דוחות חושפים מעורבות חברות ישראליות בפריצת בחירות באירופה ואיום על הביטחון הלאומי

המאבקים הפוליטיים שמנהל הלובי הפרו-ישראלי באירופה אינם מוגבלים עוד למסדרונות הפרלמנטים ולמרכזי קבלת ההחלטות המרכזיים, אלא התרחבו לכלול בחירות מקומיות ואזוריות בשיטות לא קונבנציונליות. נראה כי השלכות אירועי השבעה באוקטובר דחפו את הלובי הזה לגייס את כליו הדיגיטליים כדי להתמודד עם הידרדרות תדמיתו בקרב החברות המערביות.

סוכנות 'ויז'נום' הממשלתית הצרפתית, המתמחה במאבק בדיסאינפורמציה דיגיטלית, חשפה פעילות חשודה של חברה בשם 'בלאק קור' הקשורה לישראל. הסוכנות הבהירה כי חברה זו תקפה ישירות את השר הראשון הסקוטי ג'ון סוויני ואת המפלגה הלאומית הסקוטית במהלך הבחירות האחרונות שהתקיימו בחודש שעבר.

הקמפיין הישראלי השתמש בלפחות 256 חשבונות מזויפים בפלטפורמות המדיה החברתית, באמצעותם הופצו כ-1400 תגובות מתואמות. תגובות אלו כוונו לפוסטים של השר הראשון והממשלה הסקוטית בניסיון שיטתי להשחיר דמויות פוליטיות המאמצות עמדות תומכות בסוגיה הפלסטינית.

מצדו, השר הראשון הסקוטי לא עמד בחיבוק ידיים מול פריצות אלו, ותיאר את העניין כאיום ישיר על הביטחון הלאומי של המדינה. הוא דרש מהממשלה הבריטית לשאת באחריותה הפוליטית והביטחונית כלפי התקפות עוינות אלו המבקשות לערער את היושרה הדמוקרטית.

המקרה הסקוטי אינו מבודד, וקדמו לו חקירות רשמיות בצרפת לאחר אישורים מודיעיניים על התערבות דיגיטלית זרה המנוהלת על ידי חברות ישראליות. התערבות זו כוונה למועמדים ממפלגת השמאל 'צרפת הבלתי נכנעת', הידועה בעמדותיה הביקורתיות כלפי המדיניות הישראלית בשטחים הכבושים.

משקיפים רואים כי פניית הגורמים הפרו-ישראליים ל'זבובים אלקטרוניים' משקפת את חוסר היכולת של כלי הלחץ המסורתיים להכיל את הכעס הציבורי הגובר. עמותות 'ידידי ישראל' ומוסדות יחסי ציבור אינם מסוגלים עוד לבדם להתמודד עם השינוי הרדיקלי בדעת הקהל האירופית.

המעבר מפעילות פוליטית לגיטימית ומותרת לפרקטיקות של דיסאינפורמציה דיגיטלית מציב את הלובי הישראלי בעימות ישיר עם החוקים האירופיים. שינוי אגרסיבי זה משקף מצב של בלבול בניסיון לשמר השפעה שהחלה להישחק עקב המציאות בשטח ברצועת עזה.

הסכנה בהתקפות אלו טמונה בניצולן של פלטפורמות המדיה החברתית שהפכו למקור החדשות העיקרי עבור מגזרים רחבים של בוחרים. מניפולציה של מידע באמצעות פלטפורמות אלו פוגעת עמוקות בתהליך הדמוקרטי ושוללת מהאזרח את זכותו לגישה לעובדות לא מזויפות.

דוח עדכני של מכון רויטרס לשנת 2026 ציין כי האמון בכלי התקשורת המסורתיים הגיע לרמות שפל חסרות תקדים. ירידה זו התרחשה במקביל להגירת הציבור לסרטונים ולפלטפורמות המדיה החברתית, מה שהפך אותם לטרף קל לצבאות של חשבונות מזויפים מכוונים.

שטף החדשות המטעות והתוכן הבלתי מאומת המופץ על ידי חברות הקשורות לישראל תורם להעמקת החשדנות הציבורית כלפי המוסדות הפוליטיים. האזרח האירופי מוצא את עצמו בסביבה דיגיטלית מזוהמת שמטרתה לכוון את בחירותיו לטובת אג'נדות חיצוניות.

מקורות מאשרים כי פעולות דיגיטליות מתואמות אלו אינן מכוונות רק ללטש את תדמית הכיבוש, אלא מבקשות לשטן כל קול פוליטי הדורש צדק לפלסטינים. הדבר נעשה באמצעות אסטרטגיות של 'התנקשות אופי' אלקטרונית והשחרת יריבים פוליטיים באמצעות נתונים מפוברקים.

החקירות המתנהלות בפריז ובאדינבורו עשויות לפתוח פתח לחקיקה אירופית מחמירה יותר להתמודדות עם התערבויות דיגיטליות ישראליות. שמירה על ריבונות דיגיטלית הפכה לחלק בלתי נפרד משמירה על הריבונות הלאומית והביטחון הלאומי של מדינות אירופה בעידן המודרני.

האתגר הגדול ביותר העומד בפני ממשלות אירופה הוא האיזון בין חופש הביטוי לבין התמודדות עם חברות 'שכירי חרב דיגיטליים' הפועלות למען כוחות זרים. התעלמות מפריצות אלו עלולה להוביל לשחיקת האמון במערכת הדמוקרטית כולה בטווח הארוך.

לסיכום, ברור כי המאבק על התודעה עבר למרחבים וירטואליים המנוהלים על ידי מנטליות מודיעינית, מה שמחייב ערנות ציבורית ורשמית. חשיפת פרקטיקות אלו היא הצעד הראשון לקראת חיסון חברות מפני הדיסאינפורמציה שמנהל הלובי הישראלי כדי להגן על האינטרסים שלו.

השר הראשון בסקוטלנד ראה בהתערבות הדיגיטלית עניין הנוגע לביטחון הלאומי של המדינה, וקרא להתמודד עם ההתקפות המכוונות לערער את התהליך הדמוקרטי.