משבר בחינת המתמטיקה בסוריה: זעם סטודנטים והאשמות ב'אפליה' רודפות את משרד החינוך

מצב של הלם ועצב שרר בקרב תלמידי תעודת הבגרות בסוריה לאחר סיום בחינת המתמטיקה, כאשר נרשמו מקרי עילפון ומתח עצבי מול מרכזי הבחינות. הורי התלמידים דרשו את פיטוריו של שר החינוך, מוחמד תורכו, ואישור מועד ב' כדי לפצות על מה שתיארו כ'קושי בלתי אפשרי' בניסוח השאלות שעלו על יכולות התלמיד הממוצע.

מצדו, שר החינוך הגן על מודל הבחינה במהלך סיוריו בשטח, והדגיש כי השאלות נועדו למיין את רמות המצוינות. הוא הסביר כי המשרד אימץ חלוקה של 50% לשאלות קלות ו-25% לבינוניות, בעוד שהאחוז הנותר הוקצה לתלמידים מצטיינים, וציין כי החזרה למודלים המסורתיים במקום הממוחשבים נועדה להעניק צדק לתלמידים.

בהקשר לסטטיסטיקות הרשמיות, מקורות דיווחו כי מספר הנרשמים לתעודת השכלה יסודית עלה על 450 אלף תלמידים, בעוד שיותר מ-368 אלף תלמידים נרשמו לבגרות בענפיה השונים. תלמידי הבגרות התחלקו בין המסלול המדעי וההומני, בנוסף לאלפים בחינוך המקצועי והדתי במחוזות סוריה השונים.

במחוז סווידא התרחש משבר נוסף שהתבטא במניעת כ-13 אלף תלמידים לגשת לבחינותיהם לתעודות היסודי והתיכוני. זאת כתוצאה מסירוב הכוחות המקומיים השולטים במחוז לאפשר לתלמידים להגיע למרכזים שקבעה הממשלה באזור הכפרי של דמשק, בטענה לחששות ביטחוניים לשלומם של התלמידים.

הוויכוח התעצם ברשתות החברתיות סביב קיומם של שני מודלים שונים לבחינות, אחד למחוזות הנמצאים בשליטת הממשלה והשני למחוז אידליב והאזור הכפרי של חלב. מומחים ציינו כי שאלות אידליב היו קלות וברורות יותר, מה שעורר האשמות במתן יחס מועדף בחינוך או פוליטיזציה של התהליך החינוכי.

בתגובה להאשמות אלו, ג'מאל שחוד, ראש משרד החינוך וההוראה באידליב, הדגיש כי תוכנית הלימודים המאומצת באזורים שלהם שונה באופן מהותי מתוכנית הלימודים הנוכחית של המשטר. הוא הסביר כי אידליב שמרה על תוכנית הלימודים הסורית הישנה שאומצה לפני 2011 עם תיקונים שכללו מחיקת סמלים פוליטיים הקשורים למשטר הקודם.

שחוד הוסיף בהצהרות לעיתונות כי ממשלת ההצלה דרשה מועד בחינה חריג בהתאם לתוכנית הלימודים הישנה כדי להבטיח שלא יאבד עתידם של התלמידים שלמדו עליה במשך שנים. הוא ציין כי האישור הרשמי כלל את אידליב והאזור הכפרי הצפוני של חלב, עם מתן חופש בחירה לתלמיד בין תוכניות הלימודים הישנה והחדשה.

הפקיד החינוכי באידליב הכחיש כי השאלות באזורו התאפיינו בקלות מופרזת, והדגיש כי תלונות על קושי במתמטיקה נמצאו גם בקרב תלמידי אידליב. הוא ראה את הביקורת המופנית לאזור כחלק מקמפיין שיטתי שמטרתו 'להשחיר' את אידליב ולתאר אותה כמרכז השפעה חדש הדומה ל'אל-קרדאחה'.

הנאא ברקאווי, חוקרת בסוציולוגיה באוניברסיטת דמשק, הזהירה מפני ההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות שמשאירות שאלות בלתי אפשריות על התלמידים. היא אמרה כי מקרי התמוטטות ובכי בתוך האולמות מובילים להסחת דעתם של תלמידים אחרים, מה שעלול להשפיע לרעה על ביצועיהם בחומרים הנותרים מלוח הזמנים של הבחינות.

ברקאווי הדגישה את הצורך בהתערבות של הרשויות העליונות להוציא צו המעניק לתלמידים מועד ב' מיוחד במתמטיקה כדי להקל על הלחץ הפסיכולוגי והחברתי. היא ציינה כי הפחד מתגובת המשפחה ואובדן העתיד הלימודי מהווה נטל העולה על יכולתם של התלמידים בשלב קריטי זה של חייהם.

מצדו, החוקר החברתי עבד אל-חמיד אל-סוויס סבר כי מטרת הבחינה צריכה להיות מדידת היכולת המדעית ולא הפעלת 'עונש' כלפי התלמידים. הוא הסביר כי מה שקרה בבחינת המתמטיקה חרג מגבולות ההערכה האקדמית והגיע לשלב של איום על הבריאות הנפשית של משפחות סוריות שלמות.

אל-סוויס קרא למוסדות החינוך לפתוח דיאלוג מתמשך עם הורים ומומחי חינוך כדי לפתח קריטריונים לקביעת שאלות. הוא הדגיש כי היעדר איזון בהערכה פוגע בעקרון שוויון ההזדמנויות, והופך את התהליך החינוכי מאמצעי לבנייה לכלי בלתי אפשרי המרחיק את הדורות הבאים מהישגים אקדמיים.

בשטח, מקורות מקומיים הפיצו סרטוני וידאו המציגים שוני בדעות בין התלמידים, כאשר כלי התקשורת הרשמיים ניסו להציג תמונה חיובית באמצעות ראיונות סלקטיביים. אולם, הסרטונים שהודלפו מסביבת בתי הספר הראו מציאות שונה המאופיינת בייאוש ובדרישה לרפורמות יסודיות במערכת החינוך.

משבר הבחינות בסוריה נותר מראה לפיצול הגיאוגרפי והפוליטי שהמדינה חווה, כאשר תוכניות הלימודים התערבבו עם הסכסוכים בשטח. אלפי תלמידים ממתינים כעת להחלטות משרד החינוך לגבי האפשרות לבחון מחדש את חלוקת הציונים או להעניק הזדמנות שנייה להתגבר על מכשול המתמטיקה.

ההצלחה קלה אך המצוינות קשה, והשאלות עוצבו על פי קריטריונים מדויקים המתחשבים בהבדלים האישיים בין התלמידים.