דיווחים בתקשורת בארה"ב חשפו כי יותר מ-100 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב דיווחו על מקרים של שלילת ויזת סטודנטים בינלאומית על ידי משרד החוץ של ארה"ב, מה ששינה את הסטטוס המשפטי של יותר מ-600 סטודנטים בינלאומיים ובוגרים טריים, לפי Inside Higher Ed.

האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח (ACLU) אמר שההסלמה "מייצגת מבחן אידיאולוגי בלתי מתקבל על הדעת", והוסיפה: "לאף נשיא אין את הזכות לקבוע מי יישאר או יגורש על סמך השקפותיו הפוליטיות".

לפי האוניברסיטאות שנפגעו, מספר סטודנטים הופתעו לגלות שהוויזה שלהם בוטלה ללא הודעה מוקדמת, וחלקם גילו על כך באמצעות מסד נתונים פדרלי או באמצעות הודעות טקסט או מיילים פתאומיים. עורכי הדין של הסטודנטים גם ציינו כי לרוב לא ניתנה כל הזדמנות להגיב או לערער, בעוד שהסיבות לא הודיעו לאוניברסיטאות באופן רשמי.

ארגוני זכויות אדם קשרו את הצעדים הללו לעמדות פרו-פלסטיניות, וציינו כי ממשל טראמפ הקודם, הממשיך חלק ממדיניותו תחת הממשל הנוכחי, מתייחס באופן סלקטיבי לחופש הביטוי כאשר הוא מתייחס לנושא הפלסטיני.

"מה שקורה הוא החלפת הדיון החופשי בפחד, ונראה שהשתקת קולות היא המטרה האמיתית", אמר FIRE, ארגון למען חופש ביטוי.

לאחרונה הודיע המחלקה לביטחון פנים כי יפקח על חשבונות המדיה החברתית של מהגרים על מה שהוא תיאר כ"תוכן אנטישמי".

"לא נאפשר לאף אחד להסתתר מאחורי התיקון הראשון כדי להפיץ שנאה או לקדם אלימות. אינך רצוי כאן", אמרה פקידת המחלקה לביטחון פנים, טרישה מקלולין.

בהצהרות שנויות במחלוקת, מזכיר המדינה, מרקו רוביו, קבע כי יותר מ-300 אשרות בוטלו, וטען כי אלו שנפגעו עסקו בפעילויות "המנוגדות לאינטרסים הלאומיים", כמו פרסום מאמרי דעה המבקרים את פשעי ישראל בעזה או הצטרפות להפגנות סטודנטים הקוראות לחרם על ישראל.

"בכל פעם שאני מגלה את אחד מהקיצוניים האלה, אני מבטל מיד את האשרה שלו", אמר רוביו והוסיף כי אשרת הסטודנט מיועדת רק לחינוך, לא לפעילות פוליטית.

הרשויות עודדו סטודנטים לעזוב את המדינה מרצונם במקום להתמודד עם גירוש דרך בתי משפט להגירה, תהליך שעלול להוביל למעצר. השרה לביטחון פנים, קריסטי נועם, פרסמה איום ישיר במרץ האחרון, ואמרה: "אם הם לא יעזבו, נמצא אותם, נגרש אותם, ולעולם לא נאפשר להם לחזור".

כמו כן, בכוונת המשרד להטיל קנס יומי של 998 דולר על מי שמתעלם מצווי גירוש, מה שמוסיף עומסים כספיים משמעותיים לסטודנטים.

בית משפט להגירה אמריקאי בלואיזיאנה קבע ביום שישי כי ניתן לגרש את פעיל אוניברסיטת קולומביה, מחמוד חליל, בשל פעילותו הפוליטית השלווה והאמונות שלו. השופט נתן לעורך דינו של חליל עד 23 באפריל להגיש בקשה לעצור את גירושו.

הממשלה הגישה תזכיר חתום על ידי שר החוץ מרקו רוביו לפיו חליל עלול להיות מגורש מארצות הברית בשל פעילותו. פקידי ממשל טראמפ לא האשימו את חליל בהתנהגות פלילית כלשהי, והוא תושב קבע כדין.

בתום הישיבה ביקש חליל למסור הצהרה רשמית, אז הוא קם ופנה ישירות לבית המשפט.

"אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת, ששום דבר לא חשוב יותר לבית המשפט הזה מאשר זכויות הליך הוגן והגינות בסיסית. ברור שמה שראינו היום לא עמד באף אחד מהעקרונות האלה, בין אם בדיון זה ובין אם לאורך התהליך הזה", אמר.

הוא הוסיף, "זו בדיוק הסיבה שממשל טראמפ שלח אותי לבית המשפט הזה, במרחק של אלף קילומטרים מהמשפחה שלי. כל מה שאני מקווה הוא שאותו גלגל שחשבת שצריך להיות שלי יינתן ל'אחרים' שבילו כאן חודשים מבלי שהתיקים שלהם יישמעו".

בהצהרה אמר מנכ"ל CAIR, ניהאד עוואד, "אסור ליישם את הפסיקה המסוכנת והבלתי חוקתית של שופט הגירה בלואיזיאנה המתיר את גירושו של תושב קבע כדין מכיוון שהממשל הנוכחי רוצה להעניש אותו על מימוש זכותו לתיקון הראשון לבקר את רצח העם של ממשלת ישראל בפלסטינים בעזה".

הוא המשיך: "למרות שהפסיקה היא רק הצעד הראשון בהליך משפטי ארוך, היא אמורה להטריד את כל האמריקנים שמוקירים את זכויות מגילת הזכויות שלהם וחירויות יסוד כמו חופש הביטוי".

הוא הוסיף, "אנו בטוחים שבתי המשפט הפדרליים ימצאו את ההתקפה הבלתי חוקית של ממשל טראמפ על חופש הביטוי, וכי התנועה נגד רצח העם של ממשלת ישראל תמשיך להתרחב בארצנו, למרות הניסיונות הללו לדכא את חופש הביטוי".

לאור ההתפתחויות הללו, המועצה האמריקנית לחינוך (ACE), יחד עם 15 ארגונים אקדמיים נוספים, ביקשו בדחיפות פגישה עם המחלקות לביטחון פנים וביטחון המולדת כדי לדון בהשלכות של החלטות אלו על סטודנטים בינלאומיים.

"הצעדים הללו יצרו אי ודאות וחרדה, והשפיעו לרעה על יכולת המוסדות שלנו לספק את התמיכה הדרושה לסטודנטים", אמר נשיא המועצה טד מיטשל.

המשקיפים מצידם מאמינים שמדיניות זו משמשת ככלי לדיכוי קולות ביקורתיים כלפי מדיניות ישראל, במיוחד באוניברסיטאות אמריקאיות.