עם חידוש המלחמה, חייהם של אלפי משפחות בעזה הפכו למאבק יומיומי מתחת לאוהלים, לאחר שההפצצות וההרס אילצו אותם לברוח מבתיהם. משפחות אלו מתמודדות עם תנאים הומניטריים קשים, כאשר מחנות חסרים אפילו את צרכי החיים הבסיסיים ביותר, בתוך קור עז בלילה וחום עז במהלך היום, ומחסור חמור במים נקיים, מזון ושירותים בסיסיים.

"לא תיארנו לעצמנו שנגור באוהל", אומר אבו מחמוד, עקורה במחנה זמני בעיר עזה. "היה לנו בית, חיים יציבים, ועכשיו אנחנו כאן נאבקים כדי לשרוד". הוא מוסיף כי החיים באוהלים קשים ביותר, שכן מי גשמים מחלחלים לאוהלים, בעוד שמשפחות סובלות מחוסר פרטיות ומהתפשטות מחלות עקב תנאים לא תברואתיים.

ארגוני הסיוע מצידם מאשרים כי המשבר ההומניטרי מחמיר ככל שהמלחמה נמשכת, כאשר משפחות סובלות ממחסור במזון וממחסור בדלק לבישול ולחימום. ילדים סובלים גם מחוסר טיפול רפואי ומתת תזונה, מה שמאיים באסון הומניטרי אלא אם כן יטופל המצב במהירות.

זאת על רקע חידוש המלחמה ברצועת עזה בעקבות ההכרזה והחתימה על הפסקת אש ב-17 בינואר 2025, ועקירת תושבי בית חאנון, בית לאהייא ומזרח שוג'עייה עקב ההפצצה המתמשכת של אזורים אלו.

מניין ההרוגים מהתוקפנות הישראלית ברצועת עזה עלה ל-50,251, ומספר הפצועים ל-114,025, מאז 7 באוקטובר 2023.

מקורות רפואיים דיווחו כי מניין ההרוגים כולל 896 חללים ו-1,984 פצועים מאז 18 במרץ, אז חידש הכיבוש את תוקפנותו ברצועת עזה בעקבות הסכם הפסקת האש.

היא הסבירה כי 43 קדושים, בהם שניים שהחלימו, ו-115 פצועים הגיעו במהלך 24 השעות האחרונות לבתי החולים ברצועת עזה. מספר קורבנות נותרו מתחת להריסות וברחובות מכיוון שאמבולנסים וצוותים מומחים אינם מצליחים להגיע אליהם.

אלפי מתפללים נהרו למסגד איברהימי בחברון כדי לקיים את תפילת יום השישי האחרונה של חודש הרמדאן, למרות הצעדים הנוקשים שהטילו כוחות הכיבוש הישראליים, שמנעו את מסירת המתחם כולו לידי הווקף האיסלאמי.

מנהל מסגד איברהימי, מואטז אבו סנינה, אישר כי כוחות הכיבוש המשיכו למנוע את המסירה המוחלטת של המסגד לוואקף האיסלאמי, תוך פגיעה בוטה בחופש הפולחן ובזכותם של המוסלמים לקיים את הטקסים הדתיים שלהם.

הוא הוסיף כי צעדים אלו הם חלק מניסיונות הכיבוש לרוקן את המקדש מתושביו ועובדיו, וקורא לאנשינו ולמשפחות העיר חברון להעצים את נוכחותם ונוכחותם בקודש, ולבנותו מחדש בכל עת.

למרות הצעדים הללו, המתפללים התעקשו לקיים את תפילתם בקודש הקודש, ואישרו את דבקותם בזכות הלגיטימית שלהם לגשת אליו ולמלא את חובותיהם הדתיות שם, ללא קשר לאתגרים ולמכשולים.

אלפים ביצעו את תפילת יום השישי האחרונה של חודש הרמדאן הקדוש במסגד אל-אקצא, על רקע צעדים צבאיים ישראלים נוקשים.

מחלקת ההקדשים האסלאמית בירושלים העריכה כי כ-75,000 מתפללים ערכו תפילות יום שישי במסגד אל-אקצא.

כוחות הכיבוש המשיכו להטיל הגבלות מחמירות על כניסת מתפללים המגיעים מערי הגדה המערבית לירושלים הכבושה כדי לקיים תפילות.

מאז עלות השחר של יום שישי, מאות אזרחים קשישים החלו להגיע למחסום הצבאי של קלנדיה מצפון לירושלים כדי להגיע למסגד אל-אקצא. מחסום 300, המפריד בין הערים בית לחם וירושלים, היה עד גם הוא לנוכחות צבאית כבדה, שבה חיילים בדקו תעודות אזרחים ומנעו מגברים מתחת לגיל 55 ומנשים מתחת לגיל 50 שקיבלו "אישורים מיוחדים" להיכנס לירושלים.

כוחות הכיבוש גם הטילו הגבלות מחמירות על שערי מסגד אל-אקצא, בדקו תעודות זהות של צעירים בכניסות לעיר העתיקה ומנעו כניסת מספר מהם.

ארבעה אזרחים נפצעו ביום שישי עם חבלות ושברים כאשר מתנחלים תקפו רועי צאן בח'רבת ג'נבה באזור מספר יטא, דרומית לחברון.

מקורות מקומיים אמרו כי מתנחלים חמושים תקפו את מאהר אחמד מוחמד ואת בנו אוסאמה בזמן שהם רעו את משק החיות שלהם בח'רבת ג'אנבה באזור מספר יאטה. הם תקפו אותם וגרמו להם לפציעות וחבלות.

היא הוסיפה כי המתנחלים המשיכו בהתקפה על תושבי הכפר, תקפו אותם וגרמו לעזיז שחאדה אל-עמור ולבנו אחמד לפציעות ושברים. הפצועים פונו לקבלת טיפול בבית החולים.

היא ציינה כי צבא הכיבוש הסתער על הכפר לאחר מתקפת המתנחלים, פשט על בתי התושבים, הרס תכולה של כמה מהם, עיכב והתעלל בתושבים.

כוחות הכיבוש הישראליים ממשיכים בתוקפנותם על העיר טול-כרם ומחנהה זה היום ה-61 ברציפות, וביום ה-48 במחנה נור שמס, על רקע הסלמה צבאית, תגבור אינטנסיבי והתקפות נגד שווקים וחנויות.

בשעות שלאחר חצות נפרסו יחידות חי"ר וכלי רכב צבאיים לשוק הזהב במרכז טול כרם, חסמו את תנועת כלי הרכב והאזרחים, תחקרו מספר מהם במקום ואילצו אותם לצאת מהשוק באמתלת עוצר.

הם גם פשטו על חנות האספקה החקלאית באבו שנרה באזור, לאחר שהסירו את שערה, ערכו בו חיפוש והשחיתו תכולתה. הם גם פשטו על חנות הדשנים של אל-ג'לאד ליד כיכר אלסלאם במחוז המזרחי והשחיתו את תכולתה.

כלי רכב צבאיים ישראלים סיירו בלילות ברחובות העיר, בהם צומת אבו ספיא, כיכר המשחטה ושוק הירקות. הם נסעו נגד התנועה, שיבשו את התנועה וגרמו להתנגשות מספר כלי רכב.

בינתיים, כוחות הכיבוש הקימו מחסומים צבאיים מעופפים במספר מוקדים ברחבי העיר, במיוחד סביב כיכר פארון מדרום, ועל הכביש שבין פרבר דנאבה לעיירה כפר אל-לבאד. הכביש הפך לציר חלופי לכלי רכב לאחר שכוחות הכיבוש הרסו את התשתיות ברחוב שכם בכניסה הראשית לעיר.

עדי ראייה דיווחו כי חיילים עצרו כלי רכב לתקופות ממושכות, ערכו חיפושים יסודיים וירו לעברם פצצות קול.

כוחות הכיבוש הישראלים שיגרו תגבורת של כלי רכב צבאיים ודחפורים למחנות הפליטים טול כרם ונור שמס, פרוסים במספר שכונות, והטילו הגבלות מחמירות על תנועת אזרחים וכלי רכב.

מחנה טול-כרם היה עד להיערכות צבאית רחבת היקף בשכונות אל-הדיידה ואל-מטר, שבה חיילים פשטו על בתים, פרצו דלתות ובדפו את תכולתם. בתוך כך, תושבי שכונות אל-הדיידה ואל-רבעא המשיכו להיות עקורים לאחר שהוצאו בכוח מבתיהם.

במחנה נור שמס פתחו ביום שישי כוחות הכיבוש הישראלי באש כבדה ואקראית בתחמושת חיה עם שחר ביום שישי, בעוד שדחפורים סגרו מספר כניסות לשכונת ג'בל אל-נסר עם תלוליות אדמה. המחנה נתון במצור הדוק, מלווה בתפיסה של עשרות בתים והפיכתם לצריפים צבאיים.

ברחוב שכם ומסביב למעגל התנועה, תגברו כוחות הכיבוש את נוכחותם בצריפים צבאיים שהקימו בתוך מבני מגורים לאחר שפינו את בעליהם בכוח. זה עלה בקנה אחד עם ההרס שגרמו הדחפורים שלהם לרחוב לאחר שסגרו חלקים ממנו עם תלוליות אדמה.

בתוך כך, מנהלת החינוך בטול כרם הודיעה על חידוש החינוך האישי בבתי הספר בעיר ובפרברים החל מיום ראשון, 6 באפריל. זאת בעקבות הסדרים עם משרד החינוך וההשכלה הגבוהה, נפת טול כרם וגורמים תומכים להבטחת התנהלות תקינה של התהליך החינוכי.

החלטה זו מגיעה חודשיים לאחר שהמעבר ל-e-learning הופעל בעקבות התוקפנות הישראלית המתמשכת בעיר ובשני המחנות שלה, שהביאה למותם של 13 אזרחים, בהם ילד ושתי נשים, שאחת מהן הייתה בחודש השמיני להריונה. עוד עשרות נפצעו ונעצרו, ויותר מ-4,000 משפחות נעקרו בכוח ממחנות טול כרם ונור שמס, לצד עשרות משפחות מהשכונה הצפונית בעיר.

התוקפנות גרמה גם להרס נרחב לתשתיות, כולל בתים, חנויות וכלי רכב, שנהרסו לחלוטין ובחלקם, נשרפו, הושחתו, נבזזו ונגנבו. 396 בתים נהרסו כליל ו-2,573 נהרסו חלקית במחנות טול כרם ונור שמס, בנוסף לסגירת כניסותיהם וסמטאותיהם בתלי אדמה.

**עוּבָּרִי**

הכיבוש הישראלי ממשיך את התוקפנות שלו על העיר והמחנה ג'נין, זה היום ה-67 ברציפות, בתוך דחפורים ושריפת בתים, והפיכת אחרים לצריפים צבאיים.

כוחות הכיבוש עצרו היום עם שחר חמישה אזרחים מעיירות המחוז. כוח מיוחד ישראלי כיתר את ביתו של עבדול כרים רבאיה במיטלון ועצרו אותו לאחר שירה בו. עמר חאדר נעצר מהכפר ענזה לאחר שפשט על ביתו. בכפר מרקה, דרומית לג'נין, נעצרו וואליד טוואלבה, מחמוד יאסר מוסא ואחמד ג'מיל מוסא.

המעצרים בנפת ג'נין נמצאים במגמת עלייה, כאשר כוחות הכיבוש עורכים מעצרים כמעט יומיומיים בעיר ובערים וכפרים אחרים במחוז.

כוחות הכיבוש שיגרו תגבורת צבאית, בליווי דחפורים, למחנה ג'נין. בינתיים, נמשכים דחפור, הרחבת רחובות וסלילת כבישים חדשים. ירי חי נמשך בסביבת המחנה, כאשר בפנים פועלות יחידות חי"ר ומעליה טסות מל"טים.

מספר העקורים מהמחנה הגיע ל-21,000, שהתחלקו בין העיר ג'נין לכפרי המחוז.

ראש עיריית ג'נין אמר בהצהרה לעיתונות כי 3,250 יחידות דיור במחנה ג'נין הפכו לבלתי ראויות למגורים עקב הרס ושריפה במהלך התוקפנות הישראלית המתמשכת.

התוקפנות של הכיבוש בעיר ובמחנה ג'נין, שנמשכת כבר 67 ימים, הביאה ל-34 אנוסים, עשרות פציעות, מאות מעצרים ופשיטות על בתים, כפרים ועיירות במחוז.

מספר אזרחים נהרגו ונפצעו הלילה כתוצאה מהמשך התקיפות האוויריות של ישראל על אזורים שונים ברצועת עזה.

14 אזרחים נהרגו ועוד כמה נעדרים לאחר שכוחות הכיבוש הפציצו את בית משפחת עוואד בשכונת זיתון, דרומית מזרחית לעיר עזה.

שני אזרחים נהרגו בהתקפה אווירית ישראלית על התקהלות אזרחים בעיירה אל-שווקה, מזרחית לרפיח.

שני אזרחים, בהם ילד, נפצעו בפיגוע בבית משפחת אל-בוראים בעיירה בני סוהילה, מזרחית לחאן יונס.

פיצוצים ענקיים נשמעו בנפת הצפון ובשכונת תל אל-סולטן ממערב לרפיח, שנגרמו מהריסת מבני מגורים על ידי צבא הכיבוש הישראלי.

עדי ראייה סיפרו כי כלי רכב צבאיים פתחו באש כבדה באזור אזבת עבד רבו ממזרח לג'בליה ובאזורים הצפוניים של העיירה בית להיא שבצפון רצועת עזה.

הנציב הכללי של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), פיליפ לזאריני, אמר כי לא נכנס סיוע הומניטרי לעזה במשך יותר משלושה שבועות, התקופה הארוכה ביותר שהרצועה עברה ללא כל אספקה מאז תחילת מלחמת ההשמדה הישראלית.

בהצהרה שפורסמה ביום חמישי בערב, הודיע לצריני כי שמונה עובדי אונר"א נהרגו מאש ישראלית בעזה במהלך השבוע האחרון.

פקיד האו"ם הזהיר כי "הרעב גובר בעזה, איום המחלות מתנשא, וההפצצות הישראליות נמשכות".

"הורים לא יכולים למצוא אוכל לילדיהם, והחולים ללא תרופות בעזה", אמר.

הוא ציין כי "המחירים בעזה עולים בטירוף".

הוא המשיך: "בשבוע שעבר היו עדים לימים העקובים מדם בשנה וחצי האחרונות של המלחמה, עם יותר מ-500 בני אדם שדווחו שנהרגו, כולל נשים וילדים".

הוא ציין כי "יותר מ-140,000 בני אדם בעזה נאלצו לברוח עקב פקודות פינוי שהוציאה ישראל".

לצריני הדגיש את הצורך "להסיר את המצור, לפתוח מחדש את המעברים לזרימה סדירה של סיוע הומניטרי ואספקה מסחרית, להפסיק את ההפצצות ולחדש את הפסקת האש בעזה".

צעיר נפצע הערב, יום חמישי, מרסיסים מכדורי כוחות הכיבוש הישראלי במהלך פשיטה על בית פוריק, מזרחית לשכם.

מחברת הסהר האדום נמסר כי צעיר נפצע מרסיסי כדור חי בראשו ובבטנו במהלך פשיטה של כוחות הכיבוש על העיירה בית פוריק.

כוחות הכיבוש הסתערו על העיירה בית פוריק, תוך כדי ירי כבד, ובאזור פרצו עימותים.

אייל כהן, אחד המועמדים המובילים לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי בישראל (שב"כ), ירש את קודמו, רונן בר, שפיטוריו אושרה בממשלת בנימין נתניהו ב-21 לחודש; כיבוש עזה והפסקת הסיוע ההומניטרי לרצועה.

תאגיד השידור הציבורי הישראלי (כאן 11) דיווח כי כהן, ראש השב"כ הפוטנציאלי הבא ולשעבר ראש מחלקה במוסד, תומך בכיבוש רצועת עזה ובהפסקת הסיוע ההומניטרי. זה בא במהלך הצגת עמדותיו על תפקידי הארגון בשבועות האחרונים.

כהן תומך גם בהגברת הלחץ הצבאי וסבור כי השב"כ "לא צריך להתערב בענייניה של שיטה דמוקרטית", מה שעשוי להיראות בהתאם לדעות שהביע בעבר ראש ממשלת ישראל בעת תקיפה של ראש השב"כ בר.

בדו"ח צוין כי עמדותיו של כהן באות "על רקע האשמות כי ראש השב"כ היוצא חרג מסמכותו וניצל את מעמדו ואת משאבי הסוכנות".

נתניהו החל ביום רביעי לראיין מועמדים לראשות השב"כ, בעקבות החלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשת היועץ המשפטי לממשלה להשהות את הליך המינוי.

זאת לאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשת נתניהו לבטל את צו המניעה של בית המשפט להקפיא את פיטוריו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר עד למתן פסק דין בעתירות שהוגשו בעניין זה. עם זאת, בית המשפט התיר לו לראיין מועמדים לתפקיד.

החלטתה של השופטת גילה כנפי-שטייניץ סתרה גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה, שגם היא דרשה להקפיא את הליך החלפת בר ומינוי ראש סוכנות חדש עד לבחינת העתירות שהוגשו נגד פיטוריו של בית המשפט העליון.

שר ההקדשים והדתות, השייח' מוחמד מוסטפא נג'ם, אישר כי הכיבוש סירב, זה יום שישי הרביעי ברציפות, למסור את מסגד איברהימי, כולל מתקניו, חצרותיו ושעריו. הוא סירב לפתוח את הדלת המזרחית בפעם הרביעית.

נג'ם אמר בהצהרה שפורסמה ביום חמישי בערב כי המשרד סירב לקבל את המקלט ללא אחד מחלקיו החשובים, מכיוון שזו תהיה הודאה בחסר הזה. המשרד כבר הגדיר את עמדתו בעניין זה מתחילת חודש הרמדאן, והוא ישמור על עמדתו עד שהכיבוש יחזור בו מעמדותיו הפוגעות בזכותם של המוסלמים להתפלל בקודש על כל חצרותיו, אזורי התפילה ומסדרונותיו.

נג'ם קרא לעם הפלסטיני להגן על מסגד איברהימי בכך שהוא נוכח בו ויעשה את דרכם לשם מחר, יום שישי, שכן הדבר יאשר את זהות המסגד ויגן עליו מפני תוכניות הכיבוש.

70,000 מתפללים ומתפללים ערכו ביום חמישי בערב את תפילות אשה ותראוויה במסגד אל-אקצא בירושלים הכבושה.

מחלקת ההקדשים האסלאמית בירושלים הכבושה מסרה כי 70,000 מתפללים ערכו את תפילות אישה ותראוויה ביום ה-27 של חודש הרמדאן הקדוש, במסגד אל-אקצא.

מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש מנעו מהמתפללים להגיע למסגד אל-אקצא כדי לקיים תפילות, בדקו את תעודות הזהות שלהם ועצרו מספר צעירים, ומנעו מהם להיכנס למסגד.

היום, יום חמישי, שחררו רשויות הכיבוש בישראל כ- (30) עצורים מכמה בתי כלא. הם שוחררו לאחר תום עונשם, כולל האסיר הירושלמי סעד סלמה, ששהה 24 שנים בבתי הכלא של הכיבוש.

ממועדון האסירים נמסר בהצהרה קצרה כי כוחות הכיבוש הטילו לו ולמשפחתו תנאים נוקשים כדי למנוע כל חגיגת חירותו. זאת כחלק מהטרור השיטתי שנוהגות רשויות הכיבוש נגד אסירים משוחררים ובני משפחותיהם.

עוד נכתב בהודעה כי תמונות האסירים שיקפו שוב את רמת האכזריות שנוהגת נגדם על ידי מערכת הכלא בצורה חסרת תקדים, שכן היא הצריכה העברה של מספר מהם לטיפול, במיוחד מאחר שחלקם סובלים מגרדת, במיוחד אלו ששוחררו מכלא מגידו, אשר עדים להתפשטות המחלה בקרב חלק מהאסירים שנאסרו עד לרגע האחרון של אסירים .

השחרורים מגיעים כאשר כוחות הכיבוש ממשיכים במסעות מעצרים יומיומיים בגדה המערבית, ועוצרים אלפים מאז תחילת רצח העם.

אגודת הסהר האדום דיווחה כי צוותיה, בתיאום ובתמיכת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), נכנסו בהצלחה לאזור תל א-סולטן ברפיח. זאת לאחר חמישה ימים של ניסיונות תיאום להשיג גישה לאזור כדי לקבוע את גורלם של תשעה מהחובשים הנעדרים שלו, שהיו נצורים ומועדים על ידי כוחות הכיבוש.

בהצהרה קצרה, הצוות אמר כי הוא מתמודד עם קשיים משמעותיים בחיפוש אחר עקבות של קדושים במקום עקב ההרס הרב והעלמות ציוני דרך. עם זאת, היא הצליחה לשחזר את אחת הגופות של צוותי ההגנה האזרחית.

היא הוסיפה כי בשל חוסר יכולת להמשיך בפעולות החיפוש בשל החשיכה, השטח הוסר ומחר ייעשה ניסיון להיכנס מחדש לאזור, אותו כובש צבא הכיבוש כבר חמישה ימים, ומונעים מצוותי אמבולנס וחילוץ להגיע אליו.

אגודת הסהר האדום הביעה בעבר את דאגתה העמוקה לשלומם של תשעת אנשי הצוות שלה הנצורים על ידי כוחות הכיבוש ברפיח, כשהיא מעמידה את רשויות הכיבוש באחריות מלאה לגורלם.

דליפת רשת סיגנל חשפה את מטרותיה של ארצות הברית בתימן, אך להביס את החות'ים לא יהיה קל, לפי הניו יורק טיימס. ה"טיימס" מציין כי הפרסום הפתאומי של צ'אט קבוצתי בו דנו בכירי ממשל טראמפ בתוכניות המלחמה של ארה"ב חשף, בצורה בוטה בצורה יוצאת דופן, מה הממשל של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקווה להשיג באמצעות התקיפות האוויריות החודש נגד המיליציה החות'ית בתימן.

חלק מהמשתתפים בשיחה אמרו שההתקפות נועדו להרתיע את החות'ים מלתקוף ספינות מסחריות בים האדום ולפתוח מחדש את נתיבי השיט לתעלת סואץ.

"בין אם זה עכשיו או בעוד מספר שבועות, ארה"ב תצטרך לפתוח מחדש את נתיבי השיט הללו", אמר מייקל וולץ, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טראמפ, שהיה בשיחת הוועידה (והדליף את התוכנית בשוגג לעיתונאי ג'פרי גולדברג).

אבל התקוות הגבוהות שהובעו בשיחת סיגנל, שהתפרסמה לאחר שהעורך הראשי של "אטלנטיק" נוסף לה בשוגג, עשויות להתנגש במציאות.

מומחים למזרח התיכון אומרים שהחות'ים (בגיבוי איראן) לא יובסו בקלות. מלחמות מעטות ניצחו רק עם כוח אווירי, וכמה מומחים צבאיים אומרים שזה לא יהיה שונה עם החות'ים. גם חברות הספנות הגדולות לא רוצות לחזור לים סוף. היא מצאה פתרון חלופי, גם אם לא נוח ויקר, שאפשר לה להימנע מאותם מעברים ולספק סחורה בזמן.

העיתון מצטט את ג'יימס הולמס, ראש מרכז ג'יי סי ויילי לאסטרטגיה ימית במכללת המלחמה הימית ברוד איילנד, שאומר שאפילו במהלך המלחמה האמריקאית להדיח את עיראק מכווית ב-1991, כשהכוח האווירי היה בשיאה, הייתה צורך בפלישה קרקעית - והבסת החות'ים עשויה לדרוש כיבוש קרקעי.

"חייבים להחזיק בטריטוריה כדי להשיג ניצחון", אמר הולמס. "כלי טיס לא יכולים לכבוש שטחים, לא משנה עד כמה יכולת התמיכה שלהם חשובה לצבאות ולנחתים".

אנליסטים אומרים כי החות'ים עשויים לנצל את התקיפות הצבאיות של ארה"ב כדי לחזק את מעמדם בתימן ומחוצה לה, שם ספגו שלוחים איראנים אחרים, כמו חיזבאללה של לבנון, אבדות כבדות מידי ישראל. פארה אל-מוסלימי, חוקר תימני בצוות החשיבה צ'טהאם האוס בלונדון, אמר שהתקיפות האחרונות של ארה"ב היו "תגובה ישירה לקריאות החות'ים למלחמה נגד ארצות הברית". הוא הוסיף כי הקבוצה "רוצה לגרור את ארצות הברית להסלמה אזורית רחבה יותר".

ממשל טראמפ תיאר את החות'ים כאיום על ביטחונם של האמריקאים ובני בריתם ועל יציבות הסחר הימי העולמי. בנוסף לתקיפות הצבאיות, הממשל קבע מחדש רשמית את החות'ים כ"ארגון טרור זר". טראמפ גם התחייב החודש "להרוס לחלוטין" את הקבוצה והזהיר את איראן "להפסיק לאלתר" לספק לה ציוד צבאי ולספק תמיכה כללית. ממשל טראמפ אומר שהשביתות שלו יהיו אפקטיביות יותר מאלה שיבוצעו על ידי ממשל ביידן. משתתף אחר בצ'אט, המזוהה כשר ההגנה פיט הגסת', אמר שביידן "ערער" את ההרתעה האמריקנית.

העיתון אומר: "עם תקיפות אוויריות מוגברות, תקיפות ממוקדות נגד מנהיגי החות'ים ומאמצים מוצלחים לנתק את המימון למיליציה, ארצות הברית עשויה להצליח. אבל ההיסטוריה לא בצד שלה".

מ-2015 עד 2022, החות'ים נלחמו בקואליציה בראשות סעודיה שניהלה מלחמה כדי להחזיר את ממשלת תימן המוכרת בינלאומית ולהתמודד עם השפעתה של איראן באזור. גם אם ארה"ב תצליח ללחוץ על איראן לרסן את תמיכתה בחות'ים, החמושים הוכיחו את יכולתם לפעול באופן עצמאי, לפי אנליסטים.

"הקבוצה עמדה בשבע שנים של תקיפות אוויריות בהנהגת סעודיה ושנה של תקיפות אמריקאיות תחת ממשל ביידן, שהשפיעו מעט", אמר לוקה נבולה, אנליסט בכיר בתימן והמפרץ ב- Armed Conflict Location & Event Data, קבוצת ניטור משברים.

"בעוד שהמבצע הזה עדיין נמשך, קיבלנו אינדיקטורים חיוביים משמעותיים מהמאמצים שלנו, כולל חיסול מנהיגות החות'ים ותקיפות על יותר מ-100 מטרות חות'יות, כולל מערכות הגנה אווירית, מפקדות, מרכזי פיקוד ובקרה ומתקני ייצור ואחסון נשק", אמר דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'יימס יואיט, בהצהרה ביום רביעי. החות'ים תוקפים ספינות בים האדום מאז סוף 2023, ומכוונים לכלי שיט שלדעת הקבוצה קשורות לישראל, בסולידריות עם חמאס בעזה. שקט יחסי שרר לאחר הפסקת אש זמנית בין ישראל לחמאס בינואר. אבל החות'ים פרסמו אזהרה ב-12 במרץ, ואמרו שהם יחדשו את ההתקפות על ספינות ישראליות בתגובה לסגירה של ישראל את מעברי עזה ולחסימה של סיוע הומניטרי.

מבחינה היסטורית, מעצמות גדולות ביקשו להגן על הספנות, משום שכל הפרעה לזרימת הסחר העולמית עלולה להוביל למחסור באספקה ולאינפלציה גואה, ולגרום להרס כלכלי. רוב הדיונים הקבוצתיים בין בכירי ממשל טראמפ התמקדו בפתיחת נתיבי שיט. "השבת חופש הניווט היא אינטרס לאומי בסיסי", אמר הגסת. אך למרות שצבא ארה"ב מבצע תקיפות יומיות נגד מטרות חות'יות, הפנטגון לא סיפק פרטים על התקיפות מאז ה-17 במרץ, כאשר הוא אמר שיותר מ-30 מטרות חות'יות נתקפו ביום הראשון. גורמים תימנים אומרים שהתקיפות פגעו גם באזורי מגורים ובבניינים בצנעא, הבירה, וגרמו למספר לא ידוע של נפגעים אזרחיים.

החות'ים הצליחו במידה רבה בהרחקת ספינות מערביות מהים האדום. מאז שהחלו לכוון לספינות ב-2023, הם ביצעו כ-130 התקפות על ספינות מסחריות, על פי נתונים מ- Armed Conflict Location & Event Data Project, קבוצת ניטור משברים.

זה גרם לאוניות משא היוצאות מאסיה לאירופה להפסיק לנסוע דרך הים האדום ותעלת סואץ, ובמקום זאת להסתובב בקצה הדרומי של אפריקה - מסע של כ-3,500 מייל ימי ו-10 ימים יותר. עלויות המשלוח עלו באופן דרמטי כאשר חברות מבקשות לארגן מחדש את המסלולים שלהן ולהוסיף עוד ספינות. אבל תוך חודשים הם הסתגלו לנסיעות הארוכות יותר, ותעריפי ההובלה ירדו השנה.

פקידי ספנות אומרים שהם לא יחזרו לים האדום עד שיושג הסכם שלום במזרח התיכון הכולל את החות'ים או שהמיליציות יובסו.

העיתון מצטט את וינסנט קלרק, מנכ"ל מארסק, חברת ספנות שבסיסה בדנמרק, שאמר בפברואר: "או הידרדרות מוחלטת של היכולות שלהם או איזשהו הסכם". ביום רביעי אמר דובר מארסק בהצהרה: "העדיפות שלנו נותרה בטיחות יורדי הים שלנו, כלי השיט שלנו והמטען של הלקוחות שלנו".

בצ'אט הקבוצתי (באפליקציית סיגנל) התנהל ויכוח האם פתיחת נתיבי שיט בים סוף היא אינטרס לאומי קריטי. אחד המשתתפים, שזוהה כסגן הנשיא ג'יי.די ואנס, טען שהמעברים חשובים יותר לאירופה מאשר לארצות הברית, שכן ארה"ב אינה מסתמכת על תעלת סואץ מכיוון שהסחר הימי שלה עם אסיה עובר באוקיינוס השקט, ועם אירופה הוא עובר באוקיינוס האטלנטי. אבל מנתחי ספנות אמרו שתעלת סואץ נותרה נתיב מים חיוני עבור ארצות הברית.

על פי הדיווח, חלק מהמשתתפים בצ'אט מתחו ביקורת על אירופה על כך שלא עשתה מספיק מאמצים צבאיים כדי לפתוח מחדש את הים האדום לשייט. "אני שונא לחלץ את אירופה שוב", אמר סגן הנשיא ואנס. אבל האיחוד האירופי הציב כוח ימי קטן בים האדום מאז תחילת השנה שעברה כדי להתגונן מפני התקפות, והמשימה הוארכה עד פברואר הבא.

ג'ניפר קוואנה, מנהלת הניתוח הצבאי במכון לעדיפויות הגנה, צוות חשיבה המעדיף ריסון במדיניות החוץ, אמרה שאירופה כבר נהנתה מהכוח הצבאי האמריקאי. אבל היא הוסיפה שהאירופים החליטו שהם יכולים לעמוד בהוצאות המשלוח הנוספות, ושמאמצים צבאיים גדולים נגד החות'ים אולי לא כדאי.

מאות אזרחים שברו את צום ביום חמישי, לציון היום ה-27 לרמדאן, במחסום הצבאי של בית פוריק ממזרח לשכם.

עדי ראייה דיווחו כי כוחות הכיבוש הישראליים שהוצבו במחסום הצבאי של בית פוריק עצרו עשרות כלי רכב בזמן שאזרחים חזרו לבתיהם בשכם ובמחוזות הצפון אחרים, ומנעו מהם לעבור במחסום. זה אילץ אותם לשבור את הצום על ידי אכילת כל מזון שיכלו למצוא במחסום.

ראוי לציין כי נפת שכם חווה מצור הדוק, בעקבות הצבת יותר מעשרה מחסומים על ידי כוחות הכיבוש במבואות העיר, כאשר מחסום בית פוריק נחשב לקשה ביותר.

לפחות 10 אזרחים נהרגו ואחרים נפצעו בתקיפות אוויריות ישראליות על הערים עזה וחאן יונס ביום חמישי.

מקורות מקומיים דיווחו כי כלי טיס ישראלים תקפו אזרחים ברחוב אלנפאק במרכז העיר עזה, הרגו שבעה בני אדם ופצעו אחרים, רובם באורח קשה.

שלושה אזרחים, בהם ילדה, נהרגו גם בתקיפה אווירית ישראלית על בית ובתקיפה ארטילרית בחאן יונס, דרומית לרצועת עזה.

מקורות מקומיים מסרו כי הילדה, ליאן סעד איברהים, והצעיר, סעד עומרן, נהרגו, ואחרים נפצעו, כתוצאה מהפצצה ישראלית שפקדה את ביתה של משפחת עומרן בעיירה אל-פחארי, בעוד אזרח נהרג מירי ארטילריה בכפר ח'וזאעה, מזרחית לחאן יונס.

מקורות רפואיים מסרו כי 36 אזרחים נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות על אזורים שונים ברצועת עזה מאז עלות השחר ביום חמישי, כולל 30 בצפון רצועת עזה.

תוכנית המזון העולמית של האו"ם הזהירה ביום חמישי כי מאות אלפי עזתים שוב נמצאים בסיכון לרעב חמור ולתת תזונה מכיוון שהמערכה הצבאית הישראלית המתרחבת משבשת באופן משמעותי את פעולות הסיוע למזון.

"תוכנית המזון העולמית ושותפיה לביטחון תזונתי לא הצליחו להכניס אספקת מזון חדשה לעזה במשך יותר משלושה שבועות", הוסיף הארגון בהצהרה, וציין כי מלאי המזון הנותרים שלו מספיקים לפעילות למשך שבועיים לכל היותר, לפי רויטרס.

מנגד, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א) הכריזה על מות קדושים של יותר מ-180 ילדים ברצועת עזה ביום אחד כתוצאה מחידוש מלחמתה של רצח העם על ידי ישראל.

הסוכנות קראה, באמצעות פוסט בחשבון X שלה, להפסקת אש מיידית ברצועת עזה.

היא אמרה: בעזה, על פי הדיווחים, יותר מ-180 ילדים נהרגו ביום אחד, ואם הפסקת האש לא תוחזר, מספר הנפגעים ימשיך לעלות.

ישראל סיימה את הפסקת האש עם חמאס ב-18 במרץ, ופתחה בגל מפתיע של תקיפות אוויריות שהרגו מאות פלסטינים ברחבי רצועת עזה.

משלחת ביטחונית מצרית יצאה לדוחא ביום חמישי כדי להמשיך בשיחות שמטרתן שחרור אסירים ועצורים כחלק משלב מעבר שמטרתו להחליש את המצב ברצועת עזה.

ביקורה של המשלחת הביטחונית המצרית בדוחא נועד לדון בכניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, לקראת המעבר לשלב השני של הסכם הפסקת האש הקבוע.

ביום שלישי בבוקר, 18 במרץ, חידש הכיבוש הישראלי את תוקפנותו ברצועת עזה, לאחר הפסקה של חודשיים במסגרת הסכם הפסקת אש שנכנס לתוקף ב-19 בינואר. עם זאת, הכיבוש הפר את תנאי הפסקת האש לאורך כל החודשיים, המשיך בהפצצת אזורים שונים ברצועת עזה, גרם לפציעות ולפצועים. היא גם סירבה ליישם את הפרוטוקול ההומניטרי, והחמירה את המצור החונק שלה על הרצועה, שחווה טרגדיה הומניטרית חסרת תקדים.

מנהיג חמאס, מחמוד מרדאווי, אמר ביום חמישי כי הפלגים הפלסטיניים הגיבו באחריות וברצינות ליוזמות קודמות להפסקת המלחמה בעזה, והדגיש שוב את נכונות ההתנגדות להמשיך במשא ומתן באחריות.

מרדאווי אמר בהצהרה, "התקופה האחרונה הייתה עדה להצגת מספר יוזמות והצעות המבקשות להרגיע את המצב, לעצור את התוקפנות וליישם צעדי סיוע מדיניים והומניטריים, לרבות הנסיגה מעזה, חילופי שבויים, תחילת שיקום והסרת המצור".

הוא הדגיש כי הכוחות הפלסטיניים טיפלו ביוזמות אלו באחריות וברצינות, "אך הכיבוש התנער מההבנות, הפר את הבטחותיו למתווכים וחזר למדיניות של הרג והסלמה".

הוא קבע כי "ההתחמקות הזו לא רק חושפת את יהירותו של הכובש, אלא גם מציבה בפני הקהילה הבינלאומית מבחן חדש: או לפעול בהתאם לחוק ולצדק, או להמשיך במדיניות של סטנדרטים כפולים, המאיים על היציבות לא רק בפלסטין אלא באזור כולו".

הוא הדגיש כי "ההתנגדות מאשרת את נכונותה להמשיך לעבוד ולנהל משא ומתן באחריות להשגת מטרותינו", והוסיף, "ההתנגדות מעולם לא הייתה חסרת תוחלת. אדרבא, היא הייתה ונשארה אמצעי לגיטימי נגד אי צדק ודרך לצדק ולשחרור".

מרדאווי הצהיר, "הגיע הזמן להחזיר את זכויות הפלסטינים ולסלול את הדרך לפתרון צודק ומקיף שיסיים את הכיבוש ויבטיח חופש וכבוד לעם הנאבק".

חמישה בני אדם נהרגו ביום חמישי בהתקפה אווירית ישראלית על העיירה יחמר בדרום לבנון, ומכונית בעיירה בראשית. בינתיים הודיע הצבא הישראלי על חיסולו של מנהיג בכוח רדואן של חיזבאללה בפשיטה על דרום לבנון.

משרד הבריאות הלבנוני מסר בהצהרה כי "שלושה בני אדם נהרגו בתקיפת מזל"ט ישראלי על רכב בעיירה יחמור בדרום לבנון.

מזל"ט ישראלי פתח במתקפה אווירית עם שני טילים מונחים, שכוון למכונית באזור אל-דבאש בעיירה יחמר אל-שקיף.

בתוך כך, מזל"ט ישראלי תקף מכונית בכביש הראשי בין היישובים בראשית ובית חאנון בדרום לבנון, ופצע שני בני אדם בתוכו.

משרד הבריאות הלבנוני הודיע על מותם של שני הפצועים בתוך המכונית.

אזור אל-דבאש, בפאתי המזרחי של העיירה יחמר אל-שקיף, נפגע מיותר מעשרה פגזי ארטילריה, במקביל לתרגיל הצבאי של הצבא הישראלי לאורך הגבול הצפוני.

דובר צבא ישראל הודיע כי "הצבא תקף, מוקדם יותר היום, מספר גורמי טרור של חיזבאללה שנצפו כשהם מעבירים אמצעי לחימה באזור יחמור בדרום לבנון", לפי ההודעה.

בהצהרה שלאחר מכן הודיע הצבא הישראלי כי ביצע תקיפה אווירית לעבר דרום לבנון, והרג את אחמד עדנאן בג'יג'ה, אותו זיהה הצבא כ"מפקד גדוד בכוח רדואן של חיזבאללה".

בהודעה נטען כי בג'ג'ה "השתתף בתכנון וביצוע של מספר פעולות נגד אזרחים וכוחות צבא ישראלים", וכי הוא "המשיך בחודשים האחרונים ליישם תוכניות המכוונות לעורף הישראלי, מהווים איום על המדינה ואזרחיה".

מאז שעות הבוקר טסים מל"טים ישראלים מעל נקורה ומספר כפרים בגזרה המערבית של דרום לבנון.

אדם אחד נהרג ועוד אחד נפצע כשמל"ט ישראלי תקף ביום רביעי בלילה רכב בדרום לבנון.

סוכנות הידיעות הלאומית הלבנונית אישרה כי "שהיד אחד נהרג ועוד נפצע כאשר מזל"ט ישראלי היה ממוקד עם טיל מונחה רכב בעיירה מערוב". זה קורה יום לאחר שהכיבוש הכריז על חיסולו של מפקד מערכת הנ"ט של חיזבאללה בדרום לבנון בנבטים ביום שני.

עשרות נהרגו ונפצעו ביום חמישי בהתקפות הצבא הישראלי על עזה, לציון היום העשירי לחידוש מלחמת ההשמדה ברצועה. בינתיים נמשך גל העקירה הכפויה עקב תקיפות אוויריות ישראליות.

הצבא הישראלי המשיך בפעילות הקרקעית שלו בצפון, בדרום ובמרכז רצועת עזה, על רקע הפגזות מתמשכות והריסות בתים בצפון בית להיא, מצפון לרצועת עזה, ובעיירה עבסאן אל-כבירה, ממזרח לחאן יונס.

הצבא הישראלי הזהיר את תושבי שכונות בעיר עזה להתפנות מבתיהם לקראת ההפצצה המתוכננת, כחלק מרצח עם נגד פלסטינים שנמשך כבר החודש ה-17. זה כולל "תושבי השכונות של זיתון המערבי והמזרחי, תל אל-הווא, העיר העתיקה, שייח' עג'לין, שייח', תסבה אל-נפוז ודרום רימאל".

דובר צבא ישראל אמר כי "מדובר באזהרה מקדימה ואחרונה לפני פיגוע", וטען כי החלטת הפינוי הגיעה בתגובה לירי רקטות מהאזור לעבר ישראל. הוא סיכם ואמר: "עליך לעבור מיד לדרום בקעת עזה, למקלטים מוכרים".

בתוך כך, האו"ם הודיע כי 142,000 בני אדם נעקרו פעם נוספת לאחר שצבא ישראל חידש את התקפותיו על רצועת עזה והוציא "פקודות פינוי".

דובר האו"ם אמר כי התקיפות האוויריות המתמשכות של ישראל, "פקודות הפינוי" והמשך מניעת הסיוע ההומניטרי החמירו את המצב ברצועה.

המינהל הכללי לגבולות ומעברים הודיע כי מעבר הגבול כראמה יפעל באופן חריג בשבת, בין השעות 8:00-13:00, לפי שעון קיץ.

רשות המעברים מסרה בהודעה קצרה ביום רביעי כי המעבר פועל רק עבור מטיילים היוצאים מהמולדת, וקוראים לכל הנוסעים להקפיד על הזמנים וההנחיות שצוינו.

מניין ההרוגים מהתוקפנות הישראלית ברצועת עזה עלה ל-50,208, ומספר הפצועים ל-113,910 מאז 7 באוקטובר 2023.

מקורות רפואיים דיווחו כי מניין ההרוגים כולל 855 חללים ו-1,869 פצועים מאז 18 במרץ.

לדבריה, 25 חללים נהרגו ו-82 פצועים הגיעו לבתי חולים ברצועת עזה במהלך 24 השעות האחרונות.

היא הסבירה כי מספר חללים נותרו מתחת להריסות בתים ומתקנים שנהרסו, ובכבישים, וכי אמבולנסים וצוותי מומחים אינם מצליחים להגיע אליהם בגלל משאבים מוגבלים.

האגודה הפלסטינית של הסהר האדום מסרה ביום חמישי כי גורלם של תשעה צוותי אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני עדיין לא ידוע זה היום החמישי ברציפות לאחר שנצורו והיו מטרות על ידי כוחות הכיבוש הישראליים באזור תל א-סולטן ברפיח.

אגודת הסהר האדום הפלסטינית הביעה את דאגתה העמוקה לבטיחות הצוותים שלה, כשהיא מחזיקה באחריות המלאה של רשויות הכיבוש לחייהם.

העמותה אישרה כי צוותיה ספגו אש בעת ביצוע משימותיהם ההומניטריות, מה שגרם לאובדן הקשר עימם ולמנוע מצוותי ההצלה להגיע אליהם.

ההתאחדות פרסמה בעבר הצהרות המזהירות מפני הסכנה בפגיעה בצוותים רפואיים, והדגישה כי המתרחש מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המבטיח הגנה על עובדי שירותי הבריאות.

בהצהרותיה הרצופות היא גם קראה להתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית כדי לאפשר לצוותי חילוץ להגיע לאזור ולחשוף את גורל הנעדרים.

היום חידשה העמותה את קריאתה להגנה דחופה לצוותי האמבולנס ולכל העובדים ההומניטריים ברצועת עזה, והתריעה מפני ההשלכות של המשך ההתקפות על שירותי הרפואה על רקע המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ברצועה.

שבעה אזרחים נהרגו לפנות בוקר (חמישי) כאשר כוחות הכיבוש הפציצו בית באזור פאדוס שבבית להיא, מצפון לרצועת עזה.

מניין ההרוגים מההפצצה הישראלית המתמשכת על רצועת עזה עלה ל-22 מאז עלות השחר היום.

מספר אזרחים נפצעו כאשר כוחות הכיבוש הפציצו בית באזור אל-קרארה, מצפון לחאן יונס.

אזורים ממערב לעיר רפיח ומצפון למחנה נוסייראת במרכז רצועת עזה עדים להפגזות ארטילריות מתמשכות.

מספר הקדושים מהתוקפנות של הכיבוש ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023 עלה ל-50,183, ומספר הפצועים ל-113,828.

כנסת ישראל נתנה ביום חמישי אישור סופי לתיקון לחוק הקמת הוועדה לבחירת שופטים, מהלך שלדעת האופוזיציה מחזק עוד יותר את שליטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במערכת המשפט.

הכנסת דיווחה באתר האינטרנט שלה כי התיקון אושר ברוב של 67 חברים (מתוך 120) כאשר חבר אחד מתנגד לו.

רשות השידור הרשמית דיווחה כי חברי אופוזיציה בפרלמנט פרשו מהישיבה במחאה לפני ההצבעה.

הוועדה הקודמת כללה את נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטיה, שר המשפטים ושר נוסף בממשלה, חבר פרלמנט מהקואליציה השלטת ועוד אחד מהאופוזיציה, נציג משרד המשפטים ושני נציגים מלשכת עורכי הדין.

ההרכב יישאר על כנו על פי התיקון, אך בהדרת נציגים מלשכת עורכי הדין. הממשלה והאופוזיציה יבחרו שני מומחים משפטיים להחליפם.

ההרכב החדש של הוועדה מבטיח שליטה ממשלתית רבה יותר על תהליך הבחירה השופטת.

ועדה זו אחראית על בחירת שופטים למערכת בתי המשפט בכל הדרגים: בית המשפט העליון (לרבות בחירת שופט העליון וסגנו), בתי המשפט המרכזיים, בתי המשפט לפשרה, בנוסף למינוי שופטים לבתי המשפט לתעבורה.

החוק המתוקן ייכנס לתוקף לאחר הבחירות הכלליות הבאות המתוכננות לסוף 2026, אלא אם יתקיימו בחירות מוקדמות, כך לפי כתב סוכנות אנאדולו.

המתנגדים לחוק המתוקן רואים בו "צעד נוסף לקראת הידוק הפיקוח הממשלתי על הרשות השופטת, שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט", בעוד שהממשלה רואה בכך "רפורמה הכרחית להבטחת ייצוג רחב יותר בהליך מינוי שופטים", לפי השידור.

הוועדה ציינה כי התיקון לחוק "בא על רקע המתיחות הגוברת בין לשכת עורכי הדין לממשלה, שכן האגודה מאשימה את הקואליציה השלטת בכך שהיא מבקשת להטיל שליטה פוליטית על מערכת המשפט".

היא הוסיפה, "היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה את התנגדותה החריפה לתיקונים החדשים".

מאיארה חשבה בתיקונים הללו "להטיל צל פוליטי כבד על מערכת המשפט, ופוגעת בעצמאותה וביכולתה לפקח על הרשות המבצעת".

הוועדה הוסיפה כי "התיקון לחוק בא במסגרת שורה של תיקונים שיפוטיים שהממשלה מבקשת להעביר על רקע פילוגים פנימיים חריפים ומחאות מתמשכות מצד האופוזיציה והחברה האזרחית".

בית המשפט העליון (הסמכות השיפוטית העליונה בישראל) הקפיא את החלטת נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר עד ל-8 באפריל, היום בו ידונו השופטים בעתירות שהגישה האופוזיציה נגד ההדחה.

במשך ימים ישראל עדה להפגנות המוניות הדוחות את החלטת נתניהו לפטר הן את ראש השב"כ והן את היועץ המשפטי לממשלה. מהלך זה, לטענת האופוזיציה, הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשלוט בכל מוסדות הממשלה.

ישראלים מוחים גם על סיכון חיי האסירים של נתניהו ברצועת עזה בכך שהוא חידוש מלחמתו ברצח העם במובלעת הפלסטינית ב-18 במרץ, בתגובה לקיצונים בקואליציית השלטון שלו.

משרד בריאות הציבור הלבנוני הודיע, באמצעות מרכז פעולות החירום לבריאות הציבור, ביום חמישי כי שלושה אנשי חיזבאללה נהרגו בתקיפה אווירית ישראלית על רכב באזור יחמר א-שקיף בדרום לבנון, כך לפי כתב רויה.

ההצהרה אישרה כי התקיפה הביאה למותם של אלה שהיו ברכב היעד.

הרדיו של צבא ישראל מצדו דיווח על חיסולם של שלושה אנשי חיזבאללה בהתקפה על יחמר א-שקיף, וציין כי התקיפה הגיעה כחלק מפעילות מתמשכת נגד יעדי חיזבאללה באזור הדרום.

מאוחר יותר דיווח הרדיו של הצבא הישראלי כי בשעות האחרונות נרצחו ארבעה אנשי חיזבאללה, בהם שלושה בעיירה יחמר ביום חמישי בבוקר, ורביעי מכוח רדואן באזור צור במהלך הלילה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה כי שטח הקרקע שנתפס על ידי הכיבוש הישראלי בשנת 2024 עמד על 46,000 דונם.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מסרה בהודעה שפורסמה ביום חמישי, לרגל יום האדמה, כי במהלך שנת 2024 ניתנו 35 צווים לתפיסת כ-1,073 דונם, חמישה צווי הפקעה בסך כ-803 דונם, ותשעה צווים להכרזה על כ-24,597 דונם של שמורות טבע כ-24,597 דונם בצוות תוספת של 6 קרקעות טבע בשטחי טבע. באמצעות צווים אלה תפס הכיבוש כ-20,000 דונם, כחלק מהמדיניות השיטתית והמתמשכת לשליטה בכל האדמות הפלסטיניות, לשלול מהם את ניצול משאבי הטבע שלהן, וכחלק ממדיניות הסיפוח של רשויות הכיבוש הישראליות בגדה המערבית.

יותר מ-50,700 חללים בפלסטין מאז תחילת תוקפנות הכיבוש ברצועת עזה.

לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני, 49,747 אזרחים נרצחו ברצועת עזה, בהם כ-18,000 ילדים, וכ-12,300 נשים, בנוסף לכ-11,000 נעדרים. כ-120,000 אזרחים נוספים נפצעו עד 24/03/2025. כ-100,000 אזרחים עזבו את הרצועה מאז תחילתה של התוקפנות הישראלית האכזרית הנמשכת מאז 7 באוקטובר 2023. בגדה המערבית המשיך הכיבוש הישראלי בתוקפנותו; 943 אזרחים נרצחו ו-6,700 אחרים נפצעו כתוצאה מהתקפות של כוחות הכיבוש הישראליים ומתנחלים.

יותר מ-70% מיחידות הדיור ברצועת עזה אינן ראויות למגורים.

הנתונים הסטטיסטיים הצביעו על כך שהכיבוש הרס למעלה מ-60,368 מבנים, וכ-110,000 מבנים נפגעו קשות, כאשר מספר יחידות הדיור שנהרסו לחלוטין או חלקית נאמד בלא פחות מ-330,000 יחידות דיור, המהוות יחד יותר מ-70% מיחידות הדיור ברצועת עזה. כמו כן, נהרסו בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים, מסגדים, כנסיות ומטה הממשלה, בנוסף לאלפי מבנים של מתקנים כלכליים, והרס כל היבטי התשתית, לרבות רחובות, קווי מים וחשמל, קווי ביוב והרס אדמות חקלאיות, מה שהפך את רצועת עזה למקום בלתי ראוי למגורים.

בגדה המערבית הרסו והרסו כוחות הכיבוש יותר מ-903 מבנים ומתקנים, באופן מלא או חלקי, במהלך שנת 2024, כולל 242 מבנים ומתקנים בנפת ירושלים (24 הריסות עצמיות בירושלים, לפי נתוני נפת ירושלים), בנוסף להוצאת 939 צווי הריסה פלסטיניים ללא רישיון. מאז תחילת 2025, רשויות הכיבוש הורסות עשרות מבנים במחנות פלסטינים, ועקירות עשרות אלפי תושביהם כחלק ממדיניות של עקירת עמנו.

אוכלוסיית רצועת עזה תפחת ב-6% עד סוף 2024.

הנתונים הסטטיסטיים הצביעו על כך שאוכלוסייתה המוערכת של מדינת פלסטין הגיעה בסוף שנת 2024 ל-5.5 מיליון פלסטינים (3.4 מיליון בגדה המערבית, בעוד שאוכלוסיית רצועת עזה המשוערת לשנת 2024 ירדה בכ-160,000 פלסטינים, והגיעה ל-2.1 מיליון (ירידה של 6% בהשוואה לאוכלוסיית ה-20 ברצועת עזה מחדש). שהוכן על ידי הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, ישנם כ-14.9 מיליון פלסטינים בעולם בסוף 2024, מתוכם 7.6 מיליון חיים מחוץ לפלסטין ההיסטורית, 5.5 מיליון חיים במדינת פלסטין ו-1.80 מיליון חיים בשטחי 1948.

יותר מ-85% ממתקני המים והתברואה והנכסים יצאו משימוש לחלוטין או חלקי.

הסטטיסטיקה נמשכה: הערכות נזק ראשוניות עד למועד הפסקת האש הראו כי יותר מ-85% ממתקני המים והתברואה ונכסי המים והסניטציה יצאו מכלל שימוש לחלוטין או חלקם ודרשו שיקום, בעלות העולה על 1.5 מיליארד דולר, רק עבור האזורים שבהם זוהו הנזק. זה כולל מתקני טיהור שפכים, מתקני התפלה, תחנות שאיבה, בארות, מאגרי מים, קווי הולכה ראשיים, רשתות מים, תברואה וניקוז מי סערה, מעבדות ניטור מים ועוד.

עקב הפגיעה הרבה במגזר המים והתברואה, ירדו תעריפי אספקת המים לממוצע של 3-5 ליטר לאדם ליום, משתנים באופן משמעותי בהתאם למיקום הגיאוגרפי, אספקת המים, נזקי התשתית ועקירה מתמשכת. רמה זו נמוכה מהרמה המינימלית הנדרשת להישרדות במצבי חירום, לפי מדדי ארגון הבריאות העולמי, המוערכת בכ-15 ליטר לאדם ליום. הדבר נובע בעיקר מפגיעה בתשתיות, הפסקת חשמל מוחלטת הדרושה לשאיבת מים מבארות והפעלת מתקני מים נלווים, לרבות מאגרים ותחנות שאיבה, והגבלות על אספקת דלק וחומרים הדרושים להפעלתם.

המושבות מתרחבות כל הזמן.

מספר האתרים הקולוניאליים והבסיסים הצבאיים הישראלים בגדה המערבית בסוף 2024 הגיע ל-551 אתרים, המתחלקים כך: 151 התנחלויות, 256 מאחזים קולוניאליים, מתוכם 29 מאחזים מיושבים שנחשבו לשכונות של התנחלויות קיימות ועוד 144 אתרים מסווגים, לרבות (אזורי תעשיה, צבא ומחנות שירותים, ושירותים).

שנת 2024 הייתה עדה לעלייה משמעותית בקצב הבנייה וההרחבה של ההתנחלויות, כאשר רשויות הכיבוש אישרו תוכניות מתאר קולוניאליות רבות לבניית יותר מ-13,000 יחידות התנחלות ברחבי הגדה המערבית, כולל ירושלים, באמצעות תפיסה של כ-11,888 דונם של אדמה פלסטינית.

באשר למספר המתנחלים בגדה המערבית, הוא הגיע ל-770,420 מתנחלים בסוף שנת 2023. הנתונים מצביעים על כך שרוב המתנחלים מתגוררים בנפת ירושלים, עם 336,304 מתנחלים (מהווים 43.7% מסך המתנחלים), כולל 240,516 מתנחלים במחוז ירושלים לאחר כיבוש הגדה המערבית ב-1967), ואחריה נפת רמאללה ואל-בירה, עם 154,224 מתנחלים, 107,068 מתנחלים בנפת בית לחם ו-56,777 מתנחלים בנפת סלפית. המחוז עם הכי פחות מתנחלים הוא טובאס ובקעת הירדן הצפונית, עם 3,004 מתנחלים.

היחס בין מתנחלים לפלסטינים בגדה המערבית הוא כ-23.4 מתנחלים ל-100 פלסטינים, בעוד שהוא הגיע לרמתו הגבוהה ביותר בנפת ירושלים, עם כ-67.6 מתנחלים ל-100 פלסטינים.

המופתי הגדול של ירושלים והשטחים הפלסטיניים, יו"ר מועצת הפתווה העליונה, השייח' מוחמד חוסיין, הודיע כי מועד תפילת עיד אל-פיטר השנה, 1446 לספירה, יהיה ב-6:05 בבוקר, בהתאם לשעון החורף של מסגד אל-אקצא.

המופתי דחק באזרחים לבקר את משפחות הקדושים, הפצועים והאסירים, ולתמוך בהם, בנוסף לתקשורת עם קרוביהם וקרוביהם. הוא הזכיר לאזרחים את הצורך למהר לשלם לזכת אל-פיטר וכספם, וציין שזכת אל-פיטר נקבעה השנה על עשרה שקלים, או שווה ערך במטבעות אחרים, ויש לשלם אותה לפני קיום תפילת העיד, כדי לקבל את גמולה, וכדי שהנזקקים יוכלו ליהנות ממנה. דחייתו לאחר תאריך זה מוציאה אותו מהתיאור של זכת אל-פיטר, ולעשיית צדקה בלבד.