מוחמד חוואש: האתגרים העומדים בפני התנועה הלאומית כיום שונים לחלוטין ממה שהיו בימי המרד הראשון
ד. תמרה חדד: אסור לתת לכיבוש תירוץ באמצעות האופציה החמושה
זיאד אל-חמורי: הירושלמים ותושבי הפנים משחקים את התפקיד העיקרי בהגנה על מסגד אל-אקצא
חאזם אל-קוואסמי: הפלסטינים למדו שהגירה אינה פתרון השומר על כבודם וזהותם של האנשים
סולימאן שקיראת: על הנשיא להוציא הזמנה מיידית למסגרת ההנהגה הזמנית של אש"ף ולהקים ממשלת קונצנזוס לאומית
ענן נג'יב: על ידי איתנות, עימות ודבקות בשטח הלאומי, נוכל להדוף את רוח הרפאים של העקירה
ד. מוחמד נג'יב בו טאלב: מה שקורה בגדה המערבית אינו מייצג רק נסיגה מ"אוסלו" והפרה של התחייבויות בינלאומיות, אלא זוהי נפילה מוסרית ופוליטית.
המערכה הצבאית הרחבה שהחל צבא הכיבוש הישראלי ליישם בערים, בכפרים ובמחנות של צפון הגדה המערבית, בעיקר בשילוב עם אזורים אחרים בגדה המערבית, נשאה אינדיקטורים ופחדים רבים בקרב הפלסטינים, הן באופן רשמי והן עממי. תוצאותיה בשטח חרגו מעבר להרג, הרס וחבלה של מבנים ותשתיות, לאפשרויות של... שזו רק ההתחלה של יישום תכניות מסוכנות יותר, ובראשן מה שמכונה "תוכנית ההחלטה". ", שמטרתה לעקור את הפלסטינים מבתיהם ואדמותיהם. בנוסף לכל אלה, הודיע בן גביר על כוונתו להקים בית כנסת יהודי בתוך מסגד אל-אקצא.
אולי האופן שבו צבא הכיבוש מנהל את המערכה או המלחמה שלו בערים ובמחנות בצפון הגדה מראה שהוא שואל את המודל של מלחמת העם שהוא מנהל ברצועת עזה מזה כאחד עשר חודשים, ומשאיר מספר עצום ומפחיד של חללים ופצועים, בנוסף להרס שנגרם על כל היבטי החיים בעזה בנוסף לפעולות העקירה, הפכה אותה המדינה הכובשת לנשק חדש אכזרי נגד אזרחים חסרי הגנה, ולכן היא. מיהר לשלוח הודעות לאנשי מחנה נור שמס בטול כרם על הצורך לפנות אותו "זמנית".
אך האירועים המואצים הללו, למרות רצינותם, לא זכו לתשומת הלב הנדרשת על ידי כל הדרגים הפוליטיים, הפלגים, האיגודים והאינטלקטואלים הפלסטיניים, שהיו אמורים להפעיל אזעקה ולקרוא לפגישות מתמשכות כדי לדון בדרכים להתעמת עם תוכניות ישראליות כאלה.
קרבות פופולריים הם מאוד נרחבים ושלווים באופיים
הסופר והעיתונאי מוחמד חוואש אמר: "האתגרים העומדים בפני התנועה הלאומית הפלסטינית והעם הפלסטיני כיום שונים לחלוטין מהאתגרים בימי האינתיפאדה הראשונה, כאשר התנועה העממית והלאומית בגדה המערבית, בעזה ובירושלים באותה תקופה. הזמן ניהל קרבות עממיים רחבים מאוד, והיה לו אופי שליו ופופולרי שבו כל הקבוצות השתתפו, כולל איגודים, מוסדות, סיעות ומפלגות, והמטרה הייתה להכיר בכך שלעם הפלסטיני יש זכויות וזכויות". יש כתובת ייצוגית ופוליטית, שהיא ארגון השחרור. שלב זה הגיע לשיאו בהכרות של הקהילה הבינלאומית וישראל התנועה הפוליטית והעממית של היום שונה מהתנועה שליוותה את האינתיפאדה הראשונה מבחינת מטרות ודיונים.
הוא הוסיף: "היום אנו דורשים יעדים שהוכרו על ידי ישראל, ארה"ב והקהילה הבינלאומית המכירה בזכותו של העם הפלסטיני לצורת הישות הפלסטינית, רמת הריבונות של ישות זו, וכן רמת התאימות עם ישראל לגבי מה שהיא רוצה".
חוואש אישרה כי ישראל עדה היום לנסיגה מאישור ההסכמים, אך רשמית היא עדיין מחויבת להסכמי אוסלו, ואין זה מפתיע שהרעיון של שר האוצר הישראלי סמוטריץ' והאיומים שלו לבטל את הסכם אוסלו. אם ההכרה הבינלאומית במדינת פלסטין התחת כיבוש תגדל, ולכן המשמעות היא שההסכמים עדיין קיימים גם אם ישראל רצתה להעניש את העם הפלסטיני על ההתנגדות בשטח, ולאחרונה הפעילה את ההליך המשפטי, שנותן אינדיקציות ראשוניות לגבי אפשרות לחייב את ראש ממשלת ישראל נתניהו ושר ההגנה שלו באחריות לבית הדין הפלילי הבינלאומי. "אני חושב שרמת הדיון הסיעתי נמוכה מאוד בנושא הזה".
הוא הוסיף: "לגבי רמת הדיון הרשמי, אני מאמין שהרשות הפלסטינית, ללא קשר למדיניות שהיא נוקטת בה, הן מדיניות שאינה פופולרית בקרב הפלסטינים, משום שהן הולכות בדרכים שהחברה הפלסטינית מאמינה שניסתה בהן, במיוחד הדיפלומטיות. ודרך משפטית".
פופולריות והתנגדות נשק
הוא המשיך: "למרבה הצער, הפוקוס בדיונים הציבוריים, הפוליטיים והסיעתיים בקרב העם הפלסטיני מתמקד בנושאים שאינם אלו שצריכים לתפוס עדיפות בדיון הפוליטי, כלומר מה שפופולרי הם עימותים, שימוש ב נשק, ותגובה לכלי נשק בנשק, ולא שימוש בדרכים ושיטות שמפשלות מהישראלים את התירוצים שהם עומדים מאחוריו, וזה מונע מהפלסטינים להמשיך במאבק המדיני, העממי והלוחמני".
הוא ציין כי ישנה הזנחה של נקודה מהותית, והיא שהתקשורת הערבית שולטת בתקשורת הפלסטינית בכל הנוגע לתפקידי הפלגים הפלסטיניים, תפקיד ארגון השחרור ותפקיד הרשות. כולם רוצים שהרשות תהיה פלג לוחם, וישנה דעה שלפיה אין משמעות לרשות אם היא לא תרים נשק נגד הפרויקט הישראלי, ואני מאמין שהוא צודק במהותו שלציבור אין מה לעשות. לשכנע אותה שדרכים פוליטיות ועממיות אחרות עשויות להיות יעילות בשלב זה להגנה על העם, על מטרותיו ועל אדמתו, כי המטרה של ישראל היא לנסות לספח ולספח את האדמה הפלסטינית ולהסיר את הקשר של הפלסטיני לארצו.
הרשות הפלסטינית היא סמל לכל צורות ההתנגדות
חוואש הדגיש כי הרשות הלאומית הפלסטינית היא תואר מדיני לכל העם הפלסטיני ולכל צורות ההתנגדות הפוליטית, הדיפלומטית, העממית והצבאית, ובלעדיה לא היה ניתן לקיים קרב ברצועת עזה ועימותים צבאיים. בגדה המערבית עם הצבא הישראלי.
הוא סבר כי "על הדיון להתמקד בכורח הפעלת מעמדה של הרשות הלאומית הפלסטינית, וכי היא נושאת באחריות לכך שלא ינהל דיון רחב בנושא, ותיענה בתקשורת הפלסטינית לדרישות פופוליסטיות, כלומר הדגשת החשיבות והיעילות של הפעולה הצבאית".
הוא הדגיש כי "קיימת בעיה נוספת, והיא היעדר קשר ביניים בין הרמה הפוליטית, המייצגת את כל צורות המאבק המשולב של העם הפלסטיני, לבין הדרגים השונים של ארגונים ומוסדות רשמיים, אזרחיים וסיעתיים". ומנהיגי הפלגים והקהל שלהם, כך שהתנועה של אינטראקציה ודיון בנושאים מכריעים הקשורים לתמיכה באיתנותו של העם הפלסטיני נעדרת." ניהול חיי היומיום הפלסטינים, והרחקת הסכנות של כל פרויקט קולוניאלי חדש. ”
יישום תוכנית יישוב הסכסוך
מצדה, החוקרת האקדמית והפוליטית, דר. תמרה חדד אמרה כי האבחנה של המצב הפלסטיני הפכה גלויה בבירור לכל הפלסטינים, הגורמים האזוריים והבינלאומיים, וכי התוכנית לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי היא המודל המיושם הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה. על ידי ביצוע תוכנית שיטתית ביישום המסמך שהוסכם בין מפלגת הליכוד והציונות, במהלך הקמת ממשלת קואליציית הימין הנוכחית, שאחד העקרונות החשובים ביותר שלה הוא לתת לעם הפלסטיני בחירה בין. עקירה בכפייה אם הם לא חיים בשלום, או מעצר או הרג אם הם לא מקבלים את האופציה של עקירה או חיים בשלום".
היא הוסיפה: "לאור המתרחש מבחינת תוכניות ופעולות שמתורגמות היום בצפון הגדה המערבית ובמחנות הפליטים, התמונה התבהרה ומפורטת יותר של תוכנית סמוטריץ'. לכן, הגיע הזמן למצוא תוכנית מול חסימה אופקית ואנכית, והמצב הפלסטיני הפך בין פטיש הכיבוש לסדן של המשך התמיכה האמריקאית, מה שהוביל לחיסול הסוגיה הפלסטינית.
חדד הדגיש את ההכרח למצוא צעדים לתיקון השלב שאנו עוברים על ידי, ראשית, חיזוק תפקידו של ארגון השחרור והשבת כבודו על ידי הגברת השתתפותם של כל הפלסטינים על ידי פיתוח תוכנית המתעמתת עם תוכניות העקירה, והשלמתה הקונסטרוקטיבית. תפקיד להיות תואם לרעיון השחרור הפלסטיני.
עבודה חוקית בהתאם להחלטות האו"ם והבינלאומיות
שנית, לעבוד משפטית בהתאם להחלטות האו"ם והבינלאומיות הדוחות את עקירת הפלסטינים מאדמתם ודוחות הטלת עובדה מוגמרת שישראל מיישמת על ידי שינוי מבנה השטח של הגדה המערבית, גיאוגרפית ודמוגרפית, כדי להקל על ההתיישבות. בנייה והבאת מתנחלים לגדה המערבית.
שלישית, פנה לאירופה, שכן יש מדינות שפועלות לשנות את הטון של הרטוריקה שלהן כדי לגבש את פתרון שתי המדינות ולסיים את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי במזרח התיכון.
היא הדגישה כי העמדה הפוליטית הפלסטינית זקוקה לאחדות, בנוסף להגברת המאמצים ברמה העממית, הבינלאומית, האזורית, הדיפלומטית והמשפטית ותקשורת עם מפלגות וכוחות פעילים בינלאומיים כדי לשמור על חיוניות הסוגיה הפלסטינית ולא לסיים אותה.
רביעית, הפעלת הדיון הלאומי והפעלת תפקידם של סיעות, מעצבי דעה, אינטלקטואלים ובעלי מומחיות לאומית לצאת מהמבוי הסתום הנוכחי על ידי יצירת חזית שתציל את המצב הפלסטיני, וחיזוק האיתנות של העם הפלסטיני. על ידי הקמת ועדות הגנה עממיות כדי להתמודד עם קיצוניות מתנחלים.
חמישית, העם הפלסטיני ייצא בצעדות ענק להעביר מסר לעולם החיצון כי הגדה המערבית עומדת בפני סכנה ואסון הומניטרי וכי תרחיש עזה יעבור לגדה המערבית.
שישית, אל תתיר תירוץ לכיבוש על ידי פנייה לאופציה הצבאית או החמושה, כי אפשרות זו כיום היא אחת האפשרויות המסוכנות ביותר להשמדת הגדה המערבית, כפי שקורה ברצועת עזה, ומה כן. נדרש לטפל בחוכמה ובזהירות מצד ההנהגה הפלסטינית כדי שהדברים לא יצאו משליטה.
יישום הצהרת בייג'ינג והשגת פיוס
חדד הסביר, "יש טיעונים ותירוצים שבהם משתמש הכובש, שטוען שהגדה המערבית מלאה בנשק, כדי להרחיב את הפעולות הצבאיות שלה, שמטרתן להביך את הרשות הפלסטינית ולהחליש אותה בפני העם הפלסטיני".
היא הדגישה, "כישלון תוכניות העקירה ובניית בית כנסת יהודי מושג באמצעות אחדות המצב הפלסטיני באמצעות יישום הפיוס, שהאחרונה שבהן היא הצהרת בייג'ינג, הכרזת מדינה פלסטינית בכיבוש, התנערות. כל חובה כלפי הכיבוש, הפעלת תפקידה מחדש של הרשות, כרוכה בפעילות עממית, וייצוב הנוכחות הפלסטינית על ידי תמיכה כלכלית". "ומציאת פתרונות לבעיית המצב הכלכלי הקשה של העם הפלסטיני".
הבדל גדול בין המציאות הנוכחית לתקופת האינתיפאדה הראשונה
בתורו הדגיש המנתח הפוליטי הירושלמי זיאד אל-חמורי כי "אי אפשר להשוות את התקופה הנוכחית לתקופת האינתיפאדה הראשונה, שכן הסכמי אוסלו היו מלאים בבעיות, שהחשובות שבהן, בנוסף לאובדן ירושלים, הם נושאי מים, גבולות, פליטים וכו', ואולי אחת התוצאות החשובות ביותר שאנו רואים כיום היא התפוררות העם הפלסטיני".
אל-חמורי ציין כי "המצב הנוכחי של הנושא הפלסטיני הוא הגרוע ביותר אי פעם", והסביר כי "הישראלים מכריזים בבירור על חיסול הנוכחות הפלסטינית". הוא הוסיף: "האירועים החלו בעזה והיום הם עוברים לגדה המערבית. כמובן שירושלים הייתה מטרה קבועה, והאירועים ב-7 באוקטובר החלו בשם המבול של ירושלים והגנת אל-אקצא. ."
אל-חמורי ציין כי "הכיבוש תכנן לפני ה-7 באוקטובר תוכניות להקמת המבנה, והדבר הוכרז על ידי הממשלה, שחשפה את קיומו של מימון שהוקצה למטרה זו והביאו את הפרות האדומות".
הוא המשיך ואמר: "היום אנחנו רואים שקיצוניים ישראלים, כולל הממשלה, מודיעים בבירור שהם יקצו כספים לשינוי הנרטיב הפלסטיני ולבניית הנרטיב הישראלי".
הוא הצביע על "התפקיד העיקרי שמילאו הירושלמים ואנשי הפנים שנכבשו ב-1948 בהגנה והתמודדות עם הצעדים הישראלים, והם מאמינים כי יצליחו להתמודד עם הצעדים הישראלים המונעים מתושבי ירושלים להגיע לעיר העתיקה. ומסגד אל-אקצא".
חבל שלא הצלחנו להחזיר לעצמנו את האחדות
אל-חמורי הוסיף: "בכל מקרה, לא חזרנו לאחדות, וחבל לנו כפלסטינים שהלכנו למקומות הנידחים ביותר בעולם, ממוסקבה לסין ולמקומות אחרים, כדי להתפייס. האם זה אפשרי שאנחנו הורגים ומחסלים זה את זה ולא יכולים לשבת יחד האם אנחנו לא מסוגלים לאחד את המאמצים שלנו מול המפלצת הזו שתוקפת את כולנו? בתוך החברה הישראלית כולם מאוחדים סביב רעיון אחד, שהוא שהארץ הזאת היא שלהם ושאנחנו זרים לה".
אל-חמורי הוסיף: "יש הרגשה שהישראלים נמצאים בעיצומו של הרעיון הציוני שמטרתו לחסל את הנוכחות הפלסטינית, ומאז 1948 הם במסלול הזה, והיום הם מרגישים שמדינתם הגיעה למוות. סוף, והם מודאגים שאורך החיים של המדינה הזו מוגבל, אז הם רוצים להגן עליה לגבי קיומה.
כישלון סיעתי
הוא הסביר, "העקירה המתרחשת בגדה המערבית ובמקומות אחרים תואמת לכישלון הפלגים והכוחות ששיחקו תפקיד באינתיפאדה הראשונה, וכיום אנו עדים למצב של כאוס ומפגשים מרובים ברחבי העולם".
אל-חמורי הדגיש, "היום התברר לכולם שהפלסטינים הם בעלי הימין, ושהנרטיב הפלסטיני הוא העם שלנו הוא עם אדיר ויתמודד עם כל הקונספירציות האלה, וזהו אולי הדוגמה הבולטת ביותר למרות כל הכאב שראינו בעזה, שם הכיבוש לא הצליח ליישם את תוכניותיו שם, במיוחד בנושא העקירה, למרות ההרס וההרג, העקירה לא עשתה זאת מצליחים ועדיין לא הצליחו בגדה המערבית".
הוא סירב בתוקף להגר
חאזם אל-קוואסמי, חבר באגודה ללימודים ערביים, אמר: "הפלסטינים למדו אחרי הנכבה של 1948 והנכבה של 1967 וכל המלחמות וההתקוממויות שבאו בעקבותיהן בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים, כמו גם מתוך ההשלכות של האביב הערבי והעקירה שקרה לעמים הערבים, במיוחד העם הסורי והעיראקי, שהגירה היא לא פתרון שבו העמים ישמרו על כבודה, זהותה, הציוויליזציה, פרנסתה ואורח החיים שלה".
הוא הוסיף כי העזתים שעזבו את רצועת עזה במהלך המלחמה האחרונה הזו מבקשים לחזור, אפילו לבית הרוס, כי חיים כעקורים במדינה אחרת הרחוקה מכל פרטי חייך שאיתם חיית בכבוד בארצך. השכנים, המשפחה והחברים שלך הם חיים משפילים שאין להם טעם וצבע. תושבי הגדה המערבית וירושלים מאמצים את העמדה הנוקשה הזו של אי הגירה ועזיבה של מולדתם, לא בגלל נוכחות של הנהגה פלסטינית מכוונת או דיונים לאומיים או אקדמיים, אלא בגלל כל מה שהם עדים וראו במו עיניהם. על מסכי טלוויזיה בלוויין, והם לא יחזרו על הטעות הזו של לעזוב את בתיהם, את משפחותיהם, את חבריהם ואת חייהם המכובדים כדי לעקור ברחבי כדור הארץ.
אל-קוואסמי המשיך, "מאותה סיבה, התוכניות של סמוטריץ' וכל המנהיגים הישראלים הפשיסטים לא יצליחו לעקור, כמו גם לפגוע במסגד אל-אקצא. לירושלמים ולפלסטינים בכלל יש את הניסיון המוצלח שלהם בהתמודדות עם כל תוקפנות נגד אל-אקצא, שהאחרון שבהם מסכל את התקנת שערי הברזל העם הפלסטיני, המוסלמים והנוצרים, לא יהסס לעשות את המאמץ היקר ביותר." הם צריכים להגן על אדמתם, על קדושותיו ונוכחותם. בעיר הקדושה הזו".
ממשלת נתניהו וחוק מדינת הלאום
האנליסט הפוליטי סולימאן שקיראת, איש הרשות הלאומית והאזרחית בירושלים, אמר כי "מאז שהוקמה ממשלת נתניהו הנוכחית, היא אימצה את חוק הלאום, בהתחשב בכך שישראל היא מדינת העם היהודי ושהוא לבדו. הזכות להגדרה עצמית על אדמת פלסטין כולה, שכן היא אדמה משוחררת, לא כבושה, ובכך היא רצתה להשיג את הדברים הבאים:
ראשית, היא החליטה לפתור את סוגיית הקרקעות, להתקדם לסיפוח הגדה המערבית למדינה הציונית ולמחק כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שהיא רואה בה איום קיומי על מדינת ישראל זאת כדי להאיץ את קצב הבנייה בהתנחלויות ולהחרים קרקעות, ומאידך להאיץ את קצב ההריסה של בתים פלסטינים בירושלים ובאזורים אחרים באמתלה של אין היתר לפעמים ומתחת באמתלה של הריסת בתיהם של מבצעי הפיגועים בכל מקום, וזאת במקביל להאצת ייהוד ירושלים, לרבות הניסיון לכפות חלוקה מרחבית על מסגד אל-אקצא והכפלת מספר המתנחלים המסתערים עליו בהשתתפות שרים ושרים. חברי הכנסת, והצהרותיו של השר לביטחון לאומי כי יקים בתוכו בית כנסת יהודי, היא מבטאת את עמדת הממשלה, כמו גם את מה שהודיע סמוטריץ' בעבר, שלפיה יש לפלסטיני שלוש אפשרויות: או לעזוב. , להיהרג, או להיכנע למה שממשלת נתניהו רוצה לבסוף, היא אישרה חוק בכנסת שמונע קבלת מדינה פלסטינית.
שנית, חוק הלאום מבטיח את הסרת מה שנקרא איום הגורם הדמוגרפי הפלסטיני, כלומר, סגירת האפשרות שהמדינה תהפוך למדינה דמוקרטית המנוהלת על ידי עקרון השוויון בין אנשים ללא אפליה הכריזה מלחמה מקיפה על זכויות העם הפלסטיני, והציבה אותן בין אפשרויות חופפות של הרס, הרג, עקירה מרצון וכפייה, וכניעה.
הסלמה בקצב הנורמליזציה הערבית
שוקאיראת אישרה כי לאור האצת קצב הנורמליזציה מול מדינות ערב, כוחות הכיבוש הסלימו את התקפותיהם על המחנות והערים ג'נין, טול כרם ושכם, עם חיסולים ומעצרים בכל רחבי הגדה המערבית וירושלים. לכן, רעידת האדמה ב-7 באוקטובר התרחשה כתגובה אסטרטגית למדיניות של ממשלת הכיבוש ולתוכנית הנורמליזציה שלה, שהאיצה את קצבה עם מדינות ערב הסכסוך נפתר על ידי חיסול זכויות העם הפלסטיני, ובעיקר זכותו עצמאות, מדינה ושיבה, כהתגלמות זכותם להגדרה עצמית.
הוא הוסיף: "בתגובה, המדינה הכובשת פתחה במלחמת רצח עם בעזה, תוך שימוש בהפצצות אוויריות בקנה מידה הגדול ביותר האפשרי כדי להרוג את המספר הגדול ביותר האפשרי של עזתים ולהרוס את בתיהם, בתיהם, בתי הספר, האוניברסיטאות והמסגדים שלהם כדי להפוך את חייהם לבלתי נסבלים. , במטרה לעקור אותם ולדחוף אותם לברוח לעבר מצרים, כאשר הם לא הצליחו להשיג זאת, הם נאלצו להכניס את הכוחות הקרקעיים שלהם, כי את המטרות המוצהרות לא ניתן היה להשיג מהאוויר בלבד על ידי האיתנות של עמנו עד היום ובאופק פתוח לחודשים נוספים, לכן חידש הכיבוש את התקפתו בצפון הגדה המערבית כדי לתרגל את אותן שיטות הרג והרס, ולנסות לחלק את אל-אקצא במרחב. כפי שקרה במסגד איברהימי בחברון.
באשר לפתרון וכיצד להגיב למלחמת רצח העם, אמר: אין מנוס לסיום מיידי של הפילוג הפלסטיני על ידי יישום הסכם בייג'ינג, ולנשיא לקרוא מיידית למסגרת ההנהגה הזמנית של הארגון. אש"ף והקמת ממשלת קונצנזוס לאומית לתגובה מדינית אסטרטגית למלחמת רצח העם, שתוביל לגיוס האנרגיות של עמנו בתוך המדינה ומחוצה לה, להכפיל את תנועת הסולידריות העממית האזורית והבינלאומית, לבידוד המדיניות של אמריקה ישראל, ומכריח אותם לוותר על זכויות עמנו כפי שהוכרו על ידי האומות המאוחדות והחוק הבינלאומי.
בנייה מחדש של הארגון לשחרור פלסטין
העיתונאי הירושלמי, ענן נג'יב, אמר: "על ידי איתנות, עימות ודבקות בשטח הלאומי כזכות המובטחת על ידי כל המערכות והחוקים הבינלאומיים, נוכל קודם כל להדוף את הספק הזה של עקירת פלסטינים".
נג'יב ציין כי קיימת היעדר מנהיגות פלסטינית המאגדת את כל מרכיבי העם הפלסטיני, כולל פלגים, כוחות ומשפיעים, מה שמשקף באופן שלילי את הנושא הפלסטיני מרכז מנהיגות שמאגד את כל הפלסטינים, ומסוגל למצוא פתרונות ותוצאות מעשיים העומדים מול תוכניות הכיבוש שמטרתן לעקור אותנו ולהשמיד את האדמה שנותרה, הדבר גורם לנו להרים את קולנו לגבי הצורך בבנייה מחדש של הארגון לשחרור פלסטין על בסיס האמנה הלאומית הפלסטינית כאסמכתא וקיום בחירות למועצה הלאומית, שבתורה תייצר נציגים אמיתיים של העם הפלסטיני, שהפכו דוגמה לאיתנות והתרסה.
נג'יב הוסיף: "העובדה שהנוכחות העממית במסגד אל-אקצא, שהיא זכותם הבלעדית של המוסלמים, היא הבסיס הבסיסי לסיכול התוכניות של בן גביר וסמוטריץ', וזה פופולרי, ובאופן רשמי, ירדן, שיש לה האפוטרופסות על המקומות הקדושים בירושלים, חייבת להפעיל את קלפי הלחץ שברשותה כדי לסכל את התוכניות הללו, התלונה שהפכה לשופר של המשטר הערבי הרשמי כבר לא משכנעת את הילד הקטן ביותר בעולם הערבי. הוא עניין ערבי ואיסלמי רשמי באתרים הקדושים בירושלים".
התוכנית היא חלק מפרויקט גדול יותר
הפרופסור לסוציולוגיה התוניסאי ד"ר מוחמד נג'יב בו טאלב אמר כי מה שקורה בצפון הגדה המערבית הוא חלק מהתוכנית של הכיבוש הישראלי לבלוע עוד אדמות פלסטיניות, כהכנה לעקירת אוכלוסייתה ושתילת מתנחלים בה.
הוא ציין כי תוכנית זו היא חלק מפרויקט גדול יותר שיושם מאז קום מדינת ישראל, כתרגום של מטרות התנועה הציונית על ידי קבוצת קנאים הנשענת על המנטליות של סכסוך דתי, תוך שימת דגש. שמה שאנו עדים היום להסלמה של השיח הקיצוני מייצג נסיגה מהסיסמה של מדינה אזרחית לטובת הסיסמה המדינה הדתית.
הוא ציין כי הקריאות של בכירים בישראל להקים את בית הכנסת ולשחוט את הפרה בירושלים מבוססות על מיתוסים ואשליות שאין להם בסיס בהיסטוריה, בדת או בפוליטיקה.
האנליסט התוניסאי אישר כי המבצע משולב, שכן הוא משפיע על דרום עזה וצפון הגדה המערבית, במחנות ערי הגדה המערבית וכן במחנות עזה, והדגיש כי הוא נובע מהתיאוריה של פיצול והשמדה של אנשים פלסטינים ועקירת מה שנשאר מהם.
לכיבוש אין בעלי ברית או מחויבות לשלום ורוגע
הוא ציין כי המתרחש בגדה המערבית אינו רק מייצג נסיגה מהסכמי אוסלו והפרה של התחייבויות בינלאומיות, אלא גם נפילה מוסרית ופוליטית, המעידה על כך שאין לכיבוש הישראלי בתקופה זו בעלי ברית או מחויבות לשלום ורוגע, והראיה לכך היא הכללת ההרס שהתרחש ברצועת עזה בגדה המערבית, באמצעות פלישות, התנקשויות והריסת תשתיות בערים ובכפרים, בנוסף לנתינה. דרור חופשי לקיצונים ולמתנחלים לתקוף אדמה וכבוד.
בו טאלב סבר שהנושא קשור לגורלה של ממשלת ישראל הנוכחית, והצביע על כך שדרך פנימית זו, למרות מורכבותה, מסתיימת על פי ההשלכות של המודעות הפוליטית. הוא גם ציין שהנושא קשור גם לכך שהמוח הפוליטי האמריקאי חוזר לעצמו לאחר תום מערכות הבחירות בארצות הברית.
