העיתון "טיימס אוף ישראל" חשף אתמול בערב בדיווח כי ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, הסכים עם נאצר אל-קודווה וחתם על מסמך מוצע הקובע פתרון כולל לסכסוך המבוסס על שיקום רצועת עזה והצבת כוח ביטחון ערבי זמני. בשילוב עם נסיגה ישראלית מהמגזר.

לפי העיתון, הם (אולמרט ואלקודווה) הסכימו "לעבוד יחד כדי להביא לסיום מהיר של המלחמה ברצועת עזה, להשיג הפסקת אש, לשחרר את כל העצורים הישראלים בעזה, ואת המספר המוסכם של פלסטינים אסירים מבתי הכלא הישראליים, ונסיגה מוחלטת של כוחות ישראליים והקמת ישות פלסטינית לניהול ובנייה מחדש של רצועת עזה, בדמות מועצת נציבים, המורכבת מטכנוקרטים מקצועיים ולא מנציגים פוליטיים. המועצה חייבת להיות קשורה אורגנית לרשות הפלסטינית, ועליה לעבוד עם מועצת השרים כדי להכין הן את הגדה והן את רצועת עזה לבחירות כלליות בתוך 24 עד 36 חודשים".

לדברי אותו גורם, הם "הסכימו על הצורך בהפעלת כוח ביטחון ערבי זמני בתיאום עם נסיגת הכוחות הישראליים לייצוב המצב, בשיתוף עם כוח הביטחון הפלסטיני שאמור להקים מועצת הנציבים. כוח הביטחון הערבי הזמני יהיה מוסמך למנוע תקיפות נגד ישראל מעזה".

הם (אולמרט ואלקודווה) הביעו את תקוותם שכל זה יהיה מקובל על הצדדים הערביים הנוגעים בדבר, והם גם "הסכימו על הצורך לקיים ועידת תורמים לשיקום רצועת עזה בהשתתפות רצינית של מדינות עשירות. ”

שני הצדדים הסכימו "לפעול יחד לקידום השגת השלום בין העמים הפלסטינים והישראלים והשלום במזרח התיכון בכלל באמצעות הסכם הקובע את הקמת מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל על בסיס גבולות 1967, חיים בשלום ובביטחון על בסיס הכרה הדדית". הם הסכימו גם על "פתרון אזורי". אותו הציג אולמרט בתקופתו, כולל סיפוח 4.4% מכלל שטח הגדה המערבית לישראל. אזורים שיוסכמו, תוך התחשבות בסוגיות ביטחוניות ומעשיות בתמורה לאדמות שוות בגודלן מתוך מדינת ישראל. החילוף יכלול מסדרון המקשר בין רצועת עזה לגדה המערבית כחלק מהחלפת 4.4%. להסתפח למדינת פלסטין", וציין כי אולמרט הציג הצעה זו במהלך כהונתו לנשיא אבו מאזן, שלא הגיב לה אז.
לפי העיתון, "ירושלים, בירת מדינת ישראל, תכלול את כל חלקי ירושלים שהיו בישראל לפני ה-5 ביוני 1967 בנוסף לשכונות היהודיות שנבנו לאחר יוני 1967 בירושלים. השכונות היהודיות שנבנו לאחר יוני 1967 תיכלל ב-4.4% משטח ירושלים.
העיר העתיקה בירושלים תהיה כפופה לאפוטרופסות של חמש מדינות (שישראל ופלסטין יהיו חלק מהן), ולאפוטרופסות תהיה סמכות בכל התחומים בהתאם לכללים שנקבעו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. בהקשר זה, שני הצדדים מכירים בתפקיד ההיסטורי המיוחד של האפוטרופסות הירדנית, ולא יהיו הגבלות על פולחן או תנועה ב"אגן הקדוש" - מסגד אל-אקצא - וליהודים, מוסלמים ונוצרים תהיה חופש גישה אל המקומות הקדושים שלהם בהתאמה, ולאף מדינה לא תהיה ריבונות פוליטית בלעדית ב"האגן הקדוש" - מסגד אל-אקצא.

המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת למעט צורכי כוח משטרה וביטחון פנים.

הם הדגישו את המשא ומתן על מרכיבים נוספים וחשובים בהסכם הסופי, כגון מעמד ההתנחלויות, מתנחלים, פליטים ואמצעי ביטחון נוספים, לרבות פריסה אפשרית של כוח בינלאומי לאורך נהר הירדן. נושאים אלו צריכים להיות מאומצים על ידי הנציגים הרשמיים של הצדדים לקראת הגעה להסכם כולל.