ההפסד החינוכי מיוצג על ידי הפער בין מה שתוכנן (תוכנית הלימודים המיועדת); ידע, מיומנויות וגישות, ומה רכשו התלמידים בפועל (תכנית הלימודים הנרכשת), וכי הזמן בפועל לחינוך קטן מהזמן המתוכנן; צמצום מספר שעות וימי החינוך הפורמלי.
הגורמים לאובדן חינוכי (קוגניטיבי, חברתי ורגשי) מיוצגים בסגירה מלאה וחלקית של בתי ספר לתקופות משתנות, וחוסר נגישות של התלמידים לחינוך בדרכו הטבעית. מחסומים פרושים ברחבי הארץ, או הריסה מכוונת. של בתי ספר, הרס התשתיות שלהם והתעסקות בסביבת הלמידה החינוכית המתאימה בכך, תוך הפרת נורמות וחוקים בינלאומיים, במיוחד האמנות הבינלאומיות בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות וזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שהבהירו כי ההורים, בראש סדר העדיפויות, זכות הבחירה בסוג החינוך שניתן לילדיו, זכותו של כל פרט לחינוך, וההכרח להפנות את החינוך והחינוך להתפתחות מלאה של אישיות האדם ותחושתו. כבוד, וחיזוק כיבוד זכויות האדם וחירויות היסוד, וכי המעצמה הכובשת מפילה מעשי תוקפנות, הפרה או גילויים אחרים של הפרות העלולים להשפיע על מוסדות חינוך, ולהעמיד לדין את מי שביצעו מעשים כאלה, תכננו אותם או הורו. יישומם, ולחייב אותם באחריות.
ישנן סיבות הקשורות לתנאי חירום, כפי שקורה למגפת הקורונה, שהותירה השלכות רבות על הזירה החינוכית על כל תחומיה, בנוסף למחאות המורים וסירובם למלא את תפקידם מסיבות שונות. הם מקרים הקשורים לתנאי הסביבה בחורף ובקיץ, ומקרים נוספים הקשורים לאירועים השונים המתקיימים. זה לא נכלל בלוח השנה של בית הספר, וההחלטה לצמצם את זמן השיעור מ-45 דקות ל-40 דקות משנת 2007 הגדילה את זמן אובדן השכלה, וסיבות נוספות הקשורות לתחום הכלכלי והחברתי, וסיבות הקשורות לתכניות לימודים, עקרונות ההוראה והירידה בשיעור הלמידה השיתופית לטובת שיעור הלמידה. יחידים, הגידול בגודל פער ופער בין מדינות בעלות קצב התפתחות אנושי גבוה, לבין מדינות מתפתחות, ואי שוויון בזמינות משאבי הלמידה הדרושים בבית ברמה הטכנולוגית ואחרות ויכולת לימוד עצמי.
בין הביטויים הבולטים של אובדן השכלה ואינדיקטורים שלו בתחום הדעת הם העלייה בשיעור הנשירה מבתי הספר מסיבות הקשורות לביצועים קוגניטיביים, הישגים נמוכים של תלמידים במבחנים בבית הספר, ירידה בתפקוד התלמידים במיומנויות העיקריות. של החקירות השונות בכל הכיתות, הירידה בהישגי התלמידים במיומנויות חשיבה גבוהות יותר, וההתמקדות בידע שטחי. ירידה במוטיבציה והמשכיות בלמידה, הגדלת פערים בהבדלים אינדיבידואליים בין תלמידים, מעידות בחינוך, עיכובים בלימודים ועוד. עלייה בשיעור האנשים שאינם יודעים לקרוא ולכתוב.
באשר לביטויים הבולטים ביותר של אובדן חברתי ורגשי, הוא מיוצג בעלייה במקרים של חוסר יציבות פסיכולוגית וביטחון עצמי של תלמידים (חרדה, פחד, מתח,...), היעדרותם התכופה מבתי הספר שלהם. בחלקו או כולו, והעלייה בנשירה מבתי הספר מסיבות שאינן קשורות לביצועים קוגניטיביים, והופעת מקרים רבים אלימות בבית הספר בין התלמידים לבין עצמם, ובין התלמידים למוריהם, השתתפות נמוכה בפעילויות קהילתיות וספורטיביות שונות, רצון חלש להיות בבית הספר, וחוסר רצון לבצע משימות הדורשות שיתוף פעולה בין עמיתים.
לתכנית ההחלמה מהאובדן החינוכי (פיצוי תלמידים) חשיבות רבה, במיוחד לאחר שנים של אי סדירות בתהליך החינוכי בתקופת משבר המגיפה (הקורונה), שבה תלמידים לא למדו בבתי הספר שלהם במשך כשנתיים כרגיל, בנוסף. לאי סדירות החינוך הנובעת מסירובם של מורים למלא את תפקידם לפרקי זמן, לפיכך, על התכנית לחינוך להדביק או להתאוששות מאובדן השכלה לקחת בחשבון את מגוון תכניות ההחלמה המתאימות לכל קטגוריית תלמידים, באמצעות כלי מדידה המאפשרים קביעת כמות ואיכות האובדן החינוכי, והתרחקות מתכניות החלמה מאוחדות לכל התלמידים, ללא קשר לכמות וסוג ההפסדים מהם הם סובלים, בפיצוי על סגנונות למידה חלופיים התואמים את המצב החדש, והחלפתם, והעסקה יעילה של כל האמצעים הטכנולוגיים, כגון e-learning ולמידה מרחוק כאפשרות אסטרטגית להתגבר על קשיי אותו שלב, ולהפעיל את תפקיד היועצים החינוכיים; לצמצם את ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות של תלמידים ושל כל הצדדים בקהילה החינוכית, לתקשר בדרכים מתאימות עם תלמידים הסובלים מההשפעות השליליות של אובדן חינוכי והשלכותיו, במיוחד בעלי מוגבלויות ותלמידים באזורים מרוחקים, לבניית גשרים בין שיתוף פעולה עם כל מוסדות הקהילה המקומית, לגיבוש הזדמנויות שותפות אמיתיות ואפקטיביות, ומתן הזדמנויות המתאימות לפיתוח היצירתיות הניהולית בשדה החינוכי, והאצלת סמכויות.
המלצות:
1- אימוץ אסטרטגיות להתאוששות מאובדן חינוכי, המיוצגות באסטרטגיה של הארכת זמן הלמידה, שבה מוקצה זמן נוסף לזמן למידה איכותי, המיקוד לכל התלמידים לפי רמותיהם, הנוכחות היא חובה והיבטים שליליים כמו תשישות ו מתח נמנעים; כך שבית הספר מבטיח זמן נוסף ללימוד כשל תקופה או שתיים של שיעורים תומכים יומיים נוספים בהתאם למציאות של כל בית ספר (בגמישות), או/וניצול שבתות, או/מאריך את שנת הלימודים, או/והחזרת תלמידים. לבתי הספר לאחר סיום הבחינה המשנית הכללית, וחוזר- זמן השיעור מצטמצם ל-45 דקות כפי שהיה לפני שנת 2007 לספירה, ומלבד זאת, מה שמאפשר תוספת זמן ללמידה, ואינטראקציה של התלמידים בחמימה ו סביבת למידה אטרקטיבית.
2- האצת למידה משמעותית של התלמידים הן במתמטיקה והן בקריאה בשלב הבסיסי הראשון, במיוחד אלה שנכשלו, ובמתמטיקה, ערבית ומדעים בכיתות אחרות, והתמקדות במושגים ומיומנויות בסיסיות שבהן הביצועים ירדו בהתאם. תוצאות מבחני אבחון ומבחנים בית ספריים שימוש בשירותי מועמדים למשרות הוראה (רשימות תפקידים); לתת תמיכה למורה המקורי (המורה התומך), לאחר שהעבירו אותם להכשרה מהירה בתמורה לשכר נמוך יחסית, וחישוב תקופת עבודתם, כתחליפים בעת הגיוס.
3- אימוץ מתודולוגיות בידול בקרב תלמידים על ידי התאמת השכלה לפי רמות הבקיאות של התלמידים במיומנויות בסיסיות, ללא קשר לכיתה, וקיבוץ אותם בזמן מוקצב; מתוך מטרה להאיץ את החינוך, תוך התחשבות בכך שלא כל התלמידים מקבלים את אותם נושאים חינוכיים במקביל, והקצאת תכנים חינוכיים בהתאם לצרכים השונים של התלמידים, ולחוסר כל אחד מהם בכישורים ובכישורים בסיסיים, וכן שימוש באסטרטגיות חינוכיות אינדיבידואליות (הפרדת חינוך), ופיצוי על היעדר רכישות הנחוצות לכיתה ומחוצה לה., וזה תלוי בעיקר במורה.
4- קביעת מיומנויות ותפיסות בסיסיות השקולות ללמידה קודמת לשנים הבאות, והתמקדות בתוצאות. ניתן להשתמש בחבילות החינוכיות שהוכנו במגפת הקורונה ולתכנן מנגנוני הערכה החורגים מתחום הקורונה. הערכה מסורתית המבוססת על מענה על שאלות בחירה, או תשובה עם (נכון/לא נכון). ), או ניסוח של כמה פסקאות, ופנייה להערכה המקורית, קבצי הישגים, משימות ביצוע, הערכת עמיתים או הערכה עצמית, שיכולים לשקף את מיומנויות וכישורים שנרכשים באמת, בתהליך של רכישה, או לא נרכשים על ידי הלומדים.
5- גיוון באסטרטגיות למידה, כגון אסטרטגיית הכיתה המעוותת; על ידי שילוב יעיל של טכנולוגיה בתהליך הלימודי-חינוכי, כאשר הכיתה המתהפכת מסתמכת על העברת תהליך הלמידה מחוץ לכיתה, הקצאת זמן בכיתה לפעילויות למידה נוספות ושימוש באסטרטגיית טכנולוגיה דיגיטלית; תלוי ביישומים אלקטרוניים ובתוכניות טכנולוגיות התורמות לאינדיבידואליזציה של החינוך.
6- אימוץ אסטרטגיות להתאוששות מאובדן חברתי ורגשי, כגון האסטרטגיה של יחסים תומכים וברי קיימא עם מבוגר מסביב, וביקורי בית; להגביר את התקשורת בין הנהלת בית הספר וגורמי ייעוץ בריאות וחינוך מחד, לבין משפחות התלמידים שנפגעו מהמגיפה מאידך גיסא, ואסטרטגיית הלמידה השיתופית (אנחנו לומדים יחד) התלויה בהכנת מצבים חינוכיים המאפשרים ללומדים הזדמנויות לשיתוף פעולה ואינטראקציה בקבוצות חינוכיות בשיטת (פאזל) והכנתן, או חקירה קבוצתית, ואסטרטגיית הלמידה מבוססת הפרויקט, התורמת לפיתוח רוח עבודת הצוות ושיתוף הפעולה, ומקדמת את הרוח של תחרות חופשית באמצעות פרויקטים בודדים, ותורמת גם לפיתוח ביטחון עצמי, אהבה לעבודה, אחריות, רכישת כישורי חיים, דיאלוג ואסטרטגיית דיון ועוד.
7- זמינות צוות חינוכי בעל הכישורים הדרושים ביעילות גבוהה, המסוגל להביא להתפתחות הרצויה, להעלות את היכולות של העובדים בשירות בהתאם לצרכיהם ולהתקדם לעבר חינוך יצירתי וחדשני.
8- זמינות של משאבים פיזיים וכספיים מספיקים כדי להביא לפיתוח הנדרש, והתשתית המתאימה המסוגלת להגיב לאסטרטגיות חינוך מתאימות.
9- הפעלת המאגר (פלטפורמות חינוכיות) בתחומים שונים (תכנית לימודים, אסטרטגיות חינוך, תיקי תלמידים,...), באופן התורם להטמעת הסגנון החינוכי המתאים לתלמידים ומתן דרישות טכנולוגיות בהתאם לצרכים.
