סבלם של אלפי המשפחות העקורות ברצועת עזה מחריף עם העלייה החדה בטמפרטורות, כאשר האוהלים העשויים מבד ופלסטיק הפכו למעין תנורים לוהטים. מרכזי המקלט, במיוחד בעיר דיר אל-בלח שבמרכז הרצועה, חסרים את מינימום תנאי האוורור, מה שהופך את השהייה בתוך חללים צפופים אלה לבלתי אפשרית בשעות היום.
הפסקות החשמל המתמשכות ומחסור במים מחמירים את התמונה ההומניטרית, כאשר העקורים מוצאים את עצמם ללא אמצעי קירור או מים מספקים כדי לכבות את להט הגוף. תנאים קשים אלה מפעילים לחץ עצום על משפחות שחיות ממילא במצב של עקירה כפויה ואובדן קורת גג קבועה.
בעדויות כואבות מתוך המחנות, דיווחו מקורות כי החולים והפצועים הם הנפגעים ביותר מגל חום זה, במיוחד אלה הסובלים מבעיות נשימה. אחד החולים התלויים בבלוני חמצן מתאר את גודל הכאב היומיומי, ומאשר כי קוצר הנשימה הנובע מהחום הגבוה גורם לו להרגיש מוות שוב ושוב בכל יום.
המשפחות מאשרות כי הגופים המותשים אינם מסוגלים עוד לשאת את האווירה החונקת בתוך האוהלים החסרים את הציוד הסניטרי הבסיסי ביותר. העקורים מציינים כי היעדר חלופות והצפיפות הרבה בתוך המחנות מחמירים את התפשטות מחלות העור והנשימה הקשורות לעליית הטמפרטורות.
מצד שני, אמהות עושות מאמצים עילאיים כדי להגן על ילדיהן ממכות שמש, כאשר הן שופכות מעט מים זמינים על ראשי הקטנים כדי להקל על עוצמת החום. אחת העקורות מתארת את המצב ככזה שהאוהל הופך לאש בוערת משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת השמש, מה שמאלץ אותם לחפש כל צל מחוצה לו.
מול מציאות מרה זו, אלפי עקורים מצאו בחוף הים של דיר אל-בלח את המקלט היחיד ואת מפלט הנשימה האחרון כדי לברוח מגיהינום האוהלים ועקיצות החרקים הנפוצות. למרות הסיכונים הביטחוניים האורבים באזור החוף, זרם המשפחות לעבר הים משקף רצון עז לקבל משב רוח קריר.
מראה התכנסות הילדים והנשים על החוף מגלם את נחישות האדם בעזה להיצמד לחיים ולהתמודד עם התנאים האקלימיים והמחיה הקשים ביותר. ניסיונות פשוטים אלה להתרענן נשארים האמצעי היחיד להתמודד עם מציאות החסרה את זכויות האדם הבסיסיות ביותר לנוכח המשך המשבר.
אני מת שלושים פעם ביום בגלל קוצר נשימה הנובע מהחום העז בתוך האוהל הזה.
שתף את דעתך
להבת הקיץ מכפילה את סבלם של העקורים בעזה: האוהלים הופכים לתנורים אנושיים