ביום חמישי דחה הסנאט האמריקני באופן גורף שתי החלטות שהציע הסנאטור הפרוגרסיבי ברני סנדרס (מורמונט) שמטרתן למנוע העברת נשק אמריקאי לישראל, כאשר אחוז הקולות בעד ההחלטה ירד בקרב הדמוקרטים מאז הפעם האחרונה שיוזמה כזו הוצעה לפני מספר חודשים.

שתי ההצעות של סנדרס היו כמעט בטוחות כישלונות בהתחשב ברוב הרפובליקני בסנאט והמיעוט הקטן של הדמוקרטים שעדיין מוכן להצביע נגד ישראל. עם זאת, הצבעות כאלה מוצגות לעתים קרובות כמבחן מכריע עד כמה המפלגה הדמוקרטית זזה בתמיכתה בישראל, במיוחד ממשלתו של בנימין נתניהו.

נראה שהחלפת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן בנשיא הנוכחי דונלד טראמפ בבית הלבן לא השפיעה באופן משמעותי על ההצבעה ביום חמישי.

15 דמוקרטים הצביעו בעד שתי החלטות האוסרות על מכירת פצצות ואמצעי לחימה בשווי 8.8 מיליארד דולר לישראל. כאשר סנדרס הביא החלטות דומות בפני הסנאט בנובמבר 2024, 19 דמוקרטים הצביעו בעד אחת.

בין ארבעת הסנאטורים שהצביעו בעד החלטותיו של סנדרס בנובמבר האחרון ושההפכו את הצבעותיהם ל"לא" ביום חמישי היה הסנאטור ג'ון אוסוף מג'ורג'יה, שעשוי לעמוד בפני אתגר קשה מצד הרפובליקנים לבחירה מחדש ב-2026.

האחרים היו חברי הסנאטור של ג'ורג'יה, רפאל וורנוק, הסנאטורית מניו המפשייר ג'ין שאהין - שהודיעה מוקדם יותר החודש כי לא תתמודד לבחירה מחדש בשנה הבאה - והסנאטור של מיין אנגוס קינג, עצמאי שמצטרף למפלגה הדמוקרטית בוועידה שלהם.

אחד הקולות הבולטים התומכים בהחלטותיו של סנדרס הוא הסנאטור החדש מניו ג'רזי, אנדי קים, שנראה כדמוקרטי מתון יותר. הוא ביקר בישראל בתחילת השנה וקרא לשחרר את בני הערובה. שאר 14 הדמוקרטים שהצביעו בעד אמברגו הנשק על ישראל היו: מזי הירונו (הוואי), בן ריי לויאן (ניו מקסיקו), ברני סנדרס (ורמונט), כריס ואן הולן (מרילנד), ג'ף מרקלי (אורגון), אד מרקי (מסס), טים קיין (וירג'יניה), אליזבת וורן (מדינת מקסיקו), מדינת היינריך סמית' (מדינת מקסיקו), והיינרי סמית'י (מדינת מקסיקו), והיינרי טי. (מדינת מינסוטה), דיק דורבין (מדינת אילינוי), פיטר וולץ' (מדינת ורמונט) וכריס מרפי (מדינת קונטיקט).

ההחלטה הראשונה נדחתה ב-82 קולות מול 15, בעוד שההחלטה השנייה נדחתה ב-83 קולות מול 15. הסנאטורית הדמוקרטית תמי בולדווין (מוויסקונסין) הצביעה נוכחת, כפי שעשתה בכל שלוש החלטות סנדרס בנובמבר האחרון.

בדבריו הקוראים לתמיכה בהחלטות, תיאר סנדרס את האגרה על אזרחים, ואמר שאלפי ילדים מתמודדים עם תת תזונה ורעב, במיוחד כתוצאה מהמצור האחרון של הסיוע ההומניטרי.

"מה שקורה עכשיו הוא לא ייאמן", אמר סנדרס. "היום עברו 31 ימים ומספרים מבלי שהגיע סיוע הומניטרי לעזה, שום דבר בכלל. בלי אוכל, בלי מים, בלי תרופות, בלי דלק, כבר יותר מחודש".

ההשעיה, שלדברי ישראל נועדה ללחוץ על חמאס בשיחות בני ערובה המתמשכות שלו, חלה על יבוא מזון, תרופות ודלק.

יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, ג'יימס ריש, אר-איידהו, דחק להביס את החלטותיו של סנדרס, ואמר: "הם ינטשו את ישראל, בעלת בריתנו הקרובה ביותר במזרח התיכון, ברגע מרכזי לביטחון עולמי".

ראוי לציין שטראמפ החל את כהונתו השנייה בניגוד למאמצים של קודמו, ג'ו ביידן, להטיל כמה הגבלות על כלי נשק שנשלחים לישראל. בפברואר האחרון עקף טראמפ את תהליך הביקורת בקונגרס כדי לאשר מכירות צבאיות של מיליארדי דולרים לישראל.

החוק האמריקאי מעניק לקונגרס את הזכות לעצור מכירות נשק גדולות זרות על ידי הוצאת החלטות דחייה. אף על פי ששום החלטה כזו לא עברה בקונגרס ושרד מהוטו נשיאותי, החוק מחייב את הסנאט להצביע אם החלטה כזו תוצג. החלטות כאלה הובילו לעתים לוויכוחים זועמים שהביכו נשיאים קודמים.

ישראל פתחה במלחמתה האכזרית ברצועת עזה הנצורה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהביאה להרג של 1,200 ישראלים, בהם 311 חיילים בשירות צבאי, ולכידה של 251 אחרים, לפי דיווחים ישראלים רשמיים.

יותר מ-50,000 פלסטינים נהרגו במלחמת ההשמדה של ישראל בעזה, לפי משרד הבריאות בעזה. המשרד אומר כי יותר מ-1,000 בני אדם נהרגו מאז שישראל חידשה את הפעולות הצבאיות בעזה ב-18 במרץ, מה שהוביל להתמוטטות הפסקת אש שברירית חודשיים לאחר מכן. הפסקת האש ב-2 במרץ הייתה אמורה לעבור לשלב השני שלה, שהיה כולל נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים מעזה והפסקת אש קבועה, אך ישראל ביקשה לשקם את תנאיה כדי להאריך את השלב הראשון. חמאס התעקש לעמוד בתנאי ההסכם המקוריים.