"אין לנו לאן ללכת, אין מים או אוכל", אומרת התימנייה ההרה, "נסרה", ושבעת ילדיה עמדו לצידה, היא כמו 100 מבקשי מקלט אחרים שעומדים מדי יום מול המטה של המרכז. הארגון הבינלאומי להגירה בתוניסיה , בתקווה לפתרון המשבר שלהם.

נאסרה מוחמד (בת 27) מתגוררת עם בעלה ושבעת ילדיהם באוהל שהקימו בסיוע מתנדבים מול מפקדת הנציב העליון של האו"ם לפליטים באזור בהיירה בבירת תוניסיה.

המקרה של נסרה דומה למקרה של פליטים אחרים המגיעים מכחמש עשרה מדינות, רובם ממדינות שמדרום לסהרה, המבקשים מהנציבות העליונה לפליטים של האו"ם לפנות אותם מתוניסיה "למדינה בטוחה".

ביום שלישי הם פוזרו במהלך התערבות חזקה של כוחות המשטרה באמצעות גז מדמיע וחלק מאוהלים פורקו על ידי צוות של העירייה.

עשרות מהם נעצרו ונעצרו, לפי משרד הפנים התוניסאי ביום שלישי.

לאחרונה, תנאיהם של מבקשי המקלט הממתינים להסדרה בתוניסיה הידרדרו, במיוחד בעקבות נאום שתואר כ"שנאה" של הנשיא קאיס סעיד ב-21 בפברואר, בו מתח ביקורת על ההגירה הבלתי חוקית והנוכחות הגדולה של מהגרים ממדינות שמדרום לסהרה. מדינה.

סעיד גינה את מה שראה כהגעתם של "המוני מהגרים" ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה כחלק ממזימה "לשנות את ההרכב הדמוגרפי" של ארצו, מה שהוביל לקמפיין נגד מהגרים המתגוררים באופן בלתי חוקי במדינה.

כתוצאה מהצהרות אלו, מאות מהגרים מצאו עצמם מול שגרירויות ארצם בדרישה לגרש אותם.

חלק גדול מהם הוחזר למדינותיהם, במיוחד לחוף השנהב, סנגל, גינאה ומאלי.

מנגד, אחרים המשיכו בניסיונותיהם לחצות את הים התיכון במבצעי העפלה לעבר חופי אירופה, שהסתיימו לעתים בתאונות טביעה, ועשרות מהם מתו.

בניגוד למהגרים, מבקשי מקלט אינם יכולים ללכת לשגרירויות שלהם ולבקש עזרה מכיוון שהם ברחו ממדינות המתמודדות עם מלחמות, רעב וקטסטרופות הומניטריות, או שהם מאוימים בפעולות תגמול ואמורים ליהנות מהגנת נציבות האו"ם.

סוכנות העיתונות הצרפתית ביקשה ביום רביעי מהנציבות הסבר לגבי אופי הזכויות שמהן נהנים מבקשי מקלט , אך היא לא נענתה.

ארגון האו"ם בתוניסיה אישר בעמוד הפייסבוק שלו את "הדחייה העמוקה של האלימות" שהתרחשה שלשום מול המטה שלו.

והנציבות העליונה של האו"ם לפליטים הצהיר כי "קבוצה קטנה של 200 פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים" ערכה ישיבה במשך שלושה שבועות מול המטה שלה, "התערבה בכוח וגרמה לנזק חומרי", מה שגרם לה. להזעיק את המשטרה להתערבות דחופה.

בהודעתו, שבה קרא ל"דיאלוג" למציאת "פתרונות", אישר הארגון את "מחויבותו להמשיך לספק הגנה וסיוע חיוני לעקורים בתוניסיה".

נאסרה ומשפחתה עזבו את תימן שסועת המלחמה בשנת 2020 והגיעו לתוניסיה באפריל 2022 לאחר שחצו מדינות רבות כמו סודן, אתיופיה, ניז'ר, אלג'יריה ולאחר מכן את לוב.

"אנחנו מבקשים ממדינות אירופה להתערב... אנחנו לא רוצים להישאר בתוניסיה. נקברו כאן", אמר נאסרה לסוכנות הידיעות הצרפתית.

עומר חאלד איסמעיל, סודני בן 17 עם כרטיס מבקש מקלט, עבד מאז הגעתו בנובמבר 2022 לתוניסיה ושהה אצל מעסיקו, אך לאחר נאומו של הנשיא מצא את עצמו ברחוב, מפוטר עבודה.

לדבריו, "אין לי בית ואין לי לאן ללכת, והגעתי לנציבות, ואמרו לי שהטילו עורך דין לנהל משא ומתן עם הרשויות ולמצוא פתרון".

לעומת זאת, עמר (בן 19), מבקש מקלט אחר שברח מהמלחמה במרכז אפריקה בגיל תשע, מחייך והגיע לתוניסיה ב-2021 לאחר שחי במחנה פליטים בצ'אד.

עמר גם מקווה ש-UNHCR ימצא עבורו פתרון. "אנחנו פליטים ואנחנו רוצים להישלח למדינה אחרת שבה אפשר לכבד ולהעריך אותנו, שבה אנחנו יכולים לחיות ולעשות קניות בלי שיתקפו אותנו או מושפלים", הוא אומר.