מקורות זכויות אדם תואמים דיווחו על מהומות נרחבות בתוך כלא 'באדר 1' בבירה המצרית קהיר, שם התקוממו העצורים נגד מה שתוארו כהפרות מתמשכות ומסעות חיפוש משפילים. ניצוץ המחאה החל ביום חמישי האחרון כאשר הנהלת הכלא ניסתה לבצע חיפוש פתאומי בתאים, שנתקל בסירוב קולקטיבי מצד האסירים הסובלים מהגבלות מתמשכות ומניעת ביקורי משפחה.
האירועים התפתחו במהירות וכללו מספר אגפים בתוך הכלא, כאשר ההפגנות החלו מהאגף השלישי והתפשטו מאוחר יותר לאגפים הראשון והרביעי. מקורות דיווחו כי המצב הסלים לעימותים פיזיים ישירים בין העצורים לכוחות הביטחון לאחר שהאסירים סירבו לציית לפקודות לחזור לתאיהם, מה שהוביל לפציעות בשני הצדדים.
העימותים הביאו לפציעתם של לפחות ארבעה אסירים, חלקם תוארו כקשים, ודרשו התערבות רפואית דחופה במרפאת הכלא לטיפול בפצעי חתך. מנגד, קצין מכוח האבטחה של הכלא נפצע במהלך ניסיונות השליטה על ההפגנות שהתרחבו וכללו מאות עצורים הדורשים את זכויותיהם הבסיסיות.
בין הפצועים ששמותיהם דווחו נמצא העצור מוחמד הישאם אל-נג'ילי, שמצבו הבריאותי הנוכחי או מקום מעצרו המדויק עדיין אפופים מסתורין. פציעות אלו מעוררות דאגה רבה בקרב ארגוני זכויות אדם החוששים מהידרדרות מצבם הבריאותי של הפצועים בהיעדר שקיפות מצד שירות בתי הסוהר המצרי.
בניסיון להכיל את המשבר, ארבעה נציגי אסירים פנו למשא ומתן עם הנהלת הכלא: אחמד סאמי עבד אל-עאל, אחמד ריזק סלאמה, עומר זכריה עבד אל-חמיד ומוחמד מחמוד אל-חולי. עם זאת, המידע שהתקבל מצביע על כך שהם לא חזרו לתאיהם, בתוך דיווחים על כך שהם עברו תהליך של 'הגליה' עונשית והועברו לכלא באדר 3 בעל אבטחה מרבית.
בתגובה להיעלמות נציגי העצורים, נקטו האסירים בצעדים נוספים של הסלמה שכללו סירוב קולקטיבי לקבל ארוחות והכרזה על שביתת רעב. כמו כן, חלק מהעצורים הציתו שמיכות שינה בתוך התאים ודפקו ללא הרף על דלתות הברזל כאות מחאה שהגיע גם מחוץ לחומות הכלא.
מצב המתיחות והמחאה נמשך לאורך ימי חמישי ושישי, והתפשט והשפיע על הליכי הביקור שנקבעו ליום שבת האחרון. מקורות דיווחו כי הנהלת הכלא אפשרה למשפחות האסירים הפליליים להיכנס, אך מנעה ממספר רב של משפחות עצורים פוליטיים לראות את יקיריהם, במיוחד אלה הקשורים למשבר הנוכחי.
סביבת הכלא עדה להגבלות ביטחוניות ניכרות, כאשר נמנע מהמשפחות להכניס מזון, תרופות וציוד אישי חיוני. משפחות העצורים הביעו חשש מעונשים קולקטיביים או תקיפות פיזיות נקמניות כלפי בניהם לאחר סיום גל המחאות הישירות בתוך האגפים.
מצדן, שבעה ארגוני זכויות אדם פרסמו הצהרה משותפת בה הביעו דאגה עמוקה מהשימוש באלימות מופרזת נגד העצורים. הארגונים הדגישו כי מה שקורה בכלא באדר 1 הוא דפוס חוזר של הפרות הכוללות מניעת פעילות גופנית, בידוד מתמשך והזנחה רפואית מכוונת המאיימת על חייהם של מאות.
הארגונים דרשו מהרשויות המצריות לחשוף באופן מיידי את גורל העצורים שהועברו למקומות לא ידועים, ולהבטיח מתן טיפול רפואי לפצועים. הם גם קראו לפתוח בחקירה עצמאית ושקופה של אירועי התקיפה הפיזית ולהעמיד לדין את האחראים, תוך מתן אישור לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר בכלא.
הצהרת זכויות האדם ציינה כי מחאות אלו הן תוצאה טבעית של תנאי מעצר בלתי אנושיים החסרים את מינימום תקני הבטיחות והאוורור. הארגונים הדגישו כי מדיניות 'ההגליה העונשית' והשימוש בבידוד ממושך דוחפים את העצורים לייאוש ולנקוט בצעדי מחאה קשים.
בהקשר קשור, דיווחים קודמים הצביעו על עלייה בניסיונות התאבדות בקרב עצורים בבתי כלא אחרים כמו כלא אל-וואדי אל-ג'דיד כתוצאה מלחצים פסיכולוגיים ופיזיים. מוסדות זכויות אדם תיעדו מספר מקרים של עצורים שניסו לשים קץ לחייהם כדי לברוח מ'מוות איטי' בתוך תאים חסרי אוורור בטמפרטורות גבוהות.
ממשלת מצרים מתמודדת עם ביקורת בינלאומית ומקומית מתמשכת בנוגע לתיק זכויות האדם ותנאי בתי הכלא, בעוד שהרשויות בדרך כלל מכחישות קיומן של הפרות שיטתיות. כוחות פוליטיים וארגוני זכויות אדם דורשים את הפעלת תפקידו של המועצה הלאומית לזכויות אדם וביצוע ביקורי פיקוח פתאומיים ובלתי מותנים בכל מקומות המעצר.
הארגונים סיימו את הצהרתם בקריאה לכינוס ישיבה דחופה בפרלמנט המצרי לדון במצב בתי הכלא וההפרות החוזרות ונשנות נגד העצורים. הם הדגישו את הצורך להפסיק את העונשים הקולקטיביים ולאפשר למשפחות לתקשר עם יקיריהם בהתאם לחוק המצרי ולסטנדרטים הבינלאומיים לזכויות אדם.
המחאות פרצו כסירוב לחזרת פעולות חיפוש כפויות הכוללות שבירת חפצים אישיים ומניעת ביקורים באופן שרירותי.
شارك برأيك
התקוממות עצורים בכלא 'באדר 1' במצרים: עימותים ושביתת רעב במחאה על הפרות