זינה אבו עיד... קורבן חדש של המתנה ל'רשימות המוות' הרפואיות בעזה

במציאות בריאותית טרגית הפוקדת את רצועת עזה, חלומותיהן של משפחות פלסטיניות לספק טיפול מינימלי לילדיהן מתפוגגים, כאשר המוות אורב לקטנים עקב מחסור בטיפול ותת-תזונה. הילדה זינה אבו עיד הייתה הקורבן האחרון של מציאות מרה זו, שכן לא רק המחלה הקטלנית הרגה אותה, אלא גם ההמתנה הארוכה בתורי ההפניות הרפואיות שלא נפתחו בפניה דלתות ההצלה.

זינה לקתה בדלקת כבד אוטואימונית נדירה, מצב הדורש התערבות כירורגית דחופה להשתלת כבד ובדיקות מדויקות החורגות מיכולות מערכת הבריאות המותשת ברצועה. ד"ר אחמד אל-פארה, מנהל בניין הילדים במתחם הרפואי נאסר, הסביר כי המצב דרש נסיעה מיידית כדי להציל את חייה מהידרדרות מהירה.

למרות שהוצאה הפניה רפואית שהוגדרה כדחופה, הליכי התיאום המורכבים וסגירת המעברים מנעו את יציאתה במועד. מקורות רפואיים אישרו כי המוות היה מהיר יותר מהניירת הרשמית, כאשר הילדה נפטרה ביום שישי האחרון לאחר מסע סבל קשה עם המחלה וההמתנה.

אמה של זינה מספרת במרירות את פרטי הימים האחרונים, ומציינת כי בתה עברה בתחילה אבחון שגוי שהוביל לנטילת תרופות שהחלישו את מערכת החיסון שלה במקום לחזק אותה. תוך ימים ספורים, מצבה הבריאותי של הילדה הידרדר באופן דרמטי, כאשר איבדה את ראייתה ושמיעתה ונכנסה לתרדמת מלאה לפני מותה ב-26 ביוני הנוכחי.

סיפורה של זינה אינו רק מקרה פרטי, אלא הוא השתקפות של טרגדיה גדולה שחווים אלפי חולים בעזה; שכן הסטטיסטיקה הרשמית מצביעה על למעלה מ-22 אלף חולים הממתינים לתורם להפניה טיפולית בחו"ל. מתוכם, כ-5,000 ילדים עומדים בפני סכנות אמיתיות לחייהם עקב מחסור ביכולות כירורגיות ותרופתיות.

רופאים מזהירים מפני 500 מקרים קריטיים בקרב ילדים הסובלים ממחלות דומות למצבה של זינה, הכוללות מומים מולדים בלב, סרטן ואי ספיקת כליות. הצוות הרפואי בעזה מתאר מצב זה כ'גזר דין מוות' הנכתב לצד האבחון הרפואי של כל חולה שאינו יכול לעזוב.

אביה של זינה, שקיווה לראות את בתו גדלה לנגד עיניו, עמד מול קברה והפנה קריאה לעולם להתערב כדי להציל את שאר ילדי עזה. הוא הדגיש כי חלום משפחתו התנפץ ברגע אחד עקב היעדר ציוד רפואי בסיסי שיכול היה להעניק לבתו הזדמנות שנייה לחיים.

מצידו, ד"ר מוחמד זקות, המנהל הכללי של בתי החולים, אישר כי מספר הפצועים והחולים הזקוקים בפועל לנסיעה דחופה הגיע ל-17,730 מקרים. מקורות רפואיים האשימו את שלטונות הכיבוש בעקשנות מכוונת ובלתי מוצדקת בטיפול בתיק ההומניטרי הרפואי, מה שמחמיר את מספר מקרי המוות היומיים.

הדיווחים מצביעים על כך שהכיבוש נוקט במדיניות שיטתית לצמצום מספר החולים המורשים לעזוב דרך המעברים הנותרים, בנוסף לצמצום ימי העבודה המוקדשים למקרים הומניטריים. צמצום זה אינו מוגבל לתנועת אנשים, אלא מתרחב וכולל מניעת כניסת משלוחי תרופות חיוניים וציוד כירורגי מיוחד.

ההגבלות המחמירות שהוטלו על כניסת תרופות הובילו להשבתת מחלקות חיוניות בבתי החולים, מה שהפך ביצוע ניתוחים גדולים לבלתי אפשרי בתוך הרצועה. חולים שנותרו בבתי החולים המותשים מתמודדים עם מחסור חמור במשככי כאבים ואנטיביוטיקה, מה שהופך את מסע הטיפול שלהם למלווה בכאבים מתמשכים.

אלפי פצועים וחולים בעזה חולקים את אותו גורל לא ידוע, כאשר הם עומדים בתורים ארוכים בהמתנה לאישורים ביטחוניים שאולי לעולם לא יגיעו. המעברים הסגורים נשארים המכשול הגדול ביותר בפני שאיפתם להחלמה, בתוך שתיקה בינלאומית כלפי האסון ההומניטרי הפוגע במערכת הבריאות.

בסיום הקריאות הרפואיות, משרד הבריאות דרש לפתוח מסדרונות הומניטריים בטוחים וקבועים כדי להבטיח את יציאת המקרים הקריטיים וכניסת סיוע רפואי. התקווה נותרה תלויה בפעולה בינלאומית שתשים קץ למדיניות 'מוות בהמתנה לתיאום' שגובה את חייהם של ילדים ונשים ברצועת עזה ללא הפסקה.

חלום משפחתנו התנפץ בדקה אחת עקב מחסור בתרופות ובציוד רפואי בסיסי שיכול היה להציל את בתנו.