משבר מעבר אל-כראמה מחריף: מהלכים רשמיים פלסטיניים-ירדניים וקריאות עממיות לחרם

הסבל של הפלסטינים השבים למולדת דרך מעבר אל-כראמה (גשר המלך חוסיין) הולך וגובר, כאשר מסע השיבה הפך לגיהינום אמיתי עקב צפיפות קיצונית ותנאים קשים. הציבור הגיב לדיווחים על שירותים ירודים, מה שגרם לשר הפנים הירדני, מאזן אל-פראיה, לערוך סיור שטח שבו בחן את האתגרים העומדים בפני הנוסעים בטמפרטורות גבוהות.\n\nבמהלך ביקורו, הורה השר הירדני על הצורך לשפר את השירותים הניתנים באוהלי ההמתנה ולפתח בדחיפות את תשתית הגשר. אל-פראיה הדגיש כי לגשר יש ייחוד השונה משאר מעברי הגבול, מכיוון שהוא כפוף לנהלי הצד הישראלי, וציין כי עומס הנסיעות הנוכחי קשור לעונת הקיץ ולשובם של מהגרים וסטודנטים.\n\nמצידו, שר הפנים הפלסטיני, זיאד הב אל-ריח, נסע לבירה הירדנית עמאן כדי לקיים דיונים דחופים עם עמיתו הירדני לבחון דרכים להקל על האזרחים. פגישות אלו נועדו לתאם מאמצים טכניים וניהוליים כדי להבטיח זרימה חלקה של נוסעים ולמנוע הצטברותם באולמות ההמתנה.\n\nדובר משרד הפנים הפלסטיני, מוחמד אל-תמימי, הסביר כי המשבר נובע בעיקר מצמצום דרסטי של שעות הפעילות היומיות על ידי הכיבוש. לאחר שהמעבר פעל מסביב לשעון, הוא נסגר כעת בשעה אחת בצהריים, מה שיצר פער גדול בין מספר הנוסעים לבין הקיבולת המותרת.\n\nאל-תמימי ציין כי הפלטפורמה האלקטרונית המיועדת להזמנות יכולה להכיל רק 4,000 נוסעים ביום, בעוד שמספר המעוניינים לעבור עולה על 10,000 איש. פער גדול זה הוביל לכך שאלפי פלסטינים נותרו תקועים בצד הירדני, ואינם יכולים לשוב לבתיהם בגדה המערבית.\n\nבהקשר קשור, חשפו מקורות רשמיים על התפשטות תופעות שליליות כתוצאה מהמשבר, כולל ניסיונות סחיטה ובקשת שוחד שהגיעו לעיתים ל-500 דינר ירדני בתמורה להקלה במעבר. משרד הפנים קרא לאזרחים לא להיענות לסחיטות אלו ולדווח מיד לרשויות המוסמכות כדי לנקוט בצעדים משפטיים הנדרשים.\n\nבמישור המשפטי, הודיעה המועצה המתאמת של מוסדות המגזר הפרטי על הגשת תביעה משפטית בפני בית המשפט המחוזי בישראל נגד רשויות הכיבוש. התביעה דורשת לחייב את רשות שדות התעופה הישראלית להגדיל את שעות הפעילות ולספק שירותים ההולמים את כבוד האדם, בהתבסס על ההסכמים הבינלאומיים החתומים.\n\nיו"ר האיגוד הכללי לתעשיות, נסאר נסאר, הדגיש כי ההגבלות המוטלות אינן רק הליכים מנהליים, אלא פגיעה ישירה בחופש התנועה ובזכות למעבר. הוא הדגיש כי הגבלות אלו גורמות נזקים חמורים לכלכלה הלאומית הפלסטינית ומעכבות את תנועת הייצוא והייבוא דרך המעבר היבשתי היחיד.\n\nבקרב הציבור, פעילים ותנועות חברתיות קראו לשנות את שם המעבר מ'אל-כראמה' ל'גשר הייסורים' כביטוי לכעסם על המציאות המרה. אקדמאים תיארו את צעקות הילדים והנשים בתורי ההמתנה כקריאת מצוקה הדורשת התערבות בינלאומית כדי לעצור את מדיניות ההתעללות השיטתית שמפעיל הכיבוש.\n\nכמו כן, יצאו לדרך יוזמות נוער תחת השם 'תנועת חרם הגשר', שקראו לפלסטינים להימנע מנסיעות לא חיוניות במהלך השבוע הנוכחי. התנועה שואפת ליצור לחץ ציבורי מאוחד כדי לדחות את מדיניות 'ההשפלה' ולדרוש פתרונות יסודיים שיבטיחו את כבוד הנוסע הפלסטיני.\n\nהדיווחים מצביעים על כך שמועדי ההזמנה דרך הפלטפורמה האלקרונית הושלמו לחלוטין עד אמצע חודש יולי הקרוב, מה שגרם לרבים לבטל את נסיעותיהם. חסימה זו באופק הנסיעות הגבירה את המתח הציבורי כלפי הנהלים הנהוגים משני צידי הגבול, בתוך דרישות לפיקוח קפדני על חברות התחבורה.\n\nמקורות פלסטיניים אישרו כי הגישה הרשמית מול ירדן מאוחדת, ומתמקדת בצורך לחזור למערכת העבודה שהייתה נהוגה לפני ה-7 באוקטובר 2023. הממשלה הפלסטינית רואה בחופש התנועה זכות מהותית ולא חסד, וכי המשך סגירת המעבר בשעה מוקדמת מהווה פשע נגד האנושות.\n\nבאווירה זו, עמד שר הפנים הירדני בראש ישיבה מורחבת של כל הגורמים הפועלים בגשר כדי להכין תוכנית חירום להתמודדות עם הצפיפות. ההוראות החדשות כללו את הצורך לספק סככות נוספות ומתקני תברואה הולמים, יחד עם האצת תהליכי הבדיקה הביטחונית כדי לצמצם את זמן ההמתנה ככל האפשר.\n\nהפתרון השורשי למשבר תלוי במידת היענותן של רשויות הכיבוש ללחצים הפוליטיים והמשפטיים לפתוח את המעבר מסביב לשעון. ועד שזה יקרה, הפלסטיני ממשיך לשלם את מחיר המצור וההגבלות מכבודו, זמנו וכספו, במסע שיבה שאמור להיות קל למולדתו.\n\nמה שקורה במעבר הוא אסון יומיומי ההופך לטרגדיה עבור האזרחים, והפתרון השורשי הוא הגדלת שעות הפעילות כזכות בסיסית לחופש התנועה.