הזירה הביטחונית בתוך מדינת הכיבוש עדה לעלייה ניכרת בקצב החדירות המודיעיניות האיראניות מאז אירועי השבעה באוקטובר 2023. מקורות תקשורתיים דיווחו כי שלטונות הכיבוש הצליחו לחשוף עשרות ישראלים שהיו מעורבים בפעילויות ריגול וביטחון לטובת טהראן בחודשים האחרונים.
כתוצאה מהעלייה המספרית הזו בתיקי ריגול, נאלץ שירות בתי הסוהר הישראלי לפתוח אגף חדש המיועד לסוכנים אלה בכלא דמון בעיר חיפה. צעד זה משקף את גודל האתגר הביטחוני החדש העומד בפני גופי המודיעין בהתמודדות עם תיק הגיוס הפנימי.
על פי נתונים רשמיים שהועברו על ידי מקורות ביטחוניים, נעצרו לפחות 45 חשודים במסגרת 25 תיקים נפרדים. כתבי אישום רשמיים הוגשו נגד 40 מהם, מה שמאשש את חומרת האיומים שרשתות אלה מהוות כעת על המערכת הביטחונית.
דוחות שנתיים שפורסמו על ידי שירות הביטחון הכללי 'השב"כ' הראו קפיצה אדירה בניסיונות הגיוס, כאשר שנת 2025 רשמה עלייה של 400% בהשוואה לשנה שקדמה לה. עלייה זו מהווה המשך למגמת עלייה שהחלה מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה והתרחבות העימות עם איראן.
הנתונים מצביעים על שינוי איכותי בזהות המעורבים, שכן רוב העצורים בתיקים האחרונים הם ישראלים יהודים. התפתחות זו מהווה סטייה מהדפוס המסורתי שהתמקד בעבר בניסיונות לגייס פלסטינים אזרחי ישראל או גורמים הקשורים לגורמים חיצוניים.
המומחה לענייני ישראל, איהאב ג'בארין, סבור כי מניעים כספיים עומדים בראש הסיבות לכשל הביטחוני הזה, במיוחד בקרב קבוצות שוליים. הוא הסביר כי 'כסף קל' מפתה כעת אנשים עמוסי חובות לבצע משימות של צילום מתקנים רגישים או איסוף מידע בשטח תמורת סכומי כסף.
בנוסף לגורם הכלכלי, הטרנספורמציה הדיגיטלית ממלאת תפקיד מרכזי בהקלת משימת המודיעין האיראני להגיע ליעדיו. הגיוס מתבצע באמצעות חשבונות פיקטיביים בפלטפורמות המדיה החברתית ושימוש באפליקציות צ'אט מוצפנות המבטיחות סודיות בתקשורת בין הסוכן למפעיליו.
ג'בארין סבור שהמלחמה לא יצרה את התופעה הזו יש מאין, אלא שימשה כזרז והאיצה באופן משמעותי את קצב התפשטותה. הלחצים הכלכליים והתשישות החברתית הנובעים מהמשך הלחימה הובילו להחלשת האמנה החברתית ולשחיקת החוסן הנפשי של החברה הישראלית.
'השסע הנפשי והפוליטי' בולט כגורם שלישי שתרם לערעור האמון במוסדות הרשמיים והביטחוניים לאחר הכישלונות הגדולים באוקטובר. ערעור זה הפך חלק מהפרטים למועדים יותר למעבר ממצב של אדישות לאומית לשיתוף פעולה ישיר עם גורמים עוינים.
ניתוחים מצביעים על כך שטהראן שינתה את אסטרטגיה שלה מניסיון לתקוף מבחוץ לבניית יכולות פנימיות באמצעות סוכנים מקומיים בעלות נמוכה. סוכנים אלה, למרות פשטות המשימות המוטלות עליהם, מספקים מידע בשטח שלא ניתן לזהות במדויק באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ולוויינים.
מעורבותם של גורמים צבאיים בחלק מהתיקים הללו מייצגת את שיא הדאגה בקרב הממסד הביטחוני הישראלי, בשל האיום הישיר שהיא מהווה על האמון הפנימי. הגעת סוכנים למידע מתוך יחידות רגישות מעלה את עלות ההגנה ומדלדלת את משאבי גופי המודיעין בפעולות מעקב ובדיקה.
הודעות חוזרות ונשנות של שלטונות הכיבוש על סיכול רשתות אלה נושאות מסרים כפולים כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד. מצד אחד, הן מנסות להחזיר את האמון ביכולת 'השב"כ' לסכל, ומצד שני, הן מודות בקיומו של מומנטום חסר תקדים לחדירות אלה שלא ניתן עוד להסתירן.
המקורות מאשרים כי התפתחויות אלה פוגעות בנרטיב הישראלי המניח אחדות של החזית הפנימית מול איומים קיומיים. הופעתו של 'האדם הסדוק' המוכר את ביטחון מדינתו תמורת קומץ דולרים משקפת משבר עמוק בשייכות ובלכידות החברתית.
בסופו של דבר, תופעה זו צפויה להתרחב כל עוד יימשכו גורמי הלחץ הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים. גופי הביטחון מוצאים את עצמם במירוץ נגד הזמן לסגור את הפרצות שהטכנולוגיה פותחת והמשברים המבניים בתוך חברת הכיבוש מזינים.
איראן השקיעה ב'אדם הסדוק' בתוך ישראל יותר מאשר בהסתמכותה על סוכנים מקצועיים, תוך ניצול שחיקת החוסן הפנימי והטרנספורמציה הדיגיטלית.
شارك برأيك
שחיקת החוסן הפנימי: כיצד הצליחה איראן לגייס עשרות ישראלים לאחר השבעה באוקטובר?