בית הנבחרים האמריקני הצביע ביום שלישי באופן גורף לברך את ישראל לרגל יום הולדתה ה-75 ולאחל לה הצלחה בעשיית שלום עם מדינות אחרות.

אבל עידוד הסכמי השלום לא חלף על הפלסטינים, תוך הפרה של השפה האופיינית להחלטות הקודמות של מחוקקים אמריקאים ביום העצמאות של ישראל - סטייה, אומרים מקורבים, מהשפה שנוסחה במקור להחלטה זו.

הדמוקרטים דחפו לכלול את הפלסטינים בהחלטה המתמקדת ביצירת שלום בין ישראל לשכנותיה הערביות, אך הרפובליקנים דחו את הניסוח.

העבודה מאחורי הקלעים להזכיר לפלסטינים משקפת את מידת הפער בין הצדדים בסוגיות ישראליות, "כאשר הרפובליקנים הצטרפו לממשלת ישראל הימנית הקשה בסירוב לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית", לפי GTE.

ההצבעה התבצעה במקביל לביקורם של יושב ראש בית הנבחרים, הנציג הרפובליקני קווין מקארתי ומנהיג המיעוט הדמוקרטי האקים ג'פריס - שניהם מקורבים מאוד לארגון הלובי הישראלי "איפא"ק" - בישראל כדי לחגוג את יום השנה ה-75 להיווסדו. ותחילתה של הנכבה הפלסטינית.

איש צוות דמוקרטי בכיר שנותר בעילום שם כדי לדבר בגילוי לב אמר ל-Jewish Telegraph: "עבדנו קשה עם הצוות הרפובליקני בוועדת החוץ כדי למצוא דרך לשמר תקדים ולשמר את שפתן של שתי מדינות כאשר חגגו את יום ההולדת של ישראל שחל עשרות שנים לפני. הרפובליקה מקבלת את השפה של שתי מדינות והיינו צריכים להמשיך לומר חג שמח לישראל".

ההחלטה התקבלה ביום שלישי, ערב יום העצמאות של ישראל, כאשר כולם מלבד 18 דמוקרטים (197) הצביעו בעד ההחלטה, ש"מעודדת את הרחבת וחיזוק הסכמי אברהם כדי לדרבן מדינות אחרות לנרמל את היחסים עם ישראל. להבטיח שההסכמים הקיימים יקבלו תועלות ביטחוניות וכלכליות מוחשיות לאזרחי אותן מדינות." מדינות וכל עמי האזור.

לפי GTE, "באזהרה מרה וחריגה לאחר ההצבעה, הצטרפו דמוקרטים יהודים בולטים להצהרה בגנות המפלגה הרפובליקנית על הדרת הפלסטינים".

בהצהרה שפורסמה לאחר אישור ההחלטה בבית הנבחרים, בניגוד להחלטות קודמות שחגגו את יום הולדתה של ישראל והישגיה, נאמר כי החלטה זו, שנוסחה בעיקר על ידי הרפובליקנים, מפרה את המסורת הדו-מפלגתית ארוכת השנים של הכרה בחשיבות השגת פתרון שתי המדינות בין הישראלים. ופלסטינים. נחושים בשאיפה שלנו לעזור לישראל למצוא שלום עם כל שכנותיה, כולל הפלסטינים בפרט", כפי שחתמו על הנציג גרגורי מיקס מניו יורק, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ, ושמונה בכירים יהודים דמוקרטים. הצהרה המתייחסת לזכויות הפלסטינים הם: ג'רי נדלר מניו יורק, דין פיליפס ממינסוטה, קתי מאנינג מצפון קרוליינה, ג'יימי רסקין ממרילנד ודיוויד. סלין מרוד איילנד, דבי וסרמן שולץ מפלורידה, וג'אן שאקובסקי ובראד שניידר מאילינוי.

על פי העיתון היהודי האמריקאי (GTE), "מקורב, שדיבר בעילום שם, תיאר בפני הסוכנות היהודית לטלגרפיה כיצד ההחלטה התפתחה, והצביע על כך שבתחילת השנה, קבוצות פרו-ישראליות יצרו קשר עם הדמוקרטים והרפובליקנים כדי לנסח מסמך החלטה". דו-מפלגתית מציינת את יום הולדתה ה-75 של ישראל, ומחוקקים משני הצדדים ראו בכך דבר לא מובן מאליו, למרות התסיסה האחרונה בישראל, והפגנות המוניות נגד הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשינויים גורפים במערכת בתי המשפט שגדשו את הרחובות כבר שבועות. על רקע התגברות האלימות הישראלית-פלסטינית.

לפי GTE, העובדים, שעובדים בדרכים לא מפלגתיות, החיו את השפה מהחלטה ב-2018 לציון יום השנה ה-70 לישראל בחסות הנציגה וירג'יניה פוקס, אר-צפון קרוליינה, באותה שנה, שכן עובדים משני הצדדים מאמינים שההחלטה של פוקס הייתה דוגמה טובה, בכך שהכילה את מה שהייתה בזמנו שפה סטנדרטית, שתומכת ב"הסדר מו"מ המוביל לפתרון שתי מדינות בר-קיימא עם מדינת ישראל יהודית דמוקרטית ומדינה פלסטינית מפורזת ודמוקרטית שחיה זו לצד זו בשלום בִּטָחוֹן."

אבל כחודש לאחר ההסכם (שהתקיים בתחילת השנה), שבה ההנהגה הרפובליקנית, לפי הנרטיב הזה, עם הנחיות ברורות: אל תזכיר את הפלסטינים, בכלל לא — למרות שקבוצות מרכז פרו-ישראליות דוחף לכך ששפת שתי המדינות תישאר ברזולוציה.

לפי העיתון, "הארגון היהודי המשפיע ביותר בתקופת הנשיאות של טראמפ היה הארגון הציוני של אמריקה (ZOA), שדוחה פתרון שתי מדינות, ושכנע את השמרנים הבכירים הפרו-ישראליים במפלגה הרפובליקנית ב-2016 להסיר את ההתייחסות ל- פתרון שתי המדינות מהפלטפורמה שלה".

ההחלטה, התומכת גם בסיוע ביטחוני לישראל ובשיתוף פעולה דו-צדדי בין ארה"ב וישראל במישור הביטחוני והאזרחי, מזכירה כל הסכם שלום ונורמליזציה שישראל חתמה עליו - עם מצרים, ירדן, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודן ומרוקו - למעט הסכם אוסלו מ-1993 עם הפלסטינים.

העיתון מצטט את ראש הסגל הדמוקרטי שאמר: "המפלגה, כמובן, רוצה לאחל טוב לישראל - אבל איחולים אלה היו עטופים בחשש שהיא תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית".

ארגון הלובי הישראלי "איפא"ק" שיבח מצדו את ההחלטה, ואמר בהצהרה, "ההחלטה מכירה בכך שישראל חזקה ובטוחה היא נדבך חיוני במדיניות הביטחון הלאומי האמריקאית במזרח התיכון, בעוד שקבוצות מדיניות יהודיות ליברליות. במזרח התיכון גינתה את השמטת הנושא הפלסטיני, כפי שאמרו האמריקאים מ-Peace Now, "ההחלטה להסיר את התמיכה בפתרון שתי המדינות מהטקסט מחייבת שנשאל בדיוק לאילו 'ערכים משותפים' קווין מקארתי מתכוון. ל? יותר חשוב, זה מעלה את השאלה, באיזה פתרון עתידי לסכסוך תומכים הרפובליקנים בבית הנבחרים?"

בתורו, ג'יי סטריט אמר כי ילחץ על הסנאט, שבו הדמוקרטים מחזיקים ברוב, "להציג החלטה הנוקטת גישה אחרת, העולה בקנה אחד עם מחויבות דו-מפלגתית לפתרון שתי מדינות המבטיח עתיד של שלום הן לישראלים והן לפלסטינים. ."