גורמים של ניצחון וכישלון פלסטינים

לפלסטינים אין את היכולות והיכולות להביס את פרויקט המושבה הישראלית במכה סופית, שתדחוף את כובשי ארצם לקראת עזיבה, אך הגורמים העומדים לרשות העם הפלסטיני החלו להתרחב בהדרגה לטובת עתידו:
הראשון הוא הגורם האנושי הדמוגרפי, שכן מספר התושבים הפלסטינים האיתנים על כל מפת פלסטין, בין אם באזורי הכיבוש הראשון ב-1948, ובין אם באזורי הכיבוש השני ב-1967, עלה על למעלה משבעה מיליון ערבים פלסטינים, המהווים עם, ולא קהילה קטנה, או מיעוט חלש, מצומצם במספרם, במקום זאת, הם עם מלא נוכחות והישרדות, דבקים באדמתו, במולדתו, בזהותם ובלאומיותם אדמה", כפי שאמר חבר הפרלמנט הקומוניסטי עופר כסיף בנאומו בפני הכנסת, והם רבים לא פחות ממספר היהודים הזרים הישראלים המגיעים מאירופה וממדינות אחרות בעולם, האדם הדמוגרפי הפלסטיני הוא הגורם החשוב ביותר הסכסוך, שכן הוא היווה, בנוכחותו והמשכיותו, תבוסה אסטרטגית לכל הפרויקט הקולוניאלי המתפשט הישראלי, שביקש לגרש, לעקור ולגרש פלסטינים ממולדתם, בשנות הנכבה 1948 והנכבה 1967, אך היא לא הצליחה לגרש ולעקור את כל הפלסטינים.
הגורם החשוב השני ברשות העם הפלסטיני הוא מעורבותו, התארגנותו והשתייכותו לסיעות ההתנגדות ולמפלגות: פתח, חמאס, הפופולרי, הדמוקרטיה, הג'יהאד, מפלגת העם, המשלחת, החזית למאבק, הערבים וה החזית הפלסטינית, והיוזמה, בנוסף למפלגות של 48 האזורים, כולל הקומוניסטים, האיסלאמיסטים, העצרת הלאומית הדמוקרטית, הערבי לשינוי, ומפלגות וארגונים אחרים, הם מהווים אמצעי הרתעה לאומיים בהתמודדות עם מדיניות המושבה תוכניות, להתעמת איתם ולסכל את התוכניות שלהם.
הגורם השלישי הוא החלטות האו"ם ומוסדות בינלאומיים רלוונטיים שהגיעו להכיר בזכויות העם הפלסטיני, ובלגיטימיות של שאיפותיו הלאומיות לחופש, עצמאות, מדינה ושיבה, החל מהחלטה 181 והחלטה 194 , להחלטות שהוצאו לאחרונה על ידי מועצת הביטחון, העצרת הכללית ובית הדין הבינלאומי, כולן מהוות את הנשק המדיני המוצהר לזכויות הפלסטינים וברור מוגבל.
לעומת זאת, לפלסטינים חסרים שלושה גורמים אסטרטגיים חשובים, אשר הפריעו למאבקם וצמצמו את גורמי הזמן בהשגת זכויותיהם וניצחונם על אויבם:
1- היעדר אחדות קואליציונית לאומית בין כל הסיעות והמפלגות, בין אם באזורים 67 ובין אם באזורים 48.
2- היעדר מנופים רציניים לתמיכה במאבקם של הפלסטינים ולכסות את צרכיהם האמיתיים, המוחשיים, לא ערביים, איסלאמיים ולא בינלאומיים.
3- כישלונה של התנועה הפוליטית הפלסטינית לחדור לחברה הישראלית ולזכות בהטיות מקרב שורותיה למען צדקת הדרישות הפלסטיניות, הלגיטימציה של מאבקה ולעמוד לצידה כשותפות לפתרון שתי מדינות עצמאיות, או פתרון המדינה האחת על בסיס שותפות דו-לאומית, רב-דתית, הנשלטת על פי תוצאות הקלפיות.
הגורמים העומדים לרשות העם הפלסטיני הם כמו כלי נשק ומנופים שבאמצעותם הם יוכלו להבטיח את הניצחון, בעוד שהגורמים החסרים להם מהווים מכשול למאבקו, ומעכבים את השגת שאיפותיו לניצחון, והשבתם המלאה. וזכויות בלתי פוסקות על כל אדמתם הלאומית: פלסטין.