הפלסטינים בני 48 עומדים מול מדיניות הדיכוי הישראלית המיוצגת על ידי מדיניות המבוססת על מקלות ולעתים גזר, במטרה היחידה לדחוף את הפלסטינים בני 48 להיכנע למציאות שהמדינה הציונית רוצה עבורם, שהיא רחוק מלהתמודד עם כל "אזרחי המדינה" בשוויון. ממשלות ישראל תמיד ביקשו להכיל ולהחליש את הפלסטינים בני 48, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה עממית, בניסיון ליצור ולהרחיב את מדינת המשפחה שלהם.

בהקשר זה, נושא האלימות והפשיעה בציבור הערבי קשור למדיניות המדינה הציונית כלפי הערבים, המציבה אותם בשולי החברה הישראלית, אלא עוסקת בה לא רק כחברה יריבה, אלא בתור חברה יריבה. חברה עוינת. כיום, הסצנה החברתית חוזה קטסטרופה הנקראת "אלימות וכאוס נשק". פשעי כבוד, בורות, ריקבון תרבותי, חברתי ושבט, וכל מחלות החברה (מספרן הגיע ל-74 פשעים מתחילת השנה, גידול משמעותי לעומת שנים קודמות) נגרמים על ידי נשיא הכיבוש, מתקניו, הפצתו של מאפיות וסמים, והקלות להשיג נשק ולהשאיר את החבל בצד לעוד שפיכות דמים פלסטינית. ניתן להבחין כי כמות הנשק הגדולה בקהילה הערבית, שלפי העיתונות הישראלית היא מהסוג העומד לרשות צבא הכיבוש וכוחות הביטחון הישראליים, שקשה (כמעט בלתי אפשרי) להשיג. איך כל הנשק הזה הגיע בלי פיקוח?!! אכן, יישוב המונים, סכסוכים ופעולות נקמה חרגו מגבולות פלסטין ההיסטורית, כפי שקרה לאחרונה בפרשת חיסולו של צעיר על רקע סכסוכי נקמה וסכסוכי משפחה בדובאי.

כך למשל, כמדי שנה, התקציבים שהוקצו לצד הערבי בתקציב החדש אינם מספיקים, ראשית, ושנית, זה ידוע, וגם כמדי שנה, גם אם הם קובעים, למשל, סכום של (X). אבל הם מוציאים סכום הרבה יותר קטן. שלישית, כנופיות פשיעה שהתקרבו יותר ל"חברות" משלמות לאנשים יותר ממה ש"המדינה" משלמת עבור תקציבים ערביים, למשל, כשהכיבוש גייס 3,000 שוטרים ערבים, בפעם האחרונה, למאבק בפשיעה בחברה הערבית, 2,000 מתוך הם התפטרו.

The chaos of weapons, the spread of violence, and the facilitation of organized crime in Palestine 48 enjoy the support of the Israeli governments, and the Arab community there will not be able to deal with this disaster on its own, and it will not allow גם אם הוא היה מסוגל לעשות זאת. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את חשיבות ההתמקדות באחריות של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. כאן אנו שואלים, באהבה המוכרת להם, שאלה למנהיגים הפלסטינים ולאנשינו בתוך הפנים הפלסטיני: כן, אנחנו מצדיעים לכם ולמאבקיכם, אבל המאבק בכנסת (הפרלמנט הישראלי) אינו מספיק, כשם שהמאבק לתמוך בפרויקט הלאומי הפלסטיני אינו מספיק למרות חשיבות כל התמיכה הזו, והמאבק אינו מספיק בהנצחת "יום האדמה" מדי שנה ודבקות באדמה, הפגנות וכו'. יש אחריות חדשה וגדולה למנהיגים הללו, והיינו רוצים לדעת מה דעתכם? ואיך אתה רוצה לטפל בעניין הזה כדי להיות רגועים? אנו בטוחים שהיא תוכל לנקוט בצעדים מעשיים קונקרטיים כדי לטפל בחלק מחוסר האיזון הקיים. ברוך ה', בזבוז הדם הפלסטיני היקר הזה בחלק זה של המולדת הפלסטינית היקרה הוא בזבוז קורע לב! במיוחד שמה שקורה בתוך 48 האזורים עלול להתרחב גם לגדה המערבית ולרצועת עזה!! ואם אנו גאים וגאים בקדושי הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ואיננו בוכים עליהם כי היה להם הכבוד להיות אנוסים, אז שפיכת הדם הפלסטיני באזורי 1948 גורמת ללב לבכות... "אם לא הייתי בוכה... אז זה יהיה מדהים"!!!

לפני מספר ימים נהרג מתנחל ישראלי בשם מאיר תמרי (בן 32), מההתנחלות חרמיש, המקיפה את העיר טול כרם, כתוצאה ממארב וירי לעבר רכבו, שהובילו למותו המיידי.

מיד לאחר מכן הסתערו כוחות גדולים של הצבא הישראלי על העיירה קפין, בין מסוקי אפאצ'י, והצבא הציב מחסומים והודיע על התרעה של כוחותיו בחיפוש אחר היורים.

כוננות תקשורתית רחבה הוכרזה בקרב המתנחלים, שכן התקשורת הישראלית תיארה מתנחל זה כקורבן שנטש את שני ילדיו, בגיל שלוש ושנה, והחל ללחוץ על הממשלה להגיב ולנקום קשות בתושבים הפלסטינים. המתגוררים בסמוך להתנחלות חרמיש, ומקורות תקשורת דיווחו כמו כן, חלק מתושבי התנחלות זו תקפו תושבים פלסטינים שעברו בסמוך לכביש הראשי המוביל לטול כרם, והתקשורת הישראלית גילתה סולידריות רחבה עם המתנחלים ודרישותיהם, שכן צוין כי המתנחל המת הזה הגיע ממרכז ישראל וקשר את גורלו למתנחל ישראלי שהתגורר בחרמיש והתחתן איתה.

יישוב זה הוקם בשנת 1984 בצפון טול כרם

על שטח של מאות דונם של אדמות העיירות קפין ונזלה א-שרקייה בנפת טול-כרם, מבקשות הרשויות הישראליות לשלוט ביותר מ-5,000 דונם חדשים למטרות הרחבת התיישבות זו.

אוכלוסיית ההתנחלות חרמיש מנתה בשנת 2018 כ-228 תושבים.

מציאות ההתנחלות הזו מסבירה את המדיניות, התוכנית והאסטרטגיה החדשים של ממשלת ישראל הימנית הקיצונית הזו, השואפת להקים רצועת גבול רחבה מטול כרם ועד לצפון הגדה המערבית, כלומר עוברת ברמאללה, שכם וג'נין, ולאחר מכן. לדחוף את האוכלוסייה הפלסטינית לפנים ולאלץ אותם לוותר על בתיהם ואדמותיהם.ייהוד והתיישבות זו מבקשת לשכנע את הפלסטינים בהכרח של חוסר היכולת להקים ישות פלסטינית עצמאית בין גבולות ישראל לנהר הירדן, ואם מספר המתנחלים הישראלים בגדה המערבית הגיע ליותר מחצי מיליון, לפי דו"ח רשמי שפרסם "סטטיסטיקת האוכלוסייה היהודית בגדה המערבית" בינואר ינואר 2023, גידול של כ-3% בשנה ויותר. באשר לממשלה הנוכחית הזו, רוב שריה הם מתנחלים המתגוררים בהתנחלויות הסמוכות לחברון, רמאללה ושכם, היא תנסה להכפיל את המספרים הללו ולהגדיל כ-50,000 מתנחלים בשנה, או כ-200,000 מתנחלים, בארבעה הקרובים. שנים להשתלט על ממשלת ההתיישבות הזו.

ההחלטה על הגדלת ההתנחלויות בגדה נחשבת מלכתחילה להחלטה תיאורטית, שכן היא מכוונת מספר בעיות מבניות חמורות העלולות לפגוע בהשגת מטרה זו, שכן הדבר ייעשה רק במצב ובסביבה איזה שקט פוליטי שורר, שלא קיים מלכתחילה.

לפני מספר חודשים, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ק סאליבן וראש ה-CIA ויליאם ג' בארנס הזהירו את ישראל כי מדיניות הדיכוי וההפרות הישראלית בגדה המערבית תוביל לאינתיפאדה שלישית. הפלסטינים והפלישות היומיומיות בכל אזורי המערב. בנק..בג'נין, שכם וטול כרם, בדגש על הלילה והפלישות היומיומיות למחנות ג'נין אשקר, נור שמס ועקבת ג'בר, כך שהפלסטינים מתעוררים מדי יום לפעולות יומיומיות אלו המכוונות לגברים צעירים נהרגים באמתלה שהם מבוקשים על ידי הכוחות הישראלים הם מוצאים להורג ישירות בבתיהם ובמחנותיהם, והם אינם זוכים לסיקור או אהדה בתקשורת הישראלית, כפי שהיה למתנחל מאיר תמרי מחרמיש, שם רצח והתנקשות הפכו לפעולה יומיומית שמבצעת הכוחות הישראליים באזורים אלה ללא כל הרתעה מקומית או בינלאומית, שכן נתניהו ממשיך להתרברב ולתת את הרושם שהוא רוצה להעמיק את הנורמליזציה עם ממלכת סעודיה כהמשך של הסכם אברהם עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.

ברצוני לציין שמספר השהידים הפלסטינים עשוי להגיע, עד סוף השנה הנוכחית, ליותר מחמש מאות פלסטינים המוצאים להורג מדי שנה בסביבת סביבתם, בנוסף לאחוז הגבוה של האסירים הכלואים ב. בתי סוהר ישראלים.

רק לפני חודש, בתחילת מאי 2023 במיוחד, ביטלה ממשלת ישראל את הסכם הנסיגה החד צדדי בצפון הגדה ב-2005, שאישר לבטל כל צעד הקשור להקמת התנחלויות באזור זה, אך ממשלת ההתנחלויות הנוכחית הזו. הודיעה על הקמת התנחלויות חדשות בצפון הגדה המערבית, כלומר באזור הסמוך לערים ג'נין ושכם, שם הוכרז רק השבוע על הקמת בית הספר הדתי חומש.

החוק החדש מאפשר למתנחלים לחזור להתנחלויות מפורקות אלו, באמצעות ביטול העונש הפלילי המוטל על פי חוק "ההתנתקות" על מי שנכנס או מתגורר באותן ארבע התנחלויות, הנמצאות על קרקע פלסטינית פרטית.

חזרתם של מתנחלים אלה לערים ולכפרים הפלסטיניים הסמוכים לאותן התנחלויות כמוה כהכרזת מלחמה על האוכלוסייה הפלסטינית שם, שכן עניין זה יגביר את החיכוך היומיומי וההתנגשות בין שני הצדדים.מאחזים חדשים של התנחלויות, וחלקם גם קוראים להחזרת ההתנחלויות מהן נסוג הצבא הישראלי בגבול עזה, אבל כוח הרתעת הטילים בעזה מונע מהממשלה הזו לחשוב על בנייה מחדש של ההתנחלויות הגובלות בעזה. פה ושם יש כמה פרשנים צבאיים שאומרים שהיום היומי התקפות ופלישות לאזורים הפלסטינים מטרתה היא לא רק להרתיע ולהפחיד את הפלסטינים ולהטיל עליהם את העונשים הקשים ביותר, אלא להביא את הצבא הישראלי למצב קבוע של מוכנות צבאית להתמודד עם התקוממות פלסטינית רחבת היקף במספר צירים. ונקודות עימות שעלולות להתפרץ בגדה המערבית, בלבנון, בעזה ובסוריה.

אל מול המציאות הגיאו-אסטרטגית המסוכנת הזו שישראל נקלעה אליה, ואשר ההנהגה הצבאית והביטחונית של ארה"ב הזהירה ממנה, חוקרים ואנליסטים פוליטיים אינם יודעים לאן הולכת הממשלה במדיניותה בגדה המערבית. שימושי מוחלט ומוחלט אדמות מאדמות הגדה, מבלי לקחת בחשבון שום מנהיגות ייצוגית ואפילו ברשות הפלסטינית, שעלולה להגיע למבוי סתום של ממש המוביל לכאוס מדיני בדומה למה שקורה במדינות רבות, בנוסף למה שקורה בתוך ישראל. חוסר התאמה ואי הסכמה אסטרטגית חוקתית בכל הרמות. באשר לשאלה המתעוררת, מדובר בתדירות של התערבויות ופלישות צבאיות אלו ומידת התגובה וההתנגדות אליהן, בנוסף למה שקורה בתוך ישראל, והשפעתן של כל זה ברמה הבינלאומית וברמה הערבית שעסוקה בעניינים שאף אחד לא יודע מה הם.

בהפגנה השבועית במוצאי שבת בירושלים שבה אני עומד עם גוש נגד הכבוש אוחז בשלט "אין דמוקרטיה עם כיבוש" מצאנו את עצמנו במצור על ידי קבוצה קטנה של משטרת ישראל. בין יותר מ-10,000 מפגינים, קבוצה של כ-200 יהודים ישראלים הקיפה כרזה גדולה שעליה נכתב: "קודם כל לקחו את הדגל הפלסטיני, לא דיברתי". במרכז הקבוצה היו כמה אנשים שנשאו דגלי פלסטין שחורים, לבנים, ירוקים ואדומים. משטרת ישראל במדים ניסתה באופן לא רשמי לשבור את החומה האנושית המגנה על הדגלים על מנת להחרים אותם. ברגע אחד נמשכתי אחורה בזמן לקיץ כנער במחנה קיץ ציוני בתל יהודה שבצפון מדינת ניו יורק. שיחקנו משחק כשהיועצות העירו אותנו באמצע הלילה, התלבשנו במהירות ובשקט וקמנו מהמיטה. הצטופפנו יחד ואמרו לנו בלחש שהקיבוץ שלנו, 1947 בקירוב, מוקף בחיילים בריטים ושעלינו להגן על הדגל שלנו! איזה לילה של תככים והתרגשות. אנחנו, צעירי המחנה הציוני, היינו בדרכנו להציל את דגל העם היהודי כדי שתוולד מדינת היהודים.

דגלי פלסטין הונפו על ידי מפגינים בהפגנות השבועיות בתל אביב, אבל זו הייתה הפעם הראשונה מזה 20 שבועות שראינו דגלי פלסטין בהפגנת ירושלים. הרקע היה ניסיון של ממשלת ישראל להעביר עוד חוק ימני שיאסור על הנפת דגלי פלסטין בקמפוסים בישראל. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ הימין הקיצוני עוצמה יהודית לימור בן הר מלק, ותאסור על הנפת דגלי פלסטין בקמפוסים באוניברסיטאות. על פי טיוטת החוק, סטודנטים שייתפסו עוברים על האיסור יושעו ל-30 יום בגין ההפרה הראשונה, ולאחר מכן ייאסרו הפרות הבאות למשך חמש שנים, בין אם לקבל תואר בישראל או לקבל תואר זר מוכר. עבורנו בהפגנה, הגנה על דגל פלסטין הייתה בגדר הגנה על הדמוקרטיה שלנו ועל זכותנו הדמוקרטית לחופש הביטוי. זה גם סמל לסולידריות עם המאבק של העם הפלסטיני לחופש ושחרור מהכיבוש האכזרי והבלתי חוקי שלנו.

הדגל הפלסטיני בישראל היה בלתי חוקי לאורך כל האינתיפאדה הראשונה. חיילים ישראלים היו עוצרים לעתים קרובות צעירים פלסטינים ומצווים עליהם לטפס על עמודי חשמל כדי להסיר את הדגלים הפלסטיניים התלויים שם על ידי צעירים המוחים נגד הכיבוש. חיילים ישראלים אילצו גברים מכל הגילאים לקרצף קירות או לצייר מעל דגלי פלסטין שעיטרו את קירות הבתים והחנויות ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה. קשה לי לדמיין חובה פחות מועילה לחייל בצבא ההגנה הלאומי. כאשר הדגלים נמחקו, רבים נוספים היו מופיעים תוך שעות באותם מקומות. זה היה תרגיל כל כך חסר תועלת. אותם דברים שוב ממשיכים עכשיו.

ב-29 בנובמבר 1989, בשנה הראשונה של האינתיפאדה הראשונה, ערכה קבוצה קטנה של תנועת "דה-קיבוש די לכיבוש" הפגנה (שאיש לא ראה) מול בנייני "קיבוש". מוסדות לאומיים הסוכנות היהודית והקרן הלאומית היהודית (מוסדות לאומיים לפני הקמת המדינה) בצומת רחוב קינג ג'ורג 'והקרן קאיין בירושלים. רצינו לחגוג את היום בו האו"ם הצביע לחלק את פלסטין לשתי מדינות - a Jewish state (Israel) and an Arab state (Palestine). At that time, I sincerely believed that November 29 should be designated as a national holiday in Israel, because it is the day when the State of Israel was officially given a birth certificate.We held hand-drawn banners with the motto of two states, Israel and Palestine for two peoples, and drew two flags - an Israeli flag and a Palestinian flag.After About fifteen minutes after we started, a police van arrived at the scene שני שוטרים ירדו וסימנו לנו בזה אחר זה עד שנכנסנו שמונה "לוואן". הם לקחו אותנו למשטרת המגרש הרוסי שם בילינו את רוב הלילה. לבסוף לפני הבוקר הם פוטרו שוחררנו בכוחות עצמנו ערבות לאחר שחתמנו על כמה מסמכים. זו הייתה הפעם הראשונה שנעצרתי. מספר שבועות לאחר מכן, קיבלתי הודעה פרטית על כך שאני מואשם בזיהוי חברות בארגון טרור. מאז, במשך שנים רבות, לבשתי כפתור בצווארון עם שני הדגלים שהכנתי במפעל בבית לחם. אני אתן את זה לכל מי שרוצה ללבוש את זה.

ב-13 בספטמבר 1993, בזמן שנחתמה הצהרת העקרונות של אוסלו על מדשאת הבית הלבן בלחיצת היד המפורסמת בין יאסר ערפאת ויצחק רבין, אלפי פלסטינים יצאו מאוריינטהאוס (המקבילה למוסדות לאומיים פלסטינים בירושלים) ע"י המנהיג הפלסטיני פייסל חוסייני נושא דגלים. פלסטינים, ענפי זית ופרחים שחולקו לישראלים שפגשו בדרך לצעדתם לשלום בגבול בין מערב ומזרח ירושלים. עם הסכמי אוסלו, הדגל הפלסטיני עבר לחוקיות בישראל. עיתונאים ישראלים רבים התייחסו אז נכון לדגל כדגל פלסטין ולא לדגל אש"ף כפי שכמעט כל עיתונאי ישראלי מכנה אותו כיום. מאות פגישות רשמיות התקיימו לאחר מכן בין שרים ישראלים ופלסטינים, אנשי ביטחון, חברי פרלמנט ואפילו ראש ממשלת ישראל ונשיא הרשות הפלסטינית. ברוב המפגשים הללו הופיעו זה לצד זה דגלי ישראל והפלסטין, שווים במעמדם, המסמלים את התקווה והחלום לשלום. Even Benjamin Netanyahu has been photographed on more than one occasion, even at the official residence on Balfour Street in Jerusalem, with the flags of Israel and Palestine behind the Israeli and Palestinian leaders. (האם היה קשה לראות את נתניהו עם דגל פלסטין או שיאסר ערפאת הגיע לרחוב בלפור - שמו של האיש הבריטי שהציע את פלסטין לעם היהודי כבית לאומי יהודי?).

עברנו כברת דרך מהזמנים שבהם מנהיגים ישראלים יכלו לעמוד עם דגל פלסטין ליד דגל ישראל. כיום, בשנת 2023, עשויה להיות היתכנות מועטה לפתרון שתי המדינות, ובכל זאת העם הפלסטיני קיים על הארץ הזו ובפזורה. מספרם שווה בקירוב למספר היהודים הישראלים בארץ זו והיהודים בתפוצות היהודיות. These millions of Palestinians in Palestine, Israel and around the world carry their flag. יש להם זהות משלהם, גאוותם, הנרטיב שלהם ותקוותיהם לעתיד של שוויון, שחרור ועצמאות. הפעולות האלימות של המשטרה בהפגנה ישראלית למען דמוקרטיה בניסיון להחרים דגלי פלסטין לא תמחק את הזהות הפלסטינית של מיליוני האנשים הללו. האנשים האלה יישארו שכנינו כל עוד מדינת ישראל קיימת. אני יכול להבטיח לממשלת ישראל ולמשטרה שככל שהם ינסו להחרים יותר דגלי פלסטין, כך הם יופיעו יותר. מתנחלים ישראלים חזרו למאמצים חסרי תוחלת להסיר דגלי פלסטין מהאדמות שהם כובשים. הם לא יכולים להצליח. הפלסטינים ימשיכו להניף את דגלם בגאווה. ועכשיו יהודים ישראלים שיבינו היטב את המשמעות האמיתית של הדמוקרטיה יניפו בגאווה את הדגל הפלסטיני. חלק יניפו את שני הדגלים, אחרים רק דגל פלסטין. כן, זו פרובוקציה, אבל זה הרבה פחות ב"התאחדות עם ארגון טרור" או עם האויב, והרבה יותר בהגנה על הזכויות הדמוקרטיות שלנו לחופש ביטוי, ועוד יותר בלחיצה להכרה בכך שבאמת לא יכול להיות. דמוקרטיה עם כיבוש.

העיתון העברי "הארץ" דיווח, ביום שישי, כי ישראל קיבלה לאחרונה פנייה חריגה מאנשי עסקים פלסטינים מחברון.

לפי העיתון, אנשי העסקים ביקשו לאפשר להם להעסיק עובדים מרצועת עזה.

לטענת העיתון, אנשי העסקים ייחסו את הסיבה לבקשתם לכך שרוב העובדים בעלי כישורים מתאימים הם תושבי חברון, העובדים כיום בתחומי הקו הירוק.

העיתון לא ציין אם ממשלת ישראל נענתה לבקשה או לא.

תעשיית הרעב היא שמו של ספר מאת מחבריו פרנסיס מורלב וג'וזף קולינס. מה הגיע הספר בתקופה שבה כדור הארץ מייצר מספיק כדי להאכיל את תושביו ועוד, עליו חיים חצי מיליארד אנשים רעבים. הוא מסוגל לשלוט במחשבותיו, והוסיף כי בעולם שלנו, הביטויים החזקים ביותר של הקיטוב הפכו בין היש לחסרי, ובין העמים שחיו על חשבון אחרים לבין אלו שנפלו קורבן לאחרים. סופר, הוא אומר שהאבחנה של רעב היא תוצאה של מחסור במזון ואדמה, והיא מאשימה את הטבע בבעיות של אחרים. מעשה ידי אדם. ההצלחה הכלכלית של כל אומה על פני כדור הארץ אינה תלויה במשאבי טבע עשירים ככל שתלוי ביעילות בעידוד וחיזוק אנשים לעבוד ולייצר, ולהפסיק לנצל אותם ולהימנע מהתערבות בפוליטיקה הפנימית שלהם.

סודן היא דוגמה לכך

אם ניקח את השטחים הבלתי מנוצלים לחקלאות בעולם הערבי, נגלה שיש יותר ממחציתם לא מנוצלים, וזה מיוחס לכמה מדינות בעולם, וזה נובע משליטה של מוסדות בינלאומיים, במיוחד מוסדות שמדינות עולם שלישי פונות אליהם לעזרה, סודן, למשל, היא המדינה של סל המזון הערבי. היא נקרעה על ידי מלחמות וסכסוכים וחולקה כך שהפכה רעבה ואנשיה רעועים. המגזר החקלאי רכש את החלק הגדול ביותר מפעילות האוכלוסייה, ואחריו המגזר התעשייתי והמגזר החקלאי תופס 80% במונחים של כוח העבודה. עדויות כלכליות מצביעות על כך שהכלכלה הסודנית הייתה עדה לתנועה יוצאת דופן של צמיחה ושגשוג בשנת 2008, אך התקדמות זו בשגשוג לא החזיקה מעמד לאורך זמן. המשורר עלי אל-ג'רים על החלום הזה, שם אמר: זה היה חלום לראות במזרח אחדות, אבל אחד החלומות הוא מה שהוא מצפה בכך.בזה מסכם המשורר את מצבו של האזרח הערבי ומבטא את המתרחש בתוכו, שרוצה להתנתק מהמדינה הקולוניאלית שעדיין שולטת. המוסדות שלנו מאת דרך סוגים שונים של מוסדות, בראשות הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ו-FAO, ולמרות התמיכה שהעניקה האחרונה, אין בכך כדי לקדם את השיפור של הכלכלה החקלאית של מדינות מתפתחות. אז המוסד הזה משרת רק את המדינות שיש להן אינטרסים בעולם הערבי ושיפור הייצור החקלאי תלוי בהשגת האינטרסים של המדינות הגדולות, וכל זה נובע מהשמירה על מצב העוני והדלות מרחף בשמי מדינות אלו. שמסווגות כ"מדינות עולם שלישי", ולכן משיגות קידמה ושגשוג, ואני מתכוון כאן לא לצורתן ויופיין של ערים ותכנון מבני עבורה, אלא השגשוג של החקלאות והתעשייה לא מאפשר זאת כלל, כפי שיש מכשולים רבים שהציבו המדינות המשפיעות, בין אם באמצעות כוח קשה או רך. מדיניות מיועדת זו פירושה תלותנו במערב ובמדינות הקולוניאליות עד סוף השעה.

תחרות בינלאומית לעולם השלישי

ישראל רואה בחרטום את השער שלה לאפריקה, למעט שאיפות לנצל משאבי חקלאיים וטבע להרחבת פעילותן של חברות ישראליות ביבשת, ולבסס לה דריסת רגל באפריקה ובים האדום, כדי להתחרות בכל ניסיון השקעה. על ידי ערב הסעודית ולהתעמת עם ההשפעה וההשקעות הטורקיות, שכן היא דוהרת נגד הזמן כדי להיכנס לאפריקה המודרת בעולם הערבי. בקיצור, המאבק הקר נגד מדינות העולם השלישי הפך להיות חשוף ופומבי. גישה דיפלומטית זו בה השתמשו המערב לישראל כאחד יש כמה יתרונות לאותן מדינות, שהם לשמור על העולם הערבי מפוצל ומפוצל כדי להקל על השליטה בו ולשבור את אחדותו הגיאוגרפית, הפוליטית, הדתית והכלכלית. מסמך קמפבל המטרה השיטתית הייתה לכבוש את הערבים העולם, והדבר המסוכן ביותר במסמך היה לשמור על עמי האזור הזה מפוצלים, בורים ונלחמים, על ידי מניעת תמיכה ורכישת ידע מדעי וטכני, אי תמיכה בהם בתחום זה, ומלחמה בכל נטייה של אלה. מדינות שיחזיקו במדעים טכניים.

רצ"ל צייר את טכניקות השליטה בעולם, כלומר איך לשלוט בלב העולם, שאפריקה מהווה את החלק הנכון בו, לאחר שהמעצמות הגדולות שולטות בלב העולם כדי לשלוט באי הגלובלי, וזה המאבק שקיים היום הוא איך אותן מדינות יכולות להרחיב את שליטתן בעולם על ידי שמירה על מדינות העולם השלישי נמצא תחת קו העוני ושולט באופן שבו הוא מוציא את כספו ומפתה אותו לפרויקטים שאינם משיגים אינטגרציה כלכלית וחקלאית כלל. מכאן, תיאוריות גיאו-פוליטיות הצליחו במידת מה לקבוע את מסלולן של המדינות הגדולות לשלוט בעולם, למרות שאנו שומעים, צופים וקוראים על מדיניותן של אותן מדינות והשאיפות שלהן בארצנו, אנו עדיין נאחזים ומפיצים ורדים במדינה. הדרך שלה, שכן היא בהחלט לא רוצה את האינטרס שלנו, והם מרעילים את הדבש. בקיצור, מעצמות העל, ובראשם ארה"ב של אמריקה ואחרות, הצליחו לפצל את הישות של מדינות ערב ולפצל את עמודי התווך שלהן, לכלול אותם תחת כנפיהם, כדי שמדינות אלו יישארו במסלול האמריקני. למרבה הצער, הספר "תעשיית הרעב", למרות שהוא ספר ישן, חושף בכל זאת את המדיניות של המדינות הדומיננטיות והקולוניאליות, ולנו נותר רק להתאחד לשים את התוכניות שלנו כדי לסכל את הקונספירציות האלה.

ועדת העצרת הכללית אד-הוק להכרזה על תרומות וולונטריות לאונר"א תקיים היום, יום שישי, פגישה במטה האומות המאוחדות כדי להגביר את תמיכת המדינות בסוכנות.

אונר"א ממומנת כמעט במלואה על ידי תרומות מרצון.

הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, אמר כי פתרון הבעיה הפיננסית הכרונית העומדת בפני הסוכנות דורש רצון פוליטי כדי להתאים את תמיכת הצדדים השונים במשימה של אונר"א עם המשאבים שהיא מספקת.

לצריני הוסיף, במסיבת עיתונאים בניו יורק, כי הבעיה "נעוצה בסתירה בין מה שאונר"א צפויה לעשות לבין המשאבים העומדים לרשותה", והצביע על "האופי הייחודי של עבודתה של אונר"א, שכן היא הסוכנות היחידה. חובה לספק שירותים דומים לשירותים ממשלתיים".

פקיד האו"ם הדגיש את החשיבות של עמידה בקצב המשאבים לצרכים, והזהיר כי "לאונר"א לא יהיה מימון או מזומן החל מספטמבר הקרוב להמשיך להפעיל את בתי הספר שלה, ואת המשאבים הדרושים להפעלת מרכזי הבריאות שלה וחיוניים אחרים. השירותים אוזלים".

אונר"א תומכת בכ-5.9 מיליון פליטים פלסטיניים בחמשת אזורי הפעילות שלה: ירדן, עזה, הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים, לבנון וסוריה.

מדינות הונגריה וצ'כיה סירבו לאמץ דו"ח במסדרונות האיחוד האירופי לאחר שהוכן על ידי הנציגויות האירופיות בשטחים הפלסטיניים בנוגע לישראל.

הדו"ח, שהוכן על ידי 21 ראשי נציגויות אירופיות בשטחים הפלסטיניים, קבע כי על האיחוד האירופי להתנגד נחרצות לתוכניות וליוזמות המשפטיות של ממשלת ישראל לשנות באופן חד צדדי את מעמדה של ירושלים וגבולותיה, תוך ציון כי ישראל האיצה מאוד לחץ וצעדים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשנה האחרונה.

לפי אתר ynet בעברית, דו"ח זה נערך מדי שנה ומאושר ע"י האיחוד האירופי. אולם נציגי מדינות הונגריה וצ'כיה התנגדו לו בטרם העבירו אותו לבריסל בטענה שהוא מחמיר מדי, ופנו זה לדוח מתועד בלבד מבלי לאשר אותו ולהפוך אותו להצהרה פוליטית.

הדו"ח כלל המלצה לפעול להרחקת מתנחלים אלימים מוכרים ואלה הדוגלים בביצוע מעשי אלימות משטח האיחוד האירופי, ולהחיל את עקרון ההדדיות בטיפול בפרקטיקות ישראליות מפלות עם אשרות המגבילות את החופש של תנועת אזרחי האיחוד.

הדו"ח מזהיר כי האירועים שהתרחשו בשנה שעברה מאששים את השבריריות ההולכת וגוברת של הנוכחות הפלסטינית בירושלים, את ההרעה בתנאים החברתיים והכלכליים של הפלסטינים, והצורך לפעול להגנה עליהם, במיוחד לאור המשך ההריסה. של בתים, ובנייה מקבילה של יחידות התנחלויות נוספות, בנוסף להתרבות המעצרים והלחץ על המוסדות הפלסטיניים, התגברות ההתקפות על המקומות הקדושים לנוצרים ושחיקת הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא.

מהדוח עולה כי בשכונות ירושלים מתגוררים כ-340,000 פלסטינים, המהווים 38.5% מאוכלוסייתה, אך רק 15% מהתקציב המקומי מוקצה לשכונותיהם, בעוד שרק 45% מחוברים כהלכה וחוקית לרשת מי השתייה.

הדו"ח הדגיש את הצורך שמקומות הנציגויות הדיפלומטיות של מדינות האיחוד האירופי יישארו עקביים עם החלטת האומות המאוחדות 478, שגינתה את סיפוח מזרח ירושלים ב-1980, והכריזה עליה כבירה המאוחדת של ישראל, בהתייחס לכוונות של הונגריה וצ'כיה להעביר את שגרירויותיהן לירושלים.

הדו"ח מדגיש את הסכנה בהשלמת טבעת התנחלויות שתבודד את ירושלים מהגדה המערבית, ומזהיר מפני השימוש בעתיקות ובתיירות על ידי השלטונות והמתנחלים הישראלים לקידום הנרטיב היהודי על ירושלים.

גורמים מדיניים ישראלים אמרו כי אין בדוח הזה כל היגיון, וזה רעיונות טהורים שראש משלחת האיחוד האירופי ברמאללה, העוין לישראל וצפוי להשתנות תוך מספר חודשים, מנסה לקדם. כמו שהם אמרו.

אמש הגיש שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, תלונה רשמית נגד לבנון למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ולמועצת הביטחון, על התמרונים הצבאיים שערך חיזבאללה לאחרונה.

בתלונה שהוגשה, ראה שגריר ישראל בתמרונים אלה הפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון 1701 ו-1559.

בהודעתו אמר ארדן, "ישראל מצפה ודורשת מלבנון לשלוט בנעשה בשטחה ולפעול למנוע מקבוצות טרור להתחמש, לתכנן ולבצע פיגועים נגד ישראל". לפי התבטאותו, כפי שדווח בערוץ העברי השביעי.

וקרא למועצת הביטחון לגנות בחריפות את איראן וחיזבאללה על תפקידם בערעור היציבות באזור, וקראה לממשלת לבנון ליישם את התחייבויותיה לגבי החלטות האו"ם.

ארדן אמר במכתב כי "ישראל תנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להגן על אזרחיה וריבונותה".

עם שחר ביום שישי, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי 5 אזרחים מאזורים נפרדים בגדה המערבית.

לפי מקורות מקומיים, כוחות אלו עצרו 3 צעירים מהיישוב בני נעים מצפון לחברון לאחר שהסתערו על בתיהם והתעסקו בתכולתם.

הוא הצביע על כך שכוחות הכיבוש החרימו רכב מהעיר בעקבות הפשיטה.

בשכם נעצר העורך, מען שער, לאחר פשיטה על ביתו בכפר בורקה, מצפון-מערב למחוז.

ואילו הצעיר, עומרן אתרה, נעצר מהעיירה יאב"ד, מדרום-מערב לג'נין, לאחר שעבר במחסום צבאי בכביש ג'נין-שכם, סמוך להתנחלות שבי שומרון.

חייל ישראלי נפצע (בערך 1:00) לאחר חצות, במהלך פעולת ירי סמוך למחסום דיר שרף, צפונית מערבית לשכם.

לדברי דובר צבא ישראל, החייל נפצע קל לאחר שירה מעומק שכם לעבר היקף המחסום.

נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום חמישי כי אין מקום בשלב זה ל"דיון משמעותי" עם עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין, מבלי לשלול אפשרות של קשר עתידי.

"היום אין מקום לדיון משמעותי", אמר מקרון במסיבת עיתונאים לאחר הפסגה השנייה של הקבוצה הפוליטית האירופית בעיר פולבואקה שבמולדובה.

"אם תתעורר ההזדמנות, ובהתאם לתוכן, אני לא פוסל את זה", אמר נשיא צרפת, שהיה אחד ממנהיגי המערב הבודדים ששמרו על קשר עם פוטין בשלבים הראשונים של פלישת רוסיה לאוקראינה.

"אם גרעיני (יכולות) אזרחיות ואבטחת זפוריז'יה (מפעל) ידרשו זאת, או אם תחול התקדמות, ופריצות דרך יאפשרו ומצדיקות זאת, אעשה זאת ללא היסוס", הוסיף.

ביום שישי הביע קנצלר גרמניה אולף שולץ את נכונותו לחדש את המגעים עם פוטין בעניין אוקראינה "בזמן המתאים".

מקרון הדגיש את הצורך לתת לאוקראינה ערבויות ביטחוניות "חזקות יותר, קונקרטיות וברורות מאוד" בפסגת נאט"ו שתתקיים ביולי, והדגיש כי הדבר ישלח "מסר ברור לרוסיה בהקשר הנוכחי".

נשיא צרפת הדגיש כי יש לזהות "סיכויים" לגבי בקשתה של אוקראינה לחברות בנאט"ו, וציין כי הענקת "חברות מלאה אינה אפשרית באופן מיידי" בשל המלחמה שניהלה רוסיה.

ילד ואביו נפצעו, חמישי בערב, על ידי כוחות הכיבוש הישראליים, בכפר נבי סאלח, צפונית מערבית לרמאללה.

הפעיל בילאל אל-תמימי הצהיר כי כוח של צבא הכיבוש ארב לרכב בכניסה לעיירה, רדף אחריו וירה לעברו כדורים חיים, ופצע ילד בן שנתיים עם כדור בראש, בעוד אביו. נפצע בכתפו בזמן ששהו בביתם ליד מחסום צבא הכיבוש, שנמצא בכניסה לכפר.

ראש מועצת הכפר, נבי סאלח נאג'י אל-תמימי, הסביר כי הילד הפצוע ואביו נלקחו לפתח ההתנחלות "נווה צוף" שהוקמה על אדמות הכפר, בזמן שמסוק הגיע לקראת העברת הילד לבית חולים ישראלי, בעוד אביו הועבר לבית חולים ברמאללה.

לטענת אל-תמימי, כוחות הכיבוש ממשיכים לסגור את שער הברזל שהקימו בכניסה לכפר משעות הערב, תוך שהם ממשיכים להסתער על כמה שכונות ולירות מעת לעת באזרחים.

נתון ישראלי קבע, ביום חמישי בערב, כי כ-64 פיגועי ירי בוצעו בחודש האחרון בגדה המערבית.

לפי אתר הקול היהודי של המתנחלים, חלק מהמבצעים הללו התרחשו בתוך ערים פלסטיניות, מה שמעיד על חשש לגידול במספר הפיגועים.

והוא סבר שזהו אישור לדברי המתנחלים על אובדן הביטחון והבטיחות באזור.

הוא התייחס לשורה של פיגועים שהתרחשו השבוע, בהם הרג מתנחל בהתנחלות חרמיש טול כרם וכן ירי לעבר בסיס סמוך להתנחלות קרית ארבע וירי לעבר ההתנחלות מבוא דותן.

ראש המשרד ליחסי ערבים ואיסלאמיים בחמאס, חליל אל-חיה, אמר היום, יום חמישי, 1 ביוני 2023, כי ההתנגדות בגדה המערבית ובעזה ובכל מקום עם ידה על ההדק וכי הכיבוש הישראלי. דוחף את האזור למלחמה חדשה.

הצהרותיו של חליל אל-חיה, מנהיג תנועת חמאס, היו כדלקמן:

- הכיבוש מנסה לפתור את הסכסוך בסוגיית ירושלים על ידי ייהוד מלא, גירוש אנשיה ושליטה במקומות הקדושים.

- ישיבת ממשלת הכיבוש במנהרה מתחת למסגד אל-אקצא מצביעה על כך שהישות הולכת למתיחות באזור ודוחפת אותו לעימות אינטנסיבי.

העם הפלסטיני שלנו לא ייכנע וימשיך להתנגד לכיבוש.

- החיפזון של הכיבוש לפתור את הקרב על ירושלים הוא חיפזון לפטירתו ולסופו.

- קיומה של הישות הציונית מהווה איום על האזור ועל העולם כולו.

- לא נוותר על העיר ירושלים ומסגד אל-אקצא המבורך.

העם הפלסטיני שלנו והתנגדותו עומדים נגד הכיבוש הציוני.

- הכיבוש חשוב יותר אם הוא חושב שאפשר להפריד את זירות ההתנגדות זו מזו.

- האומה הערבית והאסלאמית התאחדו סביב סוגיית ירושלים ומסגד אל-אקצא.

- הכיבוש, על ידי האצת ההתיישבות בגדה המערבית, דוחף להצית את האדמה מתחת לרגליו, והמשכו פוגע עמוקות ברכבת הנורמליזציה.

- הכיבוש דוחף את האזור למלחמה חדשה, והוא ישלם את המחיר על כך.

- ההתנגדות בגדה המערבית, בעזה ובכל מקום עם ידה על ההדק ומוכנה להגן על אנשיה, ירושלים ומסגד אל-אקצא בכל מה שיש לה.

- העם הפלסטיני שלנו מאוחד בהתמודדות עם הכיבוש, והכיבוש סובל ממאבק אמיתי בין מרכיביו הפנימיים.

- הכיבוש חלש ושביר, והוא חי בשלב של כליאה והגנה עצמית.

איומי הכיבוש אינם מבלבלים אותנו ואינם משפיעים על החלטותינו, הבריתות, האסטרטגיות, צבירת הכוח והסלמה של ההתנגדות.

- אנו פועלים להגן על עמנו בכל כוחנו, והכיבוש הציוני חסר אונים ומתבלבל באיומיו.

ראש הממשלה מוחמד שתייה דן, היום, יום חמישי, בלשכתו ברמאללה, עם דארן מילר, חבר הפרלמנט הבריטי ממחוז ויילס, בדרכים לסולידריות עם העם הפלסטיני, בנוכחות חבר בוועדת הנשיאות העליונה. מעקב אחר ענייני הכנסייה בפלסטין, סגן נשיא המועצה הלאומית מוסה חדיד.

ביקורו של מילר בפלסטין בא בתיאום עם הוועדה הנשיאותית העליונה לענייני כנסייה.

ראש הממשלה אמר: "ישראל, עם ממשלתה הקיצונית הנוכחית, וממשלותיה הקודמות, פעלה באופן שיטתי להרוס את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית, בעיקר באמצעות ייהוד ירושלים, תפיסה וסיפוח אדמות, בנוסף להתיישבות. ההתרחבות, המשך הבידוד של רצועת עזה והתוקפנות החוזרת ונשנית נגדה".

הוא המשיך, "ישראל נוהגת באפרטהייד בפועל ובחקיקה, והדבר תועד בדו"חות של מוסדות זכויות אדם בינלאומיים וישראליים רבים".

שתייה קרא לפרלמנט הבריטי להפעיל לחץ נוסף על הממשלה להכיר במהירות במדינה הפלסטינית, לשמר את פתרון שתי המדינות, לאור מערכת פוליטית ישראלית שצועדת ליותר קיצוניות ופשע כלפי עמנו.

ושתייה הוסיף: "אנחנו חיים בשלב שבו אין יוזמה בינלאומית או מטריה לפתור את הסכסוך ולהשיג שלום, ואנו עושים מאמצים רבים להחיות את יוזמת השלום הערבית".

ראש הממשלה חידש את הקריאה לצורך של הקהילה הבינלאומית להפסיק להשתמש בסטנדרטים כפולים בכל הנוגע לפלסטין ולעניינה.

מילר מצדו הביע את אמונתו ואת אמונת ארצו בפתרון שתי המדינות, ותדרך את ראש הממשלה על פעילותו בעניין הפלסטיני והסולידריות עמה בארצו.

היום, יום חמישי, שרפו מתנחלים שטחי אדמה בעיירה קוסרה שמדרום לשכם.

פואד חסן, פעיל בהתנגדות ההתיישבותית בעיירה, סיפר כי מתיישבי "אש קודש" הציתו שדות פסטורליים מהאדמות הנמצאות באזור דרום מזרח העיירה, מה שהוביל לשריפת שטחים נרחבים מהם.

באותו הקשר הרסו מתנחלים מצבות בכפר בורקה, צפונית מערבית לשכם.

הגורם האחראי על תיק ההתנחלויות בצפון הגדה המערבית, ע'סאן דאגלס, אמר כי המתנחלים הרסו מספר מצבות באחד מבתי הקברות של הכפר, באדמות הסמוך לאתר ההתנחלות "חומש" שפונתה.

הנשיא מחמוד עבאס ייצא באמצע החודש לסין לביקור שיימשך מספר ימים.

מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין אלשייח', אמר כי צפוי ביקור של הנשיא עבאס בסין, באמצע החודש.

והוא ציין כי יתקיימו דיונים בנושאים והתפתחויות באזור וביחסי פלסטינים-סין.

ניו יורק, שזכתה לכינוי "העיר שאף פעם לא ישנה", עומדת בפני שקיעה בקצב של מילימטר עד שני מילימטרים בשנה בשל משקלם של גורדי שחקים ובניינים גבוהים בה, כך לפי מחקר מדעי.

מדענים ידעו בוודאות מאז הוריקן סנדי, שנרשם ב-29 באוקטובר 2012, שעיר ענקית זו בעלת מאפיינים גיאוגרפיים יוצאי דופן - האי מנהטן מוקף באוקיינוס האטלנטי, באיסט ריבר ונהר ההדסון - נתונה לסערות. , שיטפונות וגלי חוף גבוהים, שהם תופעות אקלימיות הנגרמות על ידי שינויי אקלים בערך.

במאמר שפורסם ב-Earth Future במאי, ניסו חוקרים להעריך את השפעת המסה המצטברת של תשתית העיר על שקיעתה, תופעה הנגרמת משחיקת קרקע ופעילות אנושית.

לפי חישובים של גיאולוגים, משקל הבניינים, המגדלים וגורדי השחקים בניו יורק הוא 762 מיליון טון, מה שמייצג לחץ יוצא דופן על הקרקע.

נפח זה גדול פי 75,000 ממגדל אייפל.

בלחץ העצום הזה, הבירה התרבותית והכלכלית של ארצות הברית, שבה מתגוררים 8.5 מיליון איש, שוקעת בקצב של 1 עד 2 מילימטרים בשנה.

המחקר הצביע על כך ששקיעה בשכונות מסוימות שבהן נבנו מבנים על אדמות רכות או מלאכותיות עשויה להגיע ל-4.5 מילימטרים בשנה.

המחבר הראשי של המחקר, טום פארסון, אישר שבניית פחות מגדלי בטון, זכוכית או פלדה לא תשנה את המציאות הקיימת.

בשיחה עם סוכנות הידיעות הצרפתית אמר פארסון, גיאופיזיקאי אמריקאי, "הגורם העיקרי לשקיעת ניו יורק והחוף המזרחי קשור למבנה קרום כדור הארץ ולא ניתן לעצור אותו".

שקיעה זו צפויה להאיץ את השפעת עליית מפלס המים הנגרמת מהתחממות האקלים והמסת הקרחונים.
ארגון Searise Level.com מציין כי מפלס המים בניו יורק עלה ב-23 סנטימטרים בהשוואה לשנת 1950, בעוד שהעירייה צופה שהוא יעלה ב-20 עד 75 ס"מ נוספים עד שנת 2050 ולהגיע אפילו ל-1.8 מטר לפני 2100, בנוסף ל- עלייה בתדירות הסערות.

לאור כל העובדות הללו, הביצור של 836 קילומטרים של חוף ניו יורק הפך לעדיפות של רשויותיה.

תוכנית ענקית של 20 מיליארד דולר ל"הסתגלות לשינויי אקלים" הושקה במקביל למאמצים להגן על העיר מפני עליית מפלס המים.

הרשויות בניו יורק בדרום מנהטן, בין הנהר האיסט ריבר לאחד הכבישים המהירים, בונות חומה וסכרים, תוך הגדלת שטחים ירוקים לאורך של ארבעה קילומטרים, כאשר מפלס המים עלה עקב הוריקן סנדי לפני יותר מעשר שנים עד 2.7 מטר.

היום, יום חמישי, נמסר ממועדון השבויים, "רשויות הכיבוש הישראליות ממשיכות לעצור את גופותיהם של 12 אסירים של חללי תנועת השבויים".

מהמועדון נמסר בהצהרה כי לאחר שחרור גופתו של שהיד של תנועת השבויים, ואדיח אבו רמוז מירושלים, שמת ב-28 בינואר השנה, נותרו 12 גופות במעצר על ידי הכיבוש.

הקדושים שגופתם מוחזקת הם: אניס דאולה, שגופתו מוחזקת מאז 1980, עזיז אוואיסאת, שגופתו מוחזקת מ-2018, פארס ברוד מ-2019, נסאר טקטקה מ-2019, ובסאם אל-סייח מ-2019.

וסעדי אל-ע'ראבלי משנת 2020, כמאל אבו ואר מ-2020, סמי אל-עמור מ-2021, דאוד אל-זוביידי משנת 2022, מוחמד מאהר טורקמן משנת 2022, נאצר אבו חמיד משנת 2022, ושייח' עדנאן. מאז מאי 2023.

בשנים האחרונות התרחבו והעמיקו השסעים בחברה שלנו, והניכור שישראלים רבים חשים היום כלפי ישראלים אחרים מעולם לא היה מטריד יותר. בין ה"שבטים" בחברה שלנו, כפי שתיאר אותם הנשיא לשעבר ריבלין, יש מעט מאוד נקודות מפגש, ולכן לאחרונה החלו להתפרסם מאמרים המציעים אפשרויות לחלוקת ישראל לקנטונים נפרדים או לתת-מדינות. אפשרות אחת שדובר בה היא חלוקה בין מדינת ישראל למדינת יהודה, ואחרת – בין מדינת תל אביב למדינת ירושלים. שתיהן משקפות את עומק השסעים בעם שלנו. אני גר בירושלים בשכונה שנחשבה פעם לחילונית. זה כבר כמה שנים שנכנסים אליה עוד ועוד חרדים, ואנחנו חרדים מפני שינוי אופייה. למעשה, ירושלים כולה דתית היום יותר מאי פעם. לעיתים קרובות כאשר אני מסתובב בעיר או נוסע בתחבורה הציבורית נדמה לי שאני הגבר היהודי היחיד בלי כיפה על הראש. גם בערים המעורבות, כמו עכו יפו ורמלה, ובהתנחלויות בשטחים הכבושים יש מספר רב של יהודים דתיים-לאומיים. בירושלים מובנה גם פער בין מזרח למערב: הפלסטינים, המהווים 40% מתושבי העיר, מתגוררים במזרחה בשכונות משלהם, אבל בשעות היום הם נמצאים בכל רחבי העיר במסחר, במסעדות, בכל מיני מקומות עבודה, בבתי החולים ובתחבורה הציבורית. בחבלי ארץ נוספים בישראל, חיים בינינו בריכוזים גדולים בגליל, במשולש הקטן ובוואדי ערה ובנגב פלסטינים אזרחי ישראל. כל אלה חיים בעולמות נפרדים בשל שוני מהותי בהשקפות עולם פוליטיות, בערכים, ובסגנונות החיים, במנהגי אכילה ובילוי הזמן הפנוי.

ה"אחדות", שפוליטיקאים מדברים עליה לעיתים קרובות, אינה קיימת בישראל האמיתית של 2023. נכון שתנועת המחאה של 20 השבועות האחרונים הפגישה קבוצות מגוונות של ישראלים, שמעולם לא הפגינו יחד בעבר, ויש קווים משותפים בין מי שיוצאים לרחובות כדי להציל את מה שהם מכנים הדמוקרטיה הישראלית. אבל יש רבים אחרים בחברה שאינם חלק מהמחאה, גם אם הם מזדהים עם כמה ממטרותיה. וכמובן, יש אחרים שהם במחנה אחר לגמרי. למשל, פלסטינים אזרחי ישראל לא הצטרפו לתנועת המחאה, כי כל עוד הקריאה להגנה על הדמוקרטיה הישראלית אינה כוללת בתוכה דרישות לחוק יסוד השוויון, לביטול חוק הלאום ולסיום הכיבוש, בעיניהם הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא צביעות מוחלטת. אני שותף להם בהשקפה הזאת. גם המחנה הדתי-לאומי, המיוצג במפלגת הציונות הדתית ובמפלגת עוצמה יהודית, הוא אחר – שם מעדיפים את חוקי ההלכה היהודית על פני המשפט האזרחי הישראלי וחולמים על התנדפותם של כל הפלסטינים מכאן. והחרדים גם הם במחנה נפרד משלהם. הדמוקרטיה הישראלית אינה מעניינת אותם והגנה על עצמאותה של מערכת המשפט אינה נוגעת להם. הם רק רוצים לשמר את אורח חייהם באמצעות מה שהמדינה יכולה לתת להם, ובה בעת להשתחרר ממה שהמדינה עשויה לדרוש מהם. יש כמובן חריגים מההכללות בכל השבטים, אבל זו תמונה מציאותית של מגמות ופערים הקיימים בחברה שלנו.

אני לא רוצה לחיות בעולם החרדי, והחרדים אינם רוצים לחיות בעולם שלי. הדבר היחיד שמשותף לי עם העולם החרדי הוא שאבות אבותיי היו פעם כמוהם. אני לא רוצה שום קשר עם אנשים שמזדהים עם מפלגת הציונות הדתית או עם מפלגת עוצמה יהודית. אני רואה בפעילותם לקידום האג'נדה של עליונות יהודית איום קיומי על דרך חיי ועל ערכיי. אני מניח שהם רואים אותי באותה צורה. האתוס הציוני של מדינת ישראל אינו קיים עוד כפי שנוצר על ידי מייסדי התנועה הציונית. הציונות הייתה התשובה החילונית ללאומיות היהודית, שהפלג הדתי בה היה אז זעיר. מלחמת יוני 1967 שחררה את המגמות המשיחיות של הציונות הדתית, אשר הובילו להקמת גוש אמונים ולבניית ההתנחלויות. הניצחון המזהיר של ישראל ב-67 היה בגדר נס שהתרחש כנגד כל הסיכויים. בשלושת השבועות שקדמו למלחמה חשה מדינת ישראל הקטנה והחלשה כאילו מתרגשת עליה שואה שנייה, והניצחון שהושג בשישה ימים ביסס את האמונה שאלוהים לימינה של ישראל ושיישובה של ארץ ישראל השלמה במתנחלים יהודים הוא מסר אלוהי. האמונה שהבעלות על הארץ ניתנה לעם היהודי על ידי אלוהים היא שהובילה להפיכת הסכסוך הפוליטי בין תנועות לאומיות מנוגדות על טריטוריה למלחמה על זהות ודת – של מי הארץ הזאת, ולמי נתן אותה אלוהים?

במבט קדימה האתגר שעומד לפנינו הוא למצוא את הדרך שתאפשר קיום שלו יחסית ללא אלימות ומוות והרס בין ישראלים לבין ישראלים אחרים ובין יהודים לבין הפלסטינים. במודלים פדרליים וקונפדרליים כנראה נוכל למצוא כמה פתרונות אפשריים. אף מודל שקיים היום בעולם אינו יכול לשמש אותנו ב"העתק-הדבק". נצטרך לעשות את העבודה הקשה ולהמציא מודל שיתאים לצרכים ולנסיבות המיוחדים שלנו. ראשית יש כמה עקרונות בסיסיים שחייבים להנחות אותנו. העיקרון הראשון חייב להיות שוויון לכל האנשים החיים כאן, ככוכב הצפון שינחה אותנו הלאה. עקרון השוויון אינו ניתן לחלוקה, הוא חייב לחול על בני כל הדתות והזהויות הלאומיות, האתניות והמגדריות שחיים בארץ הזאת. העיקרון השני חייב להיות הזכאות לאוטונומיה בסוגיות של מעמד אישי, של חינוך ותרבות ושל החיים במרחב הציבורי. במסגרת שני עקרונות בסיסיים אלו חייבות להיות גם ערבויות לזכויות מסוימות של מיעוטים, אשר עשויים להמשיך להתגורר במרחב הנשלט על ידי רוב של קבוצת זהות אחרת משלהם, כלומר חייבת להיות הכרה בזכויות של כל קבוצת זהות להתקיים בחופשיות בגבולות הקנטון או התת-מדינה. כמו כן, חייבות להיות הסכמות בין כל קבוצות הזהות שבפסיפס המדינתי על יסודות המשילות, על שלטון החוק, ועל ליבה בסיסית משותפת בתוכניות החינוך, וחייבים להיות גם הסכמים בין כל תת-המדינות בנושאי איכות הסביבה ובריאות הציבור מכיוון שמחלות וזיהומים אינם נעצרים בגבולות.

אפשר להגדיר קנטונים מסוימים או תת-מדינות מסוימות באופן גיאוגרפי, ודרך אחרת להגדרה יכולה להיות לפי זהות קולקטיבית בתוך אזור גיאוגרפי. אזור תל אביב רבתי הוא תת-מדינה אחת המוגדרת גיאוגרפית. אפשר גם להגדיר את ואדי ערה וחלקים מהגליל, שבהם אוכלוסיות גדולות של רוב ערבי, כתת-מדינה מבחינה גיאוגרפית. גם באר שבע וערי הלוויין היהודיות שלה יכולות להיות תת-מדינה גיאוגרפית, והקהילות הבדואיות באזור יכולות להיות מוגדרות כתת-מדינה גיאוגרפית נפרדת. בדרך אחרת ניתן להגדיר כתת-מדינה אזור כלשהו שחיות בו אוכלוסיות מגוונות תוך החלת פונקציות אוטונומיות על אותן אוכלוסיות. הגליל יכול להיות תת-מדינה אחת עם אוטונומיה שתינתן לקבוצות הזהות השונות בתחומי החינוך והתרבות. בכל המקרים חייב להיות בסיס של עקרונות השוויון והגנה על זכויות מיעוטים, שלפיהם כל אדם החי בין הנהר לבין הים יוכל לחיות בכל תת-מדינה שיבחר בה ללא הגבלה על פי חוק. כמו כן, בתת-מדינות מעורבות מוכרחות להיות לכל הקהילות זכויות שוות לפתח, לתכנן ולבנות, להתחלק במשאבים הטבעיים והאחרים הזמינים על בסיס שווה (כולל קרקע ומים).

במודלים הללו הייצוג הפוליטי במדינה יכול להתבסס על מחוזות הצבעה לפי גודל האוכלוסייה, כאשר מספר הנציגים בפרלמנט ייקבע לפי מספר האנשים שחיים בהם. המדינה כולה תחולק באופן שיאפשר ייצוג יחסי של כל קבוצות האוכלוסייה. נראה לי שיהיה נבון לשקול ליצור גם גוף מחוקק נוסף לצד הפרלמנט, שיורכב משני נציגים מכל תת-מדינה ללא קשר לגודלה, והייתי רוצה מאוד לראות ששני הנציגים הללו יהיו אישה אחת וגבר אחד מכל תת-מדינה.

בשלב זה אין לי העדפה למודל פדרלי או למודל קונפדרלי, ואינני יודע כיצד עלינו להתקדם מכאן. אני סבור שמצבנו הנוכחי שבור ומקולקל. הייתי חלק ממה שנקרא השמאל הציוני. האידיאולוגיה שבה האמנתי נשברה בידי הסתירות שהיו מוטמעות בתוכה ולא אפשרו לסיים את הכיבוש וליצור שוויון אמיתי בין כל אזרחי המדינה. הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית, שבה המשפחות כה גדולות ושיעור המשרתים בצבא כה קטן ושרוב אנשיה אינם נכנסים לכוח העבודה היצרני, יביא לאסון כלכלי במדינה כבר בעתיד הלא רחוק. האולטרה-לאומיות והציונות הדתית ויחסם הגזעני ללא-יהודים הביאו ליצירת צורה חדשה של אפרטהייד שמדינת ישראל הפכה להיות. מצב זה בלתי נסבל וגם לא מוסרי. אנחנו צריכים חשיבה חדשה ושלכל שכבות האוכלוסייה מהנהר ועד הים יהיו נציגים שישבו ביחד ליד השולחן לדיוני עומק למציאת הדרך לחיים משותפים. זה האתגר הקולקטיבי שלנו, אם רוצים שיהיה לנו עתיד משותף כלשהו במדינה ולמנוע את התפוררותה.

מנהיגי תנועות חמאס והג'יהאד האסלאמי, בהתאמה, מגיעים לבירת מצרים, קהיר, בהזמנת שירות הביון.

היום יגיעו שתי משלחות של מנהיגים משתי התנועות מתוך רצועת עזה ומחוצה לה לבירת מצרים, קהיר.

שתי המשלחות ייפגשו בנפרד עם הנהגת שירות הביון כדי לדון בנושאים רבים, לרבות תיק הביטחון, במיוחד בכל הנוגע לכיבוש הישראלי.

משלחת הג'יהאד האיסלאמי תצא מאוחר יותר לביירות כדי לקיים פגישות פנימיות.

בראש משלחת חמאס יעמוד איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של התנועה, בעוד שלא ידוע אם זיאד אל-נחלה, מזכ"ל הג'יהאד, יעמוד בראש משלחת תנועתו.

ועדת ההתנגדות לחומות והתנחלויות עקבה אחר כך שרשויות הכיבוש והמתנחלים הישראליים ביצעו 492 פיגועים במהלך חודש מאי האחרון, שנעו בין תקיפות ישירות של אזרחים, ונדליזם ויישור אדמות, עקירת עצים, תפיסת רכוש, סגירות, מחסומים ופציעות פיזיות. .

לפי הדו"ח החודשי של הוועדה, התקפות אלו התרכזו בנפות שכם עם 132 פיגועים, אחריהם נפת ג'נין עם 69 פיגועים, ולאחר מכן נפת טול כרם עם 43 פיגועים.

ההריסות שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי הסתכמו בסך הכל ב-45 הריסות בתים, מפעלים מסחריים ומקורות פרנסה, מה שגרם להריסת סך של 54 מפעלים ומקורות פרנסה, כולל שתי ההריסות בבית לחם. בית ספר "אתגר 5".

בעוד שמספר הפיגועים שביצעו מתנחלים הגיע ל-73, שכללו ביצוע פיגועים מאורגנים ומסוכנים נגד יעבד, בורקה וסילוואן, ולאחר מכן כוונה לכפר ג'אלוד בסצנה המזכירה את שואת חווארה, ופגיעה בכלי רכב של אזרחים. הכניסה ליסוף. התקפות המתנחלים התמקדו החודש בנפת שכם ב-34 פיגועים.

הדו"ח תיעד כי רשויות הכיבוש הישראליות הוציאו 72 הודעות על הריסה והפסקת בנייה, ופינוי מתקנים פלסטינים, החל מהודעות על הריסה או הפסקת בנייה בתואנה של אי רישוי, ופינוי באמתלה של הכשרה.

בזמן מעקב הדו"ח, בסך הכל 2,961 עצים עברו כריתה ועקירה, כולל 1,929 עצי זית, בנוסף ל-1,032 שתילים שהיו מגוונים בין ענבים, שקדים, פירות הדר ועצי דקל, בידי מיליציות המתיישבים. עקרו 855 עצים.

מואיאד שעבאן, ראש הרשות, אמר כי "רשויות הכיבוש הוציאו שלושה צווי תפיסה שקבעו תפיסה של סך של 152 דונם של אדמות אזרחים בנפות קלקיליה, שכם, ג'נין ורמאללה בשם "תפיסה. , וצו נוסף כוון ל-14.5 דונם לטובת הכרזתו כ"אדמות מדינה" בנפות קלקיליה ושכם.

הוא הוסיף, "רשויות הכיבוש הפקידו לאישור לאחר מכן 6 תוכניות מבניות להתנחלויות בגדה המערבית. תוכניות אלו כוונו בסך הכל 882 דונם של אדמות אזרחים, באמצעות ניסיונות להרחיב התנחלויות עליהן. תוכניות אלו נועדו לבנות סך של 882 דונם של אדמות אזרחים. 918 יחידות התיישבות חדשות".

שעבן אישר כי הוקם יישוב חדש בנפת סלפית בשם "אריאל מערב" על ידי תחילת בניית 600 יחידות התיישבות חדשות, וציין כי התוכנית אושרה בשנת 1992, אך היא יצאה לדרך לאחרונה, והיא נושאת את המספר. 130/3/1/1 .

חבר מושבעים בלוס אנג'לס הרשיע ביום רביעי את השחקן האמריקאי דני מאסטרסון, הידוע בעיקר בזכות תפקידו ב"מופע שנות השבעים", חבר בולט בכנסיית הסיינטולוגיה, באונס שתי נשים.

השחקן בן ה-47 נשלח למאסר מיד לאחר הדיון, עד לקביעת עונשו על ידי שופט ב-4 באוגוסט. הוא צפוי לעד 30 שנות מאסר.

שלוש נשים, גם חברות בכנסיית הסיינטולוגיה, האשימו אותו שאנס אותן בביתו בהוליווד הילס בין השנים 2001 ל-2003.

חברי חבר המושבעים תמכו בשניים מהם, תוך שהם לא הגיעו לקונצנזוס הנדרש למתן פסק דין בעניינו של התובע השלישי.
במהלך המשפט הגיעו התובעים למסקנה כי השחקן "סימם ואנס את שני הקורבנות הללו" וקראו לו "להיות אחראי" להתעללות אלו.

המקרה הזה, שהחל ב-2017 בעקבות חשיפת השערוריות המיניות שהואשם על ידי המפיק לשעבר הארווי ויינשטיין ועורר את השקת תנועת #MeToo, העלה גם שאלות לגבי תפקידו של ארגון הסיינטולוגיה.

שתיים מהמתלוננות טענו כי הארגון, הפעיל במיוחד בלוס אנג'לס, מונע מהם לפנות למשטרה.
עורכי הדין של מאסטרסון הדגישו כי הצהרות התובעים השתנו במהלך השנים, והצביעו על כך שהנחות יסוד שליליות נגד ארגון הסיינטולוגיה עשויות להניע את התביעה.

לשאלת AFP, ארגון הסיינטולוגיה לא הגיב מיד.

במשפט מוקדם יותר בנובמבר, חבר מושבעים אחר סירב להכריע בתיק, ולא הצליח להגיע לקונצנזוס.

מאסטרסון עלה לכוכב ב-1998 באמצעות הסדרה הקומית "The Seventies Show" בתפקיד סטיבן הייד לצד מילה קוניס ואשטון קוצ'ר.

הוא השתתף שוב עם קוצ'ר בסדרה "החווה" ב"נטפליקס", אך הוא הודר ממנה ב-2017 לאחר שמשטרת לוס אנג'לס אישרה שהיא חוקרת מספר האשמות של אונס נגד השחקן.

לאחר מעצרו של השחקן ביוני 2020, משרד התובע המחוזי של מחוז לוס אנג'לס אמר כי הוא ביטלה שני אישומים נוספים של תקיפה מינית נגדו, עקב אין מספיק ראיות ותקופת ההתיישנות.

בנק אוף פלסטין לקח את היוזמה להיות הבנק הראשון בפלסטין ובמזרח התיכון שמצטרף לתוכנית הפיקדון בר-קיימא של קבוצת "עיר", הפועלת לתמיכה בלקוחות בעת השקעת כספים העודפים והשגת יעדיהם בר-קיימא במקביל.

צעד זה בא לאפשר לבנק להעניק תמיכה עקיפה לפרויקטים שונים של מימון בר-קיימא באמצעות תיק "סיטי", בפרויקטים התורמים לתמיכה בתוכניות כגון אנרגיה מתחדשת, חיסכון במים, בריאות וחינוך, וכן בפרויקטים חברתיים אשר להרחיב את ההכללה הפיננסית בפרויקטים מיוחדים לנשים ולקהילות מיוצגות בתת-ייצוג.

הבנק מצטרף ליוזמה זו בהתאם למחויבותו ואמונתו ביישום אסטרטגיית קיימות מקיפה ומשולבת בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ושיטות עבודה מומלצות, אשר הושקה תוך התמקדות בממשל ושקיפות. כאשר הבנק הקים ועדת קיימות ברמת הדירקטוריון, וצוות מיוחד ליישום סטנדרטים בינלאומיים הקשורים לעקרונות סביבתיים, חברתיים וממשל במהלך ביצוע הפעולות, בנוסף להנפקת דו"ח הקיימות הראשון של הבנק עבור שנת 2021 בהתאם לתקנים הבינלאומיים GRI.

באמצעות יוזמה זו, מוקצה מהבנק פיקדון בסך 5 מיליון דולר למימון או למחזר נכסים בתיק המיועד למימון פרויקטים ירוקים ידידותיים לסביבה, או פרויקטים של פיתוח כלכלי וחברתי בר קיימא, על בסיס הקריטריונים שנקבעו על ידי "Citi" קְבוּצָה.

מצדו אישר מר האשים שאווה, יו"ר הדירקטוריון של קבוצת בנק אוף פלסטין: "יוזמה זו באה כחלק מאמונתו של הבנק בצורך ליישם את אסטרטגיות הפיתוח, היוזמות, התכניות והפעילויות שלו. עקביות ובעלי השפעה בשטח". תוך ציון כי יוזמה זו תהיה אחת משורה של יוזמות ופעילויות. ותכניות סימולטניות נוספות שבאמצעותן הבנק מבקש להשיג את מטרתו הסופית, שהיא קידום פיתוח כלכלי וחברתי בר קיימא בפלסטין. שאווה הוסיף כי היוזמה להצטרף לתוכנית הפיקדון בר-קיימא של קבוצת "Citi" תמריץ את מחלקות האוצר וההשקעות בבנק ותסייע להם לקבל החלטות השקעה במוצרים פיננסיים ברי קיימא ירוקים והגדלת תיקי האשראי שלנו בתחום הפיננסי והחברתי. הלוואות הכללה, תוך התמקדות בהלוואות והשקעה בפרויקטים המקדמים מקורות אנרגיה מתחדשים, חקלאות אורגנית, טיפול במים ופסולת מוצקה, בשיתוף עם מוסדות פיננסיים המחויבים לקיימות כמו קבוצת Citi.

מצידה, נור ג'ראר, מנכ"לית Citi Group בירדן, אמרה: "אנו שמחים לתמוך בבנק אוף פלסטין בהצטרפותו לתוכנית הפיקדון בר-קיימא. צוותים פיננסיים ועובדי האוצר ממלאים תפקיד אסטרטגי הולך וגובר בסיוע לחברות שלהם לתמוך בסביבתן. , מטרות חברתיות וממשל. הקבוצה מספקת גם "Citi" כלים המסייעים ללקוחותינו להשיג את יעדיהם.

הרשויות במחוז נובה סקוטיה שבמזרח קנדה ביקשו ביום רביעי סיוע מהצבא ומארצות הברית כדי להילחם בשריפות יער "חסרות תקדים", שאחת מהן מאיימת על אזורים מיושבים בפאתי הליפקס, מה שגרם לאלפי תושבים להתפנות.

במהלך מסיבת עיתונאים אמר טים יוסטון, ראש ממשלת נובה סקוטיה, הממוקמת על חוף האוקיינוס ​​האטלנטי, "בפרובינציה אנחנו עוברים משבר, ואנחנו רוצים, צריכים ונקבל כל תמיכה שנוכל לקבל. ."

"השריפות הללו הן חסרות תקדים", הוסיף.

באוטווה, ראש הממשלה הפדרלי ג'סטין טרודו תיאר את המצב כ"טרגי", והבטיח תמיכה נחרצת במחוז.
טרודו אישר שהעזרה בדרך לנובה סקוטיה.

הסיוע זורם למחוז, כאשר אונטריו שלחה משאיות כיבוי, בעוד שארצות הברית שלחה כבאים לסייע בכיבוי השריפות, בעוד אזורי קנדה שכנים שלחו עשרות מטוסי כיבוי מיוחדים, וחברי משמר החופים גם הצטרפו למאמצים לכבות את אֵשׁ.

"אנשים עייפים, מתוסכלים ומפוחדים", אמר מייק סאבאג', ראש עיריית הליפקס, בירת המחוז.

יותר מ-16,000 בני אדם פונו עד היום עקב הלהבות מבתיהם בצפון מערב הליפקס.

ביום רביעי השתוללו 14 שריפות בנובה סקוטיה, שלוש מהן נחשבו ללא שליטה.

הלהבות הרסו כ-200 בתים ומתקני תשתית, אך לא נרשמו נפגעים בבני אדם.

עם דמעות בעיניים, סיפרו הזוג קוטוביץ לשידור הציבורי CBC כיצד השריפה הרסה את ביתם ואת חדר הילדים שהם מנהלים. "אלה החיים שלי," אמרה אשתו טרי, כשדמעות יורדות מעיניה, היא הפכה לאפר.

מזג האוויר היבש והטמפרטורות הגבוהות הצפויות בימים הקרובים הגבירו את חששות הרשויות מהחרפת מצב השריפות המשתולל.

עשן מהשריפות בסקוטיה נובה הגיע לחוף האוקיינוס ​​האטלנטי של ארצות הברית, מה שגרם לרמות זיהום האוויר בניו ג'רזי ובחלקים מפנסילבניה להגיע לרמות גבוהות מאוד.

בשנים האחרונות, מערב קנדה נחשף שוב ושוב לאירועי מזג אוויר קיצוניים, המחמירים על ידי ההתחממות הגלובלית.

היום, יום חמישי, גזר בית משפט בישראל 8 שנים ושלושה חודשי מאסר בפועל על האסיר אמיר בסאם אבו אלרוב מהעיירה קבאטיה שמדרום לג'נין וקנס של 10,000 שקלים.

ראוי לציין שהאסיר אבו אלרוב עצור מאז 13 בינואר 2021.

הוועדה לתמיכה בעיתונאים עקבה אחר התדירות הגבוהה של תקיפות והפרות נגד עיתונאים בשטחים הפלסטיניים על ידי הכיבוש הישראלי בניסיון לטשטש את האמת ולהרתיע עיתונאים מחובתם המקצועית ולהעביר את התמונה מהשטח.

על פי הדו"ח החודשי של הוועדה, בחודש מאי 2023 היו עדים ליותר מ-37) הפרות ישראליות נגד אנשי תקשורת הפועלים בשטח או מאחורי סורג ובריח בבתי הכלא בישראל. הדו"ח גם תועד (8) הפרות של גורמים פלסטיניים פנימיים בגדה המערבית והפנים הכבושים, ולגבי תוכן לחימה בדו"ח הפלסטיני נרשמו (8) מקרים של הפרות ברשתות חברתיות.

הפרות ישראליות

הדו"ח תיעד, במהלך חודש מאי 2023, את פציעתם והכוונתם של (9) עיתונאים על ידי כוחות הכיבוש והמתנחלים, בזמן שהם סיקרו את הפרות הכיבוש נגד הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה ובירושלים, והכיבוש השתמש בגומי כדורים ופצצות גז רעילות כדי למנוע מעיתונאים לסקר ולהימצא באירוע, למעט קללות, יריקה ובעיטות, יידוי אבנים ובקבוקים על עיתונאים על ידי מתנחלים.

הדו"ח מתעד גם את מעצרם, מעצרם וזימוןם של (3) עיתונאים על ידי כוחות הכיבוש הישראלי, לרבות מעצרו של העיתונאי רמזי עבאסי (עדיין עצור), מעצרו של העיתונאי אסיף נופל ונהג סוכנות "ופא". אחמד קאזז.

בעניין דחיית המשפטים והארכה ואישור המעצר, בדו"ח נרשמו (4) מקרים, לאחר שהאריך את מעצרו של העיתונאי רמזי עבאסי שלוש פעמים ברציפות, ואישר את מעצרו של העיתונאי מוחמד בדר לתקופה של 4 חודשים.

כמו כן, כוחות הכיבוש, בהשתתפות עדרי מתנחלים, מנעו יותר מ- (15) מקרים של סיקור, הפרעה במילוי תפקידם וסיקור הפרות הכיבוש בשטחים הפלסטיניים, בגדה המערבית ובעזה. פשטו, ומנעו מהם את עבודתם, שכללו עלבונות, עלבונות, ניבולי פה ואיומים, אשר נרשמו מקרה אחד (1) .

בעניין מקרי ההרס נרשם הדיווח (1), לאחר פגיעה קשה בביתו של העיתונאי יוסף פארס, כתב הטלוויזיה "תוניס", שהובילה לניפוץ דלתות וחלונות ולנפילת רסיסים בתוך בית, כתוצאה מכוונת מטוסי הקרב הישראליים לבית סמוך במרכז העיר עזה.

באשר להתנכלויות ועינויים של הכיבוש הישראלי נגד העיתונאים הכלואים הכלואים בבתי הכלא, נרשמו בדו"ח (6) מקרים, בהם עקבו אחר חשיפת האסיר החולה, הסופר וליד דקה, שנעצר למעלה מ- 37 שנים, להזנחה רפואית מספר פעמים לאחר העברתו לבית החולים אסף הרופא. ) כתוצאה מחנק נשימתי חמור וזיהום במקום בו הוצאה הריאה הימנית, אז הועבר ללא טיפול רפואי למרפאת כלא רמלה. חומרת מצבו, והוא הועבר פעם אחת בעבר למרפאת הכלא רמלה לאחר 37 ימי שהותו בבית החולים ברזאי במהלך ניתוח להוצאת הריאה הימנית, במיוחד שהוא סובל מסרטן עקב רשלנות רפואית בבתי הכלא. מבלי להמשיך בטיפול עבורו.

גם הסופר השבוי וואליד דקה אוים לאחר שה"שר לביטחון לאומי" הישראלי איתמר בן גביר השמיע הצהרות נלהבות להתנקש בחייו בתוך הכלא, בזמן שבית המשפט לכיבוש סירב לשחררו והמשיך במעצר, פרט למשפחתו. מותקף על ידי מתנחלים מול מטה בית המשפט ברמלה, במקביל לדיון לשחרורו המוקדם.

הפרות של רשתות חברתיות

בעניין המאבק בתוכן פלסטיני, היא סגרה והגבילה חשבון ואסרה על מנהלי מדיה חברתית, בלחץ הכיבוש הישראלי, יותר מ- (8) מקרים של עיתונאים ואתרי תקשורת בתואנה של פרסום באתרים המפר את הפרסום הוראות, שכן חברת פייסבוק מחקה, חסמה וסגרה (6) עמודים וחשבונות שהיו ביניהם סוכנות "סאפא" ופלטפורמת "סחט", ותכניהם נחסמו. תוכן מאינסטגרם הוגבל במקרה אחד, וכן נרשם מקרה של אזהרת חסימה, לאחר שעיתונאים ומוסדות תקשורת קיבלו אזהרות על איסור וחסימת פרסומם בשל סיקור התוקפנות הישראלית בעזה, זאת במקביל למדיניות שיטתית למאבק בתוכן פלסטיני.

התקפות פנים פלסטיניות

בנוגע להתקפות פנימיות נגד עיתונאים בגדה המערבית הכבושה, הוועדה רשמה (8) מקרים במהלך מאי 2023 האחרון, שכללו סגירת (1) מוסד תרבות בקלקיליה, שהוא המרכז לתרבות ציפורי פלסטין, במוטות ברזל ללא אזהרה. , והחרמת (1) רכוש המרכז.

הקלטת (2) מקרי תקיפה של שירותי הביטחון הפלסטינים בעיתונאים, ג'עפר ובנו זאין שתייה, נמנעה מהם לצלם (2) ונעצרו (2) למספר שעות באופן שרירותי.

שלטונות הכיבוש נקטו במספר החלטות וצעדים לייהוד ירושלים ואזורים נוספים בגדה המערבית, הבולטים שבהם היה ייהוד מצודת ירושלים ושני מסגדיה בשער חברון והפיכת האזור למוזיאון. של הרומן הישראלי בעלות של כחמישים מיליון דולר. כמו כן הקימה מאחז התיישבותי חדש בדיר איסטיה בנפת סלפית, והמתנחלים חגגו את חזרתם. להתנחלות חומש שהוקמה לפני 45 שנה ופונתה לפני 18 שנה. כחלק מתוכניתו של שרון בזמנו לנסיגה חד-צדדית מאזורים בגדה המערבית ב-2005.

הכיבוש והמתנחלים אינם מסתפקים בצעדים אלו, אך הם תוקפים כלי רכב פלסטינים, מאיימים על אזרחים וממשיכים להרוס בתים באמתלות שונות.הרב, ספוג הקיצוניות, הוביל עשרות מתנחלים, הסתער על חצרות המסגד הקדוש, וערך באופן פרובוקטיבי תפילות תלמוד וטקסים דתיים.

שיטות אלו אינן חדשות, אלא הן חוזרות על עצמן, והמבצעים והמתכננים מבקשים לייהד את אזור אלאקצא, אך בודאי לא יצליחו בכך, ולא יוכלו לחלק את המסגד הקדוש. לא מבחינה מרחבית ולא זמנית, והיא תישאר מבצר פלסטיני ואיסלאמי למרות אפו של הכיבוש, עם האיתנות והאיתנות של עמנו ודבקותם בזכויותיו וקדושותיו, ולמרות שבמשך השנים הארוכות, הם לא היו. מסוגלים להצליח בתוכנית ייהוד הגזע באזור הגליל בתוך הקו הירוק, ותוכנית זו נכשלה.

מתיחות בין נתניהו לבידן, ותמיכה אירופית בנו ונגד הכיבוש

ישנן שתי עמדות חשובות וחיוביות שהתקיימו בימים האחרונים. העמדה הראשונה היא החלטת פדרציית האיגודים המקצועיים של האיחוד האירופי להחרים מוצרי התנחלויות, והעמדה השנייה היא המתיחות בין ראש ממשלת ישראל נתניהו לארה"ב. הנשיא ג'ו ביידן.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הזמין מספר מנהיגים ישראלים לביקור בוושינגטון והתעלם לחלוטין מנתניהו. נאמר שלעמדה זו היו שתי סיבות: נתניהו תמך בטראמפ בקמפיין לנשיאות ארה"ב, והוא התעלם מקריאה של ביידן להפסיק את פעילות ההתנחלויות.

עמדת איגוד האיגודים המקצועיים האירופיים היא צעד חיובי מאוד שעשויות להיות לו השלכות פוליטיות גדולות בהמשך, היא עשויה גם לשנות את עמדת דעת הקהל האירופית כלפי ישראל וההתנחלויות, ואולי הימים הקרובים יהיו עדים להשפעות החיוביות של עמדות אלו.

אנשינו מעריכים לחלוטין את עמדת הפדרציה האירופית של האיגודים המקצועיים, ורואים בה צעד בדרך הנכונה ותמיד קדימה..!!

במהלך פגישתי השבוע עם תלמידי בית ספר יסודי באחד מהכפרים שלנו, דיברתי כהרגלי עם התלמידים על כותרות הסיפורים שלי, ונתתי סקירה קצרה של כל אחד מהם ומה המשמעות או הרעיון שהוא נושא.

בין הסיפורים הללו ניתן למנות את הסיפור "בארצנו יש בחירות", המתאים לתלמידים מכיתה ה' ומטה.

המפגש היה עם סטודנטים שלישיים, וכשהזכרתי את הבחירות חלק מהסטודנטים הגיבו מיד ובשמחה ברורה "ארדואן ניצח בבחירות". זה לא היה אחד או שניים, אלא מספר רב של סטודנטים. הם התחילו לדבר על הבחירות בטורקיה וניצחונו של ארדואן, והופתעתי שאחד מהם נכנס לפרטים הוא אומר: אם מנהיג האופוזיציה היה מצליח, הוא היה מגרש את הסורים מטורקיה.

נדהמתי מההתעמקות של תלמידי יסודי ג' בתמונה הזו ומהחשיפה שלהם לפוליטיקה בינלאומית, לא רק מקומית, אז ניהלתי איתם דיון על פוליטיקה ממש כאילו הם מבוגרים.

ברור מתגובת התלמידים, חשיבות הבחירות בטורקיה והשתקפותן על עמנו המקומי, כמו גם על העמים הערביים בכלל באמצעי התקשורת. העניין הזה שהגיע לילדים בגיל זה לא הגיע. במקרה, אלא משום שפוליטיקה היא נושא שמועלה בחיי היומיום שלנו ובכל בית.

ישנה חשיפה חסרת תקדים דרך האינטרנט ואמצעי התקשורת השונים לכל הדורות, אבל החשובה מכל היא השפעת ההורים ומה שהם מדברים על פוליטיקה ודברים אחרים מול ילדיהם, ברור כאן שההורים הם אהדה לארדואן, והדבר הועבר לילדים.

המשמעות היא שלהורים יש תפקיד מכריע בכל הנוגע לעמדת הבחירות המקומיות ולאופן ניהולן, ומה שהילדים ישמעו מהמבוגרים ללא ספק ישפיע על התנהגותם, היא מגיעה לילדים, והם יפעלו בהתאם. בסיס המידע שהם קיבלו מהוריהם, שכן חיוביות משקפת חיוביות, ושליליות משקפת שליליות.

הדרכה בבית היא הבסיס לחינוך על החשיבות של כיבוד וקבלה של קיומה של תחרות ודעות אחרות ללא דמוניזציה של יריבים פוליטיים.

הסיפור שלי "בארצנו יש בחירות", שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת דאר אל אסוואר למען הילד, מדבר על התנהגותם של שני המתחרים, המנצח והמפסיד, ומה עליהם לעשות בבחירות, האם הם הם מקומיים או לאומיים.

האחריות לתגובה לתוצאות הבחירות איננה רק באחריות המפסיד להודות בהפסדו ולברך את המנצח, אלא האחריות מוטלת באותה מידה על המנצח שזכותו לשמוח, אך ללא פרובוקציות למתחרה המפסיד, וכן שיהיה טעם, ולא להפריע לכדור הארץ עם חזיזים או ירי!

זה במישור המקומי, כשהבחירות המקומיות מתקרבות.

במישור הבינלאומי, בשני העשורים האחרונים, טורקיה היוותה מודל מצוין עבור מדינות האזור, ועבור מדינות רבות בעולם, על ידי הפצת הרוח הדמוקרטית שבה התקיימו בחירות, תחרות שקופה, התנהגותו של רג'פ טייפ ארדואן. עם האופוזיציה לפני ואחרי ניצחונו, וגישתו המרגיעה שמהווה מודל ובכן, למינימום שהמערכת צריכה להיות, ומזה אף מדינה ערבית לא נהנית, לצערי.

טורקיה והפוליטיקה שלה חשובות מאוד לאזור, לעולם ולערבים, והניצחון של ארדואן ומפלגתו ומה שהיא מייצגת הוא משאל עם לעם הטורקי, שבו הצהיר בבירור על כבודו להיסטוריה שלו ולהטיה רובו ליחסים נורמליים של כבוד הדדי עם הערבים, מבלי להתכחש לתרבותם ולשפתם ומה שהם הציעו לאנושות.

רבים בעולם ייחלו לכישלונו של ארדואן, כולל ערבים רבים, ורוב המפלגות בישראל ומכתות שונות ייחלו שארדואן וגישתו ייעלמו ממפת האזור והעולם, מטעם המעצמות הגדולות. לא שותק כאשר הכיבוש מבצע פשעים נגד עמנו הפלסטיני, ואינו משווה את הפושע לקורבן. זו הסיבה שאני מבין את אותם ביטויים תמימים שנאמרו על ידי הילדים, ששיקפו מצב רוח עממי בקרבנו האוהד את רג'פ טאיפ ארדואן ואת מה שהוא מייצג. על "ערב 48"

הרשתות החברתיות גדשו בתגובות שתיארו את הפעילות המגונה שהתקיימה בשני בתי ספר בירושלים. הדיונים הראו היבט מסוכן התואם את תוכניות הכיבוש שמטרתן ייהוד העיר, השתלטות על מרכיביה והפרדתה מהחממה הלאומית.

כבר הזכרתי במאמר קודם את המחקרים שהוציא "המכון הירושלמי לחקר מדיניות" הישראלי לטובת המוסד הישראלי הרשמי, לרבות מחקרים על יישום החלטת הקבינט הישראלי מס' 3790 על פיתוח חברתי וכלכלי במזרח ירושלים .

The studies prepared by the aforementioned “Institute” review the development of Israeli policy in Jerusalem and its persistent attempts to neutralize the role of the Jordanian government and the Palestine Liberation Organization until 1987 to end their influence on the scene in Jerusalem and on the orientations of המוסדות הירושלמים השונים, שייצגו ביחד את הזהות הלאומית של הירושלמים.

The Institute's studies add that the diplomatic missions in East Jerusalem have been practicing their activities only after the "acknowledgment and blessing" of the Jordanian government and the Palestine Liberation Organization, in full view of the Israeli government.

באשר למוסדות החינוך, הארגון לשחרור פלסטין והמוסד הירדני המודאג אפשרו להם לעמוד כמעוז נגד ניסיונות פיתוי והפחדה, להישאר מקלט לשימור הנרטיב הלאומי האותנטי. כשלון ממשלות ישראל ניכר בהשגת תפנית לטובתן המאפשרת להן לשלוט בירושלים ומרכיביה בתקופה זו. בסוף שנת 1978 פרצה המרד הלאומי מלב העיר ירושלים ושאר פלסטין, כך שכל הפלסטינים יכריזו על דחייתם מהכיבוש התמידי ודיכויו וזכותם להגדרה עצמית.

ממחקרי המכון עולה כי ה"תפנית" ההיסטורית שהכריזה על שינוי בסצנה התרחשה עם סיום ההתקוממות העממית, חתימת הסכמי השלום והקמת הרשות הלאומית הפלסטינית ב-1994, שעליה הופקדו משימות של היו בלעדיים לארגון לשחרור פלסטין. ה"מפנה" החל, כפי שהציעו מחקרי המכון, בהעברת מרכז העשייה הפוליטית מהעיר ירושלים לעיר רמאללה, שהיווה את הבירה הפוליטית ה"זמנית" של הרשות הלאומית הפלסטינית.

עם נקודת מפנה זו החלו המוסדות הלאומיים החשובים לעבור מהעיר ירושלים לעיר רמאללה, והוסכם על הקמת "נציגויות" דיפלומטיות זרות המוסמכות לרשות הפלסטינית בעיר רמאללה. לרוקן את העיר. ירושלים של הממד הלאומי שלה, ואיתה לחשוף את העדה הירושלמית, שהייתה מאז ומתמיד שומר נאמן של ירושלים ומוסדותיה, מול הכיבוש.

In view of the decline in the role of the Palestine Liberation Organization and the involvement of the Palestinian National Authority in establishing and managing its young institutions, the Israeli establishment found the opportunity to implement its plans and impose its control over the city and its components. ולבודד את ירושלים מסביבתה ולהפשיט אותה "גיאוגרפית" מתחומי הרשות הלאומית הפלסטינית. במסגרת זו, מוסיפים המחקרים, כי החיים הפוליטיים, החברתיים, התרבותיים והאחרים עברו לחלוטין לעיר רמאללה לאחר שאוכלסה בעיר ירושלים.

מחקרי המכון בנוגע להמלצה להצעת החלטה 3790 מגיעים למסקנה כי הפער בין החברה האזרחית למרכיבי מזרח ירושלים מחד, לבין הרשות הלאומית הפלסטינית מאידך גיסא, הוחמר משמעותית וכי צמיחת ה"פטריוטיזם האזורי". "למען העם הקדוש נפתחה הזדמנות לדיאלוג בין שחקנים, יחידים ומוסדות, בתוך החברה הירושלמית והממסד הישראלי. וכי מה שתורם להשגתם הוא התרחבות ההבדלים בין הפלגים הפלסטיניים והשפעתם השלילית על הפלסטיני. החברה והירושלמים בפרט.

לסיכום: ביום שלישי האחרון היה במקביל לחגיגת מותו של פייסל אל-חוסייני המנוח, "נסיך ירושלים", כך שנפשו ונשמתם של בני פלסטין הנאמנים שנספו בזמן שנאבקו יחד, יש להם את כל הרחמים.