פשע בפלסטין 48: אם לא הייתי בוכה...זה היה מדהים!

הפלסטינים בני 48 עומדים מול מדיניות הדיכוי הישראלית המיוצגת על ידי מדיניות המבוססת על מקלות ולעתים גזר, במטרה היחידה לדחוף את הפלסטינים בני 48 להיכנע למציאות שהמדינה הציונית רוצה עבורם, שהיא רחוק מלהתמודד עם כל "אזרחי המדינה" בשוויון. ממשלות ישראל תמיד ביקשו להכיל ולהחליש את הפלסטינים בני 48, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה עממית, בניסיון ליצור ולהרחיב את מדינת המשפחה שלהם.

בהקשר זה, נושא האלימות והפשיעה בציבור הערבי קשור למדיניות המדינה הציונית כלפי הערבים, המציבה אותם בשולי החברה הישראלית, אלא עוסקת בה לא רק כחברה יריבה, אלא בתור חברה יריבה. חברה עוינת. כיום, הסצנה החברתית חוזה קטסטרופה הנקראת "אלימות וכאוס נשק". פשעי כבוד, בורות, ריקבון תרבותי, חברתי ושבט, וכל מחלות החברה (מספרן הגיע ל-74 פשעים מתחילת השנה, גידול משמעותי לעומת שנים קודמות) נגרמים על ידי נשיא הכיבוש, מתקניו, הפצתו של מאפיות וסמים, והקלות להשיג נשק ולהשאיר את החבל בצד לעוד שפיכות דמים פלסטינית. ניתן להבחין כי כמות הנשק הגדולה בקהילה הערבית, שלפי העיתונות הישראלית היא מהסוג העומד לרשות צבא הכיבוש וכוחות הביטחון הישראליים, שקשה (כמעט בלתי אפשרי) להשיג. איך כל הנשק הזה הגיע בלי פיקוח?!! אכן, יישוב המונים, סכסוכים ופעולות נקמה חרגו מגבולות פלסטין ההיסטורית, כפי שקרה לאחרונה בפרשת חיסולו של צעיר על רקע סכסוכי נקמה וסכסוכי משפחה בדובאי.

כך למשל, כמדי שנה, התקציבים שהוקצו לצד הערבי בתקציב החדש אינם מספיקים, ראשית, ושנית, זה ידוע, וגם כמדי שנה, גם אם הם קובעים, למשל, סכום של (X). אבל הם מוציאים סכום הרבה יותר קטן. שלישית, כנופיות פשיעה שהתקרבו יותר ל"חברות" משלמות לאנשים יותר ממה ש"המדינה" משלמת עבור תקציבים ערביים, למשל, כשהכיבוש גייס 3,000 שוטרים ערבים, בפעם האחרונה, למאבק בפשיעה בחברה הערבית, 2,000 מתוך הם התפטרו.

The chaos of weapons, the spread of violence, and the facilitation of organized crime in Palestine 48 enjoy the support of the Israeli governments, and the Arab community there will not be able to deal with this disaster on its own, and it will not allow גם אם הוא היה מסוגל לעשות זאת. עם זאת, אין בכך כדי לשלול את חשיבות ההתמקדות באחריות של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. כאן אנו שואלים, באהבה המוכרת להם, שאלה למנהיגים הפלסטינים ולאנשינו בתוך הפנים הפלסטיני: כן, אנחנו מצדיעים לכם ולמאבקיכם, אבל המאבק בכנסת (הפרלמנט הישראלי) אינו מספיק, כשם שהמאבק לתמוך בפרויקט הלאומי הפלסטיני אינו מספיק למרות חשיבות כל התמיכה הזו, והמאבק אינו מספיק בהנצחת "יום האדמה" מדי שנה ודבקות באדמה, הפגנות וכו'. יש אחריות חדשה וגדולה למנהיגים הללו, והיינו רוצים לדעת מה דעתכם? ואיך אתה רוצה לטפל בעניין הזה כדי להיות רגועים? אנו בטוחים שהיא תוכל לנקוט בצעדים מעשיים קונקרטיים כדי לטפל בחלק מחוסר האיזון הקיים. ברוך ה', בזבוז הדם הפלסטיני היקר הזה בחלק זה של המולדת הפלסטינית היקרה הוא בזבוז קורע לב! במיוחד שמה שקורה בתוך 48 האזורים עלול להתרחב גם לגדה המערבית ולרצועת עזה!! ואם אנו גאים וגאים בקדושי הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ואיננו בוכים עליהם כי היה להם הכבוד להיות אנוסים, אז שפיכת הדם הפלסטיני באזורי 1948 גורמת ללב לבכות... "אם לא הייתי בוכה... אז זה יהיה מדהים"!!!