הפוליטית על הגדה המערבית ורצועת עזה. ממשלה זו, שיש להרכיב ואשר הרכבה נקבע על ידי הפלסטינים, היא הכרח מוחלט כדי להדוף את סיכוני ההתערבות הניצבים כעת בפני המצב הפלסטיני. זוהי גם דרישה בסיסית לגיוס התמיכה האזורית והבינלאומית הדרושה כדי לעמוד בדרישות ובדרישות של השלב הקשה שלפנינו, ובראשן הסגת התירוצים ששימשו למניעת התחלתו המהירה של תהליך השיקום ברצועת עזה, והתמודדות אפקטיבית עם הקריאות לעקור את רוב אוכלוסייתה.

למרות שעדיף לפלסטינים לקחת יוזמה להקים ולהעצים ממשלה זו, במקום להתמהמה ואז להיכנע ללחצים חיצוניים לגביה, שיחלישו עוד יותר את החוסן והיכולת הפלסטינית, השגת זאת, אם היא תושג, לא צריכה להיות סוף הדרך לרפורמה במצב הפלסטיני, אלא רק תחילתה. חיזוק יכולתם של הפלסטינים להישאר על אדמתם דורש יותר מאשר הקמת ממשלה המבוססת על עקרונות חדשים, חשובים והכרחיים ככל שיהיו. היא גם מחייבת סקירה רצינית השוברת את המונופול הסיעתי על התחום המדיני ומגיעה להסכם פלסטיני מקיף המתייחס לא רק לדרישות לשיפור ביצועי המערכת הפוליטית, אלא גם לכדאיות קיומה. התברר שזה כבר לא מועיל להמשיך לקבל כל כך הרבה משאלות היפותטיות כמו עובדות מבוססות שעליהן ניתן לבנות עודף של ציפיות מוגזמות. הגיע הזמן להפסיק את ההונאה העצמית ולבצע תהליך חשיבה עצמית פלסטינית עמוקה על מנת להבהיר את גבולות המטרה המקובלת, לא זו שקוותה שתושג, ולבנות את התוכנית הפוליטית המתאימה לממשה.

לשם הבהרה, הפלסטינים חלוקים בחריפות באשר לאמצעים להשגת המטרה של יישוב הסכסוך. לאחרונה הסכימו כי מטרה זו היא יישום "פתרון שתי המדינות" והקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגבולות 1967. עם זאת, הם מכירים בכך שהאפשרות להשיג מטרה זו פסקה, משום ש"פתרון שתי המדינות" אינו אומר עוד חלוקת פלסטין המנדטורית לשתי מדינות, אלא חלוקת הגדה המערבית לשני חלקים. עם זאת, האם פתרון זה עדיין מקובל ונמשך בנחישות מתמשכת? אם התשובה חיובית, אז על מנהיגי המשטר הזה להפסיק להתחמק מהעם, אלא לעמת אותו עם האמת, לקבל שההסדר האפשרי יהיה ב"רמת המינימום", להקדיש מאמצים לשיפור תנאיו ולצמצם את חלקה של הגדה המערבית שישראל תספח. אם התוצאה הצפויה הזו של "פתרון שתי המדינות" אינה מתקבלת על הדעת, אזי יש להתנגד לאופציה זו ולנקוט בגישה אחרת, השואפת להקים מדינה אחת. הדבר אינו מצריך המשך קיומה של רשות פלסטינית שקיומה ימנע את מימושה של דרך זו.

עם זאת, אם המשך הדבקות ב"פתרון שתי המדינות", הידיעה שהוא לא יוביל לתוצאה שממשיכה להיות מקודמת בסיסמאות, אלא לצורה מופחתת שלו במקרה הטוב, היא רק מקלט להבטיח את המשך המשטר, בתקווה שיחול שינוי אזורי או בינלאומי ויטה את הכף, אז המשך המשטר, אפילו במקרה זה, אינו אפשרי, אפילו במקרה זה. היא אינה מסוגלת להשיג את הממלכתיות המובטחת, או למלא את החובות הבסיסיות הנחוצות כדי לאפשר את המשך החוסן של תושבי המדינה. לכן, אם המשטר יישאר, גרסתו הנוכחית כבר אינה מועילה למעט המשך המרדף אחר אינטרסים סיעתיים. הדבר מצריך סקירה ביקורתית מקיפה כדי ללמוד מטעויות ולבנות מחדש את המשטר הזה על יסודות חדשים, שמטרתו העיקרית היא להקדיש את כל משאביו ויכולותיו להבטחת יציבות הפלסטינים בארצם. זה לא יושג אם המשטר יישאר בעל מונופול על ידי קיטוב פלגי, שהיה הגורם להמשך הסתיידותו והחלשת חוסנו.

כדי שהמערכת הפוליטית הפלסטינית תתחיל את ההתאוששות שלה, עליה להיות יעילה יותר, משתפת וייצוגית יותר ולשמור על מערכת יחסים חיובית ואורגנית עם החברה. אסור שהיא תהיה שחצנית וסמכותנית, גוזלת מרוב הפלסטינים את האנרגיה החיובית הדרושה כדי לתרום להגנה על הפרויקט הלאומי. משטר זה חייב להעביר את המיקוד שלו ממריבה פנימית המרחיקה צדדים חיצוניים החיוניים לעניין הפלסטיני, למאמץ רציני לחזור לדרך של צבירת ידידים, הן במרחב והן בבינלאומי. הדבר מצריך בהירות בתוכנית הפוליטית, כנות במעורבות פוליטית, שקיפות מרבית בניהול העניינים הפיננסיים, מאבק בלתי פוסק בשורשי השחיתות והרפיון המנהלי, ומאמץ מסור לבלימת קריסת היבטים ומגזרים חיוניים בחיי החברה, ובראשם הבריאות והחינוך.

אולם מערכת זו לא תשנה את עצמה מעצמה, כי הדבר יפגע באינטרסים של הקבוצות השולטות בה ומרוויחות ממנה. לכן, היא צריכה להפוך את חוסר שביעות הרצון הלוחשת שהתפשטה בחברה בנוגע לכישלונותיה ללחץ מאורגן הדורש שינוי. אף על פי שקשה להשיג את השינוי הזה, בהתחשב במנגנוני הפעולה הפוליטיים הסגורים והשמדתם של החיים הפוליטיים במדינה, תחייתה של תנועה פוליטית דוחקת אינה בלתי אפשרית. אכן, זה הפך להכרח, המוכתב על ידי חומרת הסכנות העצומות העומדות בפני הפלסטינים וענינם. אם מטרת הלחצים החיצוניים המופעלים כיום על שני הקטבים של המערכת הפוליטית הפלסטינית היא להחליש מערכת זו ולדחוף אותה לוויתורים, מטרת הלחצים הפנימיים היא לחזק אותה כדי להתמודד עם הלחצים הללו ולהתנגד לוויתורים הנדרשים ממנה.


עלי אל-ג'רבאוי: פרופסור למדעי המדינה ומחקרים בינלאומיים באוניברסיטת בירזייט.

פלסטין

ג 08 אפר 2025 1:06 pm - שעון ירושלים

רשויות הכיבוש מאיימות לסגור את כל בתי הספר של אונר"א בירושלים.

ביום שלישי שירתה משטרת הכיבוש הישראלית את כל בתי הספר המנוהלים על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) עם צווים לסגור תוך 30 יום, תוך הסדרים להעברת תלמידים לבתי ספר המנוהלים על ידי עיריית ישראל בירושלים.


כוחות הכיבוש הישראלי הסתערו על מחנה הפליטים שועפט, מצפון לירושלים הכבושה, וביצעו פשיטה רחבת היקף שכללה בתי ספר של אונר"א ומספר בתים. לפי מקורות מקומיים, כוח גדול מצבא הכיבוש פשט על בתי הספר ובדק את זהות הצוות.


מקורות מקומיים ציינו כי בתי הספר שמטרתה ההחלטה הם ארבעה בתי ספר של אונר"א במחנה שועפאט, כולל בתי ספר יסודיים ובסיסיים לבנים ובנות.


אונר"א מפעילה שלושה בתי ספר במחנה שועפאט, שניים לבנות ואחד לבנים, המשרתים יותר מ-110,000 פליטים בירושלים הכבושה. מידע מצביע על כך שחיילי הכיבוש הוציאו הפרות למספר כלי רכב במהלך הפשיטה.


ההחלטה לסגור את בתי הספר במחנה הפליטים שועפט באה בעקבות החלטה ישראלית דומה לסגור בית ספר פרטי בירושלים הכבושה. אגף החינוך הערבי בעיריית ירושלים הודיע ​​ביום חמישי האחרון כי החליט לסגור את בית הספר אל-פורקאן, בטענה כי הוא "פועל ללא רישיון ובניגוד לחוק".


אגודת הורי בתי הספר העירוניים בירושלים קבעה את גורלם של 1,200 תלמידי בית הספר אל-פורקאן אחראים "להחלטת הסגירה, שהביאה להסתגרותם לבתיהם ולרחובותיהם, הרחק מכיתותיהם".


ההתפתחויות הללו באות לאור שני חוקים שעברו בכנסת בסוף אוקטובר 2024, שמטרתם לאסור פעילות של אונר"א ב"גבולות ישראל". הראשון קובע כי הסוכנות מפסיקה את פעילותה בשטחי הריבונות של ישראל וכי לא תספק שירותים או פעילות כלשהם מתוך אותם אזורים.

ראוי לציין כי אונר"א מנהלת את מחנות הפליטים שועפאט וקלנדיה, בנוסף למספר מוסדות כמו מרפאת הפינה האינדיאנית ובתי ספר נוספים באזור ירושלים וסור באהר.

פלסטין

ג 08 אפר 2025 11:49 am - שעון ירושלים

אישה נהרגה על ידי כוחות הכיבוש לאחר שביצעה לכאורה פיגוע דקירה ליד סלפית.

אישה פלסטינית נורתה למוות על ידי כוחות ישראליים שלשום סמוך להתנחלות אריאל בצפון הגדה המערבית הכבושה, לאחר שניסתה לכאורה לבצע פיגוע דקירה.


כוחות הכיבוש הישראלי ירו בנערה פלסטינית ליד ההתנחלות אריאל, בטענה שניסתה פיגוע דקירה. מותה נקבע מותה מפצעיה הקשים.


כלי תקשורת ישראלים דיווחו כי האישה הייתה חמושה בסכין וניסתה לבצע פיגוע בצומת ג'יט ליד סלפית, אך נוטרלה ללא פגיעות בחיילים או מתנחלים.

דעות

ג 08 אפר 2025 10:12 am - שעון ירושלים

כיצד נשיג שלום ישראלי-פלסטיני

גרשון בסקין

גרשון בסקין

كاتب رأي

ב-2007 ערכנו מחקר מעמיק במכון מחקר שניהלתי אז,לבירור גישת הציבור בישראל כלפי פתרון שתי המדינות ושלום עם הפלסטינים. התוצאות הצביעו על צעדים ברורים שנדרשו כדי לשנות את דעתם של רוב הישראלים לתמיכה בשלום. כיום, לרעיון של מדינה פלסטינית יש התנגדות של רוב מוחלט של הישראלים, גדול מזה שהיה ב-2007. כמובן, מאורעות ה-7 באוקטובר הגבירו את חששות הישראלים מכל צורה של עצמאות פלסטינית. עם זאת, לאף לא אחד מהמתנגדים לפתרון שתי המדינות אין נוסחה אחרת שעשויה לשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני או למנוע מתקפות פלסטיניות בעתיד נגד ישראל, חוץ מהמשך החיים על החרב והפעלת כוח ועוד כוח שהוכחה כי אינה יכולה להביא לידי הכרעת הפלסטינים. גם כאשר תסתיים המלחמה הנוראה בעזה, יישארו יותר משבעה מיליון יהודים ישראלים ויותר משבעה מיליון ערבים פלסטינים על פיסת האדמה הקטנה שבין הנהר לים. בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מחזרה לרעיון החלוקה –שתי מדינות לשני עמים.אין אפשרות הגיונית אחרת.

 

בין אם הישראלים אוהבים זאת או לא, בין אם הם מסכימים או לא - לעם הפלסטיני יש תביעות לגיטימיות להגדרה עצמית על חלק מהאדמה שבה הם חיים דורות רבים. כפי שהיהודים הישראלים רואים בארץ ישראל את מולדתם, כך הפלסטינים רואים בארץ פלסטין את מולדתם, וזה לא ישתנה. למעשה, ככל שהפלסטינים מדוכאים וסובלים יותר מעוולות השליטה הישראלית עליהם –הפקעת אדמות, בניית התנחלויות, כליאה, אלימות של צה''ל ושל מתנחלים, מחסומים, הגבלות תנועה, חנק הכלכלה– כך נחוש יותר מאבקם להכרה לאומית, ללגיטימציה בינלאומית. האסטרטגיה הפלסטינית להשיג עצמאות במשך למעלה מ-76 שנים התמצתה בהפעלת לחץ ערבי ובינלאומי על מדינת ישראל ועל הציבור הישראלי, באמצעות אלימות ודרך הקהילה הבינלאומית ובתי הדין בהאג. אך אסטרטגיה זו לא הביאה לידי שחרורם ועצמאותם ולא תרמה לביטחונם אולכבודם הלאומי. במקום זאת, היא חיזקה בישראל את העמדות הקיצוניות נגד הפלסטינים ואת התמיכה הציבורית בימין המתנגד למדינה פלסטינית. גם אם הפלסטינים טוענים שהמשפט הבינלאומי מעניק להם זכות להתנגד לכיבוש בכל האמצעים, היותם "צודקים" אינה הופכת אותם לחכמים. האסטרטגיה שלהםכשלה, והפלסטינים לכודים בכישלונם. לישראל אין אסטרטגיית שלום מאז ימי אהוד אולמרט כראש ממשלה, והיא לכודה בהיעדר אסטרטגיה משלה בסוגיה הקיומית ביותר שלה – הסכסוך עם הפלסטינים.

 

אף אם הפלסטינים יצליחו לגרום ל-191 מדינות החברות באו"ם להכיר במדינת פלסטין (כשרק ארה"ב וישראל יתנגדו), הכיבוש הישראלי בשטחים שהפלסטינים תובעים למדינתם לא ישתנה ולא ייעלם. למעשה, כדי להשיג חירות, ביטחון וכבודהפלסטינים זקוקים בעיקר להכרה של מדינת ישראל עצמה. זו צריכה להיות האינטרס הלאומי של ישראל –הכרה בהקמת מדינת פלסטין בשטחים שנכבשו ב-1967 (עם חילופי שטחים מוסכמים בהתחשב במציאות שנוצרה מאז). הכרה זו של ישראל אינה רק הפתרון הטוב ביותר עבורה מבחינת ביטחון אמיתי ויחסים בינלאומיים, אלא גם הפתרון הציוני ביותר האפשרי. ישראל מגדירה את עצמה כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, אך בפועל בין הנהר לים היא אינה דמוקרטית ואינה יהודית– כאשר 50% מהאוכלוסייה תחת שליטתה הם פלסטינים, לישראל אין רוב יהודי ברור, ודמוקרטיה אינה חלה על כל תושבי הארץ. אפילו בירושלים, הבירה הנצחית והבלתי מחולקת של ישראל והעם היהודי, 40% מתושביה אינם יהודים– הם פלסטינים שאינם אזרחים ישראלים, והם חסרי זכויות שוות.

 

המחקר שערכנו ב-2007 הראה אז כי כ-70% מהישראלים היו מוכנים לעשות ויתורים של ממש כדי לאפשר הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל (בשטחים שנכבשו ב-1967), אילורק האמינו שהפלסטינים הם שותפים אמיתיים לשלום. אני סבור שאילואותו מחקר היה נערך היום, היו מתקבלות תוצאות היו דומות. כששאלנו אז ישראלים מה ישכנע אותם שהפלסטינים באמת מוכנים לחיות בשלום עם ישראל, התשובות היו אחידות בכל קבוצות האוכלוסייה שחקרנו: אם הפלסטינים ילמדו שלום בבתי הספר, ואם האימאמים במסגדים בפלסטין יטיפו לשלום ולא יסיתו נגד יהודים וישראל, אז יראו בהם שותף אמיתי לעשיית שלום. החינוך הוא השתקפות אמיתית של ערכי כל חברה, ובארץ הזאת לדת ישתפקיד מרכזי בעיצוב הזהות שלנו ובהבנת הקשר שלנו לאדמה הזאת ול"אחרים" החיים בה. פלסטינים וישראלים אינם מלמדים אפילו על האפשרות לחיות יום אחד בשלום. איננו לומדים את שפת האחר ואיננולומדים דבר חיובי על העם האחר החי כאן. לפיכך, מבט אובייקטיבי על מערכות החינוך הישראלית והפלסטינית מגלה שאצל שני העמיםהשלום עם העם השכן אינו ערך חשוב דיו.

 

הישראלים שבינינו המבינים את הדחיפות שבחזרה לאפשרות של שלום ישראלי-פלסטיני, נושאים באחריות ובחובה לדבר ישירות עם שכנינו הפלסטינים במסרים ברורים: אנחנו רוצים לראות את פלסטין משוחררת מהכיבוש הישראלי, אך לשם כך אנחנו חייבים להשתכנע שהפלסטינים מוכנים באמת לחיות איתנו בשלום. עלינו לומר לפלסטינים: אנחנו רוצים שלום, אך איננו בטוחיםשאתם מוכנים לכך. זה עשורים, וביתר שאת בתקופות הקשות כמו האינתיפאדה השנייה ומאורעות ה-7 באוקטובר, אני שומע מסרים דומים מישראלים ומפלסטינים:בשני הצדדים טוענים שהם רוצים שלום, אך אין להם שותף בצד האחר.והמציאות היומיומית מספקת לשני העמים הוכחות מוחשיות להיעדר שותפים לשלום.

 

אילו היו בשני הצדדים מנהיגים אמיתיים, הם היו מבינים שהדבר החשוב ביותר הוא להחליט לטפח שותף אמיתי בצד האחר ולעבוד יומם ולילה כדי לבנות שותפות זו. שותפות היא בראש ובראשונה החלטה. עם זאת, גם לאחר שמחליטים, בניית השותפות היא עבודה קשה. בסופו של דבר, יחסים בינלאומיים הם יחסים אנושיים. הם דורשים יכולת להקשיב זה לזהבאמפתיה שאינה מאיימת על שום צד אלא מדגישה את האנושיות של שניהם,בנייה של חזון משותף על בסיס הבנה הדדית, ונקיטת צעדים מוסכמיםלמימושו תוך מתןכבוד הדדי. שותפות דורשתמחויבות לפעול יחד, מתוך אינטרס לאומי של כל צד, ליצור עתיד שייטיב גם עם הצד האחר. רק דרך שותפות כזאת נוכל להתגבר על פצעי העבר. זה דורות ששני העמים סובלים מכאבי המלחמה. לאחד מהם לא יהיה אופק לעתיד טוב, אלא אם כן לאחריהיה אותו אופק. שני הצדדים חייבים להבין שהאשמות הדדיות ומאבקי הנרטיבים– מי צודק ומי טועה– כשלו שוב ושוב ואין בהם כדי לקדם אותנו. יום אחד בעתיד נוכל אולי לעסוק באמת ובפיוס, אך לעת עתה עלינו להתחיל בבניית שותפות לחזון של שלום. לשם כך, נדרשים מנהיגים חדשים בישראל ובפלסטין.

 

אסיים בציטוט מדבריו החכמים של ההיסטוריון הפלסטיני רשיד ח'אלידי (לקט מכמה מאמרים שכתב באחרונה):

 

"פלסטינים נוצרים ומוסלמים מאמינים בקשר של העם היהודי לאדמה הזאת. האם זה מעניק להם חזקה על כולה?... צריך לשאול: האם יש עם ישראלי, והאם יש לו זכויות?... היום יש עם ישראלי. העוולות הנוראות שהיו כרוכות בנישול הפלסטינים וההכחשה של קיומם הלאומי חייבות תיקון. אין דרך לעקוף זאת... חייבת להיות רפורמה יסודית בתנועה הלאומית הפלסטינית, וקונצנזוס מאוחד בקרב הפלסטינים. זו בעיה פלסטינית. מצד שני, ישראל חייבת להתגבר על האובססיה שלה לשימוש בכוח בטיפול בפלסטינים. היא חייבת להתגבר על הרעיון שרק לעם אחד יש זכות להגדרה עצמית בישראל... חמאס צמח כי אש"ף התרחק מהמאבק המזוין כשהכיר בישראל, ויתר על אלימות, והסכים לנהל משא ומתן על בסיס החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם בסוף שנות ה-80. חמאס נטל את לפיד המאבק המזוין. אילו אש"ף היה משיג את מטרתו–מדינה פלסטינית על כ-20% מפלסטין – חמאס לא היה קיים היום. חמאס התנגד לתהליך זה והצליח בכך, בין היתר כי תהליך אוסלו לא יכול היה להוביל למדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית. התהליך חיזק את הכיבוש וההתנחלויות, המיט עוני על הפלסטינים, ופיצל את הגדה המערבית לבנטוסטנים זעירים. זה מה שהפך את חמאס לתנועה עממית... כיבוש והתנחלויות מובילים תמיד להתנגדות, בין אם זו התנגדות אלימה כמו זו שראינו ב-7 באוקטובר ובין אם אחרת, הכיבוש מוליד התנגדות. אם רוצים לפתור את הסכסוך, יש לעשות זאת בין מי ששולט בכל צד. אני לא יכול לומר שלא אשב עם ממשלת ישראל הנוכחית כי לשר זה או אחר יש דם על הידיים. זוהי הממשלה הנבחרת של ישראל. ומי שהפלסטינים יבחרו לייצגם, בתקווה שבדרך דמוקרטית, הוא זה שישראל והעולם יצטרכו להתמודד איתו."

פלסטין

ב 07 אפר 2025 10:34 am - שעון ירושלים

צבא ישראל לממשלה: אין מנוס מחידוש הכנסת הסיוע לעזה

צבא ישראל הודיע לממשלה כי על ישראל לחדש את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ללא כל קשר לפעולות הצבאיות שביצע הצבא לאחר חידוש המלחמה, או הקיפאון במשא ומתן על הסכם חילופי שבויים, לאחר הפסקת כניסת הסיוע ההומניטרי לפני יותר מחמישה שבועות.


בשבוע האחרון התקיים דיון בפיקוד הצבאי על הפעלת הסיוע, ולממשלת ישראל נמסר כי "מתקרב השלב הבלתי נמנע לחידוש אספקת המזון, הדלק והתרופות לרצועת עזה, אלא אם כן נרצה להסתכן במכוון בהפרת החוק הבינלאומי ובהטלת האחריות על כתפי קציני הצבא והפיקוד המדיניים על פי הדרג המדיני בצה"ל, על פי הדרג המדיני של הצבא והמפקדה. כך דיווח היום, שני, העיתון "ידיעות אחרונות".


העיתון הוסיף כי ישראל עשויה להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה לאחר מספר שבועות, ולאחר שהממשלה תאשר זאת. צבא ישראל טוען כי הכניס כמות גדולה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה במהלך הפסקת האש, וכי סכום זה מספיק לשבועות הקרובים.


תוכנית המזון העולמית הודיעה אתמול, יום ראשון, "על סגירת כל 25 המאפיות שהיא תומכת בעזה עקב מחסור בדלק וקמח", עקב סגירת המעברים הישראלים לסיוע הומניטרי למשך יותר מחודש, וכי אספקת המזון הנוכחית במטבח הארוחות החמות שלה ברצועת עזה "יכולה להספיק לארוחה חמה של לא פחות משבועיים" או פחות משבועיים. צרכים תזונתיים יומיומיים."


עדי ראייה דיווחו כי כוחות ישראליים הוציאו להורג 15 אנשי צוות חילוץ פלסטינים בשכונת טל א-סולטן ברפיח, על ידי ירי בחזה ובראשם, לפני שקברו אותם בקבר אחים, בשבוע שעבר.


בעוד שמוסדות זכויות אדם, ממשלתיים ובינלאומיים הזהירו מפני ההשלכות של המשך המצור הישראלי הקפדני על רצועת עזה, וכניסת הפלסטינים למצב של רעב חריף, גורמי ביטחון ישראלים טענו כי "אין רעב ואין מגיפות בעזה, אבל אנחנו נמצאים במרחק של 40-50 ימים באיזה עיתון יהיה מרוחק מחנות המזון".


העיתון ציטט מקורות בצבא הישראלי שאומרים: "המצב יחמיר עם תחילת המבצע הצבאי הקשה ברפיח ותאריכי התפוגה של אספקת המזון יתקצרו באזורים שבהם נילחם שוב. השעון ההומניטרי מתקתק וברור שניאלץ לחדש את הסיוע, גם ללא לחץ בינלאומי".

פלסטין

ב 07 אפר 2025 10:08 am - שעון ירושלים

השביתה המקיפה מתפשטת ברחבי מחוזות המדינה, ומוקיעה את המלחמה בעזה

השביתה המקיפה התפשטה ברחבי נפות המדינה, היום, שני, מוקיעה את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד עמנו ברצועת עזה, ודורשת להפסיק את הטבח והפצצת בתי אזרחים בטוחים, בתי חולים ומרכזי מקלט.


השביתה שנקראה על ידי הכוחות הלאומיים והאסלאמים בנפות הצפוניות, בשיתוף עם תנועה עולמית, לקרוא לשביתה מקיפה ברחבי העולם, לדרוש להפסיק את מלחמת רצח העם ברצועת עזה, ובסולידריות עם עמנו, שיתקה את כל היבטי החיים, ואוניברסיטאות, בתי ספר, בנקים, מוסדות ומוסדות עממיים, ממשלתיים ומוסדות עממיים, מוסדות, ממשלה, מוסדות, מוסדות, ממשלה, קורא להמשיך בפעילות העימות עם הכיבוש.


השביתה כללה תחבורה ציבורית במחוזות הצפון, והרחובות היו ריקים מכלי רכב והולכי רגל, ומפעלים ומעבדות נסגרו.


פעילים בפלטפורמות המדיה החברתית פתחו בקריאות לשביתה מקיפה ברחבי העולם, מתוך הזדהות עם עמנו ברצועת עזה מול מלחמת ההשמדה שבוצעה על ידי כוחות הכיבוש הישראלי.

פלסטין

ב 07 אפר 2025 9:44 am - שעון ירושלים

שלטונות הכיבוש הורסים את אל-עראקיב בפעם ה-239

ביום שני בבוקר הרסו כלי רכב ודחפורים של הרשויות הישראליות את בתיהם ואוהלים של תושבי הכפר אל-עראקיב, שוללו מההכרה ואיימו בעקירה ועקירה באזור הנגב, בדרום הארץ, בפעם ה-239. הדבר נעשה תוך הגנה על כוחות המשטרה והיחידות הנלוות אליהם.


זו הפעם החמישית שהרשויות הישראליות הורסים את האוהלים והדירות הצנועות המחסות את תושבי אל-עראקיב מתחילת השנה, 2025, ועד היום, לאחר שהרסו אותם 11 פעמים ב-2024, 11 פעמים ב-2023, 15 פעמים ב-2022, ו-214 פעמים בנסיונותיהם לדחיפה ו-214 פעמים. לתוך תסכול וייאוש ולעקור אותם מאדמותיהם.


הפעם הראשונה שבה הרשויות הישראליות הרסו את אל-עראקיב הייתה ב-27 ביולי 2010, והפעם האחרונה שבה הרסו אותה ב-19 במרץ 2025.

פלסטין

ב 07 אפר 2025 9:31 am - שעון ירושלים

הכיבוש מציב מנעולים על כל דלתות חדרי מסגד איברהימי

משרד ההקדשים והדתות דיווח כי רשויות הכיבוש הישראליות הציבו מנעולים על כל דלתות חדרי מסגד איברהימי. כגון דלת היכל רבינו יוסף עליו השלום, דלת חדר הקטורת, דלת הקריאה לחדר תפילה, ודלת חדר הסידנה במדור הגזול.


המשרד אמר בהצהרה שפרסם היום, שני, כי מה שהכיבוש עשה היה צעד מסוכן שמטרתו לפגוע בבירור בריבונות המשרד על מסגד האציל איברהימי על מסדרונותיו, חצרותיו, חדריו ודלתותיו הפנימיות והחיצוניות.


היא הוסיפה כי הדבר מצריך עמדה רצינית של הקהילה הבינלאומית שמעמידה את הכיבוש הלא צודק הזה לפני אחריותה להגן על מקומות דתיים, לא לתקוף אותם ולא לנסות לשלוט ולגנוב אותם, במיוחד לאור התקפותיה שמטרתן להפוך, בהדרגה ובשיטתיות, את בית המקדש לבית כנסת יהודי בו מתקיימים תפילות תלמוד.


מנהל מסגד איברהימי, שייח' מואטז אבו סנינה, אישר כי כל המקדשים והמסדרונות במסגד והמפתחות שלהם שייכים להקדשים האיסלאמיים, שיש להם ריבונות וסמכות משפטית עליהם. מדובר בפגיעה בוטה ומסוכנת בקדושת המקומות הללו, שאין לפגוע בה בשום זכות ובשום צורה.


ההקדשים קראו לתושבי העיר חברון להתעמת עם ההתקפות הללו עם האיתנות והאיתנות שלהם בתוך הקודש על ידי קיום תפילות ופעולות דתיות שונות.

פלסטין

ב 07 אפר 2025 9:07 am - שעון ירושלים

10 הרוגים, כולל עיתונאי, כשהכיבוש הפציץ אזורים שונים ברצועת עזה

לפחות 10 אזרחים, כולל עיתונאי, נרצחו, ואחרים נפצעו, עם שחר ביום שני, כשהכיבוש הפציץ אזורים שונים ברצועת עזה.


מקורות מקומיים דיווחו כי מטוסי הכיבוש הפציצו אוהל לעיתונאים סמוך לבית החולים "מתחם רפואי נאצר" בעיר חאן יונס, מה שהוביל למותו של העיתונאי חילמי אלפקאווי והצעיר יוסף אלחזנדר, ולפציעת העיתונאים: אחמד מנצור, חסן אל-א-א-ליח, אחמד אל-א-לחא, אחמד איסליח, אחמד איסליח, אחמד איסליח, אחמד. אל-עטאר, איהאב אלברדיני, מחמוד עוואד, מג'ד קאדעה ועלי איסליח, עם פציעות שונות, חלקן חמורות.

היא הוסיפה כי הכיבוש הפציץ שני בתים ממערב לעיר דיר אל-בלח באמצע רצועת עזה, מה שהוביל למותם של שני אזרחים ולפציעתם של אחרים.


מקורות מקומיים אמרו כי מל"טי הכיבוש כוונו לקבוצת אזרחים ברחוב ואדי אל-עראיס בשכונת אל-זייתון, דרומית לעיר עזה, מה שהוביל למותם של שלושה אזרחים: ע'סאן בסאם אל-אנקר, עוואד ג'מאל אל-חרזין וסעיד אשור דגמוש.


היא הוסיפה כי הכיבוש הפציץ גם את רחוב מסעוד באזור אל-ג'ארן, צפונית לעיר עזה, מה שהוביל למותו של הצעיר, עבדול כרים אכרם מוקבל.


שני אזרחים נרצחו גם הם ואחרים נפצעו בהפצצת הכיבוש בג'בליה אל-בלד, מצפון לרצועת עזה.


מאז 7 באוקטובר 2023, כוחות הכיבוש פתחו בתוקפנות נגד רצועת עזה, והביאה למותם של 50,695 אזרחים, רובם ילדים ונשים, ולפציעתם של 115,338 אחרים, סכום אינסופי, שכן מספר קורבנות עדיין נמצאים מתחת להריסות, ובלתי ניתנים להצלה ולשירותים. אותם.

פלסטין

א 06 אפר 2025 9:58 pm - שעון ירושלים

ילד נהרג מכדורי כיבוש בטורמוס עיה, צפונית מזרחית לרמאללה

הערב (ראשון) נהרג נער ושניים נוספים נפצעו מפגיעת כדורי כוחות הכיבוש הישראלי סמוך לעיירה טורמוס איה, צפונית מזרחית לרמאללה.


ממשרד הבריאות נמסר כי נודע לו, באמצעות הרשות הכללית לעניינים אזרחיים, על מותו של הנער עומר מוחמד סעדה רביע (בן 14) בכדורי כיבוש בעיירה טורמוס איה.


על פי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש ירו כדורים חיים לעבר שלושה ילדים בזמן ששהו ברחוב הסמוך לעיירה ופצעו אותם. אחד מהם, עומר מוחמד סעדה רביע (בן 14), נעצר לפני ההודעה על מותו, ואילו שני הילדים האחרים הועברו לקבלת טיפול במרכז רפואי בכפר אבו פלאח הסמוך.


אגודת הסהר האדום מסרה, בהודעה קצרה, כי העבירה שני ילדים (בני 14 ו-15) מהכפר אבו פלאח לקבלת טיפול בבית החולים. אחד מהם נפגע מכדור בבטן, והשני בירך.


מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש חסמו את יציאתם של אמבולנסים מהעיירה טורמוס איה, ועיכבו אותם בכוונה.

פלסטין

א 06 אפר 2025 1:44 pm - שעון ירושלים

מניין ההרוגים ברצועת עזה עלה ל-50,695

משרד הבריאות בעזה הודיע היום, ראשון, כי מניין ההרוגים ברצועת עזה עלה ל-50,695, רובם ילדים ונשים, מאז תחילת תוקפנות הכיבוש הישראלי ב-7 באוקטובר 2023.


היא הוסיפה כי מניין ההרוגים עלה ל-115,338 מאז תחילת התוקפנות, בעוד מספר קורבנות עדיין נמצאים מתחת להריסות, וצוותי אמבולנס והגנה אזרחית אינם יכולים להגיע אליהם.


היא ציינה כי במהלך 24 השעות האחרונות הגיעו לבתי החולים ברצועת עזה 26 חללים ו-113 פצועים, בעוד שמספר הקדושים והפצועים מאז ה-18 במרץ האחרון, לאחר שהכיבוש הפר את הסכם הפסקת האש, עומד על 1,335 חללים ו-3,297 פצועים.


היא ציינה כי ישנם מספר קורבנות עדיין מתחת להריסות ובכבישים, וצוותי אמבולנס והגנה אזרחית אינם יכולים להגיע אליהם.

פלסטין

א 06 אפר 2025 1:19 pm - שעון ירושלים

כוחות הכיבוש יורים פצצות קול בבית החולים הממשלתי בג'נין

ביום ראשון בבוקר ירו כוחות הכיבוש הישראלי רימוני הלם בכניסה לבית החולים הממשלתי ג'נין, בזמן שנכחו מספר אזרחים וחולים, מה שהוביל למצב של פחד ובהלה בשורותיהם.


מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש התפרסו ליד שכונת ג'בריאת, עצרו רכבים של אזרחים ובדקו את זהותם.


התוקפנות של הכיבוש נגד העיר והמחנה ג'נין נמשכת כבר היום ה-76, ומותירה 36 חללים, עשרות פצועים ועצורים.

פלסטין

א 06 אפר 2025 12:53 pm - שעון ירושלים

מתנחלים כרתו שתילי זיתים מצפון לרמאללה

היום, יום ראשון, כרתו מתנחלים מספר שתילי זיתים בכפר אום צפא, מצפון לרמאללה.


מקורות מקומיים אמרו כי המתנחלים כרתו ועקרו כ-15 שתילי זיתים שזה עתה נטעו באזור הצפוני של הכפר.


המקורות הסבירו כי התקיפה פגעה בשתילים באדמות בבעלות האזרח ג'מאל עומר.

פלסטין

א 06 אפר 2025 11:43 am - שעון ירושלים

הכיבוש הורס מתקנים וסוגר כביש חקלאי בטובאס ובבית לחם

היום, יום ראשון, החלו כוחות הכיבוש הישראליים בהריסת מתקנים אזרחיים באזור ראס אל-אחמר, דרומית מזרחית לטובאס.


הפקיד האחראי על תיק בקעת הירדן בנפת טובאס, מואטז בשארת, אמר כי כוחות הכיבוש החלו בהריסת מתקני מגורים ומכלאות צאן השייכים לאזרחים באזור.


בבית לחם, ביום ראשון, סגרו כוחות הכיבוש הישראלי כביש חקלאי באזור "אום רוקבה", דרומית לעיירה אל-ח'דר, דרומית לבית לחם.


מקורות מקומיים דיווחו כי דחפור צבאי כיבוש סגר כביש חקלאי עם תלוליות עפר באזור אום רוקבה לאחר שחיבר אותו בדחפור, בידיעה שזהו הדרך היחידה המתחברת לאדמות חקלאיות באזורי (אלבירה, ואדי אלשאמי, ואדי אלבג'לה, פאגור, בתן אלמעסי ו-ואביארדי).


היא הוסיפה כי החקלאים לא הצליחו להגיע לאדמותיהם, לאחר שכל הכבישים החקלאיים נסגרו מאז תחילת התוקפנות של הכיבוש נגד רצועת עזה ב-2023.

פלסטין

א 06 אפר 2025 11:16 am - שעון ירושלים

יוניסף: סגירת כ-21 מרכזי טיפול בתת תזונה בעזה

דובר קרן הילדים של האו"ם (UNICEF), קאזם אבו חלף, הודיע היום, ראשון, על סגירת כ-21 מרכזים לטיפול בתת תזונה בעזה, כתוצאה מחידוש תוקפנות הכיבוש הישראלי, והוצאת צווי פינוי באזורי הפעילות.


הוא הסביר, בהצהרות לעיתונות, כי יוניסף ממתין להוצאת דו"ח מהגוף המיוחד לסיווג ביטחון תזונתי ברצועת עזה, ולהצגת התוצאות.


הוא ציין כי הכיבוש ממשיך לסגור את המעברים עם רצועת עזה, ומונע כניסת סיוע, חומרים רפואיים, תוספי תזונה וכו' למשך 35 יום.


ראוי לציין כי יוניסף אמר אתמול כי יותר ממיליון ילדים ברצועת עזה נשללו מסיוע מציל חיים במשך יותר מחודש, והצביעו על כך שהמשך מניעת כניסת הסיוע לעזה מהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ויש לה השלכות קשות על ילדים.


היא אישרה שיש לה אלפי חבילות סיוע שממתינות לכניסה לרצועת עזה, ושיש לאפשר להן להיכנס לאלתר, ושהמזונות המשלימים לתינוקות בעזה אזלו, ונשאר רק מספיק חלב מוכן ל-400 ילדים למשך חודש.

פלסטין

א 06 אפר 2025 10:47 am - שעון ירושלים

הכיבוש ממשיך בתוקפנותו נגד ג'נין וטול כרם

תוקפנות הכיבוש הישראלי נגד העיר טול-כרם והמחנה שלה נכנסת ליומה ה-70 ברציפות, וליום ה-57 שלה נגד מחנה נור שמס, לאור ההפרות המתמשכות וההסלמה הצבאית נגד אזרחים.


מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש שלחו תגבורת צבאית לעיר ולמחנות טול כרם ונור שמס, ופרסו צוותי חי"ר בכמות גדולה בתוך שכונותיהם, הסתערו על בתים, השחיתו אותם, יורים כדורים חיים ופצצות אור ושומעים מדי פעם קולות פיצוצים, במיוחד לאחר חצות.


היא הוסיפה כי כוחות הכיבוש עדיין מוצבים במספר בתים בתוך שני המחנות, והסבו כמה מהם לצריפים צבאיים, בתקופה שבה מנגנוני הכיבוש התפשטו סביבם, על רקע מצור שהוטל עליהם.


מחנה נור שמס היה עד, עם עלות השחר, לפריסה אינטנסיבית של רכבי כיבוש וצוותי חי"ר ששוטטו בשכונותיו, והתרכזו בשכונת מנשייה, תוך סריקות וסירוק נרחבות.


במקביל, התפרסו כוחות הכיבוש בתוך מחנה טול-כרם, במסגרת ההסלמה המתמשכת שפגעה בכל שכונותיו, שהתרוקנו מתושביו לאחר שנעקרו בכוח מבתיהם, וללא סימני חיים לחלוטין, לאחר הרס מוחלט של התשתיות, חבלה, הריסה ושריפת בתים ומתקנים.


בהקשר קשור, רכבי הכיבוש הסתובבו ברחובות ובשכונות העיר באופן פרובוקטיבי, והציבו מחסומים מעופפים במספר מוקדים, ביניהם: רחוב שכם, רחוב שווייקה במחוז הצפון ובכניסה הדרומית לעיר. הם יירטו כלי רכב חולפים, עיכבו אותם לזמן ממושך וערכו אותם לבדיקה, בדיקת זהות נוסעיהם וחקירתם.


כוחות הכיבוש ממשיכים לתפוס מספר בתים ובנייני מגורים ברחוב שכם ובשכונה הצפונית של העיר, ולהפוך אותם לצריפים צבאיים תוך העמדת רכבם בסביבתם, תוך הגבלת אזרחים והפרעת תנועתם ברחוב, שקטעיהם נסגרו במחסומי עפר בשני הכיוונים.


תלמידי העיר טול-כרם ופרבריה יצאו הבוקר לבתי הספר שלהם כדי לחדש את חינוך הפנים, לאחר הפסקה של 70 יום כתוצאה מהתוקפנות המתמשכת נגד העיר ושני המחנות שלה, למעט חמישה בתי ספר לבנות שעדיין סגורים, שהם: בית ספר על-יסודי אל-עדוויה, בית-ספר יסודי ישביליה, בית-ספר יסודי סלביה, בית-ספר יסודי סלביה, בית-הספר היסודי, אבינו. בית ספר יסודי ח'ולה בינת אל-אזואר.


חזרה זו באה לאור המאמצים שעשו צוותים חינוכיים בתיאום עם הרשויות הנוגעות במחוז, להבטיח סביבה חינוכית בטוחה בתנאים הקשים.


התוקפנות המתמשכת נגד העיר ושני מחנותיה הביאה למותם של 13 אזרחים, בהם ילד ושתי נשים, אחת מהן בחודש השמיני להריונה, בנוסף לפציעתם ומעצרם של עשרות, ולעקירה כפויה של יותר מ-4,000 משפחות ממחנות טול כרם ונור שמס, בנוסף לעשרות בתי משפחות צפונית ועשרות בתי משפחותיהם. חלקם הוסבו לצריפים צבאיים.


תוקפנות זו גרמה גם להרס מקיף של התשתיות, הבתים, החנויות וכלי הרכב שהיו נתונים להריסה מוחלטת וחלקית, שריפה, ונדליזם, ביזה וגניבה, שכן 396 בתים נהרסו כליל ו-2,573 נהרסו חלקית במחנות טול כרם ונור שמס, בנוסף לסמטאותיהם ולסמטאותיהם.


**עוּבָּרִי**


הכיבוש הישראלי ממשיך בתוקפנותו זה היום ה-76 ברציפות נגד העיר ג'נין והמחנה שלה, על רקע דחפור ושריפת בתים, הריסת אחרים והפיכתם לצריפים צבאיים.


חיילי הכיבוש ירו הבוקר כדורים חיים לעבר קבוצת עובדים, סמוך לחומת האפרטהייד באדמות הכפר רומנה, צפונית מערבית לג'נין, בזמן שניסו להגיע לעבודתם בתוך אדמות 1948, מה שהוביל לפציעה של צעיר מפגיעת כדורים חיים ברגל.


חיילי הכיבוש השליכו רימון יד לשכונת אלחדף במהלך הסתערותם אתמול בערב, שבת, והם פשטו גם על בניין סמא ג'נין, סמוך לשכונת ג'בריאת, תוך כדי שליחת תגבורת צבאית ומשוריינים לעיר ולמחנה, מהמחסום הצבאי אל-ג'למה לסביבת המחנה.


כוח חי"ר נפרס באזור אל-ע'בז בסביבת המחנה ואזור ואדי בורקין, והם ממשיכים לבנות ולהרחיב כבישים, לשנות את מאפייני המחנה ולהרוס בתי אזרחים.

צבא הכיבוש ממשיך באימונים הצבאיים שלו בסביבת המחסום הצבאי אל-ג'לאמה מצפון לג'נין, שם הוא יורה כדורים חיים מדי פעם בסביבת מחנה ג'נין הריק.

אתמול, שבת, הקימו כוחות הכיבוש מחסום בכניסה לעיירה סילת אל-דהר, דרומית לג'נין, וערכו חיפושים בכלי רכב של אזרחים, שהובילו לשיבוש תנועת האזרחים וכלי הרכב.

המצב ההומניטרי מחמיר עבור כ-21,000 עקורים שנעקרו בכוח על ידי הכיבוש מבתיהם במחנה ג'נין, במיוחד כשאיבדו את מקור פרנסתם ורכושם, ונמנעה מהם לחזור אליהם.

ההערכה היא כי 600 בתים נהרסו במחנה, בעוד שקרוב ל-3,000 יחידות דיור הפכו לבלתי ראויות למגורים.


על פי הנתונים, מצבם הכלכלי של 21,000 העקורים מייצג מציאות ואתגר חדש במישור ההומניטרי בג'נין, מה שהגדיל את שיעור העוני בקהילת ג'נין, במיוחד עם העקורים שמאבדים את מקום עבודתם ועסקיהם.


מספר הקדושים במחוז עלה ל-36 קדושים, בעוד הכיבוש ממשיך לבצע פשיטות ומעצרים נרחבים בכפרים ובערים של המחוז על בסיס כמעט יומיומי.

פלסטין

א 06 אפר 2025 10:00 am - שעון ירושלים

פצועים ומעצרים בגדה המערבית ובירושלים

ביום ראשון בבוקר, כוחות הכיבוש הישראלי פצעו אזרחים ועצרו אחרים באזורים שונים בגדה המערבית ובירושלים.


בירושלים הכבושה הסתערו כוחות הכיבוש על אל-עיסאוויה ועצרו את שני הצעירים, אחמד אל-אפגני ועלי מוסטפא, לאחר שפשטו על בתיהם וערכו בהם חיפוש.


כוחות הכיבוש הסתערו גם על העיירה ענאתה, ופשטו על מספר בתים, לאחר שהסירו את הדלתות והתעסקו בתכולתה.


ברמאללה נפצע פועל מהעיירה קופר, צפונית-מערבית לרמאללה, מפגיעת כדורים חיים בכף הרגל כשהיה סמוך לחומת הסיפוח וההרחבה של האפרטהייד, והוא הועבר לבית החולים.


בבית לחם ירו כוחות הכיבוש כדורים, פצצות גז רעיל ופצצות קול לעבר קבוצת פועלים באזור "ואדי אבו אל-חומוס" בעת שניסו להגיע למקום עבודתם בעיר ירושלים, מה שהוביל לפציעתו של מוחמד רדאידה (בן 17) בשני כדורים לירך אל-מחמדא במזרח בראמדאן, בראמדאן. ופצעים ממחנה דהיישה בדרום, ועבד קוואזבה עם כדור מתכת מצופה גומי בפה.


בשכם הסתערו כוחות הכיבוש על רחוב אל-אסד בעיר, פשטו על בית, ערכו בו חיפוש והתעסקו בתכולתו, ועצרו את האזרח עדנאן אל-קוני ואת בנו סעד.


כוחות הכיבוש הסתערו גם על מחנות אל-עין ובלאטה, פשטו שם על מספר בתים, ערכו בהם חיפוש והתעסקו בתכולתם. לא דווח על מעצרים.


בחברון עצרו כוחות הכיבוש את הצעיר מוג'אהיד נאסר מוקבל, לאחר שפשט וערכו חיפוש על בית משפחתו במחנה אל-ערוב.


כוחות אלו הסתערו גם על מספר בתים במחנה השייכים למשפחות מוקביל וג'ארה.


ראוי לציין כי כוחות הכיבוש הסתערו אמש על הכפר חנבה במסאפר יטא, המאוים בהריסה על ידי הכיבוש, ופשטו על בתי אזרחים, זרעו הרס על תכולתם וחקרו אותם בשטח.


בקלקיליה הסתערו כוחות הכיבוש על העיירה עזון מהכניסה הצפונית הראשית שלה, ופשטו על מספר בתים, שבעליהן זוהו: חמאדה אל-אדם, מוסטפא רדואן, לאית' אל-עראג', אחמד סלים, מוראד חוסיין, חאלד אל-מוסל'ה, מזיד סוקרווי ומואזד סוקרווי. הם נפרסו בשכונות שונות של העיירה, ביניהן: "שכונת אלמנצור, אזור אל-עזוני, דרך עזון, כפר ת'לת'".


כוחות אלו תפסו גם הקלטות מצלמות מעקב מהאזורים והשכונות שעליהם פשטו, לאחר פשיטה שנמשכה למעלה משש שעות.

פלסטין

א 06 אפר 2025 9:48 am - שעון ירושלים

עזה מדממת... הרוגים ופצועים כתוצאה ממלחמת ישראל המתמשכת ברצועה

מספר אזרחים, בהם ילדים, נהרגו ונפצעו משחר היום, יום ראשון, בהפצצות המתמשכות של הכיבוש הישראלי על אזורים שונים ברצועת עזה.


מקורות מקומיים, המצטטים מקורות רפואיים, דיווחו כי ילדה נהרגה ואחרות נפצעו כשהכיבוש הפציץ בית במחנה חאן יונס, דרומית לרצועת עזה.


אותם מקורות הוסיפו כי שני אזרחים נהרגו בהפצצת מזל"ט ישראלי שכוון לחקלאים מדרום לחאן יונס.


צוותי ההצלה חילצו את הילדה, איליין עלאא ברקה, לאחר שהכיבוש הפציץ בית בעיירה בני סוהאילה, מזרחית לעיר חאן יונס, לפני מספר ימים.

ארבעה אזרחים נפצעו גם בהפגזה ארטילרית של הכיבוש על התקהלות אזרחים, באזור אל-אוומרה, מזרחית לעיירה עבסאן אל-כבירה, מזרחית לחאן יונס.


אזורי צפון העיר רפיח עדים להפצצה מתמשכת של ארטילריה של הכיבוש, ומטוסי קרב ממשיכים לפוצץ בנייני מגורים, מצפון לעיר רפיח.


בעוד שמספר ההרוגים כתוצאה מהכיבוש המכוון לבית ואוהלים של עקורים ממערב לחאן יונס עלה ל-19 חללים.


תוך 24 שעות הגיע מספר הקדושים כתוצאה מהפצצת הכיבוש המתמשכת של רצועת עזה ל-46 חללים.


מאז 7 באוקטובר 2023, כוחות הכיבוש פתחו בתוקפנות נגד רצועת עזה, והביאה למותם של 50,669 אזרחים, רובם ילדים ונשים, ולפציעתם של 115,225 אחרים, מחיר אינסופי, מכיוון שמספר קורבנות עדיין נמצאים תחת הריסות וחילוץ הכבישים ואינם יכולים להגיע אליהם.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 10:44 pm - שעון ירושלים

אונר"א: כ-1.9 מיליון בני אדם בעזה היו נתונים לעקירה חוזרת ונשנית

סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א) אמרה ביום שבת כי כ-1.9 מיליון בני אדם ברצועת עזה, כולל אלפי ילדים, היו נתונים לעקירה חוזרת ונשנית על רקע הפצצות ופחד מאז תחילת המלחמה הישראלית בעזה.


הסוכנות הוסיפה, באמצעות החשבון שלה בפלטפורמת "X", כי קריסת הפסקת האש ברצועת עזה גרמה לגל עקירה נוסף, שהשפעותיו השפיעו על יותר מ-142,000 בני אדם.

_

פלסטין

ש 05 אפר 2025 9:54 pm - שעון ירושלים

פציעות מחנק במהלך הסתערות הכיבוש על מערב חברון

מספר אזרחים סבלו מחנק, בערב שבת, במהלך הסתערות כוחות הכיבוש הישראלי על העיירה אידנה ממערב לחברון.


לפי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש הסתערו על העיירה וירו רימוני הלם וגז רעיל לעבר האזרחים, מה שגרם למספר מהם לסבול מחנק וטופלו בשטח.


באותו הקשר מנעו כוחות הכיבוש מאזרחים כניסה או יציאה מהכפר דיר ראזיה בעיירה דורה, דרומית-מערבית לחברון, במקביל להסתערות על הכפר על ידי מתנחלים חמושים.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 8:32 pm - שעון ירושלים

יוניסף: המזון המשלים לתינוקות בעזה אזל, ויש מספיק חלב ל-400 ילדים

קרן הילדים של האו"ם (UNICEF) מסרה כי אלפי חבילות סיוע עדיין ממתינות לכניסה לרצועת עזה, והדגישה את הצורך לאפשר את כניסתם באופן מיידי לאור התנאים ההומניטריים המדרדרים, במיוחד בקרב ילדים.


בהודעה דחופה הזהיר הארגון מפני דלדול המזון המשלים לתינוקות בעזה, וציינו כי יתרת החלב המוכן לשימוש מספיקה ל-400 ילדים בלבד למשך חודש אחד, מה שמסכן את חייהם של מאות ילדים.


יוניסף הוסיפה כי ילדים המקבלים טיפול בתת תזונה ניצבים כעת בפני סכנה חמורה בשל המצור שהוטל על רצועת עזה, אשר מעכב את הגישה לתמיכה רפואית ותזונתית אליהם.


היא ציינה כי מאז 18 במרץ 2025, 15% מהמרכזים לטיפול בתת תזונה בעזה נסגרו, בין אם בעקבות צווי פינוי ובין אם בגלל הפצצות, שהחריפו את מצבם של 350 ילדים שקיבלו טיפול במרכזים אלו, מה שמאיים ישירות על חייהם.


יוניסף קרא לקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים דחופים לסיום המצור ולאפשר סיוע הומניטרי להיכנס כדי להציל את חייהם של ילדים בעזה.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 8:13 pm - שעון ירושלים

אונר"א: צפון הגדה המערבית עדה למסע העקירה הגדול ביותר מאז 1967 כתוצאה מהתוקפנות של ישראל

סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א) חשפה כי התוקפנות הצבאית הישראלית המתמשכת בצפון הגדה המערבית הכבושה גרמה ל"גל עקירת האוכלוסין הגדול ביותר מאז מלחמת 1967".


זה קורה כאשר צבא הכיבוש הישראלי ממשיך בתוקפנותו נגד מחנות, עיירות וערים בצפון הגדה המערבית מאז ה-21 בינואר.


בפוסט על חשבונה ב-


ב-5 ביוני 1967 התרחשו עימותים צבאיים בין ישראל מחד, לבין מצרים, סוריה, ירדן ועיראק מאידך גיסא, בסיוע צבאי, פיננסי וטכני מאלג'יריה, לבנון, ערב הסעודית וכווית.


הנושא הפלסטיני היווה אז מרכיב יסוד בסכסוך הערבי-ישראלי, שהתגלם במלחמה זו, שכן השטחים הפלסטיניים שלא נכבשו על ידי ישראל ב-1948 היו נתונים לשני ממשלים ערביים, המצרי הראשון האחראי על רצועת עזה, והירדני השני האחראי על הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים.


במהלך ששת ימי המלחמה ומה שמכונה "הנסיגה", כבשה ישראל את הגדה המערבית, עזה, חצי האי סיני המצרי ורמת הגולן הסורית.


היסטוריונים אמרו כי ישראל שדדה את האזורים שכבשה ב-1967, וניצלה את משאבי המים והמשאבים הכלכליים שלהם, מה שתרם לתמיכה בכלכלתה.


כמה סצנות "נסיגה" של עקירה והרס שיטתי של שכונות מגורים חוזרות על עצמן, בעוד הפלסטינים מסכימים שמלחמת רצח העם הישראלית הנוכחית נותרה החריפה והאכזרית ביותר מאז 1967.


אונר"א הדגישה בפרסומה כי "המבצע הצבאי המתמשך של ישראל בצפון הגדה המערבית הביא להרס שיטתי ולעקירה כפויה של פלסטינים, וכללו צווי הריסה שהשפיעו על משפחות פלסטיניות ומחנות פליטים".


היא הדגישה כי היא "ממשיכה לעבוד עם שותפיה למתן סיוע הומניטרי דחוף ותמיכה פסיכולוגית וחברתית למשפחות עקורים בגדה המערבית".


אונר"א הוסיפה כי הצוותים שלה בגדה המערבית מספקים שירותים בסיסיים, מספקים מרפאות בריאות ניידות ושירותי למידה מקוונים, אך המצב נותר "מדאיג ביותר".


מאז תחילת מלחמת ההשמדה ברצועת עזה, הצבא הישראלי והמתנחלים הסלימו את התקפותיהם בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שהובילו למותם של יותר מ-944 פלסטינים, לפציעתם של קרוב ל-7,000 ולמעצר של 15,700, לפי נתונים פלסטינים רשמיים.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 7:34 pm - שעון ירושלים

מתנחלים תוקפים חקלאים וכלי רכב ממזרח לרמאללה

מתנחלים, מוגנים על ידי כוחות הכיבוש הישראליים, תקפו בערב שבת חקלאים וכלי רכב ליד הכפר אל-מוג'יר, צפונית מזרחית לרמאללה.


לפי מקורות מקומיים, קבוצת מתנחלים תקפה באבנים חקלאים וכלי רכב בכניסה המערבית לכפר, בכביש המוביל לכפר השכן אבו פלאח, אך לא דווח על נפגעים.


המקורות הוסיפו כי הבוקר תקפו כוחות הכיבוש התקהלות בדואית בצד הדרומי של הכפר, עצרו מספר מתושביו, התעללו בהם, בדקו את זהותם ואיימו עליהם אם יעזבו את סביבת אוהליהם או יתקרבו למאחז ההתנחלות הסמוך שהוקם על אדמות הכפר.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 7:24 pm - שעון ירושלים

הרוגים בהפצצת הכיבוש בשכונת אל-שוג'עייה, מזרחית לעזה

שלושה אזרחים נהרגו ואחרים נפצעו, בערב שבת, בשתי פשיטות שפתחו מטוסי הכיבוש על שכונת שוג'עייה, מזרחית לעיר עזה.


מקורות מקומיים דיווחו כי מל"טי הכיבוש כוונו לשתי פשיטות על קבוצת אזרחים בשכונת אל-שוג'עייה, שהובילו למותם של שלושה אזרחים.


זו היום השני ברציפות, "שכונת אל-שוג'עייה" נתונה לתוקפנות צבאית קרקעית, השלישית מאז תחילת מלחמת רצח העם נגד עזה ב-2023, כאשר רכבי הכיבוש מוצבים בגבעת אל-מנטאר וסביבתה, יחד עם שליטה נוספת ברחוב אל-מנסורה.


עדי ראייה הוסיפו כי כוחות הכיבוש יורים ללא הרף במכונות ירייה ופגזי ארטילריה לעבר דרום רחוב אלמנסורה, רחוב ואדי אל-עראיס ואזור באיארת אל-חאג' עאדל אל-שאווה, בנוסף לרחוב אל-סיקה בשכונת אל-זייתון, שכן הוא צמוד לרחוב ואדי. גם האזורים המזרחיים של שכונת אל-זייתון, "ביירת אל-ראיס וסביבת בית הספר של תוניס", חשופים מדי פעם להפגזות ארטילריות מתמשכות.



פלסטין

ש 05 אפר 2025 6:04 pm - שעון ירושלים

אזרח מהיישוב בידיא נפצע מכדורי כיבוש מצפון לירושלים

היום, שבת, נפצע אזרח מכדורי כוחות הכיבוש הישראלי בעת שהיה בסמוך לחומת הסיפוח וההרחבה של האפרטהייד שהוקמה על אדמות העיירה אל-ראם, מצפון לירושלים הכבושה.


לפי מקורות מקומיים, פועל מהעיירה בידיא, ממערב לסלפית, נפצע מירי ברגל, סמוך לסיפוח האפרטהייד וחומת ההרחבה באל-ראם. הוא הועבר לבית החולים, שם הוגדר מצבו יציב.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 5:17 pm - שעון ירושלים

טול כרם: הכיבוש עוצר צעיר ומקים מחסומים צבאיים במספר מקומות בעיר

בשבת אחר הצהריים, כוחות הכיבוש הישראלי פרסו את כלי הרכב הצבאיים שלהם ברחובות הראשיים של העיר טול-כרם, הקימו מחסומים מעופפים והפריעו לתנועת אזרחים וכלי רכב.


ברחוב המוביל לפרבר שווייקה מצפון לטול כרם, בין כיכר אלג'ערון לכיכר אל-מיג'ה, עצרו כוחות הכיבוש רכב ועצרו צעיר שהיה בתוכו, למרות ניסיון של אחת הנשים מאותו רכב למנוע מהכיבוש לעצור אותו, שכן עד לרגע זה לא נודעה זהותו של הצעיר.


במהלך מבצע המעצר קרעו חיילי הכיבוש את תמונתו של השהיד סלאח אל-באדו, שיבשו את התנועה אל שווייקה והעיר וממנה, עצרו עשרות כלי רכב, והחלו בחיפוש אחריהם ובאימות זהות הנוסעים, תוך שיגור פצצות קול כדי להטיל אימה על אזרחים.


בהקשר קשור, הקימו כוחות הכיבוש מחסום נוסף ברחוב שכם, מול מחנה טול-כרם, במקביל לפשיטה על מסעדת "פאואל אלשאם", שעברה פשיטות חוזרות ונשנות בתקופות קודמות, בהן נערכו חקירת עובדיה בשטח, בנוסף לחיפוש בכלי רכב שעברו בשטח, ולמנוע את זהותם ומכשיר הטלפון הנייד.


במחנה טול-כרם דיווחו עדי ראייה כי כוחות הכיבוש פשטו על מספר בתים בשכונת אל-רבאיה, והחלו בהרס רכוש אזרחים, תוך פינוי המחנה של תושביו שנעקרו ממנו בכוח.


ההסלמה הזו באה לאור המשך התוקפנות הישראלית נגד טול כרם ושני מחנותיה זה היום ה-69 ברציפות, על רקע ההסלמה של ההפרות כלפי אנשים ורכוש.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 5:06 pm - שעון ירושלים

צעדה ברמאללה בגנות התוקפנות הישראלית על עזה

עשרות פלסטינים השתתפו בשבת בצעדה בעיר רמאללה באמצע הגדה המערבית הכבושה, כדי להוקיע את התוקפנות הישראלית ברצועת עזה, ולדרוש לחץ לעצור אותה ולהגן על תושבי הרצועה.


הצעדה אורגנה בהזמנת הכוחות הלאומיים והאסלאמיים בעיר, בה הניפו המשתתפים את דגל פלסטין והסתובבו ברחובות רמאללה, קראו קריאות אנטי-ישראליות וקראו לפעולה ערבית, אסלאמית ובינלאומית להפסקת מלחמת רצח העם.


מזכ"ל תנועת היוזמה הפלסטינית, מוסטפא ברגותי, אמר, במהלך השתתפותו בצעדה, "לא נפקיר את עמנו בעזה, אשר נתון לטבח המוני וטבח, והמסר שלנו הוא שכל האנשים בכל מקום חייבים לקום להגנת עזה".


ברגותי שלח "פנייה לכל העמים הערבים והאסלאמים להפעיל לחץ בכל האמצעים כדי לעצור את רצח העם".


הוא הוסיף: "אם 57 מדינות ערביות ייפגשו ויחליטו לשבור את המצור על עזה, הן ישברו אותו, ואם ישלחו מסר ל(נשיא ארה"ב דונלד) טראמפ שמה שישראל עושה מאיים על האינטרסים האמריקאים, הוא ייאלץ לרסן את (ראש ממשלת ישראל בנימין) נתניהו.


המנהיג הפלסטיני קרא לכל המדינות "לנתק את יחסיהן עם ממשלת ישראל ולסגור את שגרירויותיהן".


הוא ראה שזה "שערורייתי שמדינות יעמדו לצד ישראל בזמן שהיא מבצעת שלושה פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני, שהם רצח עם, טיהור אתני וענישה קולקטיבית על ידי מניעת מים, תרופות ומזון מאנשים".


בתורו, סברי סעידם, סגן מזכיר הוועד המרכזי של פתח, סבר שמה שקורה בעזה הוא עדות לכישלון הקהילה הבינלאומית בהגנה על זכויות האדם.


לדבריו, "לא נשתוק, לא נשתוק, ונעבור לבלום את התוקפנות. שפיכות הדמים המתמשכת הזו גורמת לכך שערכי האדם מתו, וחושפת את שותפות העולם לכיבוש".


סעידם הדגיש את קיומה של "תקשורת קבועה עם כל הפלגים הפלסטיניים כדי לפעול להשגת אחדות לאומית".


ב-18 במרץ ויתרה ישראל על הסכם הפסקת האש וחילופי שבויים בתוקף מאז ה-19 בינואר, וחידשה את מלחמת רצח העם ברצועת עזה.

פלסטין

ש 05 אפר 2025 4:00 pm - שעון ירושלים

ארגון בינלאומי: הכיבוש הרג 200 ילדים בגדה המערבית מאז תחילת התוקפנות

ארגון בינלאומי סבר כי חוקים והסכמים בינלאומיים הקשורים להגנה על ילדים הפכו לאות מתה, לאור הפשעים וההפרות המתמשכים שביצע הכיבוש הישראלי נגד ילדים פלסטינים, במיוחד ברצועת עזה.

עאיד אבו קוטאיש, מנהל תכנית האחריות ב-Defense for Children International, אמר היום, שבת, בהצהרה כי "יום הילד הפלסטיני חלף השנה לאור פשעים והפרות חסרי תקדים נגד ילדים פלסטינים, שכן הכיבוש בגדה המערבית הרג כ-200 ילדים, מאז תחילת התוקפנות ב-37 באוקטובר, בנוסף לפשע 202, שבוצעו נגד ילדים. במרכזי מעצר ישראלים".

הוא הוסיף כי הפרות אלו "השפיעו על כל זכויות הילדים המוכרות בהסכמים בינלאומיים, ובעיקר באמנה לזכויות הילד, שאמורה הייתה לספק טיפול והגנה לילדים באזורי סכסוך או תחת כיבוש צבאי".

אבו קוטאיש אמר: "אין שמאל ימין לילדים בעזה שלא נעקר לחלוטין, בין אם הזכות לחיים, לחינוך, לבריאות וכו'".

הוא סבר כי "חוקים והסכמים בינלאומיים הקשורים להגנה על ילדים הפכו לאות מתה, לאור המשך הפשעים הישראלים נגד ילדים פלסטינים, בעיקר ברצועת עזה".

הוא המשיך, "פשעי הכיבוש מבוצעים לעיני כל העולם, ללא התערבות הגנה ולו הקטנה ביותר, מה שהפך את החוקים הבינלאומיים לסתם דיו על הנייר מול מכונת הפשע הישראלית".

פעיל זכויות האדם אבו קוטאיש ציין כי "פשעים אלו מדגישים את מידת השתיקה הבינלאומית והשותפות לכיבוש".