כנסת ישראל נתנה ביום חמישי אישור סופי לתיקון לחוק הקמת הוועדה לבחירת שופטים, מהלך שלדעת האופוזיציה מחזק עוד יותר את שליטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במערכת המשפט.

הכנסת דיווחה באתר האינטרנט שלה כי התיקון אושר ברוב של 67 חברים (מתוך 120) כאשר חבר אחד מתנגד לו.

רשות השידור הרשמית דיווחה כי חברי אופוזיציה בפרלמנט פרשו מהישיבה במחאה לפני ההצבעה.

הוועדה הקודמת כללה את נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטיה, שר המשפטים ושר נוסף בממשלה, חבר פרלמנט מהקואליציה השלטת ועוד אחד מהאופוזיציה, נציג משרד המשפטים ושני נציגים מלשכת עורכי הדין.

ההרכב יישאר על כנו על פי התיקון, אך בהדרת נציגים מלשכת עורכי הדין. הממשלה והאופוזיציה יבחרו שני מומחים משפטיים להחליפם.

ההרכב החדש של הוועדה מבטיח שליטה ממשלתית רבה יותר על תהליך הבחירה השופטת.

ועדה זו אחראית על בחירת שופטים למערכת בתי המשפט בכל הדרגים: בית המשפט העליון (לרבות בחירת שופט העליון וסגנו), בתי המשפט המרכזיים, בתי המשפט לפשרה, בנוסף למינוי שופטים לבתי המשפט לתעבורה.

החוק המתוקן ייכנס לתוקף לאחר הבחירות הכלליות הבאות המתוכננות לסוף 2026, אלא אם יתקיימו בחירות מוקדמות, כך לפי כתב סוכנות אנאדולו.

המתנגדים לחוק המתוקן רואים בו "צעד נוסף לקראת הידוק הפיקוח הממשלתי על הרשות השופטת, שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט", בעוד שהממשלה רואה בכך "רפורמה הכרחית להבטחת ייצוג רחב יותר בהליך מינוי שופטים", לפי השידור.

הוועדה ציינה כי התיקון לחוק "בא על רקע המתיחות הגוברת בין לשכת עורכי הדין לממשלה, שכן האגודה מאשימה את הקואליציה השלטת בכך שהיא מבקשת להטיל שליטה פוליטית על מערכת המשפט".

היא הוסיפה, "היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה את התנגדותה החריפה לתיקונים החדשים".

מאיארה חשבה בתיקונים הללו "להטיל צל פוליטי כבד על מערכת המשפט, ופוגעת בעצמאותה וביכולתה לפקח על הרשות המבצעת".

הוועדה הוסיפה כי "התיקון לחוק בא במסגרת שורה של תיקונים שיפוטיים שהממשלה מבקשת להעביר על רקע פילוגים פנימיים חריפים ומחאות מתמשכות מצד האופוזיציה והחברה האזרחית".

בית המשפט העליון (הסמכות השיפוטית העליונה בישראל) הקפיא את החלטת נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר עד ל-8 באפריל, היום בו ידונו השופטים בעתירות שהגישה האופוזיציה נגד ההדחה.

במשך ימים ישראל עדה להפגנות המוניות הדוחות את החלטת נתניהו לפטר הן את ראש השב"כ והן את היועץ המשפטי לממשלה. מהלך זה, לטענת האופוזיציה, הוא חלק ממאמץ רחב יותר לשלוט בכל מוסדות הממשלה.

ישראלים מוחים גם על סיכון חיי האסירים של נתניהו ברצועת עזה בכך שהוא חידוש מלחמתו ברצח העם במובלעת הפלסטינית ב-18 במרץ, בתגובה לקיצונים בקואליציית השלטון שלו.